עם כל הכבוד להגדה של פסח עם 13 מי יודע, 10 המכות ו-4 הבנים, נראה שמה שנעשה בחג בכבישי ישראל מממחיש בצורה הטובה ביותר, מעבר לאותות ומופתים, את הסיפור על איך באמת נראתה יציאת מצרים.
למרות שאין ספק שהעולם התקדם מאז ימי משה ולוחות הברית, גם בעידן הסמארטפונים והעדכונים השוטפים בטוויטר מדובר עדיין בתמונות לא פשוטות.
מה לעשות, לדחוס היום משפחה עם 3 ילדים פלוס ציוד מתבקש לתוך רכב ממוצע זו משימה לא באמת אפשרית שמעלה תהיות מדוע קוראים למכוניות הללו "מכוניות משפחתיות" אם הן לא באמת מסוגלות לספק את הסחורה לנסיעה שהיא קצת יותר ארוכה מהדרך מפרבר השינה למרכז הקניות הסמוך. זה עוד לפני שהזכרנו את החותנת שצריך לפעמים לקחת, את הכלב, את החבר הטוב של הילד, השכנה הרווקה שעושה בייביסיטר בחינם ובכלל זה יש לזכור שיש מי שמאמינים שילדים זה שמחה ולא מסתפקים ב-2.4 ילדים בממוצע ורוצים 4 ואפילו 5 ילדים.
מיני-וואנים עם 7 מושבים הם בהחלט פתרון אפשרי אך הם יקרים למדי, שורת המושבים השלישית בהם לא באמת מספקת פתרון לשימוש יומיומי ממושך וזה עוד לפני שהזכרנו שיש גם מי שצריכים אפילו יותר מושבים.
מה עושים? קונים 2 מכוניות? עושים רישיון ג'? בהחלט אפשר, אבל אפשר גם לקנות את הסיטרואן ברלינגו בגרסת מולטיספייס שמבטיחה לתת מענה מכובד ל-8 נפשות.
אמנם התקשיתי, על אף הסבריו המלומדים של נעם העורך שאלה מבחני הדרכים החשובים באמת, להתלהב מהצעתו לקחת את הברלינגו לנסיעת מבחן לקראת הפסח (מעניין, משום מה הוא כותב מבחנים כמעט רק על מכוניות ספורט עם לפחות 200 כ"ס), אבל צורך מפתיע ברכב עם הרבה מושבים בעקבות משפחת אורחים מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שהגיעה לביקור עם כוונה ברורה שנראה להם את ארץ הקודש הביאה אותי בסופו של דבריו להיענות לבקשותיו הבלתי משתמעות לשתי פנים של העורך ולקחת בבוקר אביבי אחד את הברלינגו, להעמיס עליו שתי משפחות קטנות על מטלטליהן, לצאת לתור את הארץ ועל הדרך לבדוק את הסוגיה האם יוכל הברלינגו מרובה המושבים להוות תחליף זול והולם למיניוואן אמיתי?
נתחיל דווקא בהשגה קלה אך חשובה. למרות שהברלינגו הנוכחי מבוסס על הפלטפורמה של ה-C4 פיקאסו המוצלח, במקרה זה לא מדובר במיניוואן אלא ברכב מסחרי שהוסב להיות מסיע נוסעים, והרבה. התקנה מקומית של הספסלים האחוריים פלוס האפשרות יוצאת הדופן לישיבה של שני נוסעים ליד הנהג יוצרים יתרון כמותי על כל מיניוואן סטנדרטי בדמות אופציה לנוסע נוסף.
מתרשמים
במקרה זה הכותרת "מתרשמים" פחות מתאימה. לא שמדובר ביצור מכוער, אך בכל זאת הכבישים הישראלים די מלאים בתצורות שונות אך דומות של טנדרונים מהסוג של הברלינגו ורובם ככולם מצטנעים בצבע לבן בדיוק כמו זה של רכב המבחן שלנו. הברלינגו מולטיספייס נראה כמו אחיו הסטנדרטי, רק שמתחו אותו בעיקר לאורך ועוד קצת לגובה. הפרופורציות המתוחות בשילוב פגושים ומראות שאינם בצבע הרכב מקרבים את המראה החיצוני יותר לכיוון מסחרי מאשר משפחתי, וזה קורה דווקא בגרסה המיועדת לנוסעים.
