מכירים את הדילים לנופשונים זולים ליעדים קרובים, לרוב במזרח אירופה? מצד אחד הם הרי כוללים את כל המרכיבים המתבקשים לחופשה מעבר לים - מהחתמה של הדרכון, דרך ביקור בדיוטי, טיסה, מלון ועד לשינוי אווירה וקצת טעם של חו"ל, אך מאידך אין ספק שהחוויה שהם מספקים היא סוג של פשרה בתמורה למחיר הנמוך.
יש מי שזה לא ממש מתאים לו וכל ביקור שלו מעבר לים צריך להיות פירסט קלאס, אבל רבים אחרים מוכנים לקבל הכל, העיקר שיוכלו להגיד שהם היו בחו"ל.
לעיתים נראה שהמשוואה הזו נכונה גם כשמסתכלים על אלה שמתעקשים לרכוש מכונית חדשה עם ישבן גאה מהניילונים אך אין להם את הכסף למשפחתית אמיתית ובלית ברירה קונים רכבים ממגזר התת משפחתיות, שכבר בנתוני הבסיס מביאים עימם סוג של פשרה.
עד לפני לא יותר מדי זמן הנישה הזו נשלטה על ידי שתיים וחצי קוריאניות ועוד איזו יפנית, אבל בשנתיים האחרונות פתאום כל מיני יצרנים עם פאסון שבעבר התרחקו מהקטגוריה הבסיסית כמו מאש החלו להציע את מרכולתם בסגמנט. בתחילה הצטרפו צמד הצרפתיות פיג'ו/סיטרואן עם 301/אליזה בהתאמה, ולאחר מכן הצמד העממי מבית פולקסווגן, הטולדו של סיאט והראפיד של סקודה, דבר שהוביל להתעוררות התחרות וזו יצרה שיפור כללי בהגשה של הרכבים בקטגוריה וברמת האבזור.
עוד ב-mako רכב
הליסינג של צה"ל: הקצינים יעברו לרכבים קטנים
המשפחתיות קטנות במבחן השוואתי
עם זאת, נתוני הבסיס נותרו דומים ובמבחן השוואתי מקיף לכל רכבי הסגמנט שביצענו לא מזמן הגענו למסקנה שלמרות השיפור בהיצע ובאבזור, עם תגי מחיר שבין 110 ל-118 אלף שקלים המחירים עדיין גבוהים ביחס לתמורה וקרובים מדי לדילים שונים שאפשר להשיג על משפחתיות אמיתיות ועל כן למי שמחפש מציאות המלצנו לכתת רגליו בחיפוש אחר דיל משתלם של מועדון לקוחות, עודפי מלאי מיד שניה עם אפס קילומטרים או משפחתית משומשת בגודל מלא, רצוי מרופא.
מיצובישי אטראז' נוגעת בדיוק בנקודת התורפה של הקטגוריה ובניגוד לשאר רכבי סגמנט התת משפחתיות היא מגיעה גם עם מחיר אטרקטיבי של ממש העומד, כולל ניילונים וגיר אוטומטי, על 95 אלף שקלים שהם 15-20 אלף שקלים פחות ממתחרותיה ואם זה לא מספיק היא גם מציגה רשימת אבזור מאוד לא אופיינית מקיר לקיר.
ועדיין, בחירה במכונית מחייבת יותר ממבט קצר על שורת המחיר ורשימת האבזור וכדי לבדוק לעומק האם מדובר בדיל בלתי רגיל החלטנו לבחון את האטראז' שלא בצורה המסורתית, כלומר לא הסתפקנו בדייט קצר וסוער אלא לקחנו אותה לחיים האמיתיים, לשבוע ימים שלם שכלל הסעות לגנים ולחוגים, פקקים בדרך לעבודה, נסיעות משפחתיות, קצת טיולים ובסך הכל המון קילומטרים ושעות ביחד, בהן השתדלנו להבין אם הזוגיות החדשה יכולה לעבוד בשביל המשפחה או ששוב נאלץ לחפש אלטרנטיבות.
מתרשמים
אמנם אף אחד לא באמת רוכש רכב מהקטגוריה הזו כדי לסובב ראשים ברחוב, אבל בכל זאת במשך שבוע לא לזכות לשום התייחסות מהסביבה על מודל 2014 ועוד עם מחלצות באדום לוהט?
בכל מקרה, כשניסינו להתעקש לקבל משוב התגובות לא היו מחמיאות במיוחד – היו שהתקשו להסתגל למימדים הצרים מדי, אחרים ציינו שהישבן נראה מודבק, לא הומוגני ומסגיר מיד שמדובר בלא יותר מסופר מיני עם בגאז', והיו מי שהזכירו שגם הספייס סטאר, עליה מבוססת האטראז', לא ממש ניחנת בעיצוב מושך מתחת לסט המדבקות שמעניקות לה לוק של פרת משה רבנו.
מעל לכל, למרות פרונט מכובד יחסית ואלמנטים כמו עיטורי כרום, פנסי ערפל, צבע נועז וחישוקי מגנזיום, המשפחתית הקטנה החדשה של מיצובישי מזכירה בעיקר את דגמי הסגמנט מלפני 2-3 דורות ולנוכח ההיצע הנוכחי על הכבישים אפילו בקטגוריה זו אין ספק שמדובר באחת המכוניות החדשות המשמימות שפגשנו לאחרונה.
אז המראה החיצוני הוא לא הקלף החזק שלה, אבל בינינו, כשבוחרים פרטנרית לחיים האמיתיים, יש הרבה תכונות חשובות יותר מחיטובים לוהטים. האם כאן האטראז' תתחיל להרשים?
מבט ראשון בקבינה חושף עיצוב פשוט ומיושן עם פלסטיקה בסיסית וקשר ברור לספייס סטאר עליה היא מבוססת. אמנם יש נגיעות שחור פיאנו שקצת משדרגות את המראה, אך עם גוונים אפורים כהים וקודרים ואל מול המתחרות בהקשר זה בהחלט נרשמת אכזבה.
עד מהרה הרושם משתפר מאוד עם סקירה של האבזור הסטנדרטי בגרסת INSTYLE (קיימת גם גרסת INVITE הרבה פחות מאובזרת אך פער המחיר, העומד על אלף שקלים בלבד, הופך אותה לרלוונטית רק לציי רכב המקבלים הנחה גדולה) הכולל חישוקים קלים בגודל 15 אינץ', מערכת לניטור לחץ אוויר-צמיגים, חלונות כהים, מחשב דרך, ציפויי עור לגלגל ההגה וידית ההילוכים, חיישן תאורה ותאורת יום, חיישן גשם, כניסה ללא מפתח, התנעה בכפתור וזה עוד ממש לא נגמר - ניתן לציין שיש גם בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת מולטימדיה (באיכות שמע טובה) עם מסך טאץ' (בהתקנה מקומית) הכוללת כניסת USB, תמיכה ב-MP3, דיבורית בלוטות', מערכת ניווט GPS ומצלמת רוורס.
כל זה - וגם רכב עם 4 גלגלים גיר ומנוע - ב-95 אלף שקלים, כן?
בחינה של השימושיות של תא הנוסעים מוסיפה נקודות חיוב וחושפת סביבת מחיה שכל מי שנהג ברכב יפני מאז ומעולם יתרגל אליה בקלות, מושבים רכים ודי נוחים ומרווח פנים מפתיע לטובה על ציר האורך ברמה שאפילו ארבעה גבוהים מהממוצע יתרווחו בנוחות בכל המושבים.
עם זאת, הנוסע החמישי במרכז הספסל יסבול מתנאי מחיה בעייתיים אשר יסגירו את מימד הרוחב המוגבל של האטראז'.
תא המטען מעניק נפח מצוין אך החלק התחתון הצר של פתח ההטענה מאלץ להרים גבוה יותר פריטים רחבים כמו עגלת תינוק גדולה.
חשש מסוים נרשם לנוכח הנתונים הטכניים של האטראז', המזכירים משפחתיות משנות ה-80 ורחוקים מאוד מהמקובל כיום ברכבים אפילו בקבוצת המשפחתיות הקטנות, שכוללים מנוע בנפח 1.2 ליטר בעל שלושה צילינדרים המסתפק ב- 80 כוחות סוס המועברים לתיבה אוטומטית רציפה (קיימת גם גרסה ידנית במחיר של החל מ-89 אלף ש').
נוהגים
כפתור ההנעה המחליף את הסוויץ' ממוקם בצורה מוזרה מצד שמאל של ההגה ונדרש זמן להתרגל לעובדה שהוא מוסתר על ידי ההגה ויש צורך לגשש ולתור במישוש אחר מיקומו.
בסוף מצאנו את הכפתור, הנענו את הרכב ויצאנו לדרך. תחילת הנסיעה מספקת הפתעה חיובית ולמרות נתוני ההספק הלא מבטיחים כל עוד אתם נעים בכרך העירוני והרכב לא עמוס בנוסעים, האטראז' מציג קצב התקדמות זריז למדי. עם זאת, ברגע שתוסיפו למשוואה שלושה נוסעים, עליות וכביש מהיר גרף הביצועים יעבור במהרה לצד המבאס של הסקאלה.
מעבר לקוצר נשימה מוקדם, השילוב הזה בין מנוע רזה ותיבת הילוכים רציפה מאלץ את האוחז בהגה, הרוצה לשמור על קצב התקדמות מתקבל על הדעת, לסחוט את המנוע עוד ועוד ובצירוף בידוד רעשים בינוני, שאון המנוע מתחיל לחדור בצורה לא נעימה לתא הנוסעים כבר באזור ה-3,500-4,000 סל"ד, ומשם צפונה המצב רק הולך ומדרדר והרעש החזק והמונוטוני שמתקבל מקשה לפעמים אפילו להמשיך לנהל שיחה רגועה בין הנוסעים.
למרות זאת, המנוע הקטן והתיבה הרציפה הצליחו להרשים אותנו בסעיף החיסכון ועל אף שלא הצלחנו לשחזר את נתון היצרן של 20.4 קילומטרים לליטר בהחלט רשמנו מספרים יפים בתנאי אמת וכך למשל נסיעה מתל אביב לחיפה + שלל סיבובים בשתי הערים (שילוב של נסיעה עירונית ובין עירונית) הנפיקה נתון ממוצע של 15.5 ק"מ לליטר. בנסיעה עירונית בגוש דן הפקוק הממוצע היה טוב ועמד על 13 ק"מ, כשבחרנו לשייט בנינוחות בכביש בין עירוני הצלחנו לרשום 19 קילומטרים לליטר ורק בתנאים מאומצים, כשהתעקשנו לבדוק את היכולות של הרכב להשחיז פניות בפול גז בכבישים הרריים, מחשב הדרך הציג נתון פחות מרשים של 10 ק"מ לליטר. בסך הכל, בסיכום כ-1,500 קילומטרים שדימו את כל תנאי השימוש רשמנו נתון לא רע של 14.3 קילומטרים לליטר.
מבחינת נוחות הנסיעה בעיר ישנה תחושה של ספיגה מוצלחת (הזכורה לנו לטובה גם מהספייס סטאר) והמושבים רכים ונעימים, אך בנסיעות ארוכות המושבים נותנים את אותותיהם בעיקר באזור הגב התחתון והם גם חסרים בכל תמיכה צדית.
מחוץ לעיר, בכבישים קצת משובשים או גליים, רכות של המתלים הופכת לנדנוד מעצבן ואם מערכת ההנעה רמזה על כך שמדובר במשפחתית שמיועדת בעיקר לעיר, מערכת המתלים מצהירה על כך קבל עם ועדה.
כיול מערך המתלים גם לא ממש מסתדר עם נהיגה דינמית בכבישים מפותלים ודי בקלות נוצרות זוויות גלגול מוגזמות. יחד עם מרכב חסר ריסון והגה מנותק וקל מדי אנחנו מקווים שאתם מבינים שעל הנאה מנהיגה אין מה לדבר כאן.
דיל לא רגיל?
נציין שהנתונים שבולטים לטובה על הנייר באים לידי ביטוי גם במציאות, כלומר מתקבלת מכונית מרווחת, חסכונית ומאובזרת מאוד ביחס לתג המחיר האטרקטיבי, אך לא בטוח שמדובר בדיל חלומי ללקוח מוגבל התקציב וביום יום היא מחייבת להתרגל לפגיעה באיכות החיים ולפשרות משמעותיות כמו הרעש, הביצועים מחוץ לעיר, התחושה הזולה והעיצוב שרחוק מלהרשים שעלולות לגרום לרוכש שחלם על משפחתית חדשה להתבאס.
בניסיון להבין למי בכל זאת האטראז' מתאימה ניתן לציין לקוח פרטי שמתעקש על מכונית מהניילונים עם תא מטען גדול, אחד שמתרגש מצעצועים יותר מביצועים וכזה שרוב הנסועה שלו היא עירונית, או מאידך לקוח ליסינג שהקטנת שווי השימוש בקרוב ל-500 שקלים ברוטו בחודש לעומת מכוניות אחרות בסגמנט (אקסנט, ריו, ראפיד, 301 וכיוב') משמעותית לו יותר מאיכות כלי הרכב שילווה אותו בשנים הבאות.
בעבור כל השאר נראה שהמשפחתית הקטנה של מיצובישי קצת פחות מתאימה ובדרך למכונית החדשה עליהם להחליט האם להוסיף עוד כסף, לחכות לאיזה דיל או למבצע מיוחד או פשוט לבחור במשפחתית אמיתית מיד שניה.
