מסתבר שכמו מרבית חברי טעיתי. בזכות מדיניות תמחור אגרסיבית של היבואן, האפשרות שנוצרה לקנות מכונית חדשה בשישים אלף שקלים, כולל כל המיסים והניילונים על המושבים, גרמה למר ישראלי להבין שבתמורה לויתור על קצת נוחות, הצטמצמות במימדים ותיבת הפלאים האוטומטית הוא יכול לקצץ מחצית ממחירה של מכונית משפחתית חדשה ועל הדרך לחסוך מדי שנה אלפי שקלים בעלויות האחזקה והדלק וליהנות מבונוס בדמות פרקטיות ושימושיות יוצאות דופן בכרך העירוני.
מאז שמחירי הדלק הגיעו לשיאים חדשים עם מחיר ליטר אוקטן 95 שמלחך את קו שמונת השקלים ובצירוף משבר כלכלי-חברתי שהחריף עד כדי מחאה חסרת תקדים בקיץ 2011, מכוניות המיני הפכו לרלוונטיות מתמיד.
על כן, איך שלא מסתכלים על זה ולמרות שהגיעו לארץ לא מעט מכוניות מרשימות ממנה, האלטו היא המכונית החשובה ביותר במונחים ישראליים של השנים האחרונות וזו שהביאה לשינוי הגדול ביותר בשוק הרכב הישראלי. מאז הגעת האלטו בסוף 2009 גדל סגמנט המיני ממכירות בודדות לעשרה אחוזים משוק הרכב הישראלי תוך שהוא משנה סגמנטים אחרים ומוכיח שבמחיר הנכון אפשר למכור גם גיר ידני בקטגוריית הסופר מיני (קטגוריית השבעים אלף שיצרו הפאביה, האיביזה והקליאו הידניות) ולאחרונה אפילו בקטגורית משפחתיות הסדאן.
יתרה מזאת, מהפכת המיני לא רק שינתה את פני שוק המכוניות החדשות אלא גם שינתה סדרי עולם, טלטלה את שוק היד השנייה ופגעה בו קשות.
לכבוד הכניסה של קונצרן פולקסווגן לסגמנט עם הסיאט Mii וסקודה סיטיגו המבטיחות להביא את האיכויות הגרמניות, החלטנו לכנס את כל החברות בקבוצה למבחן ההשוואתי הגדול ביותר בתולדות ערוץ הרכב של mako. היחידות שנעדרו ממפגש המחזור הן שברולט ספארק שעברה ממש לאחרונה מתיחת פנים ולא הספיקה להשתחרר מהמכס ולהתייצב וסקודה סיטיגו, אחותה התאומה של הסיאט Mii, שאינה זמינה כרגע לנסיעות מבחן.
עיצוב חיצוני
עיצוב המכונית הוא אלמנט חשוב עבור קהל היעד, הצעיר ברובו, למכוניות מסוג זה. יופי הוא אמנם עניין של טעם, אך הפיקנטו של קיה זוכה כאן פה אחד. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שגם היא עברה תחת מכחולו של פיטר שרייר, המעצב המפורסם של קיה, וזכתה בשני פרסי עיצוב בינלאומיים. היא נראית אגרסיבית ודינמית אך גם מכובדת עם אלמנטים עיצוביים רבים שמותאמים לגודל של המכונית.
הצבע הלבן של רכב ההדגמה הולם את ה-Mii פחות מצבעים נועזים, ועם פרונט משולש והרבה קווים זוויתיים היא בעלת חזית דינמית אך אינה הרמונית מספיק בשאר חלקיה ובמיוחד מאחור היא נאה פחות.
צמד התאומות - האייגו של טויוטה ו-C1 של סיטרואן נראות קטנות מהשאר אבל יש משהו מדליק בעיצובן.
לטעמנו, חזית הטויוטה, עם יחידות תאורה מלוכסנות וקווים זוויתיים וחדים, קצת לא מתחברת לפרופורציות העגולות של המרכב, בעוד שבסיטרואן יחידות תאורה עגלגלות וגדולות, וכן פנסי הלד ופתחי האוורור הגדולים מקנים מראה נכון ושלם יותר. עם זאת, מאחור היתרון הוא של האייגו עם ישבן סקסי יותר. בקיצור זה תלוי מה סדר העדיפויות שלכם בבחירת בת או בן הזוג - עיניים או ישבן.
