העניין הוא שבשביל להצטייד בג'יפון נחשק במימדים המסוגלים להחליף את המשפחומטית האפרורית יש צורך להתארגן על עוד 40 אלף שקלים לפחות – לא עניין של מה בכך בימים בהם מעמד הביניים נשחק עד דק.
מי שבכל זאת התעקש על רכב פנאי נאלץ ללכת אחורה בשנתונים ולקנות ג'יפון בין שנתיים-שלוש בתקווה למצוא אקזמפלר טוב שבעליו הקודמים לא חשב שמדובר ברכב שטח קשוח חובב סלעים.
אבל מסתבר שיש גם אופציה אחרת וחברת קרסו, יבואנית ניסאן ורנו בישראל, החליטה ללכת על רעיון שהחל במכונית המיני והלך וחלחל לאיטו כלפי מעלה בין הקטגוריות לכיוון הסופר מיני, משם אל המשפחתיות הקומפקטיות ואל הגי'פונים הקטנטנים – גיר ידני.
גיר ידני, שבעבר היה סוג של צירוף מילים גס שהס מלהזכיר בשוק הרכב הישראלי, החל בשנים האחרונות לזכות בלגיטימיות מחודשת היות שהוא מאפשר להציג מחיר אטרקטיבי בעליל.
הקשקאי של ניסאן הוא מהג'יפונים הראשונים שכבשו את השוק המקומי תוך שהוא ממשיך את ההצלחה של היונדאי טוסון אך עוטף אותה, בזכות גרסת הנעה קדמית, מנוע חסכוני וגיר רציף, בעלויות תפעול חודשיות הגיוניות שלא דרשו מהלקוח הפוטנציאלי להכין עוד סטפה של מזומנים בשם הפוזה בכל ביקור ליד המשאבה. למרות שהוא כבר מותיקי הג'יפונים בארץ, אפשר לומר שהוא בהחלט מזדקן בכבוד ושומר על מקומו בהיררכיה המקומית.
כעת בזכות ויתור על תיבת הקסמים שבוחשת את ההילוכים בעצמה ניתן לרכוש אותו כולל ניילונים על המושבים וכל הפוזה בתמורה ל-124 אלף שקלים - מעט פחות ממחיריהן של משפחתית קומפקטית אוטומטית כמו פורד פוקוס, מאזדה 3 או יונדאי i35.
אממה, יש פשרות. הפשרה הראשונה, כפי שבוודאי הבנתם – גיר ידני. הפשרה השנייה, מנוע 1.6 ליטר במקום מנוע 2 ליטרים. ויש גם פשרות מסוימות בתחום האבזור והעיצוב.
האם מדובר בפשרות גדולות מדי או בדיל שווה? התשובות מיד.
מה מקבלים במחיר של משפחתית
מבחוץ, ללא פסי גגון שמוסיפים למראה הקרבי, עם מראות וידיות בצבע שחור וללא חישוקי גלגלים קלים, הקשקאי הידני נראה מעט פשוט ביחס לרכבי פנאי אחרים וביחס לגרסתו היקרה אך הוא עדיין מרשים במראה הג'יפאי שלו והשכנים בוודאי לא יפספסו את השדרוג שהכנסתם לחייכם.
מבפנים הסיפור מעט מאכזב יותר. אמנם יש פה את איכות ההרכבה הטובה המוכרת מכל גרסאות הקשקאי, אך השחור שולט פה ביד רמה ומקנה לקוקפיט מראה מעט ליסינגי, משעמם וקודר. הצג במרכז הקונסולה גם הוא תורם לתחושת העוני בתא הנוסעים מתוקף קוטנו ומראהו המיושן.
עם זאת, האבזור סביר למדי ומתמקד במה שחשוב באמת כמו 6 כריות אוויר, מערכות הבטיחות הקיימות בדגמים היקרים, רדיו מקורי עם שליטה מההגה, חיבור בלוטות' מקורי לנגן ולנייד ומשענת יד מרכזית.
תא הנוסעים בגרסה זו נועד להיות תכליתי ושימושי וזו בהחלט התחושה. נציין לחיוב את אפשרויות כיוון כיסא הנהג והישיבה הנוחה והתומכת בו בשילוב ההגה שמתכוונן למרחק ולגובה, באמצעותם נקל להגיע לתנוחת נהיגה מצוינת. מיקום מתגי החלונות פחות נוח ויש להסיט את היד לאחור או לכופף את כף היד כדי להגיע לארבעתם. כמו כן סידור כפתורי השליטה שעל ההגה משונה למדי והם מפוזרים מלמעלה למטה במקום לפרוש אותם על שני צידיו של ההגה.
