"זו קיה??!! לא, אתה לא רציני". ב-48 השעות שהאופטימה הייתה ברשותי נאלצתי שוב ושוב, על אף שבחזית ובאחוריים שלה מותקנים צמד סמלי קיה גדולי מימדים, לנסות לשכנע את שלל המתעניינים סביב שבאמת ניצבת לפניהם מכונית מתוצרת המותג הקוריאני העממי.
אמנם חלפו כבר כמה שנים מאז הפרייד, השומה, הסראטו ושאר הדגמים הלא מרשימים מהעידן הישן של קיה ולמרות שהציבור כבר התרגל לראות את הפיקנטו החמודה, הסול המיוחדת והספורטאז' המרהיבה, האופטימה החדשה הותירה לא מעט לסתות שמוטות סביב.
אחרי הרבה שנים בהן המכוניות הקוריאניות בכלל וקיה בפרט לא זכו להצלחה בסגמנט המשפחתיות הגדולות שבארץ אוהבים לכנות "מכוניות המנהלים", נוחתת כאן האופטימה ומבטיחה לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה. האם יש לה את הכלים לעשות את זה? נהגנו לבדוק.
מתרשמים
אין מנוס מלציין שפיטר שרייר, מעצב קיה, עשה זאת בגדול, והאופטימה, מכל זווית שלא מסתכלים עליה, היא לא פחות ממרהיבה. יש לה יציבה מאוד מרשימה על הכביש, פרונט אגרסיבי, צדודית יחודית ואחוריים עם נוכחות. האופטימה כוללת אלמנטים עיצוביים שמזכירים מכוניות מתוצרת אודי, יגואר ולקסוס ובה בעת נראית מקורית וחדשנית במיוחד. הנוכחות שלה כל כך מרשימה שעל אף שהיא מגיעה עם תג מחיר של 164 אלף שקלים - בדומה למכוניות מנהלים בסיסיות - יש להניח שמבחינת אפקט ההגעה מרבית האנשים ישייכו אותה לקטגוריה בכירה הרבה יותר.
הרושם החיצוני ממשיך גם בתא הנוסעים שכולל, גם בגרסה הבסיסית, מראה עם ניחוחות פרימיום ואבזור מעל לממוצע בסגמנט –זה מתחיל במושבים המציעים פשרה נאה בין ספורטיביות לאלגנטיות וכוללים שילוב מרשים בין בד לעור (עור מלא בגרסה הבכירה) ממשיך בדשבורד העשוי מחומרים איכותיים ורכים אשר חלקו המרכזי פונה בזווית לכיוונו של הנהג, הגה עבה ונעים למגע שלמרות שלל כפתורי שליטה (מערכת הסאונד, מחשב הדרך, בקרת שיוט, דיבורית ועוד) מציג פריסה נוחה שקל להתרגל אליה, דיפוני דלתות מרשימים הכוללים שילוב בין מספר חומרים המעניקים להם מראה יוקרתי ומסתיים בגג זכוכית פנורמי עצום מעל המשלים את החבילה.
גם רשימת האבזור בהחלט ארוכה וכוללת בקרת אקלים מפוצלת עם יציאה גם בשורת המושבים השניה, בקרת שיוט, דיבורית בלוטות', חיבור לנגנים, משוטים להעברת הילוכים משני צדי ההגה, חימום במושבים הקדמיים, כיוון חשמלי למושב הנהג עם זיכרונות, מנגנון הפעלה וכיבוי אוטומטי לאורות הדרך והמגבים, תא אחסון מקורר, חיישני חניה אחוריים, פנסי ערפל, פנסים עוקבי פניה, תאורת לד קבועה, חישוקים קלים מרשימים בקוטר 17' ועוד ועוד.
גרסת האבזור הבכירה המוצעת ב-180 אלף שקלים כוללת בנוסף גם ריפודי עור מלאים, מושב נוסע חשמלי, מיזוג למושב הנהג, בלם יד חשמלי, מצלמת רוורס, התנעה ללא מפתח, חיישני חנייה קדמיים ומערכת חניה אוטומטית.
תזכורת מבאסת מעט שבכל זאת לא מדובר במכונית פרימיום באמת ניתן לקבל מהקונסולה המרכזית שכוללת מערכת שמע פשוטת מראה, פקדי בקרת אקלים מעט בסיסיים ופלסטיקה שחורה שנראית לא שייכת לכל תחושת העושר סביב.
אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, שלל מערכות בקרה אלקטרוניות וציון בטיחות מקסימלי במבחני הריסוק האמריקאים של IIHS ו-NHTSA ובקיה משוכנעים שגם במבחני NCAP האופטימה תזכה לציון מלא.
המושבים הקדמיים מתגלים כנוחים מאוד ומציעים שלל אפשריות כיוון ויש לציין שלמרות שהקונסולה פונה לכיוונו של הנהג לא נוצרת תחושה חנוקה. מאחור המרווח אפילו מפתיע יותר עם המון מקום לרגלים ולכתפיים ואפילו, למרות תצורת הסדאן-קופה, מרווח ראש מספק למדי גם לאנשים שגובהם מעל 1.80 מטרים. מבחינת רוחבו של המושב אין בעיה לאכלס בו גם שלושה מבוגרים אך כיוון שחלקו המרכזי קשה ומוגבה לטובת משענת היד הנשלפת חלק זה מתאים בעיקר לילדים או לנסיעות קצרות. תא המטען מציע פתח הטענה רחב ונפח נאה של 505 ליטרים.
נוהגים
מבט בנתוני יחידת ההנעה מגלים מספרים קצת מאכזבים המדווחים על מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 2 ליטרים המפיק 165 כ"ס ומומנט של 20.2 קג"מ המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית עם שישה יחסי העברה.
במקביל לגרסת הבנזין משווקת גם גרסת דיזל (1.7 ליטרים ו-136 כ"ס) המיועדת בעיקר לציבור נהגי המוניות בו קיה עושה חיל בשנים האחרונות ומוצעת גם לקהל הרחב עם תג מחיר של 172 אלף שקלים ובהמשך צפויה להצטרף גם גרסה היברידית מעניינת המצוידת במנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר ומנוע חשמלי המפיקים ביחד נתון הספק של 265 כ"ס. בטלקאר היבואנית מאמינים שמחירה יהיה אטרקטיבי מאוד בשל המיסוי המופחת על מכוניות היברידיות.
בכל מקרה, נתוני הביצועים של גרסת הבנזין המרכזית לא מרגשים ומציגים האצה למהירות תלת ספרתית בכ-10.7 שניות ומהירות מרבית של כ -202 קמ"ש, אך כמו שלמדנו לא פעם בעבר החיים הם לא אפס למאה וכדי לדעת איך יחידת ההנעה הזו מצליחה להשתלב במכלול צריך לצאת לנסיעת מבחן ארוכה בתנאי דרך מגוונים.
מתניעים. מושב הנהג החשמלי שבעת כיבוי המכונית נע לאחור כדי לאפשר יציאה וכניסה קלים במיוחד נע כעת קדימה וממקם את האוחז בהגה בהתאם לזווית שקבע מראש. למרות מימדיה הנדיבים של האופטימה (עם נתון אורך של 4.83 מטרים) וראות מוגבלת לאחור, קל ונעים להשתלב איתה בתנועה עירונית, היא גם מצליחה להתמודד לא רע עם אספלט עירוני מטולא - הקוריאנית הגדולה אמנם לא מרחפת מעל לאספלט כמו כמה אירופאיות ממוצא צרפתי אבל למרות שהמתלים מכוילים באופן נוקשה למדי האופטימה לא מתרסקת בשברי האספלט כמו שפעם מכוניות קוריאניות נהגו לעשות. גם בידוד רחשי העיר טובים למדי ומאפשרים ניתוק נעים מההמולה סביב, אך לפחות בשלב זה יש להתרגל לשלל המבטים שנועצים הסובבים המתעניינים ביפהפיה החדשה.
זו אמנם אינה המכונית למאוצי רמזורים חורכי אספלט אך הזינוקים בהחלט סבירים ולא נוצרת תחושה שיחידת ההנעה קטנה על המכונית. יציאה לכבישים מהירים מגלה מכונית נעימה לשיוטים נינוחים אך גם מעבר לכך והיא מציגה תאוצות ביניים לא רעות.
