בכוחות מחודשים - יונדאי סנטה פה במבחן

לוח השעונים בסנטה-פה החדש מעוצב סטייל אלפא רומיאו עם מחוונים החבויים בתוך שתי מנהרות כך שרק הנהג חשוף למעשה למהירות הנסיעה ויש לכך, מסתבר, סיבה טובה. הישורת הארוכה של הכביש החוצה את הרמה נמתחה בחלון הקדמי של הסנטה-פה, שוממת ודלילה מתנועה. על הסיפון רכב הפנאי המגודל היינו 4 גברים חסונים פלוס ציוד, והאוחז בהגה באותם רגעים היה בחור אחראי שאינו מתחרה במרוצים או מתמחה בשודים כהכנסה צדדית. הוא שייט בקצב שנראה לו מתאים לתנאי הדרך, כשלפתע הנוסע במושב הימני הסתקרן לדעת, לנוכח קצב חליפת הנוף המהיר, מה היא בדיוק מהירות הנסיעה. הנהג הוריד מבט ללוח השעונים וגילה שמבלי לשים לב שהוא משייט במהירות גבוהה פי שתיים מהמותר בכביש הזה.

הסנטה-פה החדש אמנם ממש לא יועד להיות ג'יפון ספורטיבי, ויכולת זו רחוקה מהכוונות של מתכנניו, אבל היכולות שלו להתבלט גם במגרש לא טבעי עבורו ולהציג יכולת כיסוי שמתאימה למכונית סאלון הייתה הפתעה גדולה באותו היום ואגב, היא לא הייתה היחידה.

הקרוסאובר המצליח של יונדאי, שבדורו הראשון סיפק לחברה הקוריאנית כרטיס כניסה משמעותי ראשון לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, חוזר בדור שלישי שמבטיח להיות מרווח יותר, איכותי יותר, חסכוני יותר ונוח יותר, או בקיצור - להיות טוב יותר בכל התכונות שהפכו את הדגם היוצא לפופולרי כל כך.

חצי שנה אחרי שהושק בארצות הברית, הסנטה-פה החדש נחת החודש בחופי הארץ המובטחת. החלטנו לא לתת לו יותר מדי זמן להתאקלמות ויצאנו לבדוק איך הוא ברחובות תל אביב ובבוץ של רמת הגולן.

לסנטה פה החדש יש חזית מחודדת עם גריל טרפזי הפוך ענק, פרופיל בעל קו חלונות גבוה היוצר זרימה אל עבר החלק האחורי המעוגל יותר שוויתר, אגב, על ידית הפתיחה הבולטת לדלת תא המטען שהייתה סימן היכר של הדגם מאז הדור הראשון.

התוצאה בסך בכל נאה ובגודל מלא במציאות מרשימה מאשר בתמונות, אך לפחות לדעת חלק מהבוחנים היא פחות מיוחדת מזו של הדור הקודם בעיקר משום שהסנטה פה מוותר על המראה האינדיבידואלי שאפיין אותו לטובת חיזוק קו העיצוב של המותג.

אמנם יש לציין שבעבור מרבית האנשים הסנטה החדש יראה מודרני יותר, בעיקר בגלל יחידות התאורה המשלבות מופע מרשים של תאורת לד, אך אין מנוס מלציין שהוא נראה מעט מגושם – פחות רכב פנאי ויותר מיניוואן, אבל כנראה שזה לוק שקולע לטעם של קהל המרכזי שלו שנמצא בצדו השני של האטלנטי.
למרות השמירה על מימדים כמעט זהים לאלה של הדגם היוצא (בסיס הגלגלים זהה, האורך גדל ב-3 ס"מ, הרוחב בסנטימטר אחד ואילו הגובה השיל לא פחות משבעה סנטימטרים) תא הנוסעים מציג שיפור גדול במרווח הפנימי בעיקר תודות להנמכת הרצפה (המקלה גם על הכניסה והיציאה) ולשורת המושבים השנייה הנעה על מסילות ומאפשרת לכוונה כך שניתן יהיה להוביל גם בני עשרה מתפתחים בשורה השלישית. עם זאת, יש לזכור שכאשר היא בשימוש נשאר רק מעט מאוד מקום למטען כך שאם אתם בקטע של טיול משפחות בהרכב מלא דרוש גגון.

