מיליון שקלים חוזרים למקורות: מרצדס SL במבחן

הבעיה היא שכמו רובנו, גם ה-SL הלכה ותפחה ברבות השנים ואיבדה את קסם נעוריה לטובת אבזור מפנק ומימדים מופרכים שהפכו אותה למעשה לסוג של גרסה מסוגננת ונטולת גג ל-S קלאס הענקית.
הדור הנוכחי נחשף לפני שנה ועל פי מה שבמרצדס מצהירים הוא מסמל חזרה למקורות, כל זאת מבלי לוותר על אביזרי הנוחות אליהם התרגלו הלקוחות הנאמנים. האם היא מצליחה לעשות את השילוב הבלתי אפשרי הזה בצורה מוצלחת?

למרות שהציעו לנו רק חפוז של כמה שעות שניה לפני שהיא עוזבת את הסוכנות לטובת לקוח ששילם בעבורה ממון רב, קפצנו על ההצעה בהתלהבות והבטחנו שנחזור עם תשובה.

כמו כל תאי הנוסעים של מרצדס, גם זה של ה-SL מכיל איכות גרמנית בלתי מתפשרת ואת ה-SL ניתן גם לקבל במבחר שילובים בכל צבעי הקשת וכיד הדמיון הטובה, כולל אפילו בחירת צבע התפרים של דיפוני העור.
ה-SL "שלי" הגיעה בשילוב סולידי למדי הכולל ריפודי עור אפורים למושבים ולדיפונים וגימור דמוי עץ בקונסולה המרכזית, אך האיכות בהחלט מתפרצת מכל דיפון, כפתור ומתג וביחד עם שעון אנלוגי שנמצא בחלקו העליון של הדשבורד, פתחי מיזוג מעוגלים עם צלב במרכזם, לוח שעונים מוכסף בצורת שתי מנהרות עם תצוגה אנלוגית ומסך דיגיטלי במרכז וידית הילוכים סקסית אי אפשר לטעות ולא לחשוב שמדובר במכונית ממש יקרה.

עם זאת, על אף שרשימת האבזור הסטנדרטי ארוכה היא רחוקה מלהרשים בסטנדרטים של שנת 2013 וחישוקי 18", צג מידע בגודל 7", בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, מערכת שמע עם שליטה מההגה, קישורית בלוטות' ו-USB, חיישני גשם ותאורה, מנופים להעברת הילוכים מההגה, מפתח חכם ומושבי עור מתכווננים חשמלית ומחוממים מופעים גם במפרט של רמת האבזור הגבוה של מאזדה 6 בחמישית מחיר.
גם בלם יד חשמלי, מערכת לחניה אוטומטית, פנסי קסנון עם טווח תאורה דינמי ומערכת הזרמת אוויר חם במשענות הראש (הרלוונטית במיוחד בקיץ הישראלי) מתקשים ליצור רושם של אבזור יוצא דופן בנדיבותו.
רכב המבחן הוסיף קירור למושבים, חישוקי 19" וחלון שמש פנורמי בגג הקשיח המוסיפים 39 אלף שקלים ואם תרצו לתפור את ה-SL אינדיווידואלית תוכלו בלי בעיה להגיע למחיר של A קלאס חדשה מהניילונים רק על ידי סימון וי ברשימת התוספות על אביזרים כמו גג מזכוכית פנורמית המתכהה בלחיצת כפתור (כמו במאייבך), מערכת בטיחות הכוללת בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב והתראה על שטחים מתים, מסאז' במושבים ועוד.

09:00 כביש החוף
בחום של אוגוסט ניתן ליהנות באמת מנסיעה טופלס רק בשעות הבוקר המוקדמות. על כביש החוף עם גג פתוח ובקרת שיוט על 100 קמ"ש בנתיב הימני ה-SL החדשה, כמו קודמותיה, מתגלה כקרוזרית מפנקת ומרגיעה, שלא מדרבנת אותך להתנהגות חוליגנית. עם החרטום הארוך הנפרש לפנים והנוף של הים מצד שמאל, הזמן כמעט עוצר מלכת ואני  רוצה שהנסיעה הזאת תמשך לנצח. למרות הגג המופשל לאחור רעשי הרוח לא מפריעים לנהל שיחה רגועה בקוקפיט ויש לציין שהתכנון האווירודינמי דואג לכך שגם הפריזורה החדשה בשיער הנוסעת, עליה עמלו שעות במספרה בכיכר המדינה, לא יהרס.
הטענה היחידה שלי נוגעת למושבים שיכלו להציע מעט יותר תמיכה צדית, אך ככל הנראה יתאימו טוב יותר לקהל היעד המדושן.

