"בוודאי, זה רכב שאם להאמין לדברי מי שמעסיק אותך ישנה את פני שוק הרכב בישראל", ציינתי ברצינות עם קורטוב ציניות ומיהרתי לברר אם מדובר בנסיעה של ממש או בסיבוב קצרצר עם "הורה מלווה" מטעם רנו או בטר פלייס, כמו שכבר חווינו בעבר.
"נסיעה של ממש", השיבה איה, "בלי נציג מלווה ולאורך מרחק משמעותי".
"מצוין, קבענו. מתי אני מגיע לאסוף את הרכב מאולם התצוגה?"
"הרכב לא בגלילות". מיהרה היח"צנית לתקן.
"או.קיי, מהמרכז הלוגיסטי בראש העין. אני יכול לעמוד בזה. מתי להגיע?"
"לא, גם לא משם", הסבירה היח"צנית. "קח דרכון ותגיע לנתב"ג. רנו עורכת השקה עולמית לפלואנס Z.E בפורטוגל ושם תוכל לנהוג במכונית".
מחבקי עצים אמיתיים וחובבי יעילות בוודאי תוהים אם לא ניתן היה לחסוך את הנזק הסביבתי בשריפת טונות של דלק סילוני ב-4 הטיסות אל מקום ההשקה וממנו כשלמעשה ניתן היה לאפשר נהיגה על אחת הפלואנסים החשמליות הנעות בארץ כבר כמה חודשים. גם אנחנו חשבנו על כך, אבל יצרניות רכב מאוד מקפידות על השקות מסודרות ומצד שני לא רצינו להמתין עד למסירת החשמליות הראשונות ללקוחות כדי לנסות לברר את הסוגיה המשמעותית – טווח הנסיעה של הפלואנס Z.E - ולכן התייצבנו בשעת לילה מאוחרת בנתב"ג.
נראית כמו הרנו של השכן ממול 
מבחינה חיצונית הפלואנס Z.E החשמלית דומה מאוד לפלואנס בנזין/דיזל המוכרות מכבישי ישראל. לבד מהגוון הייחודי לדגם בו נצבעו רכבי המבחן (יוצעו, כמובן, גם צבעים אחרים) ההבדל המשמעותי ביותר הוא ישבן בולט יותר הארוך ב-12 ס"מ משל הפלואנס הרגילה לטובת הסוללה הענקית ששוקלת לא פחות מ-280 ק"ג וממוקמת מאחורי המושב האחורי.
הבדלים חיצוניים נוספים נרשמים בחזית עם סבכה ופנסים בעיצוב שונה ובגוון תכלכל, צדודית עם צמד פתחי "תדלוק" מאחוריהם מוסתרים שקעי חיבור לכבל הטעינה בשתי הכנפיים הקדמיות ואחוריים שלבד מהישבן הגדול והעדרו של אגזוז הפולט זיהום כוללים צמד פנסים, ניחשתם נכון - בגוון תכלכל, וסמל Z.E קטנטן.
נסכם שמבחוץ היא די סטנדרטית וגם מי שמצפה שהלם העתיד יתקוף אותו כשיכנס לתא נוסעים עם שלל מסכים וממשקי הפעלה בסגנון סמארטפונים חדשניים צפוי להתאכזב ובמבט ראשון וגם שני ושלישי החלל הפנימי דומה להפליא לזה של הפלואנס הרגילה שכזכור כוללת עיצוב בפריסה סטנדרטית לחלוטין.
הרכבים שנכחו בהשקה היו ברמת הפאר הגבוהה וכללו בין היתר מושבי עור וחישוקים קלים שלא יהיו בגרסה הבסיסית אך גם זו תהיה מצוידת באבזור מעל לסטנדרט ותכלול מערכת שמע מקורית, בקרת אקלים דיגיטלית מפוצלת עם יציאה גם בשורת המושבים השנייה, בקרת שיוט וכמובן מערכת ניווט מובנית שבדגם שישווק בישראל תקושר למרכז הבקרה הארצי של בטר פלייס.
