כאשר מדברים על מהפכת מכוניות המיני המתרגשת על כבישי ישראל בשלוש השנים האחרונות מקפידים תמיד להזכיר את האלטו של סוזוקי שלמעשה, למרות היותה מכונית פשוטה ולא מבריקה במיוחד, הייתה הראשונה וזו שיצרה את סגמנט הקטנטנות בישראל והפכה אותו לכה פופולרי. האמנם?
בעוד שאין שספק שהאלטו הייתה זו שהצליחה, בזכות תג מחיר אטרקטיבי, לגרום לאנשים רבים משניתן היה לשער לוותר על גיר אוטומטי והרבה פח לטובת יעילות עירונית חסכונית, אם בודקים טוב מתברר שהאלטו לא הייתה הראשונה ולמעשה כבר משנת 2004 נמכרה בארץ מכונית מיני עם גיר ידני, ומה אתם יודעים, היא אפילו זכתה לחשיפה רבה כשהייתה המכונית הפרס אותה קיבל הראל מויאל בעקבות זכייתו ב"כוכב נולד 2”. לא מתחבר לכם? ובכן, בואו נעזור לכם ונגלה שמדובר בקטנה של פיאט – הפנדה.
הקטנטנה גם זכתה בתואר מכונית השנה באירופה ב-2004 והפכה עם מגוון גרסאות (כולל גרסת 4X4 עם מרווח גחון מכובד ודיפוני פלסטיק שחורים א-לה-רכב שטח קשוח) ללהיט מכירות ביבשת הישנה.
הדור השלישי של הפנדה הוצג לפני כשנה בתערוכת פרנקפורט ולפני מספר חודשים הוא עשה עליה לארץ והושק בארץ עם תג מחיר של החל מ-70 אלף שקלים, מחיר שהציב את הפנדה החדשה מעל למכונית הפופולריות בסגמנט הקטנטנות כמו יונדאיi10 וקיה פיקנטו.
לאחר מספר חודשים של מכירות מדשדשות הבינו בסמל"ת היבואנית שבמחיר הזה אין לפנדה הרבה מה להציע ומחיר המחירון עודכן כך שמחירה של הגרסה הבסיסית התייצב על 66,990 שקלים.
מתרשמים
למרות הדמיון העיצובי לפנדה המוכרת מזה שמונה שנים בפיאט מתעקשים שלא מדובר במתיחת פנים בלבד אלא במכונית חדשה שמעגלת פינות, תרתי משמע, והופכת לשלמה ואיכותית יותר.
נראה כי בפיאט, מצד אחד, רצו לשמור על העיצוב הרבוע המעניק לפנדה יעילות ויתרונות מבחינת החלל הפנימי אך מצד שני בחברה האיטלקית הבינו גם שלנוכח המתחרות החדשות בזירה נדרש עיצוב מעט סקסי ומעוגל יותר.
השילוב בין 2 הדרישות המנוגדות הללו הוליד קונספט עיצובי מעניין - רבוע עם פינות מעוגלות ובפיאט החליטו ללכת איתו עד הסוף ולמעשה להעניק לכמעט כל חלק ברכב - מבתי הגלגלים, דרך חלונות הצד, כונסי האוויר, הפנסים הקדמיים והאחוריים, פנסי הערפל והרוורס, דלת תא המטען ועוד מראה רבוע עם פינות מעוגלות.
בסך הכל התוצאה הכללית נחמדה, במיוחד בחזית שמציגה ניחוחות רטרו ומראה חייכני, ועל אף שאינה היפה או הסקסית בסגמנט הפנדה הנוכחית ללא ספק נאה באופן משמעותי מקודמתה הפונקציונלית.
למרות שהפנדה החדשה מתבססת על הפלטפורמה של הפנדה היוצאת היא מציעה מימדים נדיבים יותר המקרבים אותה למכוניות סופר מיני עם נתון אורך של -3.65 מ', 11 ס"מ יותר מהדור הקודם, רוחב של 1.64 מ', 6 ס"מ יותר מהדור הקודם ובגובה נוסף סנטימטר אחד בלבד, כך שהיא מתנשאת כעת לגובה של 1.55 מ'. אם מבחינה חיצונית הפנדה הציגה גדילה במימדים ואבולוציה עיצובית, מבפנים מדובר כבר ברבולוציה של ממש: בפיאט טיפלו בנקודת התורפה של הדור הקודם – איכות תא הנוסעים הבסיסית ומציגים כעת מקום מעוצב ונעים יותר להיות בו שלא זועק "זול" מכל עבר.