הפנדה של פיאט תפחה בדורה החדש והיא שמנמנה וגדולה יותר משאר חברות הקבוצה (והיא אכן הארוכה והגבוהה ביותר) אך גם פחות רבועה מבעבר והאלמנט העיצובי המרכזי, בחוץ וגם בפנים, הוא ריבועים שעיגלו את פינותיהם.
לאלטו חזית עם יחידות תאורה עגולות המקנות לה פרצוף מחייך, אבל פרט לכך לא ניכרת השקעה עיצובית מספקת בצדודית ובאחוריים הסתמיים למראה.
ה-i10 נראית הבוגרת בחבורה ובקטגוריה הזו לא מדובר במחמאה, בנוסף אפשר לציין שמתיחת הפנים, במהלכה קיבלה את החזית המאפיינת את כל דגמי יונדאי, גם לא תרמה לתוצאה הסופית מעוררת הפיהוק.
תא נוסעים
לאלטו תא הנוסעים הצפוף ביותר. גיל המכונית הוותיקה בהשוואה זו וארץ המוצא (הודו) ניכרים באיכות הקבינה עם פלסטיקה שחשבנו שעברה מהעולם כבר לפני שני עשורים. עם זאת, שילוב הצבעים סביר ותורם מעט למכלול. תא המטען הקטן (129 ליטר) נפתח רק מבפנים, החלונות האחוריים זזים קלות הצידה, המושבים קשים, פנס התאורה הפנימי נראה כאילו הותקן כלאחר יד משאריות ממפעל טאטא. במגזר האבזור ניתן לציין כי הרוכשים מקבלים רדיו דיסק עם שני רמקולים, מושב נהג מתכוון לגובה, שני חלונות חשמל וזהו, בערך. משענות ראש וחגורות בטיחות מתכווננות, ידיות אחיזה לנוסעים ומד סל"ד נעדרים מהמפרט.
ה-i10, בדומה לאלטו, מיוצרת אף היא בהודו. תא הנוסעים שלה אומנם מרווח יחסית (תא מטען עם 225 ליטר), יש ידיות אחיזה לנוסעים, חגורות ומשענות ראש מתכווננות לגובה במושבים הקדמיים (שאינם בנמצא אצל רוב המתמודדות), אפשרות חוקית להסיע 5 נוסעים וגם חלונות אחוריים שנפתחים בצורה מלאה אבל הפלסטיק גס, מחוספס ויוצר תחושה זולה, קודרת ולא נעימה למגע. כמו כן, גלגל הגה הדקיק מגיע בזווית אופקית המקנה תנוחת נהיגה "טרקטורית" שאינה נוחה.
תא הנוסעים של העולה החדשה ממוצא ספרדי המיוצרת בסלובקיה מתאפיין בפלסטיקה איכותית יחסית לקבוצה עם שילוב צבעים נעים לעין, גלגל הגה ספורטיבי וגם המרווח לנוסעים טוב. גם ב-Mii יש חלקי פח חשופים בדלתות ובעיקר בולט הדבר בתא המטען שאומנם הגדול ביותר בנפח (251 ליטר) אבל לא נוח עם מפתח הטענה צר. החלונות אחוריים נפתחים רק הצידה, יש שני פתחי אוורור בלבד למזגן, אין ידיות אחיזה לנוסעים ומשענות ראש מתכוונות מלפנים. החיסרון הגדול ביותר הוא מושב שאינו מתכוון לגובה ויחד עם חגורות בטיחות שאינן מתכוונות היא בעייתית לנהיגה לנמוכים מ-175 סנטימטרים. לגבוהים, אגב, ההגה מסתיר חלק מלוח השעונים.
בפיקנטו, קרובת המשפחה של i10 המיוצרת בקוריאה, לא מרגישים שחסכו עליכם. תא הנוסעים מכיל חומרים איכותיים ושילוב הצבעים אינו קודר כמו אצל בת-הדוד, הוא מרווח יחסית עם אפשרות להסיע חמישה נוסעים, מציע לא מעט תאי אחסון, ידיות אחיזה לנוסעים עם חגורות ומשענות ראש מתכווננות ליושבים מלפנים וכן חלונות הנפתחים בצורה מלאה ליושבים מאחור, אך המושבים נוקשים יותר מה-i10 וגם תא המטען מעט צנום יותר (200 ליטר).
פנדה הקודמת יוצרה בפולין ולמעשה קדמה לאלטו כמכונית הזולה בישראל עם גיר ידני, אולם במחיר של 75 אלף שקלים ב-2004 היא לא הייתה מספיק אטרקטיבית. הפנדה החדשה שהגיעה ארצה בשנה שעברה ומשווקת לצד הדגם הקודם, מיוצרת באיטליה והדבר מורגש בתא הנוסעים שמקבל את הציון הגבוה בקבוצה. הוא מעוצב למדי עם אלמנטים בהשראת העיצוב הריבועי שהתעגל, שילוב הצבעים נעים לעין, ידית ההילוכים ממוקמת במרכז הקונסולה כמו במכונית ראלי והמושבים הם הנוחים ביותר ובכלל מדובר בתא המרווח ביותר (למרות שבסיס הגלגלים הוא הקטן בקבוצה), אך תא המטען רק סביר בגודלו (225 ליטר). לרועץ עומדים לה תא כפפות בלתי ננעל וקטן, ידית אחיזה לנוסע מלפנים בלבד ואופציה חוקית להסיע רק 4 נוסעים כשמושב חמישי וחגורת בטיחות הם אופציה בתוספת תשלום של 2,000 שקלים.
אבזור
ה-C1, האייגו והאלטו הן הדלות ביותר באבזור. I10 ופנדה מציעות מעט יותר, בעיקר שני חלונות חשמל עם שני מתגים לפתיחת החלונות החשמליים בדלת הנהג (במקום מתג אחד המחייב התכופפות מעצבנת ומסוכנת לדלת הנוסע בכל פעם שתרצו לפתוח את החלון הימני באחרות). ביונדאי יש גם שני שקעי 12V ובפיאט יש גם מחשב דרך ומפתח הנעה מתקפל בצורת אולר. ב- Mii בולטת מערכת השמע האיכותית מאוד, אבל גם לה רק מתג אחד לכל אחד משני החלונות החשמליים. הפיקנטו היא המאובזרת ביותר בפער ניכר עם ארבעה חלונות חשמל, מראות מתכוונות חשמלית, מערכת שמע מקורית עם חיבור USB, שני שקעי 12V ומחשב דרך.
בטיחות
הפיקנטו מצוידת בשש כריות אויר כסטנדרט ויש לה ציון של ארבע כוכבים במבחני ריסוק מהעת האחרונה. יש לזכור שהיא נבחנה בגרסה ללא בקרת יציבות שפגעה בציון שלה בניגוד לגרסה הישראלית שכוללת את בקרת יציבות.
לפנדה גם ארבעה כוכבים מהעת האחרונה אבל שש כריות אוויר מגיעות רק ברמת האבזור הגבוהה ובבסיסית (למרות שזה לא פוגם בציון) יש רק ארבע.
ה-i10 מתהדרת בארבעה כוכבים, אך היא נבחנה לפני ההחמרה בפרמטרים של מבחני הריסוק ב-2009 והיא מצוידת בארבע כריות אוויר.
אייגו ו-C1 נבחנו לאחרונה ללא בקרת יציבות וזכו רק ל-3 כוכבים וגם האלטו עם 6 כריות אוויר (החל מ-2013 המפרט כולל 2 כריות נוספות), בגרסה הזהה לזו המשווקת אצלנו, נבחנה זה מכבר והסתפקה ב-3 כוכבים.
מנוע וביצועים
לבד מיכולות עירוניות מצוינות, כל אחת מהמתמודדות מסוגלת להתמודד גם עם תנועה בין-עירונית באופן מתקבל על הדעת שמאפשר בקלות להשתלב בתנועה.
