ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

כאשר ניסאן השיקה בישראל את הג'וק הוא עורר סערה, ובתוך קצת יותר משנה אלפי תיקנים עלו כבישי ארצנו. לכאורה ניתן לומר כי ההצלחה הגדולה שלו נראית מעט תמוהה, אך הג'וק הוא מאותם רכבים שאנשים קונים מסיבות אמוציונליות ולאו דווקא בשל שיקולי פרקטיות ושמושיות.

אפילו אותנו, שכבר די קשה לרגש, הג'וק די הקסים כאשר בחנו אותו עם אופי חביב הנותן את אותותיו לכל עבר, והתנהגות כביש מפתיעה. עם זאת במבחן הקודם, התקשינו להתלהב מהשילוב בין המנוע האטמוספרי לתיבת ההילוכים הרציפה (ללא אפשרות לתפעול ידני), וסברנו כי מגיע לחרק עדר נחוש יותר של סוסים, והנה הוא הגיע.

אמנם לצערנו עדיין לא הגיע לארץ דגם הג'וק R הרעיוני המבוסס על הניסