מתאים? כדי לבדוק זאת לקחנו את הקטנה של אופל - הקורסה OPC לסופשבוע סוער, ולא רק בגלל הגשם שירד כמעט ללא הפסקה.
מתרשמים
כמה חודשים לאחר שאופל חזרה לשוק הרכב הישראלי בכוחות מחודשים תחת שרביטו של מלך הליסינג שלמה שמלצר, הבינו גם בענקית הליסינג שכדי להחזיר את המותג שהוזנח במשך שנים על ידי היבואנית הקודמת ללב הקונצנזוס יש צורך להגדיל ולחמם את ההיצע מעבר לגרסאות שמרגשות בעיקר חשבים בחברות ליסינג.
למרות שבתחילה לא הייתה כוונה כזאת, בקבוצת שלמה החליטו להנחית כאן את הגרסאות הספורטיביות מבית חטיבת הביצועים של החברה - OPC.
על הנייר לקורסה OPC בהחלט יש מה להציע עם מנוע 1.6 ליטר מוגדש ומלא און, מתלים מוקשחים וספורטיביים, ג'נטים גדולים ומרשימים, כסאות מרוץ אמיתיים ובודי קיט מלא שביחד עם תג מחיר של 150 אלף שקלים נשמעים כמו דיל לא רע בכלל.
כשפוגשים אותה במציאות הציפיות אפילו עולות לנוכח האפקט הויזואלי שהיא יוצרת והנוכחות המתפרצת שלה שממש קשה לקשר אותה לקורסה-ליסינג-השכרה האפרורית.
יש בה משהו מאוד עוצמתי שמתחיל בפרונט הכולל פגוש קדמי אגרסיבי ומנופח עם כונסי אוויר וזימים בצידיו, ממשיך בצדודית שכוללת חצאיות צד, מראות בעיצוב מיוחד, אחוריים תפוחים וג'נטים בקוטר 18" עם צמיגים נמוכים נמוכים בחתך 35 מטורף הממלאים את בתי הגלגל, ומסתיים באחוריים הכוללים ספוילר, סמל OPC, פגוש עם זימים ודיפיוזר ענק שבמרכזו יציאת מפלט משולשת שאי אפשר להתעלם ממנה.
למרות שהעיצוב של ה-OPC בהחלט יקסום לחובבי המוחצנות במחוזות אימפרזה STI הוא גם לא יביך טיפוסים קצת פחות צעקניים.
גם כשפותחים את הדלת וצמד מושבי מרוץ אמיתיים מבית ריקארו מקבלים את פניך קשה שלא להתרגש. הם מדהימים ביופיים, ממשיכים את האווירה ספורטיבית שפגשנו בחוץ ומשתלבים מצוין עם דוושות אלומיניום מחוררות והגה עור קטום בבסיסו שכולל כיתוב OPC וסימון של מרכז ההגה כנהוג במכוניות מרוץ.
אבל אחרי שנרגעים מהמושבים, הדוושות וההגה המדהימים ניתן להבחין שמסביב קצת פחות מרשים: הדשבורד עשוי מחומרים פשוטים למדי, דיפוני הדלתות עשויים מפלסטיק קשיח ובסיסי, מגני השמש נראים כאילו הגיעו הישר מסוזוקי אלטו וגם רשימת האבזור די חסרה ובין היתר ניתן לציין כי בעבור כ150 אלף שקלים ה-OPC לא כוללת מחשב דרך, דיבורית בלוטות', בקרת אקלים מפוצלת, חיישני רוורס, כניסת USB לנגנים ועוד כמה דברים שהפכו לסטנדרט גם במכוניות זולות יותר.
ועדיין, עם כל הכבוד, בשביל אבזור לא קונים את ה-OPC והגיע הזמן להעיר את עדר 192 הסוסים ולצאת לדרך.
נוסעים
למרות הצעקנות של העיצוב, בסיבובי מנוע נמוכים עדר הסוסים כמעט ואינו נשמע. קצת מאכזב למי שציפה, לנוכח יציאת המפלט הדומיננטית, לצליל גרגור עמוק כבר בסיבובי סרק.
אבל אולי בעצם, אני חושב לעצמי, באופל כיילו את ה-OPC באופן רב גווני המאפשר שימושיות נינוחה ביום יום וספורטיביות בחלק העליון של הסקאלה.
המחשבות הללו נקטעות באופן חד ברגע שאני מתחיל לנסוע וה-OPC פוגשת את נפלאות האספלט הישראלי.
שמעו, אתם שם באופל, כנראה בנורבורגרינג, שם בחנתם את ה-OPC, הסלילה של האספלט מושלמת אבל בשימוש יום יומי השילוב בין כיול מתלים סופר נוקשה, צמיגים כמעט נטולי דפנות גומי וכסאות באקט יוצרים חוויה בהחלט מאתגרת לחוליות הגב, גם למי שבכל חייו רגיל לנהוג במכוניות ספורטיביות נטולות נוחות מפנקת. אין גבשושית, תפר או חריץ אספלט שהקטנה החמה הזו לא מעבירה אליך בשידור ישיר.
אמנם יכולת היציאה מעוררת ההשתאות של ה-OPC מהמקום היא פיצ'ר חביב ביותר במאוצי רמזורים אבל אין ספק שהתנהלות מנהלית ברחבי הכרך זה לא השטח שלה והגיע הזמן לצאת לעבר כבישי נהיגה, לשמם נוצרה.
מנוע הטורבו לא מתרגש בכלל. מבחינתו זה לא משנה, מישור, הר, סיבובי מנוע נמוכים, גבוהים- רוצים כוח? בבקשה, יש ובשפע.
כל לחיצה על הדוושה מנפקת, בשילוב גיר עם יחסי העברה קצרים, דחף משכנע ביותר שמטיס את האופל קדימה לפניה הבאה.
הצמיגים הרחבים אוחזים באספלט בנחישות וגם תחת האצה חזקה לא מורגשת לוחמת הגה משמעותית שאופיינית למכוניות הנעה קדמית חזקות. המתלים הקשים כאבן שפירקו לנו את הגב בנסיעה מנהלית מספקים כאן את הדיבידנד שלהם - הקורסה כמעט נטולת זווית גלגול וביחד עם שילדה זריזה מתגלה מכונה המסוגלת לתקוף פניות הדוקות או ארוכות במהירות משכנעת מאוד.
כצפוי, יש למכונית נטייה לתת היגוי אבל הוא לא יותר מדי מעיק.
לחיוב נציין גם שמערכת בקרת האחיזה לא לוקה בהיסטריות מופרזת ומאפשרת אפילו לשלדה לתת לנו פליק קטן בישבן מדי פעם ושהבלמים בהחלט טובים.
אם זאת אין מנוס מלציין שההגה קצת מעורפל וסובל מחוסר ליניאריות. הוא אמנם מאוד מהיר וטוב מהרבה הגאים אילמים לחלוטין שנאלצנו להתרגל אליהם בשנים האחרונות אבל ממכונית שכוללת מנה נדיבה כל כך של שאר המרכיבים שהופכים כלי רכב למכונת נהיגה מענגת, ההגה ללא ספק מתגלה כחוליה החלשה שפוגמת בחוויה.
בנסיעה על אספלט טוב בכביש המהיר ה-OPC מציגה יכולת שיוט לא רעה ונינוחה למדי למרות שגם במהירות 110 קמ"ש בהילוך שישי המנוע פועם בלא פחות מ-3000 סיבובים לדקה. כצפוי יש מחץ משכנע בהאצות ביניים ובעקיפות.
ה-OPC בהחלט יכולה להיות בחירה נחמדה לקוויקי בין תל אביב לירושלים אבל נסיעה ארוכה יותר של כמה מאות קילומטרים עלולה להפוך למעייפת מוקדם מהצפוי.
הנתונים הרשמיים מדווחים על האצה למאה בתוך 7.2 שניות ומהירות מרבית של 225 קמ"ש. בהחלט מרשים אבל במציאות יש תחושה של דחף משכנע יותר מאשר במכוניות מקבילות המתהדרות בנתונים דומים.
סיכום
בעידן בו מרבית המכוניות הן רב-גוניות הקורסה OPC היא ללא ספק מכונית מאוד חד מימדית.
ה-OPC ממש לא מיועדת לכל אחד והיא מחייבת את מי שיבחר בה לקבל על עצמו לא מעט פשרות, חלקן די כואבות.
אבל, בעבור קומץ האנשים שיבחר בה, אופיה הסוער והריגוש שהיא יכולה להעניק בזמן הנכון ובמקום הנכון שווים את כל ההקרבות שיש לעשות כדי לנהל איתה מערכת יחסים ממושכת.
אם נוסיף לזה את המראה המרשים, כסאות הספורט, המנוע המעולה ותג המחיר האטרקטיבי העומד על 150 אלף שקלים נציין שזהו דיל די אטרקטיבי להוט האץ' אמיתית כמו פעם - במחיר שפוי.
>> עוד בת זוג משוגעת – סיאט לאון קופרה R במבחן
