לכאורה הג'טה, משפחתית הסדאן של פולקסווגן, הייתה אמורה להיות סיפור הצלחה של ממש בשוק הרכב הישראלי, אשר מזה שנים ידוע ביחס הערצה שלו לתוצרי מותג פולקסווגן ובחיבתו העזה למכוניות סדאן עם ישבן ותא מטען בנפח מלא. משום מה זה לא קרה, ודווקא הגולף הפכה לבחירה מבוקשת ונוגעת בפרימיום ואילו הג'טה, שעל פניו נתפרה במיוחד על פי העדפותיו של מר ישראלי, זכתה כאן לתדמית של מכונית אפרורית ולא אטרקטיבית במיוחד.
בצ'מפיון מוטורס היבואנית קיוו שהדור החדש, השישי, שנחת בארץ לפני כשנה, יצליח לעשות את השינוי ויהפוך לרב מכר.
למרות שללא ספק מדובר בג'טה הטובה ביותר שנוצרה עד היום, העדרה של גרסת בסיס עם תג מחיר משפחומטי טיפוסי אילצה את הג'טה להתחרות מול גרסאות הקצה של המשפחתיות הפופולריות בישראל. בעמדה זו, עם אבזור חסר, ותא נוסעים פשוט למראה - היא התקשתה להתחרות על כיסם של הלקוחות שהיו מוכנים לשלם סכום של 140 אלף שקלים על משפחתית קומפקטית.
לאחר התחלה בווליום נמוך יחסית, לפני מספר חודשים הצטרפה להיצע גרסה המצוידת במנוע TSI מוגדש טורבו בנפח 1.2 ליטרים שאינו מוכר בנוף הישראלי במכוניות משפחתיות, אך בעל הספק מוכר מאוד של 105 כ"ס. האם גרסה זו תהפוך את הג'טה לרבת מכר? יצאנו לבדוק.
גדולה מבחוץ
העיצוב המחודש של הג'טה עשה לה רק טוב ולמרות דמיון מסוים לדור הקודם כעת, עם חידודים וקימורים אשר מבליטים את קווי המתאר שלה ויחידות תאורה קדמיות ואחוריות המעוצבות שונה מבעבר, נוצר לוק כללי שמזכיר את הפאסאט הגדולה והיוקרתית יותר. הג'טה מצליחה מצד אחד שלא להתבלט על הכביש יותר מדי, אך גם לשדר מראה אלגנטי ומאופק מצד שני.
גדולה מבפנים?
תא הנוסעים של הג'טה מציע מרווח מרשים, הן לשוכני המושבים הקדמיים והן לשוכני הספסל האחורי וכך למשל ניתן לשכן מאחור גם 3 מבוגרים בגודל מלא לנסיעה ארוכה מבלי שישמעו יותר מדי תלונות.
תא המטען מכיל 510 ליטרים וניתן אף להשטיח לחלוטין את המושבים האחוריים ובכך לזכות בנפח הטענה גדול יותר משמעותית. מושב הנהג חסר מעט תמיכה אך בזכות כוונוני גובה, רוחק, משענת וכיוונים של גלגל ההגה ניתן למצוא תנוחת נהיגה טובה בקלות.
מעבר למימדים הנדיבים, אין מנוס מלציין שלמרות שיש כאן כמעט את כל מה שצריך - בקרת אקלים מפוצלת הכוללת גם יציאה לשורת המושבים השניה, מערכת שמע איכותית, מחשב דרך ועוד - משהו חסר באפקט הכללי שיוצר תא הנוסעים. בסיכומו של דבר, מתקבל רושם בסיסי ופשוט מדי, בטח לא כזה היוצר אווירת פרימיום או אפקט "וואו" אשר נהוג לקבל במכוניות אחרות של הקונצרן. בנוסף, להבדיל מהנהוג ברכבים משפחתיים ברמת מחירים זו, הג'טה מגיעה ללא בקרת שיוט, מתגי שליטה מההגה על מערכת השמע וקישוריות בלוטות'.
יחידת ההנעה קטנה מהרגיל
הג'טה מונעת על ידי מנוע בנפח של 1,197 סמ"ק אשר מניב באמצעות מגדש טורבו הספק של 105 כ"ס – לכאורה נתון לא מרשים במיוחד במונחי 2012, אך זוהי אינה התמונה המלאה. יש לציין את נתון המומנט העומד על 17.8 קג"מ אשר בשידוך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים DSG אלו משלימים את הפאזל ומאפשרים לג'טה להציג נתונים טובים: 10.9 שניות במאוץ הקלאסי מעמידה ועד מהירות תלת ספרתית ומהירות מרבית של 190 קמ"ש.