נקודה נוספת למשפחות המטיילות היא הראות המוגבלת החוצה בשורות המושבים השנייה (בעייתית לילדים) והשלישית (כלל אינה קיימת) - האשם העיקרי הוא העיצוב שיוצר קו חלונות שהולך ונהיה גבוה בחלק האחורי של הרכב.

בעבור מבוגרים הצורך של יושבי החלק האחורי לוותר על חלק מחוויות הדרך נראה די מבאס, אבל בכל מקרה יש לזכור שהנוף הגיאוגרפי כבר מזמן לא מעניין את הדור הצעיר שעסוק כיום כל העת בעולם הווירטואלי של צג הסמארטפון או הטאבלט.

עיצוב ואיכות תא הנוסעים עברו שיפור ניכר בעיצוב החדשני עם קווים גיאומטריים, תאורה כחולה (א-לה פולקסווגן), שילוב צבעים נאה, איכות חומרים שעלתה מדרגה והרבה מאוד תאי אחסון.

למרות הצורך של יונדאי להפגין תא נוסעים משוכלל נעים לגלות שהוא עדיין קל ואינטואיטיבי לתפעול. כמו כן המושבים עצמם נוחים למדי, והעובדה כי לא נרשמו כל תלונות מכיוון הגב למרות שמיעטנו לצאת מתא הנוסעים במהלך כל יום המבחן הארוך היא עדות לטיבם.

לאחר יום ארוך על סיפונו של הסנטה פה החדש רשמנו שני מינוסים קטנים שדי עצבנו אתנו בדמות קורת A עבה הפוגעת בשדה הראיה בפניות שמאלה וחיווי אורות גבוהים הנמצא בתחתית השמאלית של לוח השעונים (במקום במרכזו) שגורמת לא פעם להישאר באור גבוה ולסנוור את הסביבה.

הסנטה-פה החדש מגיע לארץ הקודש כשהוא שופע אבזור כבר ברמת הבסיס הכוללת בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים בכל שלוש שורות המושבים, בקרת שיוט, מערכת שמע עם חיבור AUX ו-USB, קישוריות בלוטות' ושליטה מההגה, מושב נהג חשמלי, ריפודי עור חלקיים, שבע כריות אוויר ועוד ועולה 225 אלף שקלים לגרסת 5 המושבים ו-238 לגרסת 7 המושבים.

גרסת המבחן שצוידה במנוע הדיזל מגיעה רק בתצורת 7 מושבים וב-2 רמות האבזור הבכירות. הרמה האמצעית, Supreme, של הרכב שקיבלנו, כללה בנוסף למפרט הבסיס גם מפתח חכם, פנסי קסנון עוקבי פנייה וחלון שמש פנורמי ענק שהיה אידיאלי בהכנסת שמש חורפית ביום המבחן.

על הכביש וקצת בשטח
כאמור הסנטה "שלנו" מצויד במנוע טורבו דיזל בגיאומטריית מניפה משתנה והזרקת סולר במסילה משותפת, 2.2 ליטר עם 197 כ"ס ובעיקר מומנט קטלני של 44.5 קג"מ כבר ב-1,800 סל"ד.

המנוע מחובר לתיבת 6 הילוכים אוטומטית שעברה בירושה מהדור הקודם ומעבירה את הכוח לארבעת הגלגלים.

סביר להניח שרובכם תוותרו מראש על הדיזל שעולה לא פחות מ-265 אלף שקלים ותבחרו בבנזין הזול יותר שעל הנייר מציע ביצועים דומים, אבל אם יש לכם ראש פתוח תארגנו לעצמכם סיבוב של יותר מעשר דקות על הדיזל ובהחלט יש סיכוי שתשנו את דעתכם, כי למרות שהוא רועש יותר מהצפוי ממנועי דיזל מודרניים הוא פשוט נעים גם לשימוש מתון וגם לשימוש דורשני יותר עם הפתעה בדמות שפע כוח הזמין כל הזמן המאפשר לו להאיץ את 1,880 הקילוגרמים בנחישות ובחלקות ליניארית שעלולה לגרום לכם לחוות את המתואר בפסקת הפתיחה.

