הן אחיות. כמעט תאומות. נולדו זמן קצר מאוד זו אחר זו. כמעט שנתקיים בהם סיפור יעקב ועשיו: הצעירה ממש לפתה את עקב אחותה בהגיחה אל העולם. כאילו ביקשה לגזול ממנה את הבכורה. שהרי, סדר הדברים המקובל בעולם המוטורי הוא שהבכורה ניתנת תמיד לסדאן (כשיש כזו), אחריה נולדת הקופה, ורק לבסוף מגיעה הקבריולה עם הגג המתקלף.
והנה - מהפך! ראשונה נולדת הקבריו, ורק כמה חודשים אחר כך הגיחה הקופה. ללא ספק יש בכך כדי ללמד על קהל המטרה המועדף של 6 החדשה.
את האחות הבכורה, מופשלת הגג, פגשתי בדרום אפריקה. אל סיור (מרתק) במפעלות החינוך והבריאות של ב.מ.וו באותה מדינה מתייסרת, הוצמדה גם היכרות מזערית עם התכשיט החדש.
בפגישה הקצרצרה הספקתי רק להתפעם מיפי-תוארה, לחוות במו-עכוזי את מרחב המחייה במושביה האחוריים, שאמנם גדולים מן הצפוי אך עדיין קטנים מכדי לספק נוחיות, וגם לחוש להרף עין את כוחו הגברתני של המנוע השוכן ב-650i: וי8, 4.4 ליטרים, כפול מגדשים, מעל 400 כ"ס. על "חוויית נהיגה" לא היה מה לדבר. זו הסתכמה בשמירה מבוהלת על השמאל (זו לא הצהרה פוליטית, רק אזכור העובדה שבדרום אפריקה נוהגים בצד הנבון של הכביש), בהחלפת מבטים כעוסים עם ציבור הבבונים המיזנטרופיים של אזור קייפטאון, ובניסיון להמציא תירוצים לג'אנט המכורסם שהחזרתי למארחיי.
אבל לא דאגתי. קיוויתי כי במהרה אזכה לנהוג גם ב-6 קופה, אחותה הצעירה של קבריו, זו המקפידה תמיד על כיסוי ראשם של נוסעיה (ולא מטעמי צניעות). ומכיוון שהשתיים כה דומות, אלמד מקופה גם על יכולותיה המוטוריות של קבריו. וכך היה. על הקופה נהגתי בגרמניה. משוחרר מהצורך לנהוג בצד ההפוך של הכביש, ממגבלות מהירות מגוחכות, ממבטיהם הנוזפים והתובעניים של הבבונים. נהיגה של ממש. ועתה אני רשאי לדבר על משפחת 6 כולה (לפחות עד שתיוולד 6M, האחות הפרחחית).
קשה למצוא יפות מהן
נתחיל מהתכונה הבולטת ביותר: מדובר בצמד יפהפיות. אלגנטיות, כריזמטיות, נוכחות מאוד. כדי למצוא יפות כמותן צריך להרים טלפון למזראטי, ליגואר או לאסטון מרטין. קשה למצוא יפות מהן.
חזותה של סידרה 6 החדשה נועדה להשיג מגוון שלם של מטרות: לספק יוקרה מבלי להיגרר לוולגריות, לשמר שפת-עיצוב מבלי להיקלע לשמרנות, לחדד מסר ספורטיבי מבלי לאבד מכובדות, ולרמוז על יכולות ואופי מוטורי מבלי לצרוח אותן באוזני הרחוב כולו. כדי להשיג את כל אלה, נדרשה תערובת ייחודית ומדויקת מאוד של תפיסות עיצוביות. וכך, לצד קווים הרמוניים ורגועים אפשר למצוא גם זוויות "כרישיות", ומאחורי קלסתר היודע להיראות נינוח ושקט - אפשר לזהות שרירים משורגים ומלתעות חדות. לטעמי, העיצוב החדש של סידרה 6 הוא הצלחה גדולה ומענגת. קבריו וקופה הן מכוניות שנעים ומרתק להתבונן בהן. יש בהן אמירה קוהרנטית, ואין הרבה כאלה בעולם המוטורי המתלבט.
