בעולם הרחב לנד-קרוזר נהנה ממוניטין מכובד, ממש כמו רכבים של מותגי שטח מובהקים כמו לנד-רובר וג'יפ, כבר יותר מ-60 שנה עם דגמים מסדרות 70, 80 ו-100 שהפכו לאייקון בקרב אנשים שמבלים יותר זמן בשטח מאשר בכביש.
גם בישראל הקרוזר נחשב לפופולרי, החזיק במשך שנים רבות בתואר רכב השטח הנמכר ביותר (כ-17 אלף לנד-קרוזרים נמכרו ב-15 השנים האחרונות מאז תחילת השיווק) ונחשב לאחד הרכבים המבוקשים ביותר בשוק המשומשות.
עם זאת, בשנים האחרונות הקפי המכירות ירדו משמעותית - יתכן שבגלל המחיר שעלה, העיצוב שהפך מסורבל בדור שהוצג ב-2009 ובעיקר שלל הקרוסאוברים החדשים שמעניקים את אותו אפקט "פוזה" וישיבה "על הגובה" במחיר נמוך משמעותית ומבלי להתפשר בנהיגה היומיומית בכביש.
אפילו בקרב חובבי הטבע והטיולים האמיתיים משהו השתנה ולנוכח מחירי הדלק המאמירים שגורמים לחשוב פעמיים לפני כל גיחה לטבע והטרנד הסביבתי שהפך את בעלי רכבי השטח הגדולים לאויבי הציבור האופנה הנתונים בשטח מצביעים על כך שסגמנט רכבי השטח האמיתיים הצטמצם בעשרות אחוזים בהשוואה לנתונים משנות התשעים ואפילו לתחילת המילניום, זאת על אף ששוק הרכב בארץ צומח כל העת ושובר שיאים חדשים.
המגמה הזו היא לא ייחודית לישראל ומרבית יצרני הרכב הגיבו בהתאם והחליפו דגמי שטח אמיתיים בקרוסאוברים. כך למשל, למרות שהשם נשאר כבעבר רכבים כמו קיה ספורטאז' וסורנטו וניסאן פאתפיינדר הפכו לקרוסאוברים ללא יכולת שטח, יצורם של רכבים אחרים הופסק (יונדאי טרקאן, איסוזו טרופר) ואפילו מי שנשאר כביכול נאמן ל-DNA הבסיסי בפועל גרע חלק נכבד מיכולת השטח (מיצובישי פאג'רו).
הלנד-קרוזר, לעומתם, הוא מהבודדים שהצליחו לשמור על אותו מתכון בדיוק שלא מקריב כהוא זה מיכולת השטח. האם יש הצדקה לקיומו גם כיום?
מה בכל זאת התחדש?
השינוי הראשון הנגלה לעין הוא העיצוב, שאמנם שומר על קווי העיצוב הכללים (והמגושמים) של הדור שהושק ב-2009, אך כולל כעת פרונט שונה עם יחידות תאורה שהפכו צרות ומשתפלות כלפי מטה כמו טיפה נוזלת (הגרסה הישראלית נטולת תאורת לד) וגריל פסים עצום מידות.
התוצאה הסופית היא מראה בולבוסי שאינו נאה לעין בלשון המעטה, גם עבור חובבי רכבי שטח אמיתיים, ומושך תשומת לב בעיקר מבעלי לנד-קרוזרים מהדורות הקודמים.
השינוי המהותי ביותר הוא בתא הנוסעים, שמכיל כעת חומרים איכותיים יותר, שילוב צבעים נאה בדשבורד ובעיקר מערכת מולטימדיה TOYOTA TOUCH 2 עם מסך בגודל 7" במרכז הקונסולה. כמו בעבר יש גם הרבה מאוד תאי אחסון (כולל תא ענק עם פתח מיזוג מתחת למשענת היד), ידיות אחיזה על קורה A המסייעות לכניסה לקבינה הגבוהה, מושבים נוחים אם כי מעט חסרי תמיכה והגה גדול מימדים ובעל טווח כיוון מוגבל למרחק.
תנוחת הישיבה בלנד קרוזר גבוהה ושלטת, מורמת גם מ"עם הקרוסאוברים המפונפנים" ורק חבל שברכב שאמור לבלות זמן רב בנופי הארץ שטח החלונות קטן יחסית. המרווח לנוסעים מאחור טוב מאוד (למרות שבסיס הגלגלים – 279 ס"מ - לא השתנה מאז הדור הקודם מלפני עשור) ושני מבוגרים לא ירגישו בדוחק גם עם ילד במושב האמצעי בניהם.
