אמנם האיטלקיה השיקית והחצופה היא כבר מזה זמן רב האופציה הזולה ביותר לאבד חלק עליון במדינה המטורפת שלנו, אך עם תג מחיר של החל מ-125 אלף שקלים לגרסה הידנית, כמחירה של משפחומטית שימושית, ולא פחות מ-140 לגרסה הרובוטית האוטומטית, מרבית האנשים בסופו של דבר בחרו לוותר על ההרפתקה ולבחור באפרוריות היעילה והמשעממת.
היום, לעומת זאת, לאחר עדכון מקיף שהוביל להוזלות משמעותיות בכל גרסאות ה-500, תוכלו לקבל את הקבריולט ואף לזכות בעודף קטן מ-100 אלף שקלים. אם תתעקשו שרובוט יחליף לכם הילוכים תדרשו לשלם 16 אלף שקלים נוספים.
דיל כזה באמת לא נראה פה מזמן - מכונית פתוחה וסופר שיקית תמורת מחיר של סופר מיני משמימה. אז מה, חוץ מהרבה סטייל, מקבלים תמורת הסכום הנאה הזה? על מה בדיוק צריך להתפשר? לקחנו את הקטנה ביום של שמש חורפית, הפשלנו חלק עליון וחזרנו עם תשובות.
עושה רוח
ההבדל היחיד בין ה-500 הרגילה לזו עם האות C הוא הגג הנפתח, וזה חתיכת הבדל, לפחות עיצובית. עד כמה שה-500 סגורת הגג נראית חמודה ומושכת, זו הפתוחה משדרגת את הלוק ונראית כאילו נלקחה היישר מקטלוג עיצוב איטלקי. בכל לוקיישן שתשימו אותה (כן, היא כזאת קטנה וחמודה שפשוט שמים אותה) היא תהפוך את כל הסביבה ליפה יותר. היא מסתמנת בהחלט כרכב מטרו-סקסואלי וזאת על פי העובדה שהיא בין היחידות שתגרור תגובה גם מבנות שלא נוהגות להתלהב מכל מכונית מעוצבת שחולפת ברחוב. מכונית המבחן התהדרה בתכלת רטרו שמחזק אף יותר את ההקשר ההיסטורי ל-500 המקורית. באופן משמח ובניגוד להרבה מכוניות שמציגות עיצוב מרשים מבחוץ ותא נוסעים משמים, הקסם ממשיך גם כשנכנסים פנימה. אמנם בגדול אין הבדל בין תא הנוסעים של הקבריולט לזה של הסגורה אך האופציה להסיט את הגג בלחיצת כפתור ולהפוך את העולם לחלק מהרכב יוצרת הרמוניה הדדית מיוחדת במינה.
עם גג פתוח פתאום אתה מגלה כמה השמיים יפים, השמש זורחת ומחממת והציפורים מצייצות. אמנם הקיץ במדינת ישראל ארוך ולוהט בצורה מסוכנת, מה שפחות מאפשר לנצל את הגג הפתוח, אך מצד שני החורף הישראלי מביא עמו לא מעט ימים אביביים ונעימים שמאפשרים ליהנות מהעניין.
יש לציין שפתיחת הגג לא מלאה ולמעשה מדובר בפתיחה הדומה לקיפול קופסת סרדינים, אך אפשר להפשיל את מרכזו של הגג (ללא קורות הצד) לכל אורכו וכולל קיפול החלון האחורי.
אפשר לשלוט על רמת הפתיחה של הגג, החל ממצב שכולו פתוח דרך מצב שרק חלקו העליון פתוח (כדי לאפשר לחלון האחורי לתפקד) ועד פתיחה לכדי חלון שמש בלבד – תענוג.
עיצוב הפנים, כאמור, מוצלח ומשלב פלסטיקים בגוונים לבנים אווריריים, אלמנט עיצובי לרוחבו של הדשבורד בצבע הרכב ובגוון מבריק והגה קטן ומדליק, אך רמת חלק מהחומרים ובמיוחד הפלסטיקה בחלק העליון של הדשבורד ודיפוני הדלתות היא לא יותר מסבירה.
מרווח הפנים טוב מלפנים אך מאוד מצומצם מאחור – כלומר רק שני ילדים או בוגרים מאותגרי גובה יוכלו לשבת בו בנוחות סבירה. עם זאת, הספסל האחורי יכול לאכלס שני בוסטרים (שייכנסו יותר בקלות דרך הגג).