למרות קפיצי סליל סטנדרטיים מפלדה, נוחות הנסיעה היא בספרה אחרת מהמוכר במכוניות ספורטיביות. זה לא שה-SL מעלימה לגמרי את הבורות והשברים באספלט הישראלי, אבל  בניגוד לחיים עם מכוניות ספורט אחרות כאן לא תזדקקו לתור שבועי אצל הכירופרקט.

>> מבחן - ב.מ.וו 5GT מול מרצדס CLS ואודי A7

דייט עם מרלין מונרו  ה-SL190 המככבת כאן, גרסה נטולת גג ל-SL300 "כנפי שחף" המפורסמת, היא משנת הייצור האחרונה (1962) ושייכת ליהודה אליאס ששיפץ אותה במשך למעלה משנתיים. מפאת קוצר היריעה לא נפרט על כל תהליך השיפוץ המקיף, אבל מדובר באחד הפרויקטים המרשימים ביותר שנעשו בארץ, ללא שום פשרות או קיצורי דרך, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר והיא אכן מרגישה רעננה כאילו אתמול יצאה משערי המפעל. כשאתה נוהג ב-SL החדשה את מרגיש ששיחקת אותה, ממש כמו בדייט עם דוגמנית מוכרת, אבל על סיפון ה-SL הקלאסית של יהודה התחושה היא כמו יותר כמו בדייט עם לא פחות ממרלין מונרו, כולל השמלה הלבנה המפורסמת. ה-SL הקלאסית המרהיבה הזו פשוט (וסליחה על הקלישאה) מעלימה כל קופסא על גלגלים שעוצרת לידה ברמזור כולל הנינה שלה, גורמת לכל הסביבה לעצור מלכת ולהביט בה. הנהיגה כאן היא כמו מסע בזמן - ריח העור, העיצוב של הקונסולה המרכזית, גלגל ההגה הענק עם מסגרת עגולה בפנים המשמשת כצופר ואיתות. לוקח לי קצת זמן להתרגל אליה במיוחד לצורך לתזמן במדויק את העברת ההילוכים עם סל"ד המנוע תוך תיפוף של הרגליים בין הדוושות בדאבל קלאץ' וגז ביניים כדי שהגיר לא יחרוק ובמעמד הגבוה שלה ה-SL לא ממש מתמסרת לכל חוליגן צעיר כמו זו החדשה אבל כשהיא לבסוף משתפת פעולה ואנחנו זורמים בהרמוניה (או לפחות סוג של...) זה ממלא אותי בתחושת סיפוק ענקית על כך שהיא מקבלת אותי ושאני מספיק טוב בשבילה. כביש יותר אתגרי לנהיגה ממחיש את ההבדלים בין הדורות ובעוד ה-SL חדשה לא דורשת מהאוחז בהגה מיומנות גבוהה במיוחד בכדי להיות מהיר, זו הקלאסית עם בלמים והגה נטולי תגבור ורמת אחיזה נמוכה יחסית לכל מכונית מודרנית אפרורית מחייבת אותך להיות בכושר שיא כדי שהיא לא תזרוק אותך לכל הרוחות אפילו שיש לה מנוע עם 105 כ"ס בלבד. ההבדלים בין המכוניות משקפים בעייני דווקא את ההבדלים בין הדורות האנושיים, או כמו שאומר המשפט המפורסם של אנשי חיל הים: "פעם הסירות היו עשויות מעץ והמלחים מברזל. היום הספינות עשויות ברזל והמלחים מעץ". זה גורם לי להעריץ עוד יותר את נהגי המרוצים מאותן שנים שטסו עם המכוניות הללו בכבישים הציבוריים ב"מיל מיליה" או ב"פאנאמריקנה" בפול גז בלי אמצעי בטיחות ועם מכוניות מאוד קשות לשליטה. אחרי הדור הראשון של ה-SL במרצדס קצת שינו כיוון ושמו בדגמי הסדרה יותר דגש על נוחות ופאר ופחות על חווית הנהיגה. אין ספק שה-SL החדשה לא יכולה להשתוות לחווית הנהיגה הישירה  שמעניקה ה-SL הראשונה (למען האמת קשה לי לחשוב על משהו עם גלגלים ומנוע שבכלל יכול), אבל היא כן מצליחה להביא לידי ביטוי חלק מהאופי של הדגם הראשון אל ההווה ועל אף שנראה שה-SL הנוכחית היא ה-SL הטובה והשלמה ביותר, ספק רב אם אי פעם היא תהפוך קלאסית ונחשקת כמו זו הראשונה, וכרומנטיקן חובב נוסטלגיה זו הסיבה שאני לגמרי מעדיף את זו שהתחילה את השושלת.