שורת המושבים השלישית מיועדת בעיקר לגילאי 10 ומטה וכשהיא בשימוש נפח המטען שנשאר מצומצם ממה שמציעה מכונית מיני (105 ליטר), אך קיפולה אל תוך הרצפה מאפשר נפח הטענה מכובד של 612 ליטר. סף ההטענה גבוה ולמרות שהגלגל הרזרבי הועבר מדלת תא המטען לתחתית הזנב, היא עדיין נפתחת הצידה בצורה מסורבלת.
בסעיף האבזור הלנד קרוזר המחודש מציג קפיצת מדרגה וכבר ברמת האבזור הבסיסית "SELECT" ב-350 אלף שקלים יש את מערכת המולטימדיה הכוללת חיבור בלוטות' ו-USB, שליטה מההגה ומצלמת רוורס, בקרת אקלים מפוצלת עם פתחי אוורור גם לנוסעים מאחור, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית ומחוממים, בקרת שיוט, מפתח חכם, מראות מתקפלות חשמלית, חישוקים קלים בקוטר 17" ולא פחות מ-7 כריות אוויר.
רכב המבחן בגרסת "LUXURY" ב-370 אלף שקלים הגיע, בנוסף, עם ריפודי עור, חימום גם למושבים האחוריים וחלון שמש.
חבל רק ששתי הגרסאות לא כוללות חלונות אחוריים כהים, ההכרחיים לשמירת טמפרטורה צוננת בטיול קיצי בטמפרטורות של המזרח התיכון.
בימי השבוע
בחזית הלנד קרוזר המחודש אנו פוגשים את יחידת הכוח המוכרת מהדגם היוצא - 3.0 ליטר טורבו דיזל בהזרקת מסילה משותפת המפיקה 190 כ"ס ומחוברת לתיבת הילוכים אוטומטית עם חמישה יחסים ומעבירה את הכוח לכל ארבעת הגלגלים דרך דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני מסוג טורסן הניתן לנעילה בקרקע חלקלקה.
עם 11 שניות במאוץ ל-100 קמ"ש הלנד קרוזר הוא לא הרכב האידיאלי למיאוצי רמזורים, אבל 42.8 קג"מ של מומנט הזמינים כבר ב-1,600 סל"ד מאפשרים לו להציג תאוצות ביניים יותר מסבירות.
טרטור הדיזל של המנוע עלול להיות מציק במיוחד עבור יאפים שלא מורגלים לרעש המזכיר טרקטור חקלאי. בשיוט בינעירוני המנוע אמנם שקט יחסית (2,000 סל"ד ב-110 קמ"ש) וגם רעשי רוח מסוננים היטב על ידי שכבות הבידוד שנוספו, אבל בעיר המנוע מרעיש ברמה שכבר הספקנו לשכוח לנוכח מנועי הדיזל המודרניים.
המתלים, שמיועדים להתמודד עם שיבושים קשים בשטח, מטפלים במכשולים עירוניים כמו מכסי ביוב, שברים באספלט ופסי האטה בצורה פחות טובה מכל קרוסאובר ממוצע.
למרות שרדיוס הסיבוב עומד על 5.8 מטר בלבד, בדומה לנתון של הקורולה, לא ממש קל לתמרן את הג'מוס הענק הזה ברחובות הצפופים של הכרך הגדול/
כבישים מפותלים אינם סביבת המחיה הטבעית לרכב השטח היפני. עם משקל עצמי של יותר משני טון, מכלולי שטח חסונים כמו שלדת סולם, מרכז כובד גבוה ומתלה מסוג סרן חי מאחור הלנד קרוזר לא שש להסתער על הפיתולים בחמת זעם ואם תדחקו בו הוא יגיב בגניחות צמיגים ובזוויות גלגול גדולות. יחד עם זאת, בקצב מזורז אך לא "על המגבלות" הוא מרגיש בטוח הרבה יותר מהציפיות מרכב מהסוג הזה.