כך למשל לוקח לה רק 7.5 שניות להגיע מ- 80 ל-120 קמ"ש במבחן המדמה עקיפה בכביש בין עירוני. היציבות הכיוונית מצוינת והאופטימה מרגישה נטועה בכביש, עם זאת לעיתים נראה כי בעת נהיגת אוטוסטרדות ההגה החשמלי מרגיש קל באופן יחסי למהירות הנסיעה.
נוחות הנסיעה בכבישים בין עירוניים טובה וגם עוצמת רעשי הרוח סבירה לחלוטין אם כי יושבי המושב האחורי התלוננו על רעשי כביש חזקים מהממוצע שהקשו לעקוב אחר שיחה נינוחה שהתנהלה בין יושבי המושבים הקדמיים.
ירידה מהכביש המהיר לנתיב אספלט מסולסל ומאתגר לא מפחידה את הקיה הגדולה המפגינה דבקות באספלט וזוויות גלגול מתונות ביותר. בנהיגה מאתגרת המנוע טיפה מאכזב ומשמיע צליל חנוק בטווח הפעולה העליון, אך עם זאת מצליח לנפק משיכה טובה למדי בין הפיתולים גם בדרכים הרריות. התפעול הידני של תיבת ההילוכים בעזרת המשוטים שבצדי ההגה נוח ביותר אם כי לעיתים ההעברות מעט איטיות ממה שהורגלנו אליו בעידן של תיבות כפולות מצמדים. הבלמים אמנם לא שותלים את המכונית במקום אך מוכיחים יכולת עמידות גבוהה ודעיכה מינימלית. ההגה החשמלי מהיר, לא קל מדי ומשדר משוב מסוים אך עדיין מקלקל את החגיגה למי שמצפה שהמראה הדינאי והספורטיבי יגובה באופי שיעודד נהיגה מאתגרת.
צריכת הדלק במאות הקילומטרים של המבחן עמדה על כעשרה קילומטרים לליטר. נתון סביר למדי בהתחשב בגודלה של המכונית, אופי הנהיגה האגרסיבי והעובדה שקיבלנו מכונית בתולה לחלוטין עם 15 קילומטרים על השעון ועל כן ניתן להעריך שבשימוש שפוי יותר צריכת הדלק הממוצעת תעמוד על כ-12 קילומטרים לליטר.
מסכמים
הקיה אופטימה היא מכונית מרהיבה עם נוכחות המקפיצה אותה מספר סגמנטים כלפי מעלה ומעמידה אותה אל מול מכוניות ממותגי פרימיום מובילים וכאן גם עלולה להיות בעיה מסוימת שעשויה להיות מלווה בתחושת אכזבה לאלה שעל סמך המראה היוקרתי יחליטו לרכוש אותה כתחליף ללקסוס, ב.מ.וו או אודי.
ברגע שמבינים שאסור לשפוט את האופטימה על פי איך שהיא נראית אלא על פי תג המחיר שלה העומד על בין 164 ל-180 אלף שקלים אין מנוס מלציין שהיא מהבולטות בסגמנט מכוניות המנהלים. אמנם בטווחי המחירים הללו קיימות גם מתחרות ביצועיסטיות ממנה אך כחבילה כוללת האופטימה מציעה אבזור נדיב במיוחד כסטנדרט כבר בגרסה הבסיסית, נוחות טובה, התנהגות כביש ראויה, מרווח פנימי מצוין ואפקט הגעה מרשים במיוחד.
לאחרונה מנהל הרכש הממשלתי פרסם מכרז לבחירת הרכב הבא לשרי ממשלה. אמנם האופטימה לא עומדת בכל תנאי המכרז - בסיס הגלגלים שלה עומד על 2,795 מטרים (חצי סנטימטר פחות מהנדרש במכרז) ומחירה של הגרסה המאובזרת עומד על 180 אלף שקלים (המכרז הוא למכוניות מקבוצת רישוי 6 ו-7 במחירים שבין 200 ל -400 אלף שקלים) אך האמינו לנו - הקיה אופטימה החדשה יכולה להיות בחירה הגיונית שתחסוך מיליונים למשלם המסים ועדיין תספק ביצועים, אבזור, נוחות ונוכחות שיכולים להתאים לביצועים של שרי ממשלת ישראל ואף מעבר לכך.
>> יונדאי i40 - קרובת המשפחה מתייצבת למבחן
