סגמנט הקרוסאוברים (ג'יפונים בלשון העם) הקטנים שהוא, בואו נודה על האמת, המקבילה לנעלי העקב בהיותן מכוניות סופר מיני שצמחו בעיקר כלפי מעלה כדי לייצר אפקט נפח וגובה ולהבליט אזורים מסוימים, צומח במהירות מבהילה. ניסאן ג'וק נהנה מזכות הראשונים בקטגוריה ומינף אותה להצלחה רבה במכירות, אבל יצרניות נוספות מיהרו לזהות את הפוטנציאל בסגמנט הקרוסאוברים העירוניים ולהציג מתחרות משלהן. אופל מוקה כבר משוטט בכבישי אירופה, שברולט טראקס ופיג'ו 2008 כבר נחתו בישראל, פיאט X500 ופורד אקוספורט עומדים בפני חשיפה וגם הונדה מבשלת את הגרסה שלה על בסיס הג'אז.
בא בטוב
הגרסה של רנו לטרנד הזה הוא הקפצ'ור. כמו כל חבריו בחנייה של שיעור הפילאטיס הקרוב למגוריכם הוא מתבסס על מכונית סופר מיני – במקרה זה הקליאו, עמה הוא חולק פלטפורמה, מנועים וגם חלק מתא הנוסעים.
למרות שקל מאוד לשלול את הכלים האלו בשל הופעה חיצונית מצועצעת מדי, וזו מלכודת שהג'וק נלכד בה בקלות ואולי גם הטראקס של שברולט. דווקא הקפצ'ור מתייצב חמוש בחזות חייכנית ומתוקה, בניגוד לכלים האחרים שמנסים להיראות קשוחים אבל מרוב ניפוחים נראים כמו אלו שהקשוחים קרעו במכות, הממדים הצנועים שלו ארוזים היטב בעיצוב שלטעמי יישאר רענן עוד שנים קדימה. הגוון המתכתי והגג הלבן הם השילוב הכי "נכון" למכונית ומשלימים את ההופעה החיצונית המיוחדת.
הקפצ'ור צמח לכל הכיוונים ביחס לקליאו, המספרים פחות חשובים, התוצאה כן. תכנון תא הנוסעים מצליח להוציא את המרב מהצמיחה בממדים. תא המטען לא קטן בהרבה מזה של מכוניות האצ'בק קומפקטית ועמד במשימה של נשיאת ציוד קמפינג של משפחה קטנה לטיול בן שני לילות. במשפחות בעלות תינוקות יצטרכו לקחת בחשבון שהנפת עגלת הספורט האופנתית לתא המטען והחוצה עשויה להיות לא קלה בשל גובה המפתן.
שורת המושבים האחוריים מציעה מקום מכובד לשני מבוגרים והשלישי בעמידה, או שני כסאות בטיחות ובקבוק מים באמצע, לא הרבה יותר מכך. מקום לרגליים ולראש לא חסר, מה גם שהמושב נע על מסילה ומאפשר לתמרן בין עוד מרווח רגליים על חשבון גודל תא המטען או להיפך. גם סביבת הנהג מספקת די מקום בהתחשב שהקפצ'ור מתבסס על מכונית סופר מיני. עם זאת יתכן כי נהגים גבוהים לא יאהבו את הקרבה לגג ואת קורות A שמשוכות אחורה בזווית חדה.
למרות שהוא לא גבוה כמו ג'יפים של פעם,בזכות עמדת ישיבה זקופה ומרווח גחון של 20 סנטימטרים כשמתיישבים מאחורי ההגה ללא ספק נותר שמץ מאותו אפקט "על הגובה" שהלקוחות כל כך אוהבים. שאר תא הנוסעים הוא מה שתקבלו גם בקליאו, מראה מודרני ונקי, אבל עטוף בפלסטיקה פשוטה. המגירה שמחליפה את תא הכפפות המסורתי היא הברקה שבצידה גם פונקציונליות. אבל שאר התא לא מתהדר בשלל פתרונות אחסון שהולמים מכונית הפונה למשפחות.
מסך המולטימדיה גדול, קריא, מקיף את רוב השימושים של מערך מידע ושמע. הצימוד שלו לטלפונים חכמים פשוט ומהיר, רק חבל שהתגובות מעט איטיות וכן שאיכות השמע בקבצים המוזרמים דרך בלוטות' אינה ברמה אחידה.
