ניתן להניח שאפילו בחלומות הורודים ביותר שלהם, אנשי טלקאר לא האמינו שבתוך חמש שנים המותג הקוריאני המדשדש שקיבלו לידיהם עם נתוני מכירות של פחות מאלפיים רכבים בשנה ומיקום באחורי העשיריה השניה בדירוג מותגי הרכב הנמכרים בישראל, יצליח להתפרץ קדימה להשאיר מאחור מותגים מוכרים ואייקוניים בנוף המקומי ולהתמקם בצמרת שוק הרכב הישראלי.
בשלב זה, חודשיים לפני סוף שנת 2013, עדיין קשה לקבוע אם קיה תסיים את השנה במקום השני בו היא נמצאת כעת או במקום השלישי, במידה וטויוטה תעלה בפרק זמן זה על הכביש כמות גדולה של קורולות, אבל דבר אחד ברור אפילו לאחרוני הספקנים: לא מדובר בהישג מקרי, חד פעמי או מזל יוצא דופן שנוצר בשל צירוף של מספר גורמים. קיה כאן בזכות והיא בהחלט מתכוונת גם להישאר בצמרת.
עם ליין דגמים עדכני, עיצובים מרהיבים של פיטר שרייר, גימורים בניחוח כמעט אירופאי, גב טכנולוגי של יונדאי ו-7 שנות אחריות, לקיה יש בהחלט כמה קלפים חזקים ביד, אבל אנשי טלקאר שכבר חוו עם מותגים אחרים (לנצ'יה, דייהו ודייהטסו) בעבר עליות ומורדות יודעים ששום דבר לא מובן מאליו ובמיוחד בשוק תחרותי כמו היום יש צורך לשמר כל העת את האטרקטיביות והתדמית הרעננה של המותג בפני הלקוחות.
וכך זמן קצר לאחר שהספורטאז' המרהיב איבד את הבכורה בשוק הג'יפונים לטובת ה-CX5 של מאזדה ורגע לפני שהi10- החדשה של יונדאי תנחת בארץ בתקווה לתת פייט רציני לפיקנטו ששולטת בשוק רכבי המיני ביד רמה, בטלקאר החליטו לחפש, לצד התבססות בסגמנטים המשפחתיים האפרוריים, דגמים נוספים ובוני תדמית שיעזרו לטפח לחברה הקוריאנית שיק סקסי, מדליק ונחשק.
בארצות הברית הסול עושה עבודה טובה במשבצת הזו אבל בארץ נראה כי הלקוחות עדיין לא כל כך הצליחו לעכל את העיצוב הרבוע והלא שגרתי שלה. ומאחר שנראה שהפרו סיד – גרסת 3 דלתות- המסוגננת למכונית ההאצ'בק הקומפקטית של החברה לא מצליחה, לפחות בינתיים, לעשות מספיק רעש, בטלקאר החליטו לעשות סקירה של ליין דגמי קיה שלא מגיעים לארץ וקיימים בתקינה תואמת כדי לראות מי עשוי לחזק את המותג ובין היתר כעת שוקלים בחברה להנחית כאן את גרסת הקופה החדשה של הדור הנוכחי של הפורטה סדאן שהושקה בחודש שעבר בקוריאה.
רגע לפני ההכרעה אם ומתי לגייר את הפורטה קופה יצאנו למולדת של קיה כדי להתרשם ממנה על הכביש ובמסלול המרוצים.
מתרשמים
הפורטה קופה (שבכל שאר מדינות העולם לבד מארצות הברית וישראל תקרא סראטו Koup) נוצרה בעיקר בעבור השוק האמריקאי בו מכוניות סדאן קומפקטיות ממוצבות כמכוניות לצעירים וזוכות, לצד גרסאות ה-4 דלתות הטריוויאליות, לביקושים גם בגרסאות 2 דלתות עם גזרה בניחוח ספורטיבי יותר.
בארץ הדוד סם מדובר בתת סגמנט שוקק למדי ובין היתר טויוטה (tc תחת המותג הצעיר שלה - סאיון), יונדאי (אלנטרה) וכמובן הונדה (סיוויק) משחקות בו ומציעות גרסאות קופה נאות למכוניות הסדאן שלהן.