למרות שהפלואנס החשמלית ארוכה, כאמור, בלא פחות מ-12 סנטימטרים מהפלואנס מונעת הבנזין, רוב שטחו של תא המטען הוקרב לטובת אחסון הסוללה העצומה ומנפח של 530 ליטרים בפלואנס הרגילה נותרים ב-Z.E המאורכת רק 317 ליטרים, קצת יותר מנפח ההטענה של סופר מיני קטנת מימדים ונתון שעלול להוות בעיה בעת נסיעה לחופשה משפחתית או כשתנסו לאכלס שם עגלת תינוק אופנתית.
המארגנים מציגים לנו מפה של תוואי הדרך של חלקו הראשון של מסלול ההשקה שאורכו, כך לטענתם, עומד על 80 קילומטרים, מרחק שלא אמור להוות בעיה בעבור הפלואנס המחושמלת שלטענת רנו ובטר פלייס טווח הנסיעה שלה בסוללה טעונה עומד על 185 קילומטרים.
המסלול כולל נסיעה לאורך קו החוף של ליסבון, עצירה לקפה וצילומים בטיילת של העיר ומעבר בעוד כמה עיירות קטנות בדרך לעיירת נופש סמוכה בה תתקיים מסיבת העיתונאים של ההשקה. המארגנים מציינים שהמסלול מוזן במדויק בGPS המובנה וכל שעלינו לעשות הוא להיכנס לרכב וליהנות מהדרך ומהרכב המחשמל.
אנו נכנסים ל-Z.E, מכניסים את המפתח לסוויץ' ומסובבים אותו, ממש כמו בכל מכונית רגילה. אמנם אנו יודעים שלא צפוי להישמע קולו של סטרטר ובעקבותיו טרטור מנוע אך לוקח זמן להתרגל שצפצוף אלקטרוני קצר ונורה ירוקה עליה רשום GO מבשרים שהרכב באמת מונע ומחכה לתנועה
כוח החשמל 
גם מערכת המיזוג מתפקדת כהלכה והמושבים ללא ספק נוחים אך ניכר כי הפלואנס החשמלית מעבירה לנוסעים באופן ישיר יותר את שיבושי הדרך מאשר אחותה לוגמת הבנזין. ההבדל ככל הנראה נובע בשל הקשחת המתלים כדי להתמודד עם המימדים המוגדלים והמשקל העודף. זה בהחלט לא משהו דרמטי אבל מי שמצפה לנוחות ולריחוף צרפתיים עשוי להתאכזב.
קו החוף של ליסבון מרשים ולעיננו נגלים מבנים היסטוריים וטיילת מודרנית בה מבלים צעירים מקומיים מעודכנים. למרות החדשנות הרבה שבמכלוליה הפלואנס Z.E די גמלונית למראה ולא מושכת יותר מדי תשומת לב מהסביבה.
לאחר נסיעה לא ארוכה מדי אנו מגיעים לנקודת העצירה הראשונה שמאפשרת לנו לצלם את המכונית על רקע הטיילת וליהנות מהבריזה של האוקיינוס האטלנטי. באורח פלא במהלך העצירה מד המרחק בכל רכבי המבחן אופס וכשאנו נכנסים לרכב להמשך הדרך מערכת הGPS מדווחת שלפנינו רק עוד כ-40 קילומטרים עד להגעה לסוף המסלול בעיירת הנופש קשקש, נתון משונה מעט בהתחשב בהצהרה של המארגנים על מסלול שאורכו לא פחות מ-80 קילומטרים.
