בסוף 2010 בחרנו כאן בmako רכב את הסוזוקי אלטו כמכונית השנה שלנו. בחרנו בקטנטונת של סוזוקי לא משום שהיא מכונית פורצת דרך או מבריקה במיוחד אלא משום שבעזרת תמחור אגרסיבי הצליחו ב"מכשירי תנועה", יבואנית סוזוקי בישראל, להמציא מחדש נישה שטובי מנתחי שוק הרכב בארץ הכריזו על מותה הסופי כבר לפני שנים.
השוק המקומי לימד אותנו שעם תג המחיר הנכון, כזה שעד בואה של האלטו היה מקסימום יכול להספיק למכונית משומשת היטב בת כמה שנים, ישנם לא מעט לקוחות שישמחו לשים את היד שלהם על מכונית חדשה מהניילונים עם 3 שנים אחריות גם אם זה אומר שצריך להחליף בה הילוכים באופן ידני.
אל הצד האטרקטיבי של סקלת המחירים הצטרפו לאחרונה אל האלטו גם הפנדה הותיקה של פיאט, הסיטרואן C1 (שגורשה בנתיים מארץ בשל תקנות מוזרות של משרד התחבורה) ואחותה התאומה הפיג'ו 107, וההודית של יונדאי - הi10. עכשיו תגידו יפה שלום למצטרפת הטרייה לחבורת הקטנטנות – הספארק, שמגיעה כשבחזית שלה סמל של שברולט, יצרנית שעד לפני מספר שנים הייתה מזוהה עם מכוניות ענקיות, בזבזניות וכמובן כאלו המצוידות בתיבת הילוכים אוטומטית.
הספארק היא למעשה המכונית הקטנה ביותר של שברולט שיובאה לכאן מאז ומעולם.
לעומת זאת בנישת הקטנטנות אליה הצטרפה השברולט היא הגדולה ביותר במימדים, החזקה ביותר בנתוני המנוע והנדיבה ביותר במגזר האבזור.
עם נתונים כמו אורך של 3.64 מטרים, מנוע המפיק 82 כ"ס ואבזור לא קמצני הספארק מתקרבת לנתונים של מכוניות יקרות באופן משמעותי מקטגורית הסופר מיני ולפחות על הנייר, הספארק מנצנצת אל מול מתחרותיה לקטגוריה.
ניצוץ המציאות
הרושם מדפי הנתונים נמשך גם שפוגשים אותה במציאות: מבחוץ היא בהחלט מרשימה עם עיצוב אגרסיבי הכולל גריל בולט שמאפיין את הקו העיצובי הנוכחי של שברולט, פנסים גדולים ועוד שלל אלמנטים מעולם רכבי הפנאי כמו בתי גלגלים תפוחים, ספויילר אחורי ופסי גגון כסופים. היא אולי לא מכונית יפה וסקסית כמו הסיטרואן C1 אבל ללא ספק יש לה חזות שמושכת את העין.
יותר מכל, העיצוב החיצוני אמור לשדר שבשברולט לא התקמצנו עליכם אבל במיצג המרשים הכולל פוגמים הגלגלים שנראים קטנים על בתי הגלגלים ומציגים, לבד מצמיגים דקיקים, משהו שכבר בשנות השמונים נראה ששכחנו מקיומו - חישוקים מברזל ללא חיפוי של טסות דקורטיביות.
האבזור הפנימי כולל 4 חלונות חשמליים, מראות חשמליות, נעילה מרכזית, רדיו דיסק מקורי קורא שלל פורמטים עם חיבור לנגנים חיצונים, סוככי שמש עם מראות, תאי אחסון נסגרים, דיפונים מלאים ועוד אבזור שאמנם כבר מזמן הפך לסטנדרט במרבית המכוניות אך נפקד מחלק מהמתחרות בקטגוריה.
גם עיצוב הפנים בהחלט נאה, עם לוח שעונים מקורי המזכיר לוח שעונים של אופנוע, פיסול נאה של הדשבורד וריפודים צבעונים. חבל רק שכמו אצל מתחרותיה גם כאן נעשה שימוש בפלסטיק קשיח מהסוג הזול ביותר.
מפרט הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, ESP ו ABS כמובן וציון של ארבעה כוכבים במבחן NCAP שהושגו בגרסה נטולת ESP.
במבחני הריסוק של NCAP נבדקה גרסה נטולת מערכת בקרת יציבות
עוד לפני ההתנעה מתגלה חסרון של ממש: ההגה לא ניתן לכיוונון כלל ולפחות בעבור נהגים גבוהים הזווית שלו פשוט לא נוחה ובנוסף הוא גם מסתיר את השליש העליון של לוח המחוונים.