בארץ הנישה הזו מעולם לא הייתה בדיוק קיימת אבל אם אתם בעלי זיכרון מוטורי מפותח ובגיל המתאים יתכן ויש לכם פינה חמה בלב לסיוויק קופה שהגיעה אלינו בשנות ה-90 מארצות הברית וזכתה כאן להצלחה יחסית.
ובחזרה לעשור השני של המילניום השלישי - אחרי ויתור על צמד הדלתות מאחור הפורטה סדאן-ליסינג הפכה למכונית קופה מרשימה למדי, אמנם, כמו מתחרותיה לסגמנט ובשונה מקרובת משפחתה העונה לשם וולוסטר, היא לא זועקת ומצועצעת במיוחד, אך עם פרונט המשתפל בחדות מהחלון הקדמי לעבר צמד פנסים ראשיים עם גבות לד וסבכה צרה בהרבה מהנהוג בדגמי החברה הנוכחיים שמעניקה פרספקטיבה חדשה למראה "פני הנמר" של קיה, ביחד עם צדודית הכוללת צללית נמוכה יותר, כמה קימורי פח היוצרים אפקט זרימה, חישוקי 18' מרהיבים, קורת C דומיננטית וזוויתית ואחוריים המשלבים ספויילר אינטגראלי, פגוש תפוח ודפיוזר מסיבי - נוצרת מכונית מעניינית ונאה מאוד אך עם זאת לא כזו שתגרום לאנשים ברחוב לנקע בצוואר.
בעוד שמבחוץ הפורטה קופה מציגה מכלול שונה מאוד מזה של גרסת ה-4 דלתות, פתיחת הדלת הגדולה ונטולות המשקוף חושפת תא נוסעים המציג סביבה מוכרת ולא ממש ספורטיבית באופייה. יחד עם זאת יש לציין שבזכות מושבי עור תומכים ונאים, דיפונים משודרגים, מערכת מולטימדיה הכוללת מסך מגע, התנעה בכפתור, דוושות אלומיניום ועוד אי אלו תוספות התחושה בקבינה של הקופה בהחלט משודרגת מזו שבגרסת הסדאן ברמות הפאר המגיעות לארץ.
הפורטה קופה מוצעת בשלב זה עם שתי יחידות הנעה – אטמוספרית בנפח 2 ליטרים המפיקה 161 כ"ס ומומנט של 19.8 קג"מ ומוגדשת שמחלצת בעזרת טורבו ממנוע 1.6 ליטרים 204 כ"ס ולא פחות מ-27 קג"מ.
שתי יחידות ההנעה מעבירות את הכוח לגלגלים הקדמיים דרך תיבות 6 הילוכים וניתן לבחור בין תיבה ידנית לאוטומטית עם אפשרות לתפעול ידני בעזרת מנופים בצידי ההגה.
נתוני הביצועים- עם 8.4 שניות למאה קמ"ש (8.9 באוט') ומהירות מרבית של 210 קמ"ש בגרסה האטמוספרית או 7.4 שניות ו-224 קמ"ש מרשימים יותר בגרסת הטורבו-אולי לא מפילים ביחס לסטנדרטים שמכוניות ספורט קטנות מציעות היום אבל בהחלט עשו לנו חשק ללחוץ על כפתור ה-Start Engine ולצאת לכבוש את כבישי קוריאה.
נוהגים
אבל עם כל הכבוד לרצונות שלנו, של שאר עמיתנו מארץ הקודש ונציגי עיתונות הרכב מצ'ילה, דרום אפריקה, סינגפור, ערב הסעודית, ירדן, נסיכיות המפרץ ואפילו עיראק, למארחים הקוריאנים היו תוכניות אחרות בשבילנו ואחרי השקמה ב-6 ורבע בבוקר ותדרוך ארוך ומיגע באשר למסלול הנסיעה, חוקי הדרך ואפילו התמרורים (הלו, עברנו תיאוריה וגם טסט) חולקנו כמיטב מסורות ההשקות על אדמת קוריאה לכמה קבוצות ולכל קבוצה הוצמד רכב מוביל ורכב מאסף כשהכוונה היא לא לתת לאף אחד מהכתבים להפגין את החוליגניות המוטורית שלו על קרקע מקומית.
