לנוכח משברים שהיו יכולים לחסל כל יצרן רכב למשך שנים ועוד בתקופה של משבר כלכלי עולמי, ההישג מספק הוכחה לחוזקו של מותג הרכב הגדול מארץ השמש העולה, אך במקום להתענג על אוויר הפסגות הוא היווה בעבור ראשי טויוטה גם תמרור אזהרה לפיו לא ניתן יהיה להסתמך לנצח על תדמית האמינות ועל החברה לחפש דרכים נוספות להתבלט בהן לנוכח שוק תחרותי ובררן מאי פעם.
אמנם הטכנולוגיה ההיברידית ללא ספק מעניקה לטויוטה, בעידן של מודעות הולכת וגוברת לאיכות הסביבה ומחירי דלק משתוללים, יתרון בולט ומשמעותי, אך במקביל נראה כי אקיו טויודה, נשיא טויוטה ונכדו של מייסד החברה, הבין שטויוטה צריכה גם לנטוש את התדמית האפרורית והמראה המשמים שדבק במרבית תוצריה בשנים האחרונות ולהתחיל לייצר מכוניות עם נוכחות בולטת ואופי שיקרוץ גם למי משחפש משהו מעבר לאמצעי להגיע מנקודה א' ל-ב'.
ה-GT-86 המרהיבה והמענגת לנהיגה, כמו גם הלקסוס GS החדשה שהוצגו לפני כשנה, הראו לעולם שכאשר טויוטה רוצה היא מסוגלת לייצר כמעט הכל וכעת הגיע הזמן להפגין את היכולת גם בדגמים יותר עממיים כמו האוריס – אחותה קצוצת הישבן של המכונית החשובה ביותר של החברה, הקורולה.
מתרשמים
בשנת 2007 טויוטה הפנימה סופית שהקורולה אולי מצליחה היטב בכל העולם אבל לא ממש פוגעת לטעם האירופאי והחליטה לייצר למשפחתית הקומפקטית גרסת האצ'בק עם עיצוב שונה, תא נוסעים מודרני יותר וכיול אירופאי. בשנת 2010 נוספה להיצע גם גרסה היברידית שעשתה שימוש במכלולי ההנעה של הטויוטה פריוס. כעת, כחצי שנה לאחר חשיפת של הדור השני של האוריס בליווי פרסומת פרובוקטיבית בה מככב טרנסג'נדר ישראלי ,הוא עושה עליה לכבישי ישראל עם צמד גרסאות - אחת עם מנוע בנזין 1.6 ושנייה היברידית, בלי שאיפות לעורר מהומות אבל בציפיה להגדיל באופן משמעותי את הנתח שלו בשוק משפחתיות ההאצ'בק המקומי.
האוריס החדשה היא נמוכה, ארוכה, אווירודינמית, מחוטבת ובעיקר ספורטיביות יותר בעיצובה מזו היוצאת. החרטום מחודד כולל סבכה צרה עם פס ניקל במרכזה הממשיך גם אל תוך יחידות הפנסים מלוכסנים הנמתחים לאחור, כונס אוויר גדול ועמוק וצמד פנסי ערפל. הצדודית ממשיכה את הקו הדינמי עם בתי גלגלים גדולים, קימור פח היוצר זרימה מהפנסים הקדמיים לאחוריים, חלונות צרים וגג עם שני קימורים לשיפור יעילות זרימת האוויר והמראה הדינמי.
מאחור יש חלון צר, מותניים גבוהים, שני ספוילרים קטנים, פגוש עם דפיוזר בגוון כהה מבריק ופנסים צרים.
בסיכומו של פרק העיצוב ניתן להעריך שהאוריס החדשה אמנם לא תותיר הרבה פיות פעורים אם תחלפו ברחוב על סיפונה וניתן להניח שאנשים רבים יחשבו שמדובר במאזדה 3 האצ'בק (בעיקר מהצד) או יונדאי i30 החדשה (בעיקר מאחור), אך אין ספק שבעבור חברה שהתמחתה במשך שנים בעיצובים פושרים ושקופים מדובר בצעד גדול קדימה.
