"עזוב, נצא לנהיגה בשבוע הבא". יותר מדי פעמים שמעתי את המשפט הזה מחברים חובבי נהיגה בעת האחרונה, בעיקר מאז שמחיר הדלק גרד את קו שמונת השקלים והחל מרקד מעלה-מטה. העניין הוא שגם בחלוף שבוע וגם לאחר מכן שוב נשמעה שוב אותה המנגינה, ומכוניות הספורט שלנו שנרכשו בדיוק למטרה הזו הפכו למיותרות - אבן שאין לה הופכין בחנייה הסגורה והמבודדת, או אמצעי שינוע יומיומי לא פרקטי במיוחד.
מאז תחילת השנה, עם עליית מחירי הדלק, תחביבים מוטוריים רבים נזנחו משום שכיום רק הנסיעה אל אותם כבישי הנהיגה הנכונים עולה מאות שקלים לכל כיוון, וזה עוד לפני הנהיגה עצמה, אוכל, בלאי ותקלות. ההיגיון אומר שלמרות הכאב בכיס מי שמשקיע במכונית ספורט ומטפח אותה צריך להמשיך ליהנות מהתחביבים שלו גם במחיר גבוה יותר, אבל זה מעבר לתוספת הכסף - משהו בראש פשוט השתנה.
למען האמת, חזיתי כבר בתופעה דומה ובהשפעות מרחיקות הלכת שלה לפני מספר שנים: אז, ממש כשמחיר הדלק חצה את קו חמשת השקלים, מספר מכרים שלי שהחזיקו רכבי שטח מפלצתיים, אשר עד אותו יום יצאו לכבוש מעלות בכל סוף שבוע ו"זללו" דלק כאילו הוא הגיע בחינם, פתאום הבינו שההגעה לשטח לבדה עולה להם יותר מאשר הטיול עצמו. בעקבות כך, בתהליך שערך תקופה מסוימת, החלו תחילה לוותר על נסיעה לטיולים בשטח ובהמשך גם על רכב השטח עצמו.
עכשיו אני רואה את הייאוש הזה בדיוק בקרב חברי חובבי הנהיגה הספורטיבית, ורגע לפני שהם ימכרו את מכונית הספורט שהם טיפחו וירכשו במקומה סופר-מיני חסכונית, החלטתי לנסות ולמצוא פתרון לבעיה.
לצערי, לא הצלחתי לשים את ידיי על הטסלה רודסטר החשמלית של עידן עופר ומכיוון שגם ג'סטין ביבר לא טרח להשאיל את הפיסקר קארמה הנטענת שלו, נכנסה לתמונה המכונית הכי קרובה לכך שאפשר לרכוש כאן - הונדה CRZ. יצאתי לבדוק האם ניתן ליהנות מנהיגה ספורטיבית מחד, וגם לקצץ באופן משמעותי בעלויות הדלק מאידך, לבחון מה למעשה מקבלים ב-155 אלף שקלים, ולהבין מה זה בדיוק אומר - "ספורטיבית-היברידית".
תשוקה מבחוץ
בשנת 2010 הונדה השיקה את ה- CRZ, מכונית ספורטיבית-היברידית ראשונה מסוגה בעולם. ההשראה לשם ולעיצוב הגיעה מההונדה CRX הוותיקה משנות השמונים של המאה ה-20, שגם היא הייתה ייחודית בתקופתה.
ה- CRZ מציגה עיצוב חיצוני המושך תשומת לב רבה, יש לה קווים זוויתיים בכל מקום, פרופיל נמוך עם חזית מחודדת וחלק אחורי בעל שמשה ישרה. החלונות האחוריים מינימליסטיים, ידיות הדלתות מעוצבות בצורה זורמת ומשתלבות במרכב הדלת ומכסה המנוע ארוך והמובלט במרכזו מתחבר לסבכת הגריל הקדמי הגדולה והמעוצבת אף היא כחלק מתמונה כוללת שזועקת לכל מקום "הנני כאן".