הכניסה לתא הנוסעים מגלה קבינה בעיצוב המאכזב אף יותר מזה החיצוני. דלות האבזור והסגפנות בולטת מכל עבר, צבעי השחור-אפור שולטים ובשילוב פלסטיקה נוקשה ובינונית באיכותה יוצרים תחושה ספרטנית - מיד ברור שהחבר'ה בסיטרואן חשבו פרקטיקה ולא יצירה. אומנם התחושה היא לא של מסחרית הארד קור אבל הברלינגו עדיין רחוק שנות אור ממתן תחושה של מיניוואן אמיתי ומפנק.
דווקא במישור הפרקטי מתגלה פה חשיבה והשקעה לא מעטה ותא הנהג עמוס באזורי אחסון, אם זה מעל הדשבורד, מתחת למוט ההילוכים, במרכז הקונסולה, בין המושבים הקדמיים (כאשר המושב האמצעי מקופל), מעל סוככי השמש והרשימה עוד ארוכה.
המושבים קדימה סבירים בנוחותם: הם אמנם נוטים לצד הנוקשה, אך מספקים תמיכה טובה גם בנהיגה ממושכת. הבעיה המשמעותית יותר היא שקשה להגיע לתנוחת נהיגה מספקת ושילוב בין מנגנון כיוונון גובה כיסא לא נוח והגה אופקי מדי יוצרים תנוחת נהיגה אוטובוסית משהו.
הבעיה האמיתית של הברלינגו מתגלה ככל שהולכים אחורה בשורות המושבים.
הכניסה לאגף האחורי נוחה דרך דלת הזזה שפוערת פתח כניסה מכובד (בצידו הימני של הרכב בלבד) וגם שורת המושבים השנייה מרווחת למדי לשלושה נוסעים, אבל המושב נוקשה, שטוח מדי ולא תומך באופן מספק וזה עוד לפני שהזכרנו שליושבים בשורה זו אין אפשרות ממשית לפתוח חלון והצוהר שכן נפתח שם רחוק מלספק אווירה או אוויר.
המצב מחמיר בשורה השלישית שמציעה שני מושבים ולמרות מרווח מעל לממוצע במיניוואן טיפוסי, קשה להניח שיש מי שיתנדב מרצונו לשבת כאן לאורך זמן. תנוחת הישיבה מוזרה וגבוהה. אין מספיק תמיכה בירכיים מפאת קוצר המושב ומיקומו הנמוך ביחס לרצפה וקו החלונות אינו מאפשר כלל פתיחה כלשהי וגם כך נמצא מתחת לגובה ראשו של הנוסע האומלל כך שלחגיגת חוסר הנוחות מצטרפת גם תחושה קלסטרופובית של נסיעה ברכב של השב"ס.
כאשר תא המטען מסיר מעליו את ספסלי המושבים מתקבל נפח ענק של לא פחות מ-4100 ליטרים, אך אם תעמיסו את הרכב במספר הנוסעים המקסימלי, לא ישאר מקום ליותר מדי מטען. לכן יש לחשב מראש ולמצוא את היחס הנכון בין מספר הנוסעים לכמות המטען שעומדים להעמיס.
על הכביש
הברלינגו מולטיספייס מצויד במנוע דיזל חזק מהסטנדרט של אחיו הקצרים (שבהם ההספק עומד על 75 כוחות סוס)
מנוע ה-1.6 ליטר מסילה משותפת שלו זהה כמעט לזה הקיים ב-3C דיזל הסופר חסכונית עימה הצלחנו להקיף את כל המדינה על מיכל דלק אחד, עם שינוי קל בנתונים לטובת מומנט זמין על חשבון כוחות סוס. הנתונים היבשים מספרים על 90 כוחות סוס (לעומת 92 ב-C3) ומומנט של 21.9 קג"מ שזמינים כבר ב-1500 סל"ד מאוד נמוכים. התוצאה, בדמות זמינות כח טובה, מפתיעה ביחס לגודלו של הברלינגו. גמישות המנוע בולטת גם בעיר וגם בעליות מחוצה לה. אין טעם לעבור את גובה ה-4,500 סל"ד, תחום שמעבר אליו נוצר שאון רב ללא תוספת כח של ממש. הנתון הזה מכתיב סגנון נסיעה רגוע יחסית אך הכח המתקבל מספק בהחלט וכך גם הביצועים המאפשרים יכולות עקיפה והאצה סבירות שהצליחו לסחוב את שתי המשפחות פלוס המטען ללא קושי מיוחד גם בעליות התובעניות יותר של רמת הגולן.