כוח או מוח
לקפצ'ור "שלנו" יחידת הכוח הקטנה והצנועה בהיצע. זהו מנוע שלושה צילינדרים, מוגדש טורבו בנפח של 898 סמ"ק ו-90 סוסים ב-5,250 סל"ד ו-13.8 קג"מ ב-2,500 סל"ד. יש לו גיר ידני עם חמישה הילוכים ויחסי העברה שמחולקים נכון ומתאימים למנוע "רזה" כמו שלו, מצד שני כל העסק שוקל 1.1 טון. מה שמקבלים בסוף זה כלי רכב שאמנם לא יהיה ראשון ברמזור (או שני ואולי שלישי, תלוי כמה אנשים ברכב), אבל מצד שני מפיג את החששות המוקדמים מנפח מנוע שאותו האבות שלנו זוכרים בעיקר מהקונטסה 900 של דוד שאול שהייתה עולה את הקסטל במכה רק אם הוא הייתה צוברת מספיק תנופה מראש (אגב קונטסה, גם היא נשענה על מכונית של רנו...). גם כאן, כמעט יובל שנים אחרי, הכל בסדר כל עוד שומרים על תנופה וקצב, כל עוד מתכננים את הפעולות ולא מצפים לכוח מתפרץ בעקיפות – מגלים שזו יחידת כוח שאפשר לחיות איתה ביום יום. לממהרים במיוחד נספר שקוצר נשימה מתחיל לתת אותותיו מעל 150 קמ"ש ומשם הטיפוס איטי מאוד.
בניגוד לרושם שהותירה הקליאו, הקפצ'ור לא ממש נוח בעיר וכמעט כל שיבושי הסלילה חולפים דרך המרכב הישר לישבן. מחוץ לעיר ועל כבישים מהירים וסלולים היטב הוא נינוח יותר, שקט ואפשר לכסות בו מרחקים בנוחות יחסית. למרות שרעשי הצמיגים והמנוע לא בולטים, אלו רעשי רוח שחודרים לתא הנוסעים מעל למהירויות של 120 קמ"ש והולכים ומתגברים ככל שמצפינים.
בכבישים המפותלים בתפר שבין הגליל לגולן הקפצ'ור חושף עוד פערים ביחס לקליאו, בעוד הראשונה אוחזת ופונה בחדווה, מרכב הקפצ'ור מתנודד לו. אפשר ממש לחוש את 100 הק"ג והגובה שנוספו ביחס לקליאו. ההגה החשמלי מגיב טוב מאוד להפניה אבל משם והלאה לא באמת יודע לספר על מה שקורה שם למטה, הצמיגים הרחבים מספקים הרבה אחיזה עד השלב בו הם מרימים ידיים, כך שהמסרים ביחס לכמה עוד ניתן לדחוף אותו לא תמיד ברורים. כשמורידים את הקצב למהירות משפחתית נינוחה, והעברות המשקל חוזרות להיות מתונות הקפצ'ור חוזר להיות נעים לנסיעה וזה המקום בו הוא מרגיש בבית.
צריכת הדלק, 13 ק"מ לליטר בנהיגה מעורבת שדימתה שימוש משפחתי סביר ומצוי, ובה נעשה שימוש במערכת הכיבוי האוטומטי של המנוע (Stop & Start) חושפת שלא מדובר כאן בחיסכון של ממש.
הסיבה העיקרית, כמו עוד מנועים צנומי נפח רבים שנוצרו כדי להבריק בדפי הנתונים ולהפגיז עם נתוני זיהום אוויר סופר נמוכים החשובים כל כך באירופה, היא שבמציאות יש צורך תמידי לדרבן את המנוע כדי להשיג קצב תנועה פרברי ראוי. יש גם מצב ECO שיוסיף עוד קילומטר או שניים למאזן, אבל הופך את הקפצ'ור לאיטי בצורה כזו שחיבלה בסיכוי שלי להגיע הביתה בשעה שהבנות שלי עוד ערות.
לכו על גדול
רנו קפצ'ור צובר ניקוד נאה בשלב העיצוב החיצוני, בשלב האבזור הרב שמגיע כבר בגרסת הבסיס והשימושיות של תא הנוסעים. העניין שמשם והלאה העניינים לא ממש ממריאים, בגרסה זו הוא פשוט חלש מדי לכל מה שנמצא קצת מעל תנועה מנומנמת, נוחות הנסיעה בעיר לא מבריקה, הוא לא חסכוני במיוחד, ובנוסף לכל, תג המחיר, העומד בהתאם לרמת האבזור על בין 110 ל-113 אלף ש', אמנם נשמע בהתחלה אטרקטיבי אבל כשבוחנים את הקרוסאוברים הידניים האחרים שיש בסביבה מגלים את הפיג'ו 2008 שאמנם נראה פחות ג'יפוני אך מציע מחיר פתיחה של 100 אלף שקלים, את ניסאן ג'וק הוותיק והמוכר שזול ממנו גם הוא, ואפילו את גרסת הכניסה של סוזוקי קרוסאובר החדש שמוסיף 30 סוסים ותא מטען גדול בהרבה ב-110 אלף שקלים.
בשורה התחתונה, כמו נעלי העקב, קפצ'ור גובה פרמיה עבור המראה המצודד. ואם אתם מוכנים לעשות אותה נראה כי גרסת ה-1.2 המצוידת בגיר כפול מצמדים-אוטומטי, ביחידת הנעה נמרצת בהרבה עם 120 סוסים ותג מחיר של החל מ-127 אלף שקלים תהיה בחירה הגיונית יותר שאפשר לחיות איתה ביום יום.