למרות שהקשקאי מעט קטן יותר מג'יפונים אופנתיים דוגמת קיה ספורטאז' ומאזדה 5CX, מרווח הפנים טוב למדי וכשבוחנים אותו ביחס למשפחתית קומפקטית - המצב טוב אף יותר.
אמנם שלושה מבוגרים ממוצעים ומעלה יחושו מעט צפוף מאחור אך שלושה ילדים או מבוגרים קטנים מהממוצע לא יסבלו שם. תא המטען גדול ופרקטי מציע נפח נגיש וטוב של 410 ליטרים לפני קיפול המושבים ונפח של סטיישן, 1,513 ליטרים, לאחר קיפולם. הבעיה היא רק שהדלת האחורית לא נפתחת גבוה מספיק, דבר שמאלץ התכופפות כשניגשים לזרוק משהו לתא המטען.
גיר ידני, זוכרים את זה?
אמנם עם מנוע ה-1.6 שמגיע מהאח הקטן – הג'וק, לא מדובר ברכב עם ביצועים מעולים, אך הספק של 117 כוחות סוס ומומנט של 16 קג"מ שמושגים ב-4000 סל"ד בהחלט מספק למדי ברוב התנאים.
וכך בעוד שבסביבה עירונית יחידת ההנעה מציעה זריזות השווה לפחות לכל משפחתית אוטומטית וגמישות שמאפשרת לעצלנים לוותר על הורדת הילוך ולהאיץ בצורה סבירה גם בהילוך גבוה מהרצוי, מחוץ לעיר התגלו קצת יותר קשיים ובזמן שבשיוט נינוח התוצאה בסך הכל טובה. נהיגה יותר מאומצת חושפת רצועת כח מעט צרה שמורגשת החל מסל"ד של 3,500 ומסיימת את כוחה בסביבות 5,500 סל"ד (בלא מעט רעש ותהודה). בנהיגה הררית תמצאו עצמכם מעבירים לא מעט הילוכים כדי לשמור על הכוח וזה מורגש במיוחד בסביבות ההילוכים שני ושלישי שקיים ביניהם בור שמחייב את הנהג לפזז בין שני הילוכים אלה על מנת לשמור על משיכה טובה.
עם זאת, רצוי לציין שמערכת ההנעה הזו מציעה צריכת דלק טובה שלמרות נסיעה משולבת תובענית למדי, הציגה נתון מפתיע עם ממוצע שנע בין 11 ל-12 ק"מ לליטר.
הקשקאי מעניק גם נוחות ויכולות ספיגה ברמה טובה מאוד ומאפשר אף לרדת לנהיגת שבילים מתונה לאלה שמחפשים קצת יותר אתגרים. מבחינת איכויות נהיגה והתנהגות כביש הוא מזכיר רכב פרטי עם הרבה ביטחון ותחושה בסיבובים מכיוון ההגה והשלדה תוך שילוב מאוזן בין ספיגה לשליטה ויכולות בלימה טובה, ורק זוויות גלגול מוחשית יחסית בהשוואה לרכב משפחתי משביתות מעט את החדווה.
הקשר בין 40 אלף שקלים ורגל שמאל
אך בשביל ליהנות מכל הטוב הזה במחיר הזה יש גם, כאמור, כמה פשרות שצריך לעשות. עם רובן מרבית האנשים יסתדרו בנקל אבל הויתור על הגיר האוטומטי בסגמנט בכיר יחסית הוא לא עניין של מה בכך ורוב הנהגים יגידו לכם שעל הפינוק הזה הם לא יסכימו לוותר.
מי שבכל זאת יחשוב מחוץ לקופסא יבין שאולי באמת שווה לחסוך 40 אלף שקלים, לשים את העצלנות בצד ולהחזיר לחיים את רגל שמאל.
אוהבים ג'יפונים? בסוף השבוע יתפרסם כאן ב-mako רכב מבחן דרכים השוואתי בין קיה ספורטאז', מאזדה CX-5 ומיצובישי אאוטלנדר