ההבטחה הגדולה של שימוש במנוע מוגדש בנפח קטן בדמות שילוב בין ביצועים של מנוע גדול יותר ונתוני צריכת דלק של מנוע צנום מימדים מתגשמת רק באופן חלקי ובתנאי המבחן הג'טה הצליחה להגיע לצריכת דלק של 1:13 בעת נסיעה בינעירונית בקצב מתקבל על הדעת, אך בכבישים מפותלים יותר ועם רגל כמעט תמידית על דוושת המצערת, צריכת הדלק התדרדרה עד כדי רמות חד ספרתיות המוכרות בד"כ לבעלי הנינג'ות כפולות ההנעה ומוגדשות הטורבו – ויותר מפי שניים מן הצריכה בעת נהיגה רגועה יחסית.
איך כל המספרים מרגישים "על הכביש"?
הג'טה מצליחה להפתיע מאוד בתאוצות הביניים שלה - אף אחד מאלה שהתלוו אלינו במהלך ימי המבחן לא ניחש שמדובר במנוע בנפח קטן כל כך. פלאי הטכנולוגיה (ומגדש הטורבו) הצליחו לעשות את שלהם פעם אחר פעם, בכל עת שבה נדרשה האצה כזו או אחרת.
אמנם תיבת ה- DSG של הג'טה סובלת מהשהייה קלה בעת היציאה מהמקום, וכמובן שלכך מתווספת השהיית טורבו קלה, אך ברגע שכל אלו נגמרו - מספרים לחוד ומציאות לחוד: המומנט "עושה את שלו" ומורגש בהחלט עם ביצועים טובים יותר מאשר כל מנועי ה- 1,600 המשפחתיים המצוידים בנתוני הספק "מרשימים" יותר.
אל יחידת ההנעה מצטרפת שלדה המכוילת לצד הבטוח של העניינים - עם נטייה לתת היגוי על המגבלות ומערכת בקרת החלקה שאינה ניתנת לניתוק כלל (ברכב המבחן, לפחות).
הג'טה מגיעה עם הגה חשמלי אשר נמצא על הצד הרך והקל של הסקאלה באופן תמידי, וגם דוושת הבלמים ממשיכה את אותו הקו - הכל נעים ונחמד בשיוט נינוח אך מנותק מהכביש בכל מצב אחר.
הבלמים התגלו כחסרי נשיכה ראשונית ונטו לדעוך תחת עומס, או אז הדוושה נכנסה עמוק יותר והמכונית נכנסה פחות לפניה מבדרך כלל.
אז מה הסיכום?
בסופו של יום מדובר במשפחתית טובה למדי שבהחלט עומדת בקו אחד עם הטובות והפופולריות שבמשפחתיות, אבל גם בגרסתה הבסיסית הג'טה מתומחרת בתג מחיר רשמי בעייתי. התמחור שלה מאפשר לה להיות "במשחק", אך מקשה עליה להציע "תחרות" – כאשר נדרשים בעבורה כ-6,000 שקלים מעבר למחיריהן של משפחתיות 1,600 כמו פורד פוקוס או יונדאי i35 שמציעות איכויות שלא נופלות מאלו של הג'טה ואבזור נדיב באופן משמעותי.
יתרה מזאת, עם תג מחיר של 129 אלף שקלים הג'טה הבסיסית קרובה יותר למחיר של הגרסאות החזקות של הפוקוס, מאזדה 3, שברולט קרוז טורבו, פלואנס ועוד אשר מציעות ביצועים עדיפים ואבזור מרשים יותר.
לכן, אם אתם לא חסידי פולקסווגן הרי שההכרעה שלכם תיפול כנראה "על השקל", וכאשר בודקים מה יש למתחרות מסביב להציע במחיר כזה, קשה למצוא סיבה חזקה מספיק לבחור בג'טה אלא אם היא מוצעת לכם, כמו בימים אלה במסגרת מבצע מכירות מיוחד, בצירוף תג מחיר (123 אלף שקלים) הגיוני יותר.
מאידך, לאוהבי מותג פולקסווגן הג'טה מציעה אפשרות להצטייד במשפחתית בגודל מלא עם סמל המותג ובמחיר שפוי יחסית. בכל מקרה, הצטרפותה של גרסה זו להיצע הדגמים המתחרים על ליבה של משפחת ישראלי הינה מבורכת, ולו רק בשביל לשבור את המשפט הישראלי הקבוע כל כך: "בשבילי? רק 1,600 אוטומט בבקשה..."
הכותב הינו מדריך לנהיגה מתקדמת.