"תגיד בחור, מה זה האוטו הזה?!?" צעקה לעברי לפתע אישה מבוגרת שישבה לה בתחנת אוטובוס עם סלי קניות מהשוק. מצד אחד היה נחמד לראות שמישהי עוד קוראת לי בכינוי "בחור" השמור לצעירים וגם לגלות שלפעמים אני יכול להשתחרר מהאישיות הטלוויזיונית שלי, אבל האמת היא שאני בכלל לא הייתי העניין אלא המכונית שהייתי איתה, ולמרות שאני חושב שמכוניות בכלל לא מעניינות את האישה שחיכתה לאוטובוס או שאי פעם בכל חייה היא שַאלה שֶאלה כזו, פשוט המרצדס הזו, ה-SLS AMG GT, שם ארוך שהוא סוג של תואר אצולה, לא יכולה להשאיר אף אחד אדיש ומצליחה להוציא קריאות התפעלות מכולם.
החרטום הנמוך והרחב ובו הסבכה השחורה. זימי האיורור שבצדדים. הפרופורציות יוצאות הדופן של תא נוסעים קצר וחרטום ארוך-ארוך שמשאיר מקום למנוע גדול-גדול, והדלתות. אוי הדלתות.
זו אחת המכוניות היחידות שאפקט ההגעה שלה גַדֶל כשאתה מדומם את המנוע ויוצא החוצה, כשהדלתות שלה נפתחות, כשהן עולות למעלה: דלתות שחף.
עוד ב-mako רכב
המכוניות המטורפות שעשירי ישראל קנו השנה
מרצדס נפרדת מה-SLS
כמה דירות אפשר לקנות במחיר המכוניות היקרות בארץ?
המשכה של אגדה
הסבתא רבתא של המכונה הזו היא אחת המכוניות היפות בהיסטוריה, אולי הנאה שבהן. מדובר במרצדס300SL , אותה קופה ספורטיבית שהדהימה את העולם כשהוצגה בשנת 1954, המכונית הראשונה אי פעם עם הזרקת דלק, הסדרתית הכי מהירה על פני הגלובוס באותם ימים והראשונה עם הדלתות המוזרות האלו – שנוצרו בשל אילוץ הנדסי של שילדת הצינורות המקורית אבל הפכו לאחד האייקונים המרהיבים והמזוהים עד היום בעולם הרכב.
עם השנים ה-SL שמנה וגדלה והקשר הספורטיבי שלה הלך ודעך. היא הפכה למכונית גרנד טוריסמו מעולה, כזו שיודעת לנסוע למרחקים ארוכים ומהר, אבל גם כזו ששמה את הנוחות לישבן לפני מהירות בעיקול. לכן בשנת 2009 לקחו במרצדס את האותיות SL והוסיפו להן S נוספת ליצירת הרצף המשולש SLS. מיד אחריהן הוסיפו עוד שלוש אותיות חשובות מאוד: AMG, של חטיבת הביצועים של מרצדס. למעשה זה הדגם היחיד של החברה משטוטגרט שאין לו גרסה רגילה ומגיע רק בַּמוֹד ה"משופר".
כדי להבין במה בדיוק מדובר, כשהשיקו את –SLS ב-2009 יצרו במרצדס פרסומת בלתי נשכחת שבה נהג אחד לוקח אותה מהר ממש למנהרה אי שם באלפים ומצליח לבצע שם לופ, כלומר לנסוע איתה על התקרה(!)
אחרי שהפעלול המדהים הזה מסתיים, הנהג מוריד את הקסדה ומחייך חיוך מיכאל שומאכרי אופייני, של אותו גאון נהיגה שעדיין מאושפז במצב של בין חיים למוות. מחזיקים לך אצבעות שומי.
אבל SLS רגילה לא הספיקה למי שקנה את האוטו הזה שאני נוהג בו והוא החליט להוסיף עוד שתי אותיות (ועוד כמה מאות אלפי שקלים) כדי להיות היחידי בארץ עם דגם ה-GT החזק ומשופר אפילו יותר. החבר'ה ב-mako רכב לא יכלו להישאר אדישים ועוד בטרם מלאו לה 1,000 קילומטרים על כבישי מע"צ דאגו לסדר לי דייט איתה.
אני פותח את מכסה המנוע קל המשקל, העשוי סיבי פחמן, כדי לראות שעל יחידת הכוח מופיעה חתימה גדולה של בחור בשם ה.ר.וולפגנג. ב- SLS יש אדם שאחראי על בניית המנוע וכמו כל אמן הוא חותם על היצירה שלו בסוף המעשה.