תא הנוסעים כולל, כמו בעיצוב החיצוני, אלמנטים רבועים רבים שמזכירים לנו שוב ושוב שאנחנו יושבים בקובייה מעוגלת פינות ונראה שכאן המעצבים אפילו הרחיקו לכת יותר ובין היתר ניתן למצוא מושבים עם ריפוד של קוביות מעוגלות, בלם יד רבוע בעיצוב ייחודי, ידית הילוכים עם ראש רבוע בעל פינות מעוגלות, הגה שטבורו רבוע, מחווני מהירות וסל"ד רבועים, מערכת שמע עם כפתורים רבועים, ידיות רבועות לדלתות, מסגרות רבועות למתגי המיזוג ועוד ועוד.
אלמנט עיצובי מעניין נוסף ניתן לגלות במשטחי הפלסטיק השחורים שבדיפוני הדלתות ובדשבורד בהם, במקום טקסטורות מחוספסת טריווילית כלשהי כמקובל, נעשה שימוש בתבליטים של האותיות הלועזיות המרכיבות את השם פנדה. התוצאה הכללית, יחד עם שילוב צבעים בהירים, בהחלט מעניינת, מודרנית ונעימה. תא המטען מציג מימדים משופרים עם נפח הטענה של 225 ליטרים - יותר ממרבית המתחרות בקטגוריה.
המרווח מקדימה מצוין אך תנוחת הנהיגה הזקופה היא דבר שצריך להתרגל אליו ובעוד שיש שיאהבו אותה מאוד אחרים עשויים להתקשות להתרגל אליה. המרווח מאחור אף הוא מעל לממוצע בקטגוריה ו-3 ילדים או שני מבוגרים יוכלו להסתדר כאן בקלות אלא שהאפשרות החוקית להסיע 5 נוסעים מותנית ברמת הפאר של הרכב והדגם הבסיסי ברמת גימור ONE שמחירו 67 אלף שקלים כולל רישוי וחגורות בטיחות ל-4 נוסעים ורק 4 כריות אוויר.
רמת האבזור הבכירה, TOP, מציעה רישוי ל-5 נוסעים ועוד צמד כריות אוויר (6 בסך הכל) כמו גם רדיו דיסק מקורי עם 6 רמקולים, מסילות גג דקורטיביות, פסי הגנה צידיים ועוד כמה פיצ'יפקס, אבל עולה כבר לא פחות מ-6,000 שקלים נוספים.
בתחום המנועים מציגה הפנדה, בשלב זה בארץ, שתי אופציות: מנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטרים המפיק 69 כ"ס המוכר מהפנדה הקודמת ומדגמים רבים נוספים של הקונצרן כמו ה-500 והפונטו ומנוע TwinAir חדשני שנפחו 880 סמ"ק ומסתפק בשני צילינדרים שבעזרת מגדש טורבו מפיקים 85 כ"ס ומומנט של 14.7 קג"מ.
המנוע החדשני הזה זכה מעבר לים לביקורת נלהבות ואף לתואר "מנוע השנה", אך בארץ הביקורות היו קצת פחות נלהבות ומכיוון שמחיר המחירון הרשמי של גרסה זו, העומד על כ-80 אלף שקלים, הופך אותה ללא רלוונטית בחרנו לקחת את גרסת ה-1.2 למבחן.
נוהגים
למרות שעם הספק של 69 כ"ס ונתוני ביצועים לא מלהיבים כמו האצה ל-100 הנמשכת מעל ל-14 שניות לא ציפינו ליותר מדי מהפנדה, היא הצליחה להפתיע אותנו בזריזות נעימה המעניקה לאוחז בהגה תחושה טובה בהרבה ממה שניתן לשער. אמנם אין כאן מאגרי כוח של ממש או הפתעה בחלק העליון של טווח הפעולה אבל המנוע בהחלט גמיש מאוד ויחד עם ידית הילוכים צייתנית וקלה לשילוב (בניגוד לגירים סרבניים שאפיינו את רכבי פיאט עד לפני כמה שנים) בסך הכל ניתן לשמור על קצב תנועה טוב בעיר ואף מחוצה לה כל עוד אתם לא חובבי פלאשים של מצלמות מהירות או מאלה שעסוקים כל העת במחשבה על העקיפה הבאה.