לאחר ההלם הראשוני, יצאנו לדרך כמו ילדים טובים אבל אחרי שעה וחצי, שכללה נסיעה מנהלית במהירות של מקסימום 80 קמ"ש והרבה קריאות לסדר במכשירי הקשר שהותקנו בכל הרכבים, נשברנו והחלטנו שהגיע הזמן למלא את חובתנו העיתונאית וכך, ברגע של כושר נעזרנו בחוצפתנו הישראלית, הדבקנו את דוושת התאוצה של הקופה (לצערנו בגרסה האטמוספרית עם גיר אוטומטי) לרצפה וביצענו תרגיל התחמקות מהיר במהלכו למדנו שלמרות שפעם 161 כ"ס במכונית קופה קומפקטית נחשבו מתכון בטוח לתאוצות מרגשות, היום המצב שונה והפורטה קופה בגרסה זו מספקת קצב תנועה נחוש אבל לא הרבה מעבר לכך. גם מבחינת אופי מסתבר שכמה דברים השתנו וממש לא מדובר בגרסה מודרנית לקופה איטלקית חמת מזג ומתקשרת מלפני 2-3 עשורים. אך עם זאת כמה סוויפרים ארוכים בכביש המהיר הוכיחו לנו שלקוריאנית המודרנית יש בהחלט נימוסי כביש ויכולת דבקות מרשימה באספלט.
בשלב מסוים לאחר כמה קילומטרים מובילי השיירה שלא יכלו לעבור לסדר על התחמקותנו ונתנו גז כדי להדביק אותנו החלו לסגור עלינו וחזרנו לטווח הקליטה של מכשירי הקשר כדי לשמוע את זעקות השבר של נציגת קיה ברכב הליווי. כדי לא לפגוע חלילה במרקם היחסים החמים בין ישראל לקוריאה, חזרנו בחוסר חשק לשיירה אך בזכותנו קצב התנועה הפך מהיר בהרבה וביחד עם כל השיירה הפורטה קופה שלנו הפגינה לפרקים יכולת שיוט נעימה בחלק הצפוני יותר של הסקאלה שבין 100 ל-200 קמ"ש.
השעה הייתה 12 בצהרים והקוריאניים סברו שזה בדיוק הזמן המתאים להפסקה לארוחה השלישית באותו יום. מאחר שרק מחשבה על אוכל כמעט גרמה לנו להקיא הצלחנו לשכנע סדרן זוטר שאנחנו רק רוצים לקחת את אחת האדומות (מוגדשות הטורבו...) לכמה צילומים מעבר לפינה. הוא היסס שנייה ואנחנו לא חשבנו פעמים ונתנו גז.
הגרסה הזאת התגלתה מיד כיותר משכנעת ועל אף שבהחלט ניתן היה לצייד את המוגדשת בגיר אוטומטי בעל תגובות זריזות יותר, כאן כבר היה יותר כיסוי לעיצוב החיצוני ותחושה של חבילה שלמה עם תאוצות נחושות, רעש מנוע שלא נשמע כמו של משפחומטית ליסינג, פצפוצים בהעברת הילוכים שתורמים לאפקט הדרמה וכוח זמין בכמעט כל קשת הסל"ד.
לשמחתו של הזוטר, הצלחנו לבוא על סיפוקנו ולחזור לפני שהמארגנים גילו שהוא נתן לנו להבריז ובכך הצלנו אותו בוודאי מגלות לקוריאה הצפונית.
היום ממשיך על פי התוכנית - איזה כיף! עוד נסיעות בשיירה בכביש מהיר סלול היטב וכעת גם כזה הזרוע בעשרות מצלמות מהירות (לזכותה של המשטרה הקוריאנית יאמר שלפני כל מצלמה יש שלט אזהרה וצ'קלקה מהבהבת בסמוך למיקום המצלמה).