מרווח מקדימה לא חסר אך תנוחת הנהיגה אינה מספקת: הישיבה בבסיסה גבוהה, במושבים חסרה תמיכה צידית ובאופן כללי הם מעניקים תחושה של ישיבה מעל המושב ולא בתוכו וגם ההגה לא מתכוון למרחק. מבחינת אבזור יש ב-500 כמה יציאות מוצלחות כמו למשל 7 כריות אוויר, מערכת המונעת הדרדרות לאחור, מפתח-שלט בצורת אולר יוקרתי, מחשב דרך, חיישני רוורס וריפוד מושבים דו גווני, אך יש גם כמה חוסרים בולטים כמו העדרו של תא כפפות נסגר, מערכת שמע שלא כוללת כניסה לנגנים, חיבור בלוטות' מקורי וכפתורי שליטה מההגה. תא המטען מספק נפח מצומצם למדי של 185 ליטרים ונוחות הטענה לא גבוהה.
ציפיות ואכזבות
מכוניות כמו ה-500 הפתוחה עושות חשק לנהוג. ככל שהן יותר יפות, מעוצבות ומושכות יותר רמת הציפיות לנהוג עולה.
אמנם ממבט קצר על הנתונים של מנוע ה-1.2 ליטר המפיק 69 כוח סוס ומומנט של 10.4 קג"מ מיד ברור שלא מדובר במשהו מרגש במיוחד אך תמיד ניתן לקוות שהנתונים היבשים לא מספרים את כל הסיפור.
ואכן, באופן מפתיע, בסך הכל מדובר ברכב זריז למדי בעיר וניתן לציין שפעולת המנוע מאוד לינארית. מצד אחד זה טוב אבל מאידך זה די משעמם ואין כאן שום הפתעות בדמות התפרצות של כח. יתרה מכך, כדי להפיק ממנו נחישות גם בשיוט יש לשבת על סל"ד גבוה יחסית וכל ירידה מתחת ל-3000 סל"ד תפיק תגובה עצלה ואיטית מדי.
המנוע עצמו שקט למדי אפילו כשהגג מופשל. בדרך כלל זה טוב, אך דווקא ברכב כזה היינו מצפים ליותר השקעה מצד מתכנני הסאונד של מערכת ההנעה על מנת שייצרו מערכת שתפיק קצת סאונד סקסי מכיוון המנוע והאגזוז.
הגרסה הנבחנת כאן הייתה מצוידת בגיר אוטומטי רובוטי חד מצמדי, המכונה Dualogic, וחייבם לציין שהוא לא תורם להנאה מכלל החבילה. תפעולו במצב אוטומטי מעט מוזר ובמיוחד בהילוכים הראשונים מורגשת האטה משונה עם כל החלפת הילוך ולעיתים גם טלטול מעצבן שעלול להטריד ולגרום לנהג לעבור לתפעול ידני. אמנם הוא כולל מצב ידני נוח לתפעול שמציל את המצב אבל מה הרעיון בגיר אוטומטי אם צריך להפעילו ידנית על מנת להשיג הנאה ויכולות מספקות.
בסעיף הניהוג היא זוכה לציון טוב יותר וחשוב לציין שאופי יש לה ואפילו די שובב, אך בזמן שהשלדה מציגה רמות אחיזה גבוהה, הישיבה הגבוהה והמוזרה במושב שאינו תומך מספיק, זוויות גלגול מוחשיות והגה בעל תחושה מלאכותית (אך עם זאת משקלו טוב) פוגמים בכיף. בעיר היא מרגישה הרבה יותר בבית ושם גם נעים יותר לפתוח את הגג, לשייט ולמשוך הרבה תשומת לב.
בסעיף צריכת הדלק נטולת החלק העליון מאיטליה לא הרשימה במיוחד. אמנם הנהיגה ברובה היתה תובענית למדי וכללה נסיעה עם גג מופשל הפוגע באווירודינמיות, אך בכל זאת ציפינו ממנוע קטן כזה ( כאמור בגרסת הגיר הרובוטי) לתוצאות טובות מ-11 ק"מ לליטר.
אופי שמופי
כשנתקלים ברכב כזה ברחוב עולה תמיד לראש המשפט: "אני רוצה כזה!". כעת במחירים הנוכחיים שקבע היבואן החלום כבר אינו רחוק ובמחיר של סוזוקי סוויפט או יונדאיi20 אוטומטיות אפשר לקנות היום את גרסת הקבריולט של ה-500 עם גיר רגיל תוך פשרה קטנה יחסית ברמה הפרקטית ותמורה ענקית בתחום הפוזה, המגניבות והנראות.
>> האחות הפראית - אברת' 500C במבחן