זה בהחלט רכב שלא משאיר אף אחד אדיש למראהו. ה- CRZ מגיעה עם חישוקי סגסוגת קלה כסטנדרט, פנסי ערפל קדמיים ואנטנת סנפיר. כל אלו לוקחים את המראה של ה- CRX המיתולוגית עשרה צעדים קדימה.
חשמלית מבפנים
ה- CRZ מעוצבת באופן מוכוון מטרה בחלקה הפנימי: הקונסולה הקדמית "עוטפת" את הנהג, המושבים נמוכים בתחתית המרכב וכל כפתורי השליטה נמצאים קרוב להגה ולא בקונסולה מרכזית כנהוג. יחד עם זאת יש לציין כי ישנם חלקים שלא "מתחברים" עם שאר הרכב, לדוגמה: הפינה הימנית של הדשבורד "קטועה" ולא זורמת לעיצוב שממשיך את הקו לדלת הנוסע, לעומת דלת ימין והחיבור לדשבורד. תא הכפפות בולט בחלקו האמצעי ופוגם קשות במרווח הברכיים של הנוסע, זאת למרות שהוא קטן להפליא.
המושבים מעוצבים בצורה נוחה וחובקת למדי, אם כי הם רחבים מעט יותר מהנדרש. קל מאוד למצוא תנוחת נהיגה נכונה וזקופה, וכאשר יושבים בצורה זו, הכל "מתחבר": ידית ההילוכים במיקום הנכון, ההגה עבה במידה המתאימה וסידור הדוושות מתאים מאוד למשחקי Toe & Heel. הטרוניה היחידה מבחינת הנהג היא כלפי השמשה האחורית אשר חלק ממנה מוסתר בשל הקורה שעוברת דרכה, ולכן הראות לאחור נפגמת בצורה משמעותית למדי. פרט לכך, זו מכונית שעיקר עיצובה הפנימי נועד לקסום לנהג, ובכך היא ממלאת את יעודה בצורה המיטבית.
למרות שישנו ספסל אחורי עם שני מושבים ב- CRZ, כל ניסיון להכניס אנשים בוגרים לתוכו (האמינו לי, ניסיתי, והם לא היו כ"כ בוגרים) - לא צלח בשום צורה שהיא. להבדיל ממכוניות קופה אחרות שבהן זה פשוט "לא נוח", כאן אי אפשר פיזית להכנס - מרווח הראש מתאים לגובה 1.50 מ' ומטה ואילו מרווח הרגליים פשוט אינו קיים. כמו כן, אין כריות ראש לשוכני המושב האחורי. כלומר, מבחינה פרקטית - מדובר למעשה ברכב דו מושבי למהדרין ולא יותר מזה.
נפח תא המטען צנום מאוד ועומד על 233 ליטרים במצב רגיל ומגיע עד כדי 401 ליטרים עם קיפול המושבים האחוריים. לכן, למרות שמדובר במכונית בתצורת קופה רגילה, ה- CRZ היא לא הרבה יותר שימושית מרודסטר כמו המאזדה מיאטה וההונדה 2000S.
בהקשר של תא הנוסעים יש לציין שגם הפלסטיקה רחוקה מלהרשים, שכן החומרים עצמם מרגישים בסיסיים מאוד ואפרוריים ואין ספק כי ממרכב כה ייחודי מבחינה רעיונית ועיצובית ובמחיר כזה - ניתן היה לצפות לגימור פנים בעל מחשבה רבה יותר.
