בהקשר המוטורי - האם באמת אי אפשר להתפשר על פחות ממשפחתית אוטומטית בגודל מלא?
אמנם יש להניח שחלקכם לא מודע לכך, אבל כבר שנים רבות יש בשוק לא מעט אלטרנטיבות זולות למשפחומטית 1.6 סדאן האייקונית בדמות מכוניות מסגמנט המכוניות "תת משפחתיות" כמו יונדאי אקסנט, רנו קליאו סדאן וסימבול, שברולט אוואו ועד.
בעבר, בתור הזהב של הליסינג, הן הוגדרו כ"מכוניות ללוזרים", המכוניות שמקבלים העובדים הזוטרים בחברה כסמל לבידול מעמדי לעומת המשפחומטיות בגודל מלא של העובדים הבכירים יותר.
באותה תקופה התקשינו להמליץ עליהן בשל נחיתותן התכנונית, היכולת הבינוניות-מינוס שלהן על הכביש, גודלן המוגבל וההבדל הזניח יחסית בתג המחיר הרשמי שלהן (ממנו נגזר גובה שווי השימוש החודשי) אל מול משפחתיות בגודל מלא וסיכמנו כי מדובר בפשרה כואבת בתמורה לדלקן חופשי.
אבל זמנים משתנים וכיום, לא מעט בשל הביקוש למכוניות שכאלו במדינות מתפתחות, המשפחתיות הקטנות מציעות איכויות קרובות מאי פעם למכוניות המשפחתיות בגודל מלא, הן בתא הנוסעים והמרווח והן באיכויות הנסיעה עצמן, ולסגמנט, שפעם היה מגרש פרטי של היצרנים הקוריאניים, פוזלים גם מספר יצרנים מכובדים מאירופה וההיצע גדל בצורה משמעותית וכולל כעת 7 מתמודדות.
יתרה מזאת, בימים בהם משפחומטית "ישראלית" עם מנוע 1.6 וגיר אוטומטי מגרדת את רף 130 אלף השקלים נוצר לראשונה מזה שנים פער מחיר משמעותי בין המשפחתיות הקטנות למשפחתיות בגודל מלא המעורר תהיות האם הוא באמת מוצדק.
בעוד שיהיו בוודאי מי שיטענו שגם הפרש לא קטן של 15-20 אלף שקלים לטובת המשפחתיות הקטנות לא באמת מחפה על הפשרה באיכות, אין ספק שהפרש של קרוב ל-40 אלף שקלים במחיר הרכישה או כ-900 שקלים בגובה שווי השימוש בכל חודש הם כבר סכומים הרבה הרבה יותר משמעותיים שאותם תוכלו לחסוך ועדיין לקבל משפחתית מהניילונים, אם רק תוותרו על פריט נוחות שהפך ברבות השנים לנורמה השגורה בעם היושב בציון – תיבת הילוכים אוטומטית.
דיל אטרקטיבי למשפחתית בכ-90 אלף שקלים נשמע לנו כאופציה שחייבים לבדוק במציאות ועל כן מיהרנו לשים את ידינו על הגרסאות הידניות של הקיה ריו והפיג'ו 301 המתמודדות על התואר מכונית הסדאן הזולה בישראל, לרענן את השרירים הרדומים ברגל שמאל ולחזור עם מסקנות.
עיצוב, תאי נוסעים
רבות דובר על קפיצת המדרגה של קיה בתחום עיצוב דגמיה בשנים האחרונות וגם הריו, אחד הדגמים הראשונים לעבור תחת מכחולו של מעצב החברה, פיטר שרייר, נראית מצוין ולא תתבייש לעמוד בחניון החברה לצד מכוניות של בכירים יותר. ההשקעה בעיצוב ניכרת מכל זווית והיא משדרת מראה איכותי של מסגיר את תג המחיר ואת הקבוצה אליה היא שייכת.