עוד קפה, ועוד הסברים, מילים שהופכות לבליל קולות לא מובן במוח, כי אני מוצא את עצמי בועט בחוסר סבלנות בקרקע, נו כבר. בוא ננהג.
פול גז בלי ביטוח
נכנסים למכונית וסוג של קלסטרופוביה נעימה עוטפת אותי בעור שחור ובשפע של גימורי קרבון אמתיים. צפוף, קרוב, כמו כפפה שהותאמה בול לישבן שלך.
"נסעתי לגרמניה כדי לבחור במיוחד את התפרים האדומים שעל הכסא", אומר לי גבי הבעלים המאושר (והעשיר) של המכונית הנדירה הזו.
באמת שאין לי מושג למה, אבל הוא ממש מסכים שאני אנהג בה, באחת המכוניות היקרות בישראל. "תלחץ על הכפתור האדום, זה של ה-Engine start" הוא אומר. אז אני לוחץ. שמונה צילינדרים בתצורת V מתעוררים בנביחה עצבנית שמקפיצה אותי לרגע מהמושב. סוג של "ארררר..." שיש בו רע ויש בו טוב, מפלצת של ששת אלפים מאתיים ושמונה סמ"ק שהתעוררה משנתה, שמודיעה שהיא מוכנה לקרב.
אנחנו יוצאים לכבישים המפותלים באזור ירושלים. ההתרגשות של אחיזה בהגה של מכונית כזו מתפוגגת אט אט, אתה מבין שאתה במכונית נהיגה, שהיא איתך.
סוס פרא – או נכון יותר 591 סוסים כאלו – שמחכים לפקודה שלך.
העניין הוא לא סתם לשים גז בקו ישר ולנסוע מהר, את זה כל אחד יודע, הסיפור הוא העיקול. להיכנס לסיבוב, לתת תנועה קלה בהגה הקטן, לא להחזיק בו חזק מדי, לשחרר קצת את כף היד, שלא תזיע, שתרגיש את מה שקורה שם.
שיא העיקול מאחורי, משקל ההגה מדויק מאוד, רגיש במידה, לוקח אותך בדיוק למקום שרצית. אתה מסיט אותו, מזריק קצת דלק, גורם לכוח המנוע להאבק בשכל של מחשב בקרת האחיזה כשהצמיגים הענקיים מנסים לצאת החוצה, כמעט מאבדים אחיזה, ואתה מרגיש את כל העוצמה הזו בבטן, חש איך כח ה–G מסיט את נוזל המוח שלך לצד אחד, מבין אחרי שהכל נגמר שהמעטת ביכולת האחיזה, שיכולת להיכנס לעיקול הרבה יותר מהר ממה שחשבת.
אני מנסה את זה שוב ושוב, מופתע מההתנהגות של המכונית ולא פחות מזו של הבעלים שלה שיושב לצדי ונשאר שליו, למרות שלכלי הרכב שלו, שעולה כמו בית נאה, אין כלל ביטוח מקיף. כי לבעלים שלה יש כל כך הרבה מכוניות יקרות שהביטוח שלהן יעלה מאות אלפי שקלים בכל חודש, אז הוא החליט לוותר.
אחרי שאני מבין ומעכל את מה שכרגע נאמר לי ומתחיל לחשב בראש כמה משכורות יעלה לי כל תיקון שלה, אני מבטיח לעצמי שלא לנסוע מהר, אבל במכונית כזו זה בלתי אפשרי ואתה נגרר לשם בלי לרצות. היא עושה את זה בקלות כזו שגורמת לזילות המספרים האלו שאסורים במדינתנו – היא כל כך חזקה עד כדי שהמחשב מתערב מתישהו ועוצר את המנוע, וגם זה רק כשהיא כבר ב- 320 קמ"ש פליליים.
טור מכוניות איטי תוקע את השור הזועם הזה מאחור. משאית מתקרבת בנתיב הנגדי, לעקוף או לא? המספרים אומרים 3.7 שניות למאה קמ"ש, 11.2 למאתיים, נתוני תאוצה שלא רחוקים מאופנוע ספורט. אני מחליט לבעוט בדוושה והמכונית בתגובה מצמידה אותי לגב מושב העור, יוצאת כטיל שלוח, מסיימת את העקיפה בסוג של אדישות, הרבה לפני מה שחשבתי.