ביום המחרת המארגנים החליטו להראות לנו שלקופה יש מה להציע מעבר לפנים יפות וגזרה מחוטבת ולאפשר לנו לקחת אותה (בגרסת הטורבו) לדייט על מסלול המרוצים אלא שגם כאן, כצפוי, הרסן לא שוחרר באמת.
עם זאת במסגרת המגבלות שהוטלו עלינו ובכמות ההקפות הלא מספקת שקיבלנו, הפורטה קופה התגלתה דווקא כפרטנרית זורמת וכמכונית מהנה למדי שמעבר לנטייה מוחשית לתת היגוי והגה חשמלי-שעל אף שיש בו אפשרות לבחירה בין מספר מצבי קשיחות, תמיד הרגיש קל מדי-הפגינה, עם זוויות גלגול מתונות, בלמים יעילים, הגה מהיר ונכונות טובה לשינויי כיוון, קצב תנועה טוב בין העיקולים במסלול ואף הפתיעה מעת לעת (כשמערכת בקרת האחיזה הייתה מנותקת) בנטייה משמחת של הזנב להצטרף באופן מתון לחגיגה.
מסכמים
הקוריאנים הם לא ספונטניים, אין להם חוש הומור והמשמעת שלהם מזכירה את הטירונות. אבל בעוד שללא ספק בנסיבות חברתיות מדובר במאפייני אופי מבאסים למדי אלו בדיוק התכונות שאפשרו לעם הזה להביא, בתוך 2 עשורים בלבד, את תעשיית הרכב שלו למקום שבה היא נמצאת היום ואין ספק שמבחינתם עדיין לא נאמרה בהקשר זה המילה האחרונה.
הפורטה קופה אמנם לא תסובב ראשים ברחובות גוש דן ותגרום לכולם לדבר על היפהפייה החדשה מקוריאה, אם יוחלט בסופו של דבר להעלות אותה לארץ, תוכל לקשט את פורטפוליו הדגמים המרשים למדי של המותג.
במדינה כמו ישראל בה מחירי המכוניות כל כך גבוהים והשיקול הפרקטי משחק, למרבית האנשים כינור ראשון,מכוניות בתצורת קופה, המסתפקות ב-2 דלתות, מעולם לא יהפכו ללהיטי מכירות. יתרה מזאת אם בעבר רכבים בתצורת קופה היו בעצם האופציה היחידה למי שחשק במשהו קצת יותר מסוגנן ממשפחתית מעלת פיהוק, הרי שהיום ההיצע בשוק כולל גם רכבים במחיר שפוי שמציעים אפקט הגעה מרשים למדי ועדיין כוללים ארבע או חמש דלתות וגישה נוחה למושב האחורי.
עם זאת-כפי שהסיוויק קופה, הקולט והמגאן קופה הוכיחו בזמנו והוולסטור מוכיחה בימים אלה- במחיר הנכון יש בהחלט מי שיתחבר לממתק מסוגנן על גלגלים מאשר לג'יפון מגושם.
לפורטה קופה אין את העיצוב המוחצן והדלת השלישית השימושית שהפכו את קרובת משפחתה מבית יונדאי לסיפור הצלחה מקומי, אבל יש לה, כבר בגרסת הבסיס, מנוע חזק יותר, עיצוב פחות צעקני שמשלב בין אלגנטיות קופה קלאסית לנגיעות כוחניות, תא נוסעים שמעניק תחושה משודרגת ואיכויות על הכביש שמוכיחות שהיא יותר מסתם גרסה נטולת דלתות מאחור של הפורטה סדאן,.
במידה ובטלקאר יוכלו להצמיד למכלול הזה גם תמחור אטרקטיבי שלא יחרוג מהמחוזות המשפחתיים,יהיה זה יותר מסביר להניח שפה ושם יימצאו ישראלים שניתן יהיה לשכנע לפצוח במערכת יחסים עם הקוריאנית החביבה הזו.
>> יונדאי וולוסטר, קיה פרו סיד ורנו מגאן קופה במבחן על כל הקופה