גם הפיג'ו 301 רוצה להיות איכותית ומעוצבת כמו הקיה, אבל הצרפתים לא עשו עבודה מספיק מדויקת והצבע הלבן והלא מחמיא של רכב המבחן ממחיש זאת. החרטום אמנם נראה טוב עם הפרצוף העדכני של דגמי פיג'ו, תפיחות על המכסה וגם בזווית חצי אחורית הפיג'ו עם מסיט אוויר בקצה תא המטען ויחידות תאורה משוכות קדימה נראית בסדר. אך הצדודית וגם מבט אחורי מלא מדגישים פרופורציות לא מוצלחות במיוחד עם מימד אורך מוגזם ורוחב צר מדי המעניקים לה לוק פחות הרמוני.
גם כשנכנסים פנימה לתא הנוסעים הריו זוכה לציון גבוה יותר. הפלסטיקה הקוריאנית אומנם קשיחה ושחורה ברובה וגם ההגה עשוי פלסטיק לא נעים, אבל יש הרבה תאי אחסון, לוח השעונים מעוצב בתוך מנהרות סטייל אלפא רומיאו וגם הקונסולה המרכזית אינטואיטיבית לתפעול ומעל לכל אין תחושה זועקת ש"חסכו עליך".
בזכות שטחי חלונות גדולים תא הנוסעים של ה-301 משדר תחושה אוורירית יותר, אך יש לציין שמעבר ליתרון זה ה-301 משדרת תחושה של חוסר מודרניזציה ואפילו חזרה אחורנית לקבינות של מכוניות משנות ה-90. מעבר למראה הפשוט והבסיסי גם פרטים שהפכו אלמנטריים כמו הגה מתכוון לעומק, חגורות בטיחות מתכוונות לגובה, ידית אחיזה לנוסע מלפנים, מראת איפור לנהג ותאורה למושב האחורי נעדרים מהרשימה. יתרה מזאת, כדי לחסוך במתגי חלונות החשמל ובחיווט ארבעת המתגים הותקנו ליד בורר ההילוכים וגם הרדיו דיסק עם הכפתורים הקטנטנים נראה כמו משהו שהגיע מעידן אחר.
יחד עם זאת, הפיג'ו מרווחת משמעותית מהריו לא מעט בזכות בסיס גלגלים גדול ב-8.2 ס"מ (265.2 ס"מ לעומת 257 ס"מ) והיא תאכלס בקלות ארבעה נוסעים מגודלים. המושבים הקדמיים של הצרפתייה אמנם צרים יותר ובעלי פחות ריפוד אך הם בכל זאת נוחים יותר מאלה של הקוריאנית. תא המטען של ה-301 בעל סף הטענה רחב ויש כאן לא פחות מ-507 ליטר של נפח, יותר ממרבית המכוניות המשפחתיות בגודל מלא והרבה יותר מ-389 הליטרים של הריו. יחד עם זאת, חלקי פח חשופים בתא המטען של הפיג'ו יזכירו לך גם כאן שבהחלט חסכו עליך.
רשימת האבזור של ה-301 דלה למדי - מערכת השמע כוללת רק שני רמקולים ובעלת חיבור AUX בלבד ויש רק 4 כריות אוויר. גם בריו האבזור לא שופע ומטורף אבל לבטח לא מבייש וכולל מערכת שמע עם ארבעה רמקולים, חיבור AUX, USB ושליטה מההגה, שני שקעי 12V (אחד ב-301) משענת יד מתכוונת ו-6 כריות אוויר.
מנוע וביצועים
בגרסה הידנית מצוידת ה-301 במנוע החדש של פיג'ו, 3 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר (גרסה עם תיבה אוטומטית מוצעת עם מנוע 1.6) המציע תפוקה של 72 כ"ס ו-11.2 קג"מ ב-3,000 סל"ד ומשודך לתיבת הילוכים ידנית עם חמישה יחסים.