אמנם הגיר ידני, אך ראוי לציין שבשל הגמישות המצוינת של המנוע אין צורך בעבודת הילוכים מרובה ובטווח הנכון הכח הזמין מגיע באמת מסל"ד נמוך. בכל מקרה, אם כן תרצו לבחוש בהילוכים, תוכלו ליהנות ממיקומו הנוח של מוט ההילוכים ותפעולו הנעים והמדויק למדי.
מיקום בלם היד, מצד שני, פחות טוב ויש להושיט את היד עמוק למטה כדי להגיע אליו. טרטור מנוע הדיזל נוכח בעמידה וקשה לפספס את העובדה שהברלינגו לוגם סולר להנאתו. בשיוט רעש המנוע פחות בולט ודווקא רעשי הצמיגים והרוח הם אלה שחודרים בצורה פחות נעימה לתא הנוסעים.
ממוצע צריכת הדלק עליה הצהיר מחשב הדרך היה טוב, במיוחד לנוכח עומסי המשקל ותובענות כבישי הצפון. המספר שהתקבל בסוף הדרך היה 13.7 ק"מ לליטר.
אחד הדברים שבלטו בדיסוננס שלהם הוא הבדלי הנוחות בין חלקו האחורי לקדמי של הרכב וניכר שההשקעה בכיול המתלים הקדמיים הייתה גבוהה בהרבה מאשר באלה האחוריים שכנראה הותאמו יותר למטען ובעוד שהנוסעים מקדימה ציינו כי הברלינגו נוח וסופג, מהשורה האחרונה נשמעו זעקות מחאה של הנוסעים האומללים בכל מעבר על שיבוש. בנוסף יש לציין שהגג המוגבה והמבנה הקופסתי מביאים לרגישות מעט מוגזמת לרוחות צד.
זהו בוודאי לא הרכב לכבישי נהיגה ואין ספק כי הגובה והמסה של הרכב מורגשים מאוד בפניות והרכינה על הצד מאוד משפיעה על הנוסעים ברכב. תכונה זו בשילוב היגוי מפתיע, מהיר מדי ובעל תגובה חדה ולא אחידה יאלץ את הנהג לשים לב שלא לטלטל את נוסעיו בסיבובים, במיוחד אם חמותו ספונה שם מאחור. עם זאת, בגבולות הברורים לרכב מסוג זה, הברלינגו מציע התנהגות בטוחה ואחיזת כביש טובה, וגם בלמיו מציגים נשיכה טובה ביחס למסה המכובדת.
מסכמים
הברלינגו בגרסת שמונת המושבים ובגיר ידני משולב מנוע דיזל נמכר במחיר של 140 אלף שקלים, כנראה שזו הדרך הזולה ביותר להסעת כמות כזו של נוסעים. העניין הוא שבמיוחד בתור מוביל נוסעים, הברלינגו מאלץ את משתמשיו להסכים ללא מעט פשרות בעיקר במישורים של נוחות, פינוקים ואיכות.
הברלינגו מולטיספייס אמנם רחוק מלהיות אלטרנטיבה אמיתית למיניוואן שבעה מושבים מודרני אך יש לזכור שבבסיסו הוא אינו מכוון לכך ואם זה מה שאתם מחפשים ויש באפשרותכם להוסיף עוד עשרים עד שלושים אלף שקלים כדי להשתדרג למיניוואן מודרני חדש או שאתם מוכנים להתפשר על אקזמפלר בין שנה-שנתיים כדאי בהחלט שתעשו זאת, אך אם אתם חייבים 8 מקומות או שאתם פחות בעניין של נוחות ופינוק, תוכלו למצוא בברלינגו מולטיספייס בן לוויה שימושי ופרקטי למדי עם יתרונות כמו נוחות כביש טובה (ליושבים מלפנים בעיקר), חסכון בהוצאות התפעול, אפשרות להסבה לרכב מסחרי ומראה צנוע שלמרות הניילונים על המושבים ומודל 2013 ברישיון לא ינקר לאף אחד העיניים.
>> משפחה פלוס – סיטרואן c4 פיקאסו, מאזדה 5 ורנו גרנד סניק במבחן