מבחן: רנו פלואנס .Z.E על כבישי ישראל

שי אגסי לקח מפית נייר, שלף עט והחל לשרטט גרף מהיר כשבעמודה אחת מופיע המחיר ובשניה רמת אי נוחות השימוש במכונית והחל למקם במקומות שונים בין שתי העמודות את המכוניות, חשמליות או היברידיות נטענות הקיימות היום בשוק. היו שם השברולט וולט, הניסאן ליף, הפריוס פלאג אין, מיצובישי iMiev וכמובן הפלואנס - .Z.E

"אתה מבין?" שאל אגסי, "הפלואנס .Z.E ביחד עם חבילת השירותים של בטר פלייס היא למעשה האופציה ההגיונית היחידה, בשלב זה, המשלבת בין מחיר שפוי לשימושיות אפשרית".

לאחר מכן הוסיף אגסי נקודה נוספת על פני הגרף והסביר: "זה יהיה המקום של בטר פלייס כשהמחיר של המכונית החשמלית ירד והטווח יעלה ומנקודה זו למעשה לא תהיה שום הצדקה לאף אחד לקנות מכונית עם מנוע מזהם".

הגרף הזה שורטט במהלך שיחה ערה במסעדה בקומת הגג של מלון ממילא כשברקע חומות העיר העתיקה של ירושלים. הייתה זו הפעם הראשונה אחרי שנות סיקור של בטר פלייס בה ניתנה ההזדמנות למפגש בלתי אמצעי אם האיש שהחזון שהגה, שרבים מאתנו פקפקו בו לא פעם במהלך הדרך, הופך בימים אלה למציאות.

החזון

"לקוח שלנו יטעין ביום יום את המכונית שלו בבית או בעבודה", המשיך אגסי, "ולמעשה רק בנסיעות ארוכות יבקר בתחנות החלפת מצברים. על פי בדיקות וניתוח פרופילים של משתמשים ממוצעים הגענו למסקנה שבמהלך שנה לקוח בטר פלייס צפוי לבצע כחמישים ביקורים של חמש דקות בתחנות החלפת מצברים, ממש כמו מספר הפעמים בהן הוא רגיל להיכנס לתחנות דלק היום".

אין מה לומר, אחרי לא מעט מפגשים עם כל מיני מנהלים בכירים העובדים ביצרניות הרכב המובילות מסביב לעולם, חייבים להתוודות ולציין ששי אגסי הוא אחד האנשים המרשימים ביותר שיצא לי לפגוש. מעבר ליכולת רטורית מדהימה נראה גם שהאמונה המלאה והזהות המוחלטת שלו עם החזון שיסד מצליחים לשבות את השומעים בקסמיו של החלום של בטר פלייס לגמול את העולם מדלק.

בדרך לשם, כבר השנה מבטיחים בחברה להנחית חיל חלוץ של כ-4000 רכבים, בעיקר במגזר הליסינג ובהמשך - אם הכל יתקדם כמו שבחברה מאמינים - בתוך שנים ספורות המהפכה תושלם ולא תהיה יותר דרישה למכוניות עם מנועי בעירה פנימית.

האם מעבר לחזון העתידני גם הפתרון שיש כבר היום לבטר פלייס להציע בשל מספיק ומאפשר לוותר על המכונית המשפחתית המזהמת? יצאנו לבדוק.

המכונית

אמנם זו אינה הפעם הראשונה שיוצא לנו לנהוג במכונית שמבטיחים לנו שתכבוש בתוך שנים ספורות את צמרת שוק הרכב בישראל וכבר עשינו כמה סיבובים על אבות הטיפוס שלה בפריז ובתל אביב ואפילו זכינו להתרשם ממנה בהשקה הרשמית בפורטוגל, אבל כמו ילד חדש שההורים שלו מתרגשים מכל צעד שהוא עושה בבטר פלייס מאוד רצו לתת לנו הזדמנות ראשונה לחוות את הדבר האמיתי בשילוב מערך התמיכה של בטר פלייס שיהיה מנת חלקם של הישראלים שיבחרו בפתרון החשמלי שהם מציגים.

מבחינתנו זו הייתה הזדמנות ראשונה לנסיעה משמעותית, גם אם לא מבחן דרכים מלא, עם הרכב החשמלי בדרכים שאנו מכירים ואוהבים לבחון בהן מכוניות.