בהיבט של בטיחות פאסיבית, ה- CRZ מאובזרת בשש כריות אויר לנהג ולנוסע, עם אופציה לביטול כרית האויר למושב הקדמי, והתקן Isofix למושב ילדים. כמו כן, המכונית זכתה לחמישה כוכבים במבחני הריסוק של Euro Ncap, אך עם סייג לגבי הספסל האחורי שלא אפשר מבדק יחיד לכל שוכני הרכב. מבחינת בטיחות אקטיבית, ה- CRZ מגיעה עם שלל מערכות המסייעות לבלימה (ABS+EBA+EBD), ומערכת בקרת יציבות מסוג VSA הניתנת לניתוק מלא בלחיצת כפתור.
!Fire up that baby
התנעת המכונית נעשית באמצעות כפתור Start, וניתן לבחור בין שלושה מצבי נהיגה המשפיעים על תפקוד המנוע והמערכות השונות: Econ, Normal, או Sport. ה- CRZ מגיעה עם גיר ידני בעל שישה הילוכים, ומנוע 1,497 סמ"ק בטכנולוגיית i-Vtec המשודך למנוע חשמלי הפועל בטכנולוגיית IMA.
השילוב של שני המנועים מניב יחדיו הספק של 124 כ"ס ומומנט של 17.7 קג"מ. מספרים אלו, על פי הנתונים הרשמיים, מאיצים את המכונית ממצב עמידה ל-100 קמ"ש ב-9.9 שניות ועד למהירות מרבית של 200 קמ"ש.
במציאות המכונית מתנהלת באופן זריז למדי כאשר בוחרים במצב Sport, ואילו בחירה במצב Econ תגרום למכונית להיות איטית באופן ניכר ובנוסף אף תגרום לירידה בתפוקה של מערכת המיזוג. בקיצור - טוב לחיסכון בדלק, פחות טוב ליומיום, אלא אם מדובר בשיוט נינוח בערב אביבי.
העצים לא הפכו ירוקים יותר
רכב אשר מתהדר בסממן ספורטיבי כלשהו מבחינת יעודו, צריך לדעת לתת את ה- GO ולא רק לספק את ה- SHOW. בהיבט זה, ה- CRZ בהחלט נותנת SHOW, ועכשיו נשאלת השאלה האם ההיברידית המחשמלת הזו גם מספקתGO וכיסוי ראוי למראה שלה?
ה- CRZ נבחנה הן על המסלול והן בכבישי נהיגה ברחבי ארצנו. על המסלול היא לא הבריקה: התוואי היה טכני ומפותל מדי עבורה, ובעוד שצפייה ברכב מבחוץ הציגה את הרושם שהוא מתנהל באופן רגוע תוך כדי צליחת הפניות ללא דרמה מיותרת, בעמדת הנהג התחושה הייתה כי הרכב נע ונד לכל כיוון ומתקשה ליצר קו פנייה הדוק וברור בנהיגה על המגבלות.
למרות האכזבה והתחושה המבלבלת משהו בסיום פרק המסלול, חשוב לציין כי רכבים רבים לא מבריקים על המסלול הקטן הזה - אך מאוד מהנים לנהיגה בכביש מפותל ראוי לשמו, ולכן נשארנו עם הרבה ציפיה ליום המחרת (למרות שציפיות הן לכריות).
נהיגה בכבישים מפותלים ב-CRZ חשפה את שאר התמונה אשר טמונה בתוכה: כך למשל היה מאוד מפתיע לגלות שהיפנית הקטנה מצטיינת בדבר אשר כמעט נשכח מן העולם בעידן הפוליטיקלי קורקט ובקרות האחיזה - היכולת לספק מעבר חד ומיידי מתת היגוי להיגוי יתר. ברגע שמורגש איבוד אחיזה קליל של הגלגלים הקדמיים, פרובוקציה מדודה תעביר מיידית את חוסר האחיזה לסרן האחורי והגלגלים יפסעו הצידה בחדווה. הדבר נשלט ומורגש עד כדי כך שאפילו בכיכר "ליד הבית" נוסעים שהיו איתי ברכב תהו האם זו באמת מכונית עם הנעה קדמית ואם כן - מדוע היא עשתה חצי כיכר "על הצד"...?
