עובדה זו השאירה במשך זמן רב את מרכז הבמה ומלוא כובד המשימה לאיביזה הקטנה ולמשפחתית ההאצ'בק של החברה, הלאון, שהייתה שלעצמה מכונית לא רעה בכלל אך התקשתה לתת פייט אמיתי למשפחתיות המובילות של אירופה ובראשן קרובת משפחתה, הגולף.
גם בארץ, בעוד שבשנתיים האחרונות האיביזה נחטפת כמו לחמניות חמות וזוכה גם לביקושים ערים בשוק המשומשות, הלאון לא הצליחה לעשות את הקפיצה המתבקשת ונשארה נחלתם של מביני עניין שידעו להעריך, לנוכח שלל מבצעי מכירות, את היחס המרשים בין הספק מנוע גבוה למחיר אטרקטיבי.
אחרי שסקודה תפסה סופית את נישת "העממית היעילה" מבין מותגי פולקסווגן ועל רקע הצהרות חוזרות ונשנות מצד בכירי הקונצרן כי הם רוצים לרכוש את מותג אלפא רומיאו האיטלקי (על אף שזה, באופן רשמי לפחות, כלל לא מוצע למכירה) כדי שימלא את משבצת "הלטיני הספורטיבי", משבצת שלכאורה סיאט הייתה אמורה להיות שחקן משמעותי בה, בסיאט הבינו שעליהם להמציא את עצמם מחדש במהירות ולהגדיל את האטרקטיביות של היצע הדגמים המקוריים באמת של המותג ליותר מדגם אחד, מה שהטיל משקל יוצא דופן על צוות הפיתוח שהופקד על תכנון הדור השלישי של הלאון.
האם הם הצליחו במשימה או שכובד האחריות הוביל אותם לקפאון מחשבתי ויצירתי? יצאנו לכבישים ההרריים שמסביב לברצלונה כדי לבחון זאת.
מתרשמים
השקת הלאון במרכב 5 דלתות התקיימה בסמוך להצגתה הרשמית של המכונית בתערוכת פריז בסתיו שעבר ומאחר ומרווח הזמן בין ההשקה להגעתה הצפויה של הלאון לחופי ציון, רק לקראת סוף השנה, היה גדול מאוד, הוחלט להציג את הרכב בפני התקשורת הישראלית במעמד ההשקה של גרסת ה-SC ספורט קופה, המציגה לראשונה בתולדות הדגם מרכב 3 דלתות ללאון.
אמנם מן הסתם בסגמנט C המשפחתי, גרסת ה-5 דלתות יותר רלוונטית לשוק הישראלי, אך בהתחשב בעובדה כי ההבדלים המרכזיים בין הגרסאות מתבטאים ב-3.5 סנטימטרים באורך הכללי ובבסיס הגלגלים ובגג מעט נמוך יותר בחלק האחורי בהחלט ניתן ללמוד גם מגרסה זו לא מעט על אופיה של המשפחתית הקומפקטית מספרד שתתחרה בקרוב על ליבו של הלקוח העברי.
הלאון בדורה השלישי נוטשת את המראה המעוגל שהיה אופייני לה בשני הדורות הראשונים ולנוכח החשיבות העצומה של הדגם בעבור המותג, בסיאט החליטו לאמץ את האסטרטגיה של מותגים אחרים בקונצרן פולקסווגן הדבקים בקו עיצובי אחיד לכל דגמי המותג. בהתאם לכך הלאון החדשה מציגה מראה מחודד יותר וזוויתי המזכיר מאוד את זה של אחותה הקטנה, האיביזה.
החזית של הלאון החדשה כמעט זהה לחזית מתוחת הפנים של האיביזה וגם בצדודית קשה שלא להבחין בדמיון בין צמד האחיות הלטיניות שחולקות קו חלונות כמעט זהה ושימוש בצמד קימורי פח א-סימטריים היוצרים עניין בקווי המתאר. מי שבכל זאת מחפש הבדלים של ממש יוכל להבחין שבתי הגלגלים של הלאון תפוחים מאלה שבאיבזה וכי קימור הפח האחורי בלאון בולט ממש ויוצר מראה דומיננטי יותר לקראת החלק האחורי של המרכב, בו ההבדל בין הלאון לאחותה הקטנה משמעותי יותר כשבלאון פגוש אגרסיבי ויחידות פנסים צרות יותר.