בניגוד למכוניות עם מנוע בנזין או דיזל שמבזבזות הרבה אנרגיה בזחילה בתנועה עירונית ומעט יחסית בנסיעה בין עירונית בהילוך גבוה וסיבובי מנוע נמוכים, במכוניות חשמליות המצב הפוך ובעוד שכמעט לא מתבזבזת אנרגיה בעמידה בפקקים ובתנועה איטית (למעט הכוח הנדרש להפעלתו של המזגן) בנסיעה בין עירונית, בגלל ההילוך הבודד והצורך במהירות סיבוב גבוהה של המנוע, מתבזבזת הרבה אנרגיה.
זו אחת הסיבות שהמארגנים בחרו עברנו במסלול בצמוד לקו החוף העובר במספר עיירות פסטורליות ולא כולל קטעי כביש מהירים אך לאחר שאנו, כנראה, מפספסים פניה מכשיר ה-GPS מפנה אותנו לכ-10 קילומטרים של כביש אגרה המאפשרים לנו לבחון איך הפלואנס מתנהגת בכבישים בין עירוניים.
עד למהירות של כ-80-90 קמ"ש, כאמור, קצב התנועה בהחלט מהיר מעל לממוצע אך כשמטפסים למהירות גבוהות יותר מרגישים ירידה מסוימת בנחישות ההאצה, כנראה לטובת חסכון באנרגיה. למרות אותה ירידה בתאוצה הפלואנס שומרת על קצב תנועה סביר ביותר ומדידה מראה שלא קשה במיוחד לשחזר את נתון ההאצה הרשמי למאה קמ"ש העומד על כ-13 שניות או להגיע למהירות הסופית (המוגבלת באופן אלקטרוני לטובת שמירת משאבי האנרגיה) העומדת על 135 קמ"ש.
הבעיה היא שבתנועה בין עירונית בקצב שהוא די ממוצע גם בכבישי ישראל, של 110-115 קמ"ש, מד הסוללה שעד כה התרוקן בקצב סביר יחסית מתחיל לצלול ובמהירות לכיוון הריק ומחשב הדרך יודע לספר לנו שבמידה ונמשיך בקצב הנסיעה זולל הקילוואטים הזה הסוללה שעל פי המד עדיין מציעה יותר מחצי מכמות הטעינה תתרוקן בתוך כ-35 עד 40 קילומטרים.
לאחר שאנו מסיימים את הקטע המהיר וחוזרים לכבישים צדדיים מחשב הדרך נרגע מעט ומעדכן את הטווח הנותר בסוללה למרחקים יותר הגיוניים. לפנינו כמה קטעי נהיגה הכוללים מספר פיתולי דרך וכל מי שחושש שתוספת המשקל הנכבדת מאחור תגרום להתנהגות בעייתית יכול להירגע: הפלואנס החשמלית, כמו אחותה עם מנוע הבנזין, מפגינה אחיזה טובה באספלט. זו אמנם לא תהיה הבחירה של הנהג חובב השחזת הפניות אבל אין ספק שבעבור הנהג הממוצע הפלואנס Z.E מציעה אחיזה גבוהה והתנהגות בטוחה.
אז מה הטווח האמיתי של החשמלית של בטר פלייס?
כעבור כ-40 קילומטרים אנו מגיעים אל היעד הסופי של אותו היום ולאחר הבהרה שאנו דורשים לקבל באשר למרחק מנקודת ההתחלה לנקודת העצירה הראשונה בה אופסו מדי המרחק אנו מגיעים למסקנה שאורך המסלול כולו עמד על כ-60 קילומטרים ולא 80 קילומטרים כמובטח. מד הקילוואטים טוען שלרשותנו עוד קצת יותר משליש מכמות האנרגיה מה שמלמד על טווח צפוי של כ-100-110 קילומטרים בטעינה הזאת.
הטווח הזה נמוך משמעותית מהטווח שעליו מצהירים ברנו ובבטר פלייס אך חשוב לציין שהמבחן נערך כולו עם מזגן, רדיו ואורות וכלל גם קטע בין-עירוני ואופי נהיגה אגרסיבי למדי בסגנון שאופייני לנהגים במגזר הליסינג, עליו בונה בטר פלייס את המודל הכלכלי שלה.