בכבישי נהיגה מאתגרים יותר ההגה שלה מתגלה כחד מאוד, אם כי משקלו קל מדי לכל אורך תהליך ההפניה, והוא אף ניחן בשטח מת קטנטן במרכזו אשר תורם ל- Turn in עם שהות קלה בתחילתו. כמיטב מסורת ההגאים החשמליים, גם הגה זה אינו מצטיין בתחום התקשורת כלל, ובנהיגה על המגבלות הדבר מוריד את הביטחון.
בלמיה של ה- CRZ מקבלים ציון "סביר" בלבד, וזאת משום שכושר עצירתם אמנם טוב, אך תחושת דוושת הבלם ספוגית והיא נמעכת עד לתחתיתה בקלות רבה מדי. כמו כן, הדוושה לא מספקת פידבק על סף נעילת הגלגלים, והבלמים נטו לדעוך תחת עומס ממושך.
תיבת ההילוכים של ה- CRZ מהווה את גולת הכותרת בנהיגה דינמית - למרות שההילוכים עצמם מרגישים מעט ארוכים, תפעול ידית ההילוכים הינו חד ומדויק, וההעברה מרגישה מכאנית עם תנועה קצרה של הידית. עם זאת, דוושת המצמד עצמה מרגישה רכה מדי וסף החיבור של המנוע לגיר קהה מדי. למרות כל זאת, משחקי דוושות של Toe & Heel נעשים ללא מאמץ וניתן אף לבלום ברגל שמאל על מנת להקצין היגוי יתר קליל - אשר יכניס את חרטומה של המכונית עמוק יותר לתוך הפנייה המתהדקת הקרובה לביתכם.
יחידת הכח נשארה לסוף הפרק, והדבר נעשה במתכוון: ראשית, ה"אני מאמין" שלי טוען שמנוע חזק ללא שאר יכולות הניהוג הוא דבר שבטל בשישים, והדבר אף לעיתים יכול לקלקל את הרכב עוד יותר. מצד שני, רכב בעל התנהגות שחסר את הדחף ביציאה מהפניה, מכריח את הנהג כל העת להשקיע מאמץ כדי לשמר את המומנטום כמו בעת נהיגה בקארטינג - יש שיאהבו ויש שיסלדו מסגנון הנהיגה הזה.
ה-CRZ בהחלט משתייכת לחלקה השני של המשוואה המדוברת - בתחילת ההאצה מתקבלת דחיפה חביבה של הרכב קדימה, בשל זמינותו המלאה לחלוטין של המנוע החשמלי בכל סל"ד. ברגע זה, מתחילה להבנות הציפייה להמשך הפאנץ' של המנוע, כנהוג במנועים ספורטיביים בכלל ויפניים בפרט, אך זו אינה מגיעה: המנוע מספק דחף ליניארי לחלוטין לכל אורך טווח הסל"ד, ולמרות שמדובר במנוע של הונדה בעל מערכת ה- V-tec הידועה, אין התגברות של הספק או מומנט אשר מורגשת במעלה הסל"ד.
במהלך המבחן בכביש מפותל ספציפי אשר אותו אני מכיר טוב יותר מאשר את הקירות של ביתי, הצלחתי לרוקן את המצברים של המנוע החשמלי - אז קצב ההתקדמות נעשה איטי להחריד, והמנוע לא הצליח לטעון את המצברים מחדש. מצב זה התרחש משום שהטענת המצברים נעשית דרך הבלימה, ומכיוון שלא הייתה האצה חזקה מספיק ביציאה מהפניה, לא נדרשה בלימה לפני הכניסה לפניה שאחריה - וכך נוצר מעגל קסמים שבו אתה שבוי תחת הספקו של המנוע לוגם הבנזין בלבד.