כפי שדיווחנו לכם בעבר, מבחינה עיצובית הרנו פלואנס .Z.E דומה מאוד לזו המונעת ברגילה ומוכרת לכם מהחניה של השכן ממול. חדי העין יוכלו להבחין שהמכונית הארוכה ממילא גם בגרסתה הרגילה זכתה ל-12 סנטימטרים נוספים באזור הישבן לטובת הסוללה השוקלת 280 ק"ג וממוקמת מעל לסרן האחורי.

הבדלים חיצוניים נוספים נרשמים בחזית עם סבכה מעט מוגדלת בעיצוב שונה בגוון תכלכל ופנסים קדמיים בגוון זהה. עוד ניתן לזהות צמד פתחי "תדלוק" לחיבור כבל הטעינה בכל אחת מהכנפיים הקדמיות. מאחור יש יחידת פנסים שונה ופסי קישוט המעניקים לאחוריים נטולי האגזוז מראה מעט יוקרתי יותר מאשר זה של הפלואנס הרגילה.

מכונית המבחן הגיעה כשהיא עמוסה בשלל מדבקות המספרות מכל עבר כי מדובר במכונית החשמלית של בטר פלייס והצליחה למשוך תשומת לב של עוברים ושבים במהלך המבחן, אך ספק אם ללא כל אותם קישוטים הפלואנס .Z.E, שמזכירה במיוחד את אחותה הדי סטנדרטית וגמלונית, תבלוט בסביבה ותבהיר לכולם שכאן נוהגים במילה האחרונה ושומרים על הסביבה.

התחושה הסטנדרטית נמשכת גם בתא הנוסעים שכולל את מה שמוכר מהפלואנס הרגילה, משמע הרבה גוונים קודרים ולא ממש מזמינים, הנדסת אנוש בינונית ואיכות חומרים סבירה. למעט פס כסוף צר הנפרש לאורך הדשבורד ועליו כיתוב .Z.E ומסך בגודל 8 אינץ' בקונסולה המרכזית שמגיע כסטנדרט קשה לדעת שמדובר באחת המכוניות פורצות הדרך של השנים האחרונות.

גם לוח המחוונים האנלוגי נראה סטנדרטי למדי ולמעט מד עוצמת סוללה שהחליף את מד הדלק ומד ניצולת קילוואט שהחליף את מד סיבובי המנוע גם כאן אין רמז למה שנמצא מתחת למכסה המנוע.

האבזור נדיב למדי וכולל בקרת אקלים מפוצלת ויציאה לשורת המושבים השניה, מערכת שמע עם כניסה לנגנים ומערכת בקרה משוכללת שפותחה על ידי בטר פלייס ונקראת "אוסקר" הכוללת ניווט, נגן מולטימדיה, גישה לאפליקציות מסוימות באינטרנט וחיבור מתמיד למרכז הבקרה של בטר פלייס.

המרווח הפנימי, ממש כמו בפלואנס הרגילה, מצוין וכולל שפע מקום גם ל-5 מבוגרים.

מה שפחות מרווח הוא תא המטען שלמרות תוספת האורך הצטמק מ-530 ליטרים בגרסת הבנזין ל-312 ליטרים בגרסה החשמלית – נתון המזכיר תאי מטען של מכוניות סופר מיני מודרנית ורחוק רחוק ממה שניתן לצפות ממכונית באורך של 4.8 מטרים.

הנסיעה

מסלול ההשקה שתוכנן על ידי בטר פלייס, בין "בר בהר" באזור נס הרים שמעל לבית שמש למרכז ירושלים, כצפוי לא אפשר לאתגר ממש את הטווח של הסוללה אבל בהחלט נתן לנו הזדמנות לבחון את היכולות של החשמלית הראשונה לציון באחת מרצועות האספלט המאתגרות והאהובות ביותר על ידי בוחני הרכב.

נתחיל בבשורה ונדווח כי למרות הסרח העודף והכבד מאחור הפלואנס החשמלית אוחזת את האספלט בצורה משכנעת וצפויה ולמרות שניתן להרגיש במשקל על חלקה האחורי היא לא תפתיע את הנהג הממוצע בהתנהגות סוררת או מסוכנת. מצד שני, ממש כמו הפלואנס הרגילה, גם היא לא מכונית לנהג חובב ההגה.