זו לא רק התאוצה, זו גם התאוטה. כל נהג מרוצים יאמר לכם שהדבר החשוב בנהיגה הוא דווקא הבלימה, וגם את זה המכונית הזו יודעת לעשות אחרת. הדיסקים ענקי הקוטר והבלמים הקרמיים של ה- SLS יביאו לבלימה מוחלטת ממהירות של 250 קמ"ש בעוצמה של 1109 כ"ס. מדהים.
אתה מתחיל להרגיש בטוח איתה, מתענג על המומנט המוטרף, המשאיתי, ובסט העיקולים הבא מרגיש מספיק בטוח ללחוץ על כפתור ה-AMG שבלוח השעונים.
המכונית, שהתלהבת ממנה כבר קודם, הופכת לטובה עוד יותר, כמו רובוטריק שלבש על עצמו סט שרירים נוסף: המתלים מוקשחים, הזנב מורשה לכשכש קצת יותר, ותגובת ההגה והמנוע הופכת רגישה יותר, רגיזה. כמו נמר שדרכת לו על הזנב.
המכונית נבעטת קדימה, גורמת לך לאותו חיוך קלישאתי ששמור לנהיגה במכוניות מהסוג כזה. "AMG" אומרות האותיות על מתג הפלא ומעלות מחשבות שהכיתוב הנכון היה צריך להיות OMG"" ואחריהן סימן קריאה. פשוט נפלא. אני ממש חייב כפתור כזה גם במכונית ליסינג שלי.
אולי בעצם מדובר בהשקעה כלכלית
ה-SLS היא מכונית על. היא צריכה יד נהג מנוסה, היא מכונית שבודקת אותך, עד כמה אתה יודע מה אתה עושה, עד כמה אתה אמיץ או שמא טיפש, עד כמה אתה נהג. זו מכונית שמתחננת שתיקח אותה למסלול מרוצים, ואתה מבטיח לה שמתישהו, אולי, הבטחה שבארצנו לא תוכל לקיים.
אחר כך, בסוג וירטואלי ובריא יותר של סיגריה שאחרי, אני חוזר לאוטוסטראדה. לוחץ על מצב ה"קומפורט" נותן לאדרנלין קצת לשקוע. מכונית הספורט הקשוחה שהיתה איתך רק לפני כמה רגעים הופכת למשהו רך בהרבה, מכונית סלון-פאר שאפשר לנסוע איתה ביום יום.
אין ספק, מרצדס שלא פעם מעדנת את הקצוות של מכוניות הספורט שלה, הלכה עם ה-SLS עד הסוף, יצרה כלי רכב ברמה של פרארי ולמבורגיני. זו מכונית שעם יצירתה הפכה לאייקון, למיתוס, שמספר היחידות שלה הוגבל וייצורה ייפַּסק – לפי חלק מהדיווחים – כבר בחודש יולי הקרוב, מה שאומר שהערך של המכונית הזו כמשומשת בעוד כמה שנים צפוי להיות גבוה יותר מביום קנייתה – מעניין, כעת כל שצריך לעשות הוא להחליט אם לקחת את גרסת דלתות השחף או את זו עם הגג הפתוח, למכור את הבית, לעבור לאוהל, ולשכנע את מנהל הבנק לתת לך הלוואה, כי אתה עושה את זה רק משום שזו השקעה כלכלית ממש מצוינת.
תודה לחברת יפנאוטו, יבואנית סובארו בישראל, שהעמידה לרשותנו את הפורסטר טורבו החדש כרכב ליווי שאפשר לנו לקחת את כל ציוד הצילום וגם להדביק את הקצב של ה-SLS.
האיש שאיתה פעם, כשהייתי ב-S63 AMG באיזה פקק, דפק לי על החלון רוכב אופנוע. פתחתי ושאלתי אותו מה קרה. הוא אמר לי שהאוטו הזה הוא החלום שלו. התחנן שאכניס לניוטרל ואשים קצת גז. רק שישמע קצת את המנוע. היה לו חיוך גדול אחר כך. תראה, יש כאלה שקונים ציור של ואן גוך במיליונים ושמים בכספת. גם המכוניות האלו הן יצירות אומנות, אבל כאלו שאפשר גם לנהוג בהן. בשכונה שלי כבר מכירים אותי. אומרים "הנה זה עם המרצדסים". אני יודע שיש כאלה שמעקמים את האף אבל לי כבר לא אכפת. לא עשיתי רע לאף אחד, את כל הכסף שלי עשיתי כחוק, אני משלם בלי עין הרע הרבה מיסים, תורם גם כאן ושם, ואין לי מה להתבייש בכסף שעבדתי קשה בשבילו כל החיים. מגיע לי, לא?" |