על אף שהיא לא מעניקה תחושה זריזה, לפנדה הביצועים הטובים בחבורה והיא הייתה המהירה ביותר הן בזינוק מעמידה והן בתאוצות הביניים. אמנם, ה-Mii והאלטו הרגישו נמרצות יותר, אבל בפועל הן חולקות רק את המקום השני, לאלטו היתרון בתאוצות הביניים (המדמות עקיפה), ל-Mii יתרון בתאוצה מהמקום.
אייגו ו-C1 חולקות את המקום השלישי, עם משקל עצמי של 800 ק"ג, מנוע תאב סל"ד והילוך שני ארוך-ארוך הן זריזות למדי. שנייה מהסוף נמצאת ה-i10 שאמנם לא הבריקה בתאוצות אבל נהנית מיחידת הכוח הכי חלקה ונעימה בקבוצה (לא מעט בזכות 4 הצילינדרים והמומנט של 10.1 קג"מ, השני בקבוצה אחרי 10.4 של הפנדה). הפיקנטו החביבה מסיימת כאן אחרונה ולמרות שבשימוש נינוח המנוע שלה מספק את הסחורה, בתנאים מאומצים יותר נראה שמגיעה לה יחידת הנעה קצת יותר מרשימה.
נוחות נסיעה
התנהגות כביש
הזריזות והחדות של האלטו ממקמים אותה במקום החמישי. למרות שה-i10 חולקת פלטפורמה עם הפיקנטו היא טובה פחות כאן, היא מתגלגלת יותר בפניות (לא מעט באשמת הבדלי משקל של 80 ק"ג וגובה של 6 ס"מ לעומת קרובת משפחתה) ומעניקה הרבה פחות תחושת ביטחון לאוחז בהגה.
צריכת דלק
את צריכת הדלק בחנו לאורך כ-200 קילומטרים שעברה כל אחת מהמכונית במסלול מעגלי שכלל נסיעה בעיקר בתוך מטרופולין תל אביב, גיחה קצרה לנתיבי איילון והחלפה של נהגים כדי לנטרל כל השפעה של הבדלים בסגנון הנהיגה.
הפנדה היא הפחות חסכונית. על המנוע הגדול ויתרון הביצועים משלמים בתחנת הדלק עם צריכה ממוצעת של 14 קילומטר לליטר. כמו לפנדה גם ל-i10 מנוע גדול יחסית לאחרים (השתיים הן היחידות המצוידות בארבעה צילינדרים, לשאר שלושה) והיא קובעת 14.7 קילומטר לליטר. פיקנטו תעבור 15.5 קילומטר על כל ליטר בנזין בעוד האחיות אייגו ו-C1 יצלחו 16.2 קילומטר לליטר וה-Mii תעשה 400 מטרים יותר על כל ליטר בנזין עם נתון של 16.6 קילומטר לליטר והמכונית החסכונית ביותר במבחן. בפער די מרשים נמצאת האלטו, עם 18.2 קילומטר לליטר.
סיכום
טויוטה אייגו מסייימת את המבחן אחרונה. במחיר 69 אלף שקלים היא יקרה מדי (אם כי נכון לזמן כתיבת שורות אלו היא נמכרת במבצע לזמן לא ידוע ב-66 אלף שקלים) וניתן לקבל בדיוק את אותה מכונית, אמנם עם סמל אחר בחזית ומוניטין פחות טוב, בששת אלפים שקלים פחות. לדעתנו הפער אינו מצדיק דבקות בפוטנציאל שמירת הערך העדיפה של טויוטה.
68 אלף שקלים עבור הפיאט פנדה הם גם יותר מדי כסף, ולמרות היתרונות הרבים שלה (נוחות נסיעה, ביצועים, תא נוסעים) היא לא מצדיקה בעינינו את המחיר הזה, הקרוב מידי למחיריהן של מכוניות סופר מיני דוגמת סקודה פאביה וסיאט איביזה שמציעות יותר, בוודאי בהתחשב באבזור הדל של הגרסה הבסיסית שאינו כולל אפילו מערכת שמע.