לטענת טויוטה עיצוב הדשבורד קיבל השראה מקוקפיטים של מכוניות יוקרה, אך השימוש בפלסטיקה ובדיפונים פשוטים יחסית וזולים למראה שבשילוב בדי ריפוד כהים ליסינג-סטייל, שעון זמן מהמילניום הקודם ומתגים פשטניים מעניקות לתא הנוסעים, למרות כמה משטחי אלומיניום מוברש משכנעים, מראה שלא ממש מצליח לתת תחושה יוקרתית ולהתעלות על סטנדרט רכבי הציים. זהו בהחלט פספוס לנוכח האבזור הנדיב הכולל בקרת אקלים דיגיטלית (אך לא מפוצלת), מראות מתקפלות, מערכת מולטימדיה מוצלחת ונוחה לתפעול עם מסך מגע, מצלמת נסיעה לאחור, חיבור לנגנים, קישוריות בלוטות' מלאה ושליטה מההגה מצופה העור, שלל תאי אחסון ושקעי מתח, חישוקים קלים (15' בהיברידית, 16' בבנזין), תאורת לד, פנסי ערפל, 7 כריות אוויר ועוד.
המושבים הקדמיים נוחים למדי. שניהם כוללים שלל אפשרויות כיוון, כולל לגובה, וקל יחסית להגיע לתנוחה שלא תאתגר את הגב שלכם. עם זאת לא מדובר במושבים מפנקים או ספורטביים במיוחד.
מאחור המרווח סביר אבל לא הרבה מעבר לכך ולמרות רצפה שטוחה לחלוטין שאמורה להעניק מרווח רגלים טוב גם לנוסע בעמדה האמצעית, זהו ספסל שיסתדר טוב עם שני מבוגרים אך ירגיש מעט הדוק עם שלושה. וניתן לציין שיש משפחתיות האצ'בק עם מושב אחורי מזמין יותר.
תא המטען ב-2 הגרסאות מציע נפח סביר של 360 ליטרים ורצפת הטענה נוחה.
האוריס מגיעה לארץ, כאמור, בשתי גרסאות מנועים. הקונבנציונלית מצוידת במנוע 1.6 ל' חדש המפיק 132 כ"ס ומומנט של 16.3 קג"מ ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה המאפשרת גם שילוב ידני בין 7 יחסי העברה שנקבעו מראש.
יחידת ההנעה בגרסה ההיברידית זהה לזו שהיתה באוריס היוצאת ולמעשה מדובר במערכת ההנעה המוכרת מהטויוטה פריוס המשלבת בין מנוע בנזין בנפח 1.8 ל' המפיק 99 כ"ס לבין מנוע חשמלי המפיק 81 כ"ס. המנועים מתחברים ביניהם בעזרת תיבת הילוכים חשמלית רציפה המעבירה לגלגלים הספק משולב של 136 כ"ס.
נוהגים
באירוע ההשקה שערכה חברת "יוניון מוטורס" לאוריס החדשה, הזדמן לנו לנהוג בשתי הגרסאות.
גרסת הבנזין מרגישה זריזה למדי ונהנית מתגובת דוושה נחושה בתחילת הדרך, אך ככל שמתקדמים במעלה הסל"ד נהיגה במצב אוטומטי בתיבת ההילוכים הרציפה יוצרת הרבה רעש ותאוצה בינונית בלבד.
שילוב למצב ידני בעזרת בורר ההילוכים במוט ההילוכים או בעזרת צמד משוטים נוח בשני צדי ההגה משפר את המצב ותורם גם לתחושת השליטה ברכב בעת נהיגה דינמית, כן, אותו תחום ממנו התרחקו הרכבים משפחתיים של טויוטה כמו מאש בשנים האחרונות.
ההגה אמנם חסר תחושה וג'ויסטיקי למדי אך הוא מדויק יחסית ומשתף פעולה עם הכיולים המוצלחים של מערך המתלים הכולל מקפרסון מקדימה ועצמות עצה כפולות מאחור.
בגרסת הרגילה בקרת היציבות אינה היסטרית וגם בנתיב הררי מפותל ורטוב היא לא מיהרה להתערב ולגדוע באיבה את ההנאה המפתיעה.