לא בכדי ראוי להאריך בעניין העיצוב. זו עיקר מרכולתה של 6. הרי בדיקה הגיונית תקבע ללא היסוס כי למכוניות קופה וקבריו אין בעצם כל הצדקת קיום שכלתנית. קבריו, כל קבריו, חושפת את יושביה לרשעותם של חרקים מעופפים ולפגיעתן של יונים עם קלקול קיבה. ובקופה, כל קופה, כניסה למושבים האחוריים מחייבת כישורי הודיני. נסיעה בקבריו במהירות העולה על 38 קמ"ש לא מומלצת לבעלי פאות נוכריות, ומעל ל-100 קמ"ש גם למרכיבי משקפיים כדאי להיזהר. ובכל קופה - הראות קדימה דומה לראות מתוך טנק, והראות אחורנית היא כשל חולד קצר-רואי. בשתיהן הבגאז' קטן, המשקל גדול, המושב האחורי קטן, המחיר גדול. אז איפה ההיגיון? אין היגיון. יש רגש. יש חשק. יש תשוקה לנוי. לתכשיט. קרי, לעיצוב. וזו, ללא ספק, הצלחתה הגדולה ביותר של 6 החדשה: העיצוב.
אך מתחת לכל העיצוב הזה הרי שוכנת ב.מ.וו, וגם לכך צריך שיהיה כיסוי. לכן ראוי לחדול מהבהייה המתפעלת בקנקן, ולצאת אל המרחבים כדי לתהות גם על תוכנו.
יותר "גרנד טורינג" מספורט
הקבריו בה נהגתי הייתה 650i. כאמור - 8V מוגדש ו-440 כ"ס, 60(!) קג"מ בין 1,750 ל-4,500 סל"ד . הקופה הייתה 640i: שישה צילינדרים בטור, מגדש כפול, 320 סוסים, 45 קג"מ כבר מ-1,300(!) סל"ד ועד ל-4,500. קבריו שוקלת כ-1.9 טון. הקופה כ-1.7 טון. המכונית גם צמחה קצת לאורך ולרוחב. התוצאה בלתי-נמנעת: מכונית שהיא יותר "גרנד טורינג" מאשר ספורט. מהירה מאוד, נוחה מאוד, ותגמע מאות ק"מ ללא הינד עפעף. אך כבישי נהיגה תובעניים לא יפיקו הרבה אדרנלין מבלוטות הנהג. מרחב המחייה הטבעי של 6, ובעיקר של קבריו, אינם משעולי הרים מפותלים, אלא כבישי החוף של מיאמי וקליפורניה, הריביירות של איטליה וצרפת, וכבישי הכפר האנגליים.
ואז, בעודי נוהג בקופה, שלחתי אצבע ספקנית אל הכפתור הבורר מצבי נהיגה ובחרתי במצב ספורט פלוס. ועוד בטרם הספקתי למצמץ פעמיים, חוותה המכונית מטמורפוזה מוחלטת. ד"ר ג'קיל המתורבת, האלגנטי, המסורק, הפך בן-שנייה למיסטר הייד. נוהם, רושף, בוטש בצמיגיו את הכביש, כמו פר מקציף המבקש להסתער על טוריאדור אידיוט. ההגה התהדק, המתלים הקשיחו עורפם, המצערת הפכה היפר-אקטיבית, תיבת ההילוכים, 8 הילוכים אוטומטית ונבונה להפליא, הבינה מיד שיוצאים לפעילות, וחידדה את תגובותיה. גם המנוע החל משמיע גרגורים, שאגות ואפילו פיצוצים קטנים של מנוע-מרוץ שוחר אקשן. עד כדי כך היה שינוי ווקאלי זה גדול, שנאלצתי ללחוש לעצמי שכנראה שוב להטוטים אלקטרוניים הם המפיקים מהמנוע את הקונצרט המגרגר הזה.
אך תהא הסיבה אשר תהא, המכונית באמת ובתמים הפכה חדה, ספורטיבית ומרגשת יותר. משקלה עדיין ניכר, וגם כל נפלאות ה"ספורט פלוס" לא עשו אותה ל-5M או משהו כזה, אבל מוצאה הב.מ.וו'אי נחשף ביתר-שאת, וחשף כמה וכמה מיכולותיו המסורתיות והמרשימות. וכל זה ב-640i, זו עם המנוע ה"חלש"; רק 320 כ"ס. אני רק יכול לנחש אילו נפלאות מחולל ה"ספורט פלוס" ב-650i.