לסיום נשאר לסכם את פרק צריכת הדלק, אשר לשמו בין היתר התכנסנו כאן, והרי התוצאות מוגשות לפניכם: בנהיגה מנהלתית נמרצת, ללא ניסיון לחיסכון בדלק, הרכב הגיע לצריכה שקרובה ל- 1:14 ללא תלונות כלל.
בנהיגה חסכונית עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהיא כללה הפעלה של המיזוג ועליות רבות, קרי - האצה במצב Sport או Normal ושיוט על מצב Econ, הרכב הצליח להניב תוצאה של קצת מעל 1:15. להערכתי ניתן אף להגיע לתוצאה טובה מכך אם באמת מתאמצים. בעליה של CRZ דיווח לי כי הוא משייט ביומיום ומגיע לצריכה קבועה של 1:16 ללא מאמץ.
בנהיגה עם רגל כבדה על הדוושה, בתנאי כבישים מפותלים והרריים, כמו שאומר הביטוי הידוע Pedal to the metal , או Plastic, במקרה שלנו, הרכב הניב צריכת דלק של ליטר בנזין לכל 8.5 קילומטרים, נתון מעודד מאוד לכל הדעות במושגים של רכב ספורטיבי, אם כי לא הרגשתי שהעצים סביב הפכו להיות ירוקים יותר כאות תודה על כך שהמכונית לא זיהמה את האוויר, ואף ציפור לא צייצה שיר מיוחד לכבודי.
כמה תשוקה אפשר לדחוס בחשמלית אחת?
התשובה לשאלה הזו עדיין מתנדנדת בתוך ראשי. ה- CRZ מעניקה חוויית נהיגה טובה, יש בה איכויות דינמיות שנשכחו מן העולם, ויש שיחלקו עלי בעניין זה, אך לדעתי הזנב השמח שלה מזכיר במידה מסוימת את ה- 205GTI הנוסטלגית. היא נראית מרשימה מאוד מבחוץ, ומסובבת לא מעט ראשים, בנוף המוטורי הארצישראלי. כמו כן, היא מצליחה לחסוך בצריכת הדלק בצורה שאינה מוכרת לנהג הספורטיבי הממוצע, שכן צריכתה במצב מאומץ ביותר נושקת לצריכתן בעת נהיגה מנהלית של רוב המכוניות הספורטיביות שאני מכיר, בפרט אלו אשר מוגדשות טורבו.
יחידת הכח אכן מממשת את הבטחותיה לחיסכון בדלק ואף מצליחה לנפק קצב תנועה טוב למדי, אך עם זאת חסרה את הריגוש והטירוף אשר מכונית ספורטיבית נדרשת לספק.
שאר המכלולים ברמה גבוהה מאוד, בעיקר תיבת ההילוכים, אך הנדסת האנוש ואיכות הפנים אינן מתאימות לרמת המחיר הגבוהה של הרכב.
ה-CRZ מציגה מתכון יחודי ששום רכב אחר בישראל לא מספק, אך בו זמנית היא אינה מתאימה לכל אחד - ולכן לפני שבוחרים בה אתם צריכים לבחון היטב עם עצמכם מספר סוגיות כגון: האם נתוני צריכת דלק וזיהום אויר נמוכים חשובים לכם מפרקטיות ושימושיות? האם אתם מוכנים לוותר על ביצועים מרגשים ודחף חזק בעבור התנהגות טובה וזנב שמח לפי דרישה?
אם התשובה לסוגיות הללו חיובית, הרי שהונדה CRZ היא בדיוק המכונית בשבילכם: ספורטיבית-היברידית עטופה באריזה מעוצבת היטב, אשר מספקת חבילה יחודית ומיוחדת.
הכותב הינו מדריך לנהיגה מתקדמת.
>> מבחן דרכים: הונדה סיוויק החדשה
>> הסגוויי של הונדה: חשמלי, קטן מימדים ויכול לנוע לכל כיוון