כיול המתלים שונה מאוד מהפלואנס הרגילה ובעוד שהגרסה הרגילה מציעה נוחות נסיעה מרחפת כמיטב המסורת הצרפתית, הגרסה החשמלית מציגה מתלים שהוקשחו מאוד (ככל הנראה על מנת להתמודד עם תוספת האורך והמשקל) ונוחות הנסיעה הפכה לנוקשה במחוזות האופיינים לכלי רכב ממוצא גרמני. יש לציין כי בכבישים משובשים וגליים נוחות הנסיעה לעיתים הופכת לקופצנית.

אמנם הספק של 95 כ"ס למכונית ששוקלת 1650 ק"ג לא נשמעים כמו מתכון בטוח לביצועים אבל בזכות מומנט של 23 קג"מ הזמין בכל טווח הפעולה יכולת ההאצה של הפלואנס המחושמלת משכנעת מאוד ועדיפה על זו של הגרסה לוגמת הבנזין ולמעשה על זו של מרבית המשפחומטיות, לפחות במהירויות של עד 50 קמ"ש. ההאצה ההחלטית נמשכת גם מעבר למהירות הזו וגם בתנאי דרך הרריים אבל באזור 80-90 קמ"ש מורגשת ירידה בדחף וזה נמשך בקצב סביר במחוזות משפחתיים עד המהירות המרבית המוגבלת ל-135 קמ"ש.

הטווח

סיימנו את המסלול הראשון שאורכו כ-55 קילומטרים שכללו נסיעה בכביש הררי מפותל עם עליות וירידות וקטע עירוני כשמד הטעינה שלנו דיווח כי בסוללה נותרו עוד קצת יותר מ-30 אחוזים, מה שמלמד שלמרות שלא נסענו עם דוושה נעוצה לרצפה, בעת נהיגה בתנאי דרך הרריים ומעט דורשניים טווח הנסיעה הריאלי בין טעינות או החלפת סוללה מצטמצם בצורה משמעותית לאזור שבין 90-100 ק"מ ורחוק רחוק מהנתון הרשמי של בטר פלייס המדווח על כ-160 ק"מ.

יום המחרת, שכלל נסיעה ממרכז ירושלים לכיוון תחנת החלפת סוללות באזור התעשייה במודיעין, הראה כי ניתן להגיע גם לטווחים הגיוניים יותר אבל אין ספק שכדי להגיע לטווח הנסיעה המובטח יש להקפיד על נסיעה מאוד רגועה, נטולת האצות חזקות ומהירויות גבוהות. תהליך ההחלפה עצמו מרשים למדי ואורך קצת פחות מ-6 דקות.

העסקה

המכונית החשמלית של בטר פלייס תהיה שלכם בתמורה ל-123 אלף שקלים, בדומה למחירן של מכוניות משפחתיות כמו יונדאי i35, מאזדה 3 ופורד פוקוס אך בנוסף לעלות המכונית יש צורך גם לרכוש מינוי חודשי בעלות משתנה בהתאם למספר הקילומטרים שהוא כולל. החבילה הבסיסית ביותר מציעה מנוי ל-20 אלף קילומטרים בשנה בעלות חודשית של 1,090 שקלים בחודש או 13,080 שקלים בשנה.
קיימות גם חבילות ל-23, 26 ו-30 אלף קילומטרים ב-1,300, 1,470 ו-1,599 שקלים לחודש בהתאמה. החבילה כוללת את שכירת הסוללה (מחירה של המכונית לא כולל את עלות הסוללה היקרה) החלפה חופשית של סוללות בתחנות ההחלפה ברחבי הארץ, עמדת טעינה ביתית ואפשרות להתחבר ולהטעין את הרכב בכל עמדת טעינה ציבורית של בטר פלייס. בנוסף המחיר כולל חבילת שירותים הכוללת מוקד תמיכה ושירותי דרך וחילוץ.

לא באמת יותר זולה

כן, אתם לא טועים. זה לא במיוחד זול ולמעשה העלות של כל קילומטר חשמלי העומדת על 65 אגורות מקבילה לעלות הנסיעה, במחירי הדלק הנוכחיים, במכונית בנזין הצורכת כ-11.4 קילומטרים לליטרים ובדומה לנתוני האמת (על פי אתר KML) במשפחתיות פופולריות כמו כמו יונדאי i35 (צריכת דלק של 12 קמ"ל), מאזדה 3 (10.9), טויוטה קורולה (12.2), קיה פורטה (11.3), סיטרואן סי 4 (11.9) ורנו פלואנס הרגילה (10.7).