ובלי מילה בענייני חסכנות בדלק אי-אפשר. כצו האופנה הפוליטית, גם 6 טוענת לרשימה ארוכה של שכלולים המצמצמים את תצרוכתה בכמה וכמה אחוזים מרשימים. אני מאמין לכל מילה, אך מעולם לא הבנתי מה טעם יש בהכרזת חסכנות שכזאת במכונית שנפח מנועה כנפח מנועיהן של שלוש מכוניות אחרות. אבל הפעם הבנתי סוף-סוף את ההיגיון: במצב "אקו פלוס" (או משהו כזה), נגדש הצג שבלוח המחוונים בשלל הוראות כחלחלות - כיצד להביא שייח ערבי לפשיטת רגל וגם להציל את יערות הגשם בברזיל: "תעלה הילוך", "תעבור לאוטומט", "אתה מבזבז דלק", "אתה עדיין מבזבז"... ואני, נער ממושמע מטבעי, עקבתי בדריכות אחר ההוראות. ואז הפציעה בי ההבנה האמיתית של השיטה: אני אמשיך להתרכז בהוראות במקום בכביש, חיש-קל אכנס בקיר, אהרוס את המכונית עד תום, וכך אביא את תצרוכת הדלק שלי לאפס מוחלט. שיא החיסכון. אמנם האמבולנס אשר יחיש אותי לחדר המיון יצרוך המון דלק, אבל זו כבר לא הבעיה שלי. אני - חסכתי דלק.
נמלכתי בדעתי כמה שניות, והחלטתי - למרות הפיתוי העז להציל את היקום - להתיר לשייח הערבי להישאר עשיר, ולהמיט כליה על יערות-הגשם. מיהרתי להסיר את עיניי מהוראות החיסכון, שבתי והצמדתי אותן לכביש, ובלבי נדרתי נדר קטן: כך אנהג מעתה ואילך - ושיישרף העולם.
*הכותב היה אורח ב.מ.וו בחו"ל
>> כל היצע המכוניות נטולות הגג בישראל
המתחרות
ב-898 אלף שקל, מציעה יגואר את XK קופה, שעברה חידוש מקיף. במחיר זה מקבלים עיצוב מרהיב ומנוע V8 בנפח 5 ליטרים עם הספק של 385 כ"ס, שמזניק את הרכב ל-100 קמ"ש ב-5.5 שניות. במודל החדש מקבלים גם תא נוסעים סופר-איכותי עם הרבה צעצועי היי-טק. דגם הקבריו, עם אותו מנוע וכמעט אותם ביצועים, עולה 961 אלף שקל.
במחיר מציאה של 795 אלף שקל מציעה ניסן את GT-R האגדתית. מודל 2012 מייצר לא פחות מ-550 כ"ס ומומנט של 64 קג"מ ממנוע ה-3.8 ליטר, ומסוגל להזניק ל-100 בכ-3 שניות(!) בדרך ל-315 קמ"ש. כדי לשלוט בכל העוצמה הזו היא מצוידת בכל הגאדג'טים האלקטרוניים שיש לתעשיית הרכב היפנית.
770 אלף שקל הוא תג המחיר הרשמי של הקופה היוקרתית RS5 של אאודי: הדגם הקרבי ביותר של A5 קופה. היא מצוידת במנוע 4.2 ליטר, שמפיק לא פחות מ-450 כ"ס ומסוגל להטיס 4 נוסעים אמיצים ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות. יש לה גם הנעה כפולה-קבועה, מרווח סביר במושב האחורי, ואפילו תא מטען בנפח שימושי של 430 ליטר.
המתחרה הטבעית של מרצדס בפלח היא סדרת CL, אך מחירה הרשמי מתחיל ב-1.1 מיליון שקל. במחיר יותר הגיוני (יחסית) אפשר למצוא את סדרת CLS. קופה-4-דלתות זו עברה בשנה שעברה חידוש מקיף, אך היא עדיין נראית ספורטיבית-אלגנטית. ב-720 אלף שקל מקבלים את דגם 350 עם מנוע חדש בהספק 306 כ"ס, שמזנק ל-100 ב-5.6 שניות.
אמנם עם 5 דלתות ולא 3, אבל פאנאמרה היא המתחרה הרשמית של פורשה בפלח הקופה-4-מושבים. במחיר שמתחיל כבר ב-811 אלף שקל אפשר לרכוש את דגם S עם מנוע 4.8 ליטר בהספק 400 כ"ס, שמעיף את המכונית הענקית הזאת ב-5.4 שניות בדרך למהירות רשמית של 283 קמ"ש.
גראן-טוריסמו היא הקרובה ביותר באופייה לב.מ.וו סדרה 6. המנוע V8 בנפח 4.7 ליטר מייצר 450 כ"ס, ובשילוב עם מרכב קל יחסית מזניק אותה ל-100 קמ"ש בפחות מ-5 שניות. יש לה גם תא נוסעים מפואר על-פי מיטב המסורת האיטלקית. היא צפויה להגיע ארצה בשנה הבאה במחיר התחלתי משוער של 900 אלף שקל.