כמו כן יש לציין כי בזכות גג נמוך כבסנטימטר, זווית חדה יותר של החלון האחורי ומתלים מונמכים, דגם ה-SC נראה מרשים וכוחני במעט מגרסת 5 הדלתות.
למרות הדמיון העיצובי הרב בין האיביזה ללאון, במציאות קל להבחין ביניהן וניתן לציין שהמימדים הגדולים יותר, במיוחד ברוחב, מקנים ללאון יציבה ונוכחות בולטת יותר.
תא הנוסעים החדש מציג שדרוג משמעותי מאוד של הסטנדרטים מאלה המוכרים לנו בלאון הותיקה ובמיוחד באיביזה וניתן לציין כי איכות החומרים וההרכבה טובים מאוד, אך ניכר שהבוסים מפולקסווגן הקפידו לשמור על כך שתא הנוסעים של המשפחתית הספרדיה יהיה מדרגה אחת מתחת לאיכויות תא הנוסעים של הגולף החדשה ופה ושם, בעיקר באזור הקונסולה המרכזית וחלקי הדיפון והדשבורד התחתונים, ניתן להבחין בפלסטיקה מעט זולה למראה. מעבר לכך, לטעמנו לפחות, תא הנוסעים סובל גם מפריסה שמרנית ובנאלית מדי וחסרת ייחודיות מתבקשת ברכב של מותג צעיר עם אוריינטציה ספורטיבית.
כצפוי, מפרט האבזור ברכבים שנכחו בהשקה היה מרשים ביותר וכלל מכל טוב -מבקרת אקלים מפוצלת עם יציאה גם לשורת המושבים השנייה, דרך מערכת מולטימדיה עם חיבור לנגנים, ניווט, שליטה מההגה וקישוריות בלוטות' מלאה, בקרת שיוט, מראות בעיצוב מיוחד המתקפלות בעצמן, תאורת לד מלאה, חישוקי 17' עם צמיגים סופר ספורטיביים ועוד, אך אין ספק שלא כל ההיצע הזה ינחת בסופו דבר בארץ.
מפרט הבטיחות כולל שלל בקרות אלקטרוניות מתבקשות, מערכת XDS המדמה דיפרנציאל מוגבל החלקה, 7 כריות אוויר וציון מקסימלי של 5 כוכבים במבחני הריסוק של יורו NCAP.
עוד מערכת שראוי להזכיר המגיעה בחלק מהגרסאות ובהחלט התגלתה כחביבה היא מערכת מצבי הנהיגה ובדומה למערכת כזו המוכרת ממותג אודי היוקרתי היא משפיעה על קשיחות ההגה, תגובת המצערת, פעולת ה-DSG וגם סאונד המנוע ומאפשרת לבחור בין 3 מצבים שתוכנתו מראש (חיסכון, רגיל וספורט) וגם מאפשרת מצב אישי בו ניתן לכוון כל אחד מהמרכיבים באופן עצמאי.
המושביים הקדמיים, לפחות בגרסת ה-FR הספורטיבית שעליה התאפשר לנו לנהוג, נאים מאוד, אוחזים היטב ונוחים למדי גם לאחר נסיעה ארוכה.
מרכב ה-3 דלתות הופך את הגישה לשורת המושבים לפחות נוחה, אבל ברגע שמתמקמים במושב ולמרות גג נמוך יותר ובסיס גלגלים קצר ב-3.5 סנטימטרים מזה שבדגם 5 הדלתות, מתגלה מושב נוח למדי המציע מרווח ראוי לשני נוסעים מבוגרים.
תא המטען של הלאון החדשה מציג חלל משופר עם נפח של 380 ליטרים לעומת 340 בדור הקודם.
את הלאון החדשה ניתן לקבל עם לא פחות מ-9 גרסאות מנועים מוגדשי טורבו שונים בהספקים של בין 86-180 כ"ס, מהם 4 לוגמי סולר ו- 5 לוגמי בנזין. מערכת start&stop מגיעה כסטנדרט ברוב הגרסאות ונתוני פליטת המזהמים טובים למדי ונעים בין 99 ל-132 גק"מ.
מבין גרסאות הבנזין, שלוש הן הרלוונטיות יותר לשוק המקומי - הבסיסית המצוידת במנוע 1.2 המפיק 105 כ"ס, ה-1.4 עם 122 כ"ס והבכירה המצוידת במנוע 1.8 עם 180 כ"ס אשר מגיעות עם אופציה לגיר DSG אוטומטי כפול מצמדים.