גרסת הכלאיים בה התאפשר לנו לנהוג למרחק רב יותר מצליחה, למרות הסוללה היושבת בתחתית תא המטען, לשמור על היכולות הדינמיות המצוינות, אם כי העדר אפשרות לשילוב ידני של ההילוכים, כמו גם קוצר נשימה מסוים המורגש לאחר שמלאי האנרגיה בסוללה נגמר בכביש הררי ובלמים פחות לינאריים בגלל מערכת אגירת האנרגיה הופכים אותה למעט פחות מתאימה לשעשועים מסוג זה.
עם זאת מערכת ההנעה של ההיברידית בהחלט מוצלחת ונעים להתרשם מהצורה המושלמת בה המנוע החשמלי ומנוע הבנזין עובדים יחדיו, ומהיכולת של המכונית לעבור בין מצבי הנעה שונים – לכבות ולהדליק מנועים - ביעילות ובשקט מוחלט, מבלי שיורגש דבר בתא הנוסעים.
בעיר נחמד לשחק עם האוריס ולנסות לנסוע כמה שיותר זמן על מצב חשמלי וכל עוד שומרים על מתינות, שלא לומר רגל מרחפת על הדוושה, ניתן לנסוע במשך זמן לא מבוטל ולמרחק לא קטן בכח חשמלי בלבד.
מחוץ לעיר, מן הסתם, רוב הזמן מנוע הבנזין נמצא בפעולה, אך היחידה החשמלית תורמת לזמינות כח בעקיפות מזדמנות.
השיוט בכביש המהיר בשתי הגרסאות נינוח למדי גם במהירויות גבוהות, הבידוד מרעשי הרוח טוב, אם כי מכוניות כמו הגולף החדשה מציגות רמת בידוד טובה בהרבה.
נוחות הנסיעה זוכה לציון טוב למדי, ולמרות שלא מדובר במכונית מרחפת שיודעת להעלים את כל מפגעי הסלילה הרבים בכבישי ישראל, בניגוד ליפניות מהעבר שהיו מתרסקות באספלט המזרח תיכוני, האוריס החדשה מצליחה לשמור על מרכב מאוזן למדי.
האוריס החדשה נהנית מדירוג מרשים למדי על פי מדד זיהום האוויר - 3 לגרסה הרגילה ו-2 לגרסה ההיברידית.
נתוני צריכת הדלק הרשמיים מרשימים אף הם בהתאם עם 17.5 ק"מ לליטר בגרסה הרגילה ולא פחות מ-26.3 ק"מ לליטר בגרסה ההיברידית.
במציאות, כמובן, קשה להגיע לנתונים אלה, אלא אם אתם עסוקים באובססיביות בחסכון בדלק.
בתנאי המבחן שלנו, שכללו מאות קילומטרים, בעיקר בנהיגה בין עירונית, הצלחנו להגיע לנתון ,אמנם רחוק מאותם 26 ק"מ לליטר אופטימליים, אך עדיין מרשים למדי של כ-15 ק"מ לליטרים בגרסה ההיברידית.
נתון צריכת הדלק בנסיעה קצרה יותר בגרסת הבנזין עמד על 13 ק"מ לליטר.
מסכמים
אין ספק שבעבור חובבי טויוטה הרבים שלא חייבים תא מטען נפרד, האוריס החדשה תהיה בחירה יותר ממוצלחת.
גם לקוחות אחרים שבעבר סלדו מהאנמיות של דגמי טויוטה יוכלו לבחור באוריס מבלי להרגיש שעשו פשרה גדולה על מזבח האמינות ושמירת הערך הטובה בשוק המשומשות.
עם זאת, ולמרות רמת האבזור הלא קמצנית, צריך לזכור שהאוריס החדשה, בשתי גרסאותיה, יקרה ב-4,000 שקלים מקודמתה.
עם תג מחיר של 130 אלף שקלים לגרסת ה-1.6 ו-140 לגרסה ההיברידית, לאוריס החדשה יש לא מעט מתחרות שמציעות חבילה אטרקטיבית לא פחות, אם לא יותר.
>> צפו בתמונות כך תראה טויוטה קורולה הבאה