סוזוקי אלטו היא הפתעת המבחן. כל צוות הבוחנים הימר לפני שיצאנו לדרך שהאלטו תסיים אחרונה, אבל המכונית הוותיקה בקבוצה הפתיעה עם ביצועים טובים, צריכת הדלק הטובה ביותר כאן ותג מחיר הנמוך בחבורה. עבור מי שמחפש אמצעי תחבורה בסיסי וזול, ויחד עם מוניטין האמינות של היצרן היפני, האלטו נותנת תמורה גבוהה למחיר, אך אל מול המתחרות המודרניות קשה לה להתמקם בדירוג גבוה יותר.
ה-C1, כמו טויוטה אייגו, היא מכונית מדליקה, מעוצבת מבפנים ומבחוץ וגם זריזה למדי בהתניידות עירונית, מציעה נוחות נסיעה טובה והיא אפילו די מהנה לנהיגה. אם אתם נוסעים בעיקר נסיעות קצרות בעיר וחשוב לכם להיראות טוב, בעבור 62,500 שקלים ה-C1 היא בחירה טובה למדי. בעבור האחרים המדליקות של המכונית הזאת הופכת מעייפת לאורך זמן והיא ספרטנית יותר משאר המתחרות ומרגישה "פחות אוטו".
יונדאי i10 אמנם נכנסת לפודיום אבל עם זאת היא אכזבה. למעשה מדובר במכונית שמציעה נוחות נסיעה טובה, יחידת כוח גמישה ונעימה, אבזור סביר ותג מחיר של 61,500 שקלים - אטרקטיבי למדי. מצד שני, היא סובלת מתא נוסעים קודר עם חומרים מחוספסים שאינם נעימים למגע ולשהייה ותחושה שעם עוד קצת מאמץ היה ניתן לייצר מכונית הרבה יותר טובה.
המכונית החדשה בקבוצה, סיאט Mii, מגיעה למקום השני. היא זריזה ומספקת ביצועים טובים מיחידת הכוח החזקה ביותר כאן, היא מאובזרת במערכת שמע משובחת ויש לה יתרון משמעותי בדמות מערכת הבטיחות Mii Stop הבולמת את הרכב במקרה סכנה בעצמה שכמוה שלרוב ניתן למצוא רק במכוניות יוקרה. ה-Mii פונה לקהל צעיר, אך בעבור 64 אלף שקלים ובהתחשב בכמה מינוסים כמו החלונות האחוריים שאינם נפתחים באופן מלא, מושב הנהג שאינו מתכוון לגובה, חלקי המתכת החשופים בתא הנוסעים והמטען ואפשרות להסיע רק 4 נוסעים - מונעים ממנה לסיים ראשונה.
קיה פיקנטו, מלכת המכירות של הקטגוריה ומי שניצחה את כל המבחנים עד להגעתה של ה-Mii, מצליחה לעמוד בכבוד גם אל מול המתחרה מבית קונצרן פולקסווגן. יש לה את תא הנוסעים והעיצוב הכי טובים ולמרות שהיא לא מנצחת במרבית התחומים היא גם לא נכשלת בשום תחום ומסיימת ברוב הפרמטרים במיקום גבוה. 64 אלף שקלים הם קצת יותר כסף מעלותן של חלק מהמתחרות אבל פערי האיכות והיכולת גדולים יותר מההפרש במחיר. הפיקנטו מרגישה כמו הכי הרבה מכונית בעבור הכסף שלכם וסך המרכיבים של מכונית הוא הרבה יותר מהצטיינות בסעיף זה או אחר. לכן הפיקנטו עונה על הדרישות בצורה הטובה ביותר וחוזרת גם הפעם הביתה עם מדליית הזהב.
בוחנים: מולי גומא, מורן אינגל, אמרי קלנר, גלי בן זקן, רני דקל, טל שיינברום, קובי שגב, נעם וינד וניר בן זקן.
>> כל המכוניות החדשות שאפשר לרכוש בארץ במחיר של עד 80 אלף שקלים