נוחות הנסיעה בסנטה-פה טובה, המתלים מבודדים היטב מתחלואי האספלט ומרסנים היטב את המסה בכביש או שביל משובש. בידוד הרעשים הכמעט מושלם תורם את שלו ליכולת השיוט במהירות לא הגיונית, להגה יש תגבור חשמלי עם שלושה מצבים - נוח, רגיל וספורט - המציגים ביניהם הבדלים קטנים יחסית.

עם העלייה התלולה לרמת הגולן מכיוון חמת גדר הסנטה פה מתמודד בלי בעיה. המנוע החזק דוחף במרץ ולמרות הנתיב הצר, הכביש החלקלק מהגשם של הבוקר ונחילי בוץ שיורדים מההר אל האספלט המפותל, מערכת ההנעה הכפולה מסייעת בהורדת הכוח לקרקע, המתלים תומכים היטב במרכב וכל עוד אתם לא נוהגים בו כמו בהוט האץ' או רודסטר ספורטיבית מערכת בקרת היציבות נשארת מחוסרת עבודה, עדות לרמת האיזון של השלדה והאחיזה הבסיסית הגבוהה.

לשטח של ממש לא נכנסנו, אבל את השביל הבוצי לנקודת הקפה הסודית שלי ברמה שום רכב בעל הנעה קדמית לא היה צולח.
לסנטה יש מערכת המדמה נעילה כביכול של הדיפרנציאל המרכזי המחלקת את הכוח בצורה שווה בין הצירים (עד מהירות 45 קמ"ש), בקרת ירידה במורד ובקרת משיכה יעילה (בולמת גלגל שאיבד אחיזה).

עם זאת, הפגושים החדשים שאולי משפרים את היעילות האווירודינמית פוגעים בזוויות הגישה והנטישה ובשילוב  מרווח הגחון שאיבד 1.8 ס"מ לטובת מרווח הרגליים של הנוסעים, הסנטה פה החדש פחות טוב מקודמו כשיורדים מהאספלט.

הסעיף היחידי בו הסנטה פה פחות טוב מקודמו הוא ביכולת השטח שנפגעה מעט, אבל, בינינו, ספק אם היכולת הזו באמת מעניינת אפילו אחוז קטן מהלקוחות ומהסיבה הזו בדיוק יש לסנטה-פה המגיע ארצה רק בגרסת הנעה כפולה לא זולה בעיה לא פשוטה. בעבור 190 אלף שקלים ניתן לרכוש את גרסת ההנעה קדמית של קרוב המשפחה העונה לשם קיה סורנטו הכולל 7 מושבים וחולק עם הסנטה פה פלטפורמה, מכלולים רבים ואת מנוע הבנזין 2.4 ליטרים. אמנם הסנטה פה מרשים יותר עיצובית, מאובזר יותר ובעל תא נוסעים איכותי יותר, אבל מדובר בהפרש לא קטן של 35 אלף שקלים אל מול גרסת הכניסה של הסנטה פה שכוללת רק 5 מושבים, גרסת 7 המושבים הבסיסית של הסנטה פה כבר עולה 48 אלף שקלים יותר מהסורנטו וזה כבר ממש הרבה כסף שספק אם מישהו מלקוחות קהל היעד יסכים לשלם בעבור הנעה כפולה שאינה רלוונטית ומעניקה בתיאוריה עוד קמצוץ של יכולת שטח.

דווקא גרסת הדיזל שעד כה לא נהנתה מפופולריות בסגמנט היא האופציה המעניינת יותר שיש ליונדאי להציע. היא נוסעת מעולה, משייטת בקלות בלתי מורגשת במהירות גבוהות, מציעה שלל כוח זמין בכל מצב וגם חסכונית יותר בצריכת הדלק עם נתון רשמי משולב של 14.3 קילומטר לליטר, 10.3 בתנאי המבחן המאומצים וכ-12 קילומטרים לליטר סולר בתנאי יום יום מציאותיים, ואף כי קשה יהיה להצדיק כלכלית, גם אם ממוצע הנסועה שלכם גבוה ממש, תג מחיר של 265 אלף שקלים המציג פער של 75 אלף שקלים אל מול הקיה, בחיסכון בתפעול השוטף אם הממון מצוי בכיסכם האיכויות האחרות של הדיזל בהחלט עשויות לגרום לכם להשבות בקסמו ולהעדיף אותו.

>> מבחן דרכים קיה סורנטו אורבן