נסיעה נוספת ביום המחרת לאורך מסלול עירוני בן 40 קילומטרים הביאה אותנו למסקנה שבמידה שמסגלים סגנון נהיגה מתון נראה כי ניתן לחלץ מהסוללה גם טווח של 160 קילומטרים עליו התחייבו בטר פלייס ורנו לפני שעדכנו את הטווח כלפי מעלה לנתון העומד היום על 185 קילומטרים.
לדעתנו, כדי להשיג טווח של 185 קילומטרים, לפחות על פי המבחן הנוכחי, ידרש מאמץ של ממש שיכלול רגל מרחפת על דוושה, נסיעה ללא מזגן, הימנעות מכבישים מהירים ושאר עניינים מחסלי קילוואטים.
מסכמים
אב טיפוס ראשוני או מכונית של ממש?
למרות שהפלואנס Z.E היא אחת המכוניות החשמליות הראשונות ביצור סדרתי היא מרגישה כמו מכונית בשלה למדי ולא כאב טיפוס בוסרי: היא מציעה מרחב פנימי מצוין, קצב תנועה מספק ושימושיות משפחתית סבירה.
עם זאת, ה-Z.E סובלת, כמו כל חשמלית אחרת בשלב זה, מטווח נסיעה מוגבל למדי. כמה מוגבל? תלוי באופי הנהיגה וביחס שבין נהיגה עירונית לנהיגה בכבישים מהירים.
בכל מקרה גם במידה והטווח ישיק לנתונים הרשמיים בחירה בחשמלית של בטר פלייס כמכונית ראשונה במשפחה תחייב את המשתמש בתכנון מדויק של כל נסיעה ארוכה ותגביל את חופש התנועה והספונטניות שבגללם אנשים לא מעטים בוחרים להחזיק מכוניות מלכתחילה.
מהפך במפת התחבורה בישראל?
הפלואנס החשמלית לא מציגה עיצוב עתידני יוצא דופן, ביצועים קיצוניים במיוחד, אבזור שלא נראה כדוגמתו או תג מחיר נמוך מזה של משפחתית ממוצעת וגם בתחום של עלות שימוש פר קילומטר בו הפלואנס החשמלית יכלה להציג יתרון משמעותי אל מול כל מכונית אחרת בשוק נכון להיום לא נרשם יתרון ממשי זאת משום שכל לקוח חייב להצטרף לחבילת השירותים של בטר פלייס במינוי חודשי, כשמחיר החבילה הבסיסית (עד 20,000 ק"מ בשנה) עומד על 1,090 שקלים לחודש. עובדה זו, בהתחשב במחיר הדלק הנוכחי העומד על 7.29 שקלים לכל ליטר דלק, מציבה בקו אחד את עלות השימוש לכל קילומטר ברכב החשמלי של בטר פלייס עם עלות של שימוש במכוניות משפחתית מונעת בנזין, זאת על אף שעלות החשמל הדרוש לטעינת מצברים לכל קילומטר נמוכה באופן משמעותי ביותר מעלות הבנזין.
במחיר זהה (במידה שמנצלים את כל חבילת הקילומטרים) קשה לראות הרבה לקוחות פרטיים שיעדיפו את החשמלית על פני הפתרון המוכר שלא סובל מבעיית טווח.
אמנם בשלב זה מכוונים בבטר פלייס בעיקר לשוק המוסדי שמן הסתם יזכה למחירים אחרים לגמרי שאולי ישנו באופן מהותי את כדאיות המעבר למכונית החשמלית אך יש לזכור כי המשתמש הסופי - עובד החברה שיסע ברכב החשמלי - לא צפוי לזכות להטבות בשווי השימוש או לתמריצים אחרים שיגרמו לו להעדיף את החשמלית על פני מכונית סטנדרטית.
>> בטר פלייס חושפת את המחיר של העתיד החשמלי