מתחת למעטפת הלאון, כמו האודי A3 שנחשפה לפניה והפולקסווגן גולף החדשה שנחשפה אחריה, עושה שימוש בפלטפורמה המודולרית החדשה, MQB של פולקסווגן, שאמורה לשמש בשנים הבאות לא מעט ממכוניות הקונצרן - מסופר מיני דוגמת הפולו הבאה ועד למשפחתיות גדולות כמו פולקסווגן פאסאט.
נוהגים
במסגרת ההשקה נהגנו על הגרסה הבכירה בהיצע (בשלב זה עד להצגת הקופרה), ה-FR המצוידת במנוע 1.8 מוגדש המפיק 180 כ"ס ומשודך לתיבת DSG כפולת מצמדים. לבד ממנוע חזק, גרסאות הלאון המצוידות במנועים עם הספק של מעל ל-150 כ"ס זוכות למתלים מונמכים בסנטימטר וחצי, בולמי זעזועים קשיחים יותר ומוטות מייצבים עבים יותר שיחד אמורים לחדד ולשפר את היכולות הדינמיות של הספרדייה הצעירה.
בנסיעה מנהלית עירונית או בשיוט נינוח באוטוסטרדה מערך המתלים המחוזק בשילוב הגומי נמוך הפרופיל בגלגלים נותנים את אותותיהם והתחושה היא די נוקשה ולא סלחנית למפגעי אספלט. בידוד הרעשים טוב אך במיוחד במהירויות גבוהות נשמעים רעשי רוח וכביש וניכר, שכמו באיכות החומרים בתא הנוסעים, גם בסעיף זה הבוסים מפולקסווגן דאגו להתקמצן בחומרי בידוד כדי ליצור בידול בינה לבין הגולף החדשה והסופר שקטה.
יחידת ההנעה מציגה גמישות ונינוחות בנסיעה רגועה ויכולת לשנות את אופייה ולהפוך לנמרצת מאוד ברגע שרוצים בכך ויכולות ההאצה בזינוקי רמזורים, תאוצות ביניים ושיוטים במהירויות ממש גבוהות בהחלט מרשימות, אך למרות ש-180 כ"ס ומומנט 26 קג"מ של הם נתונים יותר ממכובדים למכונית בגודל ומשקל (רק קצת מעל לטון) כזה אין לנהג תחושה שהוא יושב על מאגרי כוח מתפרץ בלתי נדלים, יתכן בגלל כיוון מתון של תיבת ה-DSG לטובת נינוחות משופרת בשימוש יום יומי.
בקו ישר, ויעידו על כך חובבי מרוצי הדראג למיניהם, הלאון תמיד הייתה טובה למדי אבל בשני הדורות הקודמים היא לא ממש הבריקה כשהכביש הפך למסתלסל והיא סבלה מחוסר בליטוש והגה מסורבל, האם זה המצב גם בדורה השלישי?
ממש לא, ולפחות בגרסת ה-FR עליה נהגנו, ניכר שבסיאט עשו עבודה משמעותית בתחום הזה שהפכה את הלאון למכונית מאוד מרשימה בין הפיתולים: השלדה מאוזנת מאוד וכמעט אף פעם לא קוראת למערכת בקרת היציבות לדגל, זוויות הגלגול מתונות ומעניקות ביטחון ויותר מכל מערכת ההגוי עברה שדרוג משמעותי ולמרות שהתגבור הוא חשמלי ההגה לא אילם לגמרי ומאוד מהיר, ובשילוב השלדה המקוצרת והמונמכת הלאון SC מציגה יכולת צלילה מאוד מרשימה לתוך פניות ומרגישה בבית בכבישים מאתגרים. גם אחרי כמה סשנים מלאי אטרף ברצועת כביש חלומית הבלמים, שאמנם הסריחו, עשו מלאכתם נאמנה כמעט ללא תחושה של דעיכה בעוצמת הבלימה.
מסכמים
בכל מקרה, הלאון החדשה בהחלט השתפרה מאוד ועשויה לתרום לביסוס מעמדו של מותג סיאט בשוק המקומי לאחר שזה הפך בשנתיים האחרונות, בעיקר בזכות האיביזה, למבוקש ולנחשק בישראל.