גם המושבים, כמו גם אצל מרבית המתחרות לנישה, לא נוחים או מפנקים במיוחד ובעוד שהמסעד זוכה כאן לציון סביר המשענת מתגלה כלא נוחה, חסרת כל תמיכה צידית ודלה במילוי.
המרווח מקדימה מצוין אם כי בשל בתי הגלגלים הגדולים חסר מקום נוח להניח את רגל שמאל בזמן שהיא לא עסוקה במלאכת העברת ההילוכים.
אמנם הספארק, בניגוד לאלטו ולפיג'ו, מסווגת כמכונית עם מושב אחורי מלא המאפשר הסעת שלושה נוסעים, אך ממש לא היינו ממליצים לכם לנסות את זה למרחק של יותר מקילומטרים ספורים. אמנם מרווח הראש מצוין ואפילו יש מרווח רגליים סביר אבל המושב פשוט צר מכדי להכיל שלושה נוסעים מבוגרים וגם שלושה ילדים ירגישו בו צפוף למדי. חלל המטען, כמו אצל מרבית מתחרותיה צנוע מאוד ויכול להוות מגבלה של ממש במידה ויש לכם צורך לקחת עמכם מטען של ממש כמו עגלת תינוק.
ניצוץ בכביש?
אחד היתרונות הבולטים של הספארק לפי דפי הנתונים הוא המנוע שמציע נפח של 1.2 ליטר והספק הגבוה ביותר מעשרים אחוזים מהמתחרות. עם 82 כ"ס ומשקל עצמי לא גבוה של 900 ק"ג ניתן היה לצפות שהספארק תרגיש חזקה וזריזה ביותר. במציאות הספארק אמנם זריזה ממתחרותיה וגם בכביש הררי היא לא ממהרת לפתח קשיי נשימה אבל היא בעיקר לא מרגישה מהירה במיוחד ולמנוע חסר מחץ כפי שמתבקש מנתוניו ביחס למכונית.
יתרה מזאת, למרות שמדובר במנוע מודרני עם הזרקת דלק ישירה ו-16 שסתומים, רצועת הכוח מגיעה רק בסיבובי מנוע גבוהים ורועשים במיוחד.
מצד שני, בנסיעה רגועה, למרות שהוא לא מרגיש חזק במיוחד, הוא בעל פעולה נינוחה ונעימה למדי. בכביש המהיר הספארק מרגישה יותר טוב ממרבית מתחרותיה ואף ניתן לשייט איתה בקלות ובנוחות במהירות גבוהה משמעותית מהמותרת בחוק.
למרות המושב הלא נוח, מעט רעשי רוח ורעש המנוע נוחות הנסיעה בהחלט סבירה והספארק לא מעייפת במיוחד גם לאחר נסיעה יחסית ארוכה.
כשמנסים לאתגר אותה בנהיגה ספורטיבית היא ממהרת להודיע שהיא ממש לא בעניין. אמנם ההגה די מדויק ואפילו קצת מתקשר אבל זווית הגלגול המרשימה בשילוב הצמיגים הדקיקים ומערכת בקרת האחיזה שגם במצב הכבוי שלה לא מפסיקה לרגע להתערב מבהירים שאין סיכוי לקבל כאן שום דבר לבד מתת היגוי נשלט שבעקבותיו מגיע מיד סירוס של כוח המנוע על ידי מערכת בקרת האחיזה. מערכת בקרת האחיזה הדומיננטית הזאת אולי מפריעה לאנשים פתטיים כמונו, כתבי הרכב, שחייבים לגרזן פניות עם כל דבר שיש לו ארבעה גלגלים והגה אבל בעבור הרוב המוחלט של הציבור מדובר במערכת מצילת חיים שיודעת גם במכונית בסיסית ופשוטה למנוע כמעט באופן מוחלט כל אפשרות של אובדן אחיזה או החלקה.
יש ניצוץ?
מהתרשמות ראשונית עושה רושם שיש בסיס לתקוות שבUMI תולים במצטרפת החדשה למשפחה ובמידה שלא יקרו בדרך תקלות בלתי צפויות ניתן להבחין בניצוץ של הצלחה מתקרב.
הספארק היא אמנם לא מכונית מושלמת ויתכן שבעבור לקוחות לא מעטים בחירה במכונית משומשת מסגמנט גבוה יותר תהיה הבחירה הנכונה, השימושית וההגיונית יותר אבל בעבור מי שחייב ניילונים על המושבים ואל מול מתחרותיה, לפחות בשלב זה, בטווח המחירים שבין 60-70 אלף שקל, לספארק יש כמה קלפים מנצחים ביד.