אבל למרות הנתונים היבשים בבטר פלייס מנסים להציג בכל מיני דרכים יצירתיות להפליא, שמכניסות למשוואה גם עלויות נוספות כמו את עלות הביטוח והטיפולים השוטפים, שגם מבחינה כלכלית העסקה של בטר פלייס משתלמת במיוחד. החלטנו לבדוק זאת אל מול העלויות הנלוות של אחזקת אחת המכוניות הפופולריות בסגמנט, יונדאי i35.

בסעיף הביטוח בטר פלייס מציעים ביטוח חובה + מקיף לפלואנס החשמלית בעלות של 3700 שקלים. אנחנו השגנו הצעה לביטוח מקביל ליונדאי i35 חדשה באתר ביטוח ישיר בעלות של 3932 שקלים. אכן ההצעה של בטר פלייס זולה יותר אבל לא באופן משמעותי במיוחד.

בעלויות הטיפולים מבטיחים בבטר פלייס חסכון של לא פחות מאלף שקלים בכל שנה אל מול מחיר טיפולים במכונית משפחתית ממוצעת אבל כשביררנו את עלות הטיפולים של רכב חשמלי הנוסע 20 אלף קילומטרים בשנה במשך 4 שנים התברר שהעלות המצטברת צפויה להגיע ל- 3,312 שקלים או 828 שקלים בשנה, בעוד שעלות הטיפולים הצפויה של יונדאי i35 בפרק זמן זהה וכמות קילומטרים מקבילה עומד על 3,255 שקלים או 814 שקלים בשנה.

לזכות החבילה של בטר פלייס יש לציין יתרון בדמות הבטחה של החברה לא לשנות את מחירי המינוי (לבד מהצמדה למדד) במשך כל תקופת החוזה העומדת על 4 שנים, בלי קשר לעליות שעלולות להיות במחירי החשמל וכמובן לתנודות במחירי הדלק.

הווה חשמלי כאן ועכשיו?

ארבע שנים לאחר שבטר פלייס יצאה לדרך החזון החשמלי של שי אגסי הופך למציאות שבקרוב, עם השלמת פריסת תחנות ההחלפה המתוכננות לשלב הראשון, יאפשר נסיעה נטולת פליטת מזהמים ממטולה ועד אילת.

מצד אחד, אין ספק כי מדובר בהישג מרשים מאוד - שי אגסי היטב להבין, הרבה לפני רוב תעשיית הרכב, כי כל עוד הטווח של המכוניות החשמליות יהיה מוגבל וידרוש עצירות טעינה ארוכות בכל כ-150 קילומטרים הרכב החשמלי ישאר בגדר לא יותר מגימיק שולי.

החבילה הכוללת רנו פלואנס .Z.E בשילוב מרכז הבקרה הארצי של בטר פלייס, מערכת ה"אוסקר" המתוחכמת המצויה בכל רכב ומערך הטעינה והחלפת הסוללות אמורה להעניק חופש תנועה חשמלי מלא. בתיאוריה היא מצליחה לעשות זאת, אבל במציאות ללא כל ספק טווח הנסיעה ממשיך להיות נושא מרכזי שמצריך תשומת לב מתמדת המגביל את ספונטניות השימוש שבבסיס המהות של אחזקת רכב פרטי.

כשהמגבלה הזאת מגיעה עם רכב שנראה סטנדרטי לגמרי וכולל ביצועים, איכויות ניהוג וציון בטיחות בינוניים למדי, תא מטען לא מספק ותג מחיר ועלות שימוש לא באמת נמוכים באופן משמעותי, אם בכלל, מהעלות של מכונית משפחתית ממוצעת - קצת קשה לראות, מעבר לדברים אמורפיים כמו שאיפה לצמצום זיהום האוויר והתנתקות העולם מהתלות בדלק הערבי, את התמריץ שיגרום להמונים להעדיף, בשלב הטכנולוגי הנוכחי ובמחיר הזה, את החשמלית של בטר פלייס על פני מכוניות משפחתיות מוכרות שלא סובלות מבעיית טווח.

>> מבחן שברולט וולט