גם היציבות הכיוונית טובה ולמרות שמדובר במכונית צרה וגבוהה יחסית היא משרה תחושה של בטחון ולא מרגישה כמו עלה נידף ברוח.
בידוד הרעשים השתפר באופן משמעותי לעומת הדור הקודם ושאון המנוע, הכביש והרוח כמעט ואינם נשמעים. נוחות הנסיעה בהחלט טובה בהתייחס לסגמנט ומערכת המתלים הרכה יחסית מצליחה להתמודד עם פגעי האספלט הארץ ישראלי ברמה שלא נופלת גם מזו של מכוניות עם תג מחיר כפול. בכבישים הרריים הפנדה קצת פחות זוהרת ונדרשות החלפות הילוכים רבות יחסית כדי לשמור את המנוע בתחום היעיל המאפשר קצב תנועה סביר.
הפיתולים בכביש יגלו גם את הצד השני של המטבע של המתלים הרכים בדמות זוויות גלגול מוחשיות למדי שבשילוב הגה חשמלי קל מדי לא נוסכות ביטחון רב באוחז בהגה.
אם בכל זאת מחליטים לעזור אומץ ולאתגר את הפנדה בין העיקולים מתגלה מכונית אמנם לא מהנה במיוחד, אבל צייתנית למדי עם נטייה ברורה לתת היגוי וגם עם בעלת היענות טובה להפניית ההגה, אחיזה בסך הכל די גבוהה והתנהגות בשלה.
בסעיף החיסכון בדלק המשמעותי מאוד לחלק נכבד מרוכשי המכוניות בסגמנט הקטנטנות, במיוחד לנוכח מחירי הדלק העכשוויים, הפנדה החדשה משיגה תוצאות טובות אבל לא מצוינות ונפח המנוע הגדול מזה של מרבית מתחרותיה הישירות גובה את המחיר שלו עם כ-13-12 קילומטרים לליטר בנסיעה עירונית ובכבישי נהיגה וכ-15-16 קילומטרים לליטרים בשיוטים בין עירוניים נינוחים יותר.
מסכמים
כמו שהעיצוב זועק מכל עבר הפנדה החדשה מעגלת פינות ומציעה מכלול שלם מבעבר בלי חסרונות בולטים. אמנם היא לא היפה ביותר אך עיצובה קל יותר לעיכול, המרווח הפנימי בהחלט ראוי, המנוע מנפק קצב תנועה סביר, נוחות הנסיעה טובה ואפילו בכבישי נהיגה היא לא ממש מתבלבלת
אבל, למרות ההפחתה במחיר וכמו בעבר, הקטנה של פיאט סובלת מתג מחיר שדי מוציא אותה מהתחרות: בעבור הגרסה הבסיסית שמגיעה עם רישוי ל-4 נוסעים, 4 כריות אוויר וללא דברים טריוויליים למדי גם בסגמנט בסיסי זה כמו מערכת שמע מקורית, תדרשו לשלם 67 אלף שקלים – 5,000 שקלים יותר ממחיר המחירון של מתחרות כמו סיטרואן C1 או יונדאי i10 ו-4,000 שקלים יותר ממחירה של מלכת הסגמנט, הקיה פיקנטו.
יתרה מזאת, בעבור הגרסה שמאובזרת קצת פחות בקמצנות, כוללת מפרט בטיחות מלא יותר ואופציה להסעת 5 נוסעים, תאלצו לשלם כבר 73 אלף שקלים ובמחיר הזה הפנדה הקטנה כבר ניצבת מול הגרסאות הידניות של מכוניות סופר מיני העדיפות ממנה בכמעט כל פרמטר כמו פורד פיאסטה, סקודה פאביה, סיאט איביזה, רנו קליאו ואופל קורסה.
לכן, למרות שמדובר בסך הכל במכונית מיני טובה למדי שהשתפרה מאוד בדורה הנוכחי, בסגמנט בו המחיר משחק כינור ראשון עושה רושם שכמו בעבר הפנדה, ממש כמו אותו דובון חמוד ועגלגל הנמצא בסכנת הכחדה, תמשיך להיות נדירה על כבישי ארצנו - וחבל.
>> בזול – כל המכוניות החדשות שניתן לרכוש בארץ בלא יותר מ-80 אלף שקלים