בואו נתחיל עם השם, כדי שנוכל להשאיר את זה מאחורינו. קוראים לו ג'וק וממש החזקנו את עצמנו מלתת את הכותרת המתבקשת "אמאל'ה ג'וק".
כשניסאן בחרו להעניק לרכב הפנאי האופנתי שלהם את השם ג'וק יש להניח שהם לא חשבו על המשמעות בשפת הקודש. תיקן הוא יצור חי שאיך נגיד את זה בעדינות? לא נהנה מתדמית חיובית, מסתורית או בעלת אפיל כלשהו.
אבל למרות השם הלא מזמין אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בלהיט מקומי.
אז מה יש בו, בג'וק המתגלגל הזה שגורם לציבור המקומי ללכת שבי אחריו כמו ג'וקים מסוממים שזה עתה שוחררו מהבקבוק?
מה מביא אנשים שבדרך כלל מונעים משיקולים קרים ומחושבים לבחור בו? מה הביא 200 אנשים לרכוש אותו און-ליין על פי תמונה באינטרנט מבלי שיכלו אפילו לראותו במציאות?
הג'וק עושה רושם
בראש ובראשונה יש כמובן עיצוב, והרבה ממנו. יש שיטענו שמדובר בהברקה עיצובית נדירה, אחרים יטענו שמדובר בגיבוב מצועצע של אלמנטים בלתי קשורים מכל מיני כלי רכב ויש שיטענו שבחיים שלהם הם לא ראו רכב כה מכוער ומעוות. כך או כך מה שבטוח הוא שאי אפשר להתעלם מהג'וק והוא לא נראה בשום דרך שהיא כמו עוד מכונית שבלונית ושקופה לעין.
כשכל אותה נוכחות מגיעה עם תג מחיר העומד על פחות מ-130 אלף שקלים אין מנוס מלציין שהג'וק מעניק תמורה מרשימה ביותר בסעיף של נראות פר שקל.
למרות הנוכחות הדומיננטית שלו הג'וק הוא רכב קטן למדי. אורך של פחות מ-4.2 מטרים ובסיס גלגלים של כ-2.5 מטרים מסגירים את העובדה שהג'וק מתבסס על פלטפורמת הסופר מיני של רנו-ניסאן המשמשת את הקליאו והמיקרה.
גם יחידת ההנעה, לפחות בגרסה הפופולארית בארץ, סטנדרטית לגמרי ולא משתפת פעולה עם המראה האקסטרווגנטי.
אז האם בסך הכל מדובר במכונית סופר מיני בתחפושות קרבית או שיש בג'וק הזה משהו שמצדיק את מתקפת הג'וקים הפוקדת את ערי ישראל? יצאנו לבדוק.
כך תהפכו למסמר המסיבה
הג'וק לא מתאים לאנשים מופנמים ולפחות בשלב זה כל נסיעה בו הופכת אותך לסוג של כוכב אל מול כל אותן משפחומטיות שממלאות את הכבישים. הג'וק הוא לאו דווקא הכי חתיך או מושך על הכביש, אבל ממש כמו בחורה מוחצנת שמגיעה לעבודה בלבוש מינימלי ומחשופים נדיבים החושפים קימורים פשוט אי אפשר להתעלם ממנו ומידת תשומת הלב לה זוכים נוסעיו עולה על זו לה זוכים גם מי שנוסעים במכוניות שעולות כפליים ואף מעבר לכך.
אמנם עיצוב הפנים הרבה יותר סטנדרטי ביחס למה שפגשנו בחוץ אך גם כאן הרשו לעצמם המעצבים לפסל קונסולה מרכזית בגוון מבריק המזכירה מיכל דלק של אופנוע, דשבורד עם שלל קימורים, שעונים שנראים לקוחים ממכונית ספורט ועוד. חבל שאיכות החומרים ובמיוחד הפלסטיק הפשוט מזכירים לנו שמדובר במכונית זולה באופן יחסי.
התאמצות היתר להיות מגניבים לעיתים גובה את המחיר ופוגמת בשימושיות: לפעמים זה סתם מטריד כמו במקרה של מערכת בקרת האקלים המקושקשת ולפעמים זה חסרון של ממש כמו במקרה של הדלתות האחוריות הקטנטנות שמקשות מאוד על הכניסה והיציאה מהמושב האחורי.
ויש גם חסרונות
אגב מושב אחורי, כאן אנחנו מקבלים תזכורת שמאחורי כל ההו-הא מסתתרת לא יותר מפלטפורמה של מכונית סופר מיני והמרווח שמושב זה מספק נופל מזה של כל משפחתית סטנדרטית. גם לאחר שיצליחו הנוסעים להשתחל פנימה, המרחב במושב יקשה על יותר משני נוסעים לשבת בנוחות, למרות מרווח רגלים לא רע.
בנוסף, מפתן החלונות הגבוה ימנע מילדים לראות את הנוף.
אם חשבתם שעוד אפשר להסתדר עם המרחב במושב האחורי תא המטען הצנוע יבהיר לכם שאם הילדים שלכם זקוקים לעגלה הרכב הזה פשוט לא יכול להתאים לכם, עם נפח צנוע ביותר של 250 ליטרים. לא מעט מכוניות סופר מיני מציעות יכולת הטענה טובה יותר.
לעומת זאת, המרווח מקדימה לא רע. המושבים אמנם לא מושלמים אבל מספקים את הסחורה ותנוחת הישיבה הגבוהה מעניקה תחושה של רכב שטח.
יכולת שטח כמובן לא תמצאו כאן, במיוחד בגרסת ההנעה הקדמית, אבל מרווח הגחון המשופר יעניק לכם אפשרות לעלות על מדרכות ואפילו להגיע מבלי לשייף את הגחון לכל אותם מקומות שחברכם המצוידים ברכבי ליסינג מרשים לעצמם לנסוע.
הג'וק בשטח הטבעי שלו
על הכביש הג'וק מפתיע לטובה ולמרות המבנה הגבוה הוא מציע יכולות דינמיות לא רעות בכבישים מפותלים ואפילו מידה של הנאה מנהיגה. במהירות איטית ההגה קל בצורה מכעיסה ולעיתים יש תחושה שאולי משהו שם למטה התנתק אבל במהירות יותר גבוהה העניינים משתפרים ולמרות התחושה המנותקת הוא מרגיש מדויק ומהיר. נוחות הנסיעה נפגעת על מזבח היכולות הדינמיות וכיול המתלים פונה לצד הנוקשה. זה לא משהו שאי אפשר להסתדר איתו, אבל בכבישים משובשים הג'וק יזכיר לך כל פעם שעל סיפונה של משפחתית היה לך ולנוסעים יותר נוח.
רכב המבחן שלנו צויד בגרסת ההנעה הבסיסית 1.6 ליטר בנזין המפיק הספק ממוצע של 117 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה ללא אפשרות לתפעול ידני. השילוב זה מצליח לספק קצב תנועה נעים במחוזות משפחתיים בנהיגה עירונית מתונה ובשיוט בין-עירוני. ברגע שדוחקים בו הוא הופך לרועש מאוד וקצת קצר נשימה. תיבת ההילוכים הרציפה לא עוזרת, מגיבה באטיות ומעלה את סיבובי המנוע לטווח לא נעים לאוזן שלא מביא להאצה ממשית.
הישראלים הולכים עם הלב
הציבור הישראלי בדרך כלל רוכש מכוניות מהראש, כשבשיקולים נלקחים בחשבון בעיקר מרכיבים כמו שימושיות, מרחב לנוסעים, עלויות אחזקה, אמינות ושיווקיות בשוק המשומשות. פרמטרים כמו הנאה מנהיגה, עיצוב וביצועים כמעט ולא משפיעים על החלטת הרכישה של מר ישראלי.
לעומת זאת, הבחירה בג'וק מגיעה מהלב כי באופן אובייקטיבי כמעט כל משפחתית תעשה ביום יום עבודה טובה יותר וכל סופר מיני תהיה זולה משמעותית.
אבל במחיר של 129אלף שקל או במילים אחרות עשירייה מעל למחירה של משפחומטית אפרורית ובשילוב מוניטין אמינות של מותג יפני הג'וק מהווה אלטרנטיבה אופנתית והגיונית למדי למי שמחפש להתבלט.
סופרי האפונים שחייבים למצוא לכל דבר הסבר חשבוני, ינסו להסביר שזה בכלל דיל מוצלח, דווקא אם חושבים מהראש, כשבמחיר לא רחוק מזה של משפחתית מקבלים גם ג'נטים "17 מעוצבים עם צמיגים שמנים, מערכת בקרת אקלים עם מסך צבעוני, מערכת שמע עם דיבורית בלוטות' ושליטה מההגה, בקרת שיוט, גלגל הגה מצופה עור ועוד.
כך או כך, הציבור הישראלי שבדרך כלל מואשם בשמרנות קיצונית מוכיח שכמציעים לו משהו מעניין, עם תג מחיר מפתה והסמל הנכון בחזית, הוא מתלהב ומאמץ אותו בחום, גם אם יש לו פרונט כמו שלא ראיתם בשום מקום.
>> מפלצת יפנית תחרוך את כבישי מע"צ