בסוף השבוע
כל המגרעות שנרשמו בכביש נמחקות במחי היד המפעילה את האיתות ימינה ומפנה את הצמיגים לחצות את פס השוליים הצהוב לכיוון השטח והמרחבים של מדבר יהודה. להבדיל מהרבה מאוד דגמים של רכבי שטח שנעלמו או שהפכו לקרוסאוברים חסרי תוחלת אמיתית, הלנד קרוזר לא שכח את המקורות שלו ואת ההיסטוריה המפוארת.
המכלולים החסונים (שלדת סולם וסרן ומתלה אחורי מסוג סרן חי המקנה מהלך מתלה נדיב) יחד עם פגושים הרחוקים מהקרקע (זוויות גישה ונטישה של 25/32 מעלות בהתאמה) ומרווח הגחון הנדיב (22 ס"מ) מקנים תחושת ביטחון לנהג ומאפשרים לנוע בשטח משובש מבלי חשש תמידי להשאיר מאחור מזכרות בדמות חלקי פלסטיק שונים במקרה הטוב.
הילוך כוח קצר ונעילה לדיפרנציאל המרכזי מאפשרים להתגבר על שיפועים תלולים ללא חשש ומערכת בקרת המשיכה מונעת סחרור גלגלים מיותר כשמהלך המתלים הנדיב כבר לא מספיק בהצלבת צירים. חבל רק שבקרת הירידה במורד לא מספיק אפקטיבית ואופי פעולתה גס כשפעולת הבלימה נשמע כמו צרור יריות.
היינו שמחים להפטר ממדרגות הצד וממגיני הבוץ המקוריים שלא יחזיקו מעמד יותר מדי זמן אצל מטיבי לכת, להתקין מיגון לגחון ולהחליף את בולמי הזעזועים והקפיצים בתוצרת משובחת יותר שתגביה מעט את המרכב ותרסן טוב יותר את תנודות המרכב בשטח משובש, אבל גם בתצורתו הסטנדרטית, כמו שהוא יוצא מאולם התצוגה, ללנד קרוזר יכולת שטח ברמה גבוהה יותר מכל מתחריו ונראה שרק לנד-רובר דיסקברי, שיקר ב-100 אלף שקלים, עשוי להשתוות לו בביצועים מעבר לאספלט.
בשורה התחתונה
גם כיום, טויוטה לנד קרוזר הוא עדיין רכב שטח אמיתי וככזה הוא לא מתאים לכל אחד. למרות הפופולריות לה זכה בחודש המכירות הראשון של 2014 עם יותר מ-200 הזמנות, ספק רב אם הביקושים הללו ימשכו ויאפשרו לו לשבור את השיא של קודמו שנמכר ב-2,100 חתיכות בשנת 2004. בשונה מבעבר, כיום יש הרבה יותר אופציות עבור מי שמחפש רק את אפקט הפוזה והישיבה "על הגובה" וזאת בהרבה פחות כסף מ-350 אלף שקלים.
באותה נשימה ולמרות המחיר היקר, מדובר באחד מאחרוני המוהיקנים, מהבודדים שמציעים כיום יכולת שטח אמיתית בהתבססות על "ברזלים" - מכלולים מכניים חסונים (לנד-רובר דיסקברי שמציע יכולת דומה מתבסס על אלקטרוניקה מתקדמת שאמינותה מפחידה לא מעט אנשי שטח) ובשילוב קבינה פרקטית ומרווחת שניתן לחיות איתה ביום יום (ג'יפ רנגלר לא ממש פרקטי).
למרות שאין ספק שהעיצוב החדש פחות נאה מבעבר, מתיחת הפנים שעבר שיפרה את נקודות התורפה של הדגם בכל הנוגע לאבזור ולבידוד רעשים, אבל עדיין מדובר ברכב שעל הכביש יהיה גס, רועש וקשוח בהשוואה לקרוסאוברים המודרניים.
אם אתם בעלי משפחה שאוהבים לטייל בארץ ולהגיע לפינות חמד מרוחקות מהאספלט, הלנד קרוזר הוא כיום הבחירה הכמעט יחידה שלכם ומי שמגבה את ההופעה החיצונית ביכולת אמיתית, ובעולם הרכב של העשור השני של המילניום השלישי, שרווי בדגמים העונים לקלישאה "ללכת בלי ולהרגיש עם", זה הפך למצרך נדיר שגורם לנו להעריך את הלנד קרוזר יותר מתמיד.
>> מבחן דרכים: מרצדס ML מול ב.מ.וו X5 וג'יפ גרנד צ'ירוקי