לריו מנוע 4 צילינדרים בנפח 1.4 ליטר עם 109 כ"ס ו-14 קג"מ ב-4,200 סל"ד והוא מחובר לתיבת ההילוכים המונה שישה יחסים.
יתרון המנוע והגיר של הריו ברור לגמרי ובכל מבחני התאוצה היא זריזה באופן משמעותי מהפיג'ו, כשהפער אף גדל כשהכביש הופך הררי. כמו כן המנוע של הפיג'ו, כמו כמעט כל מנועי 3 צילינדרים, רועש הרבה יותר ומרגיש מחוספס למדי.
בריו ששת יחסי העברה הקצרים והקרובים מחייבים בחישה מרובה יחסית בבורר ההילוכים אך זה מרגיש מדויק וקל מאוד לתפעול ועדיף על פני זה הבינוני של ה-301. גם המצמד ב-301 מרגיש רך מדי וחסר תחושה לעומת הריו.
נוחות והתנהגות כביש
פיג'ו 301 תוכננה למדינות מתפתחות בהן הסלילה הגרועה האופיינית לכבישי ציון היא סמן עליון לאיכות אספלט. על כן השקיעו הצרפתים רבות בכיול המתלים ואלה אכן מעניקים נוחות נסיעה טובה למדי המעלימה כמעט לחלוטין את העבודה הנפלאה של מע"צ מישבני הנוסעים.
הריו פחות נוחה, כיול המתלים שלה נוקשה למדי וזה אולי טוב לכבישי אירופה אך פחות לכאן. לעומת זאת, בכביש הבין-עירוני הריו שומרת על יציבות כיוונית טובה הרבה יותר מה-301 ולא מתרגשת גם כשעוברים את המהירות החוקית בכביש 6. הצרפתיה, לעומתה, מרגישה פחות יציבה במהירויות גבוהות וגם מגלה רגישות מוגזמת מאוד לרוחות צד.
כמו כן, למרות בידוד רעשי רוח עדיף, כמות הדציבלים ב-301 גבוהה יותר, בעיקר בגלל המנוע הרועש שב-100 קמ"ש מסתובב ב-2,950 סל"ד, 200 סל"ד יותר מאשר בריו.
במפתיע ובניגוד למסורת, גם בכביש המפותל הקוריאנית מציגה יתרון ולזכותה אחיזת כביש גבוהה, התנהגות בטוחה וצפויה יותר ובלמים חדים יותר. עם זאת היא עמומה למדי ונטולת כל תחושה, בעיקר מההגה השתקן. הצרפתיה מערבת קצת יותר ואפילו, למרות שגם ההגה שלה לא מצטיין ובעל שטח מת במרכז, טיפה מהנה לנהיגה ומחוברת יותר לנהג, אך אחיזת הכביש נמוכה יותר מזו של הריו וגם הבלמים הספוגיים הפריעו לנו.
בסוף היום האינטנסיבי צריכת הדלק של ה-301 הייתה טובה יותר, 13 ק"מ לליטר לעומת 11.9 בריו, עם זאת יש להעריך שמדד הצימאון של צמד מכוניות התקציב ודאי יהיה נמוך יותר בנהיגה יומיומית.
סיכום
לכשעצמה, בהתחשב במחיר של 92 אלף שקלים, פיג'ו 301 היא מכונית טובה למדי ובסעיפים חשובים במיוחד כמו נוחות, מרווח תא הנוסעים, גודל תא המטען וצריכת דלק היא אף טובה מהריו.
עם זאת, בשאר התחומים היא מקבלת ציונים לא מבריקים ובעיקר מזכירה לך כל הזמן שהיא מכונית זולה. תא הנוסעים שלה מרגיש דל באופן מבייש, איכות הפלסטיק והאבזור מזכירה ימים אחרים, יש לה רק 4 כריות אוויר והמנוע חלש ורועש למדי.
בחנו: נעם וינד וניר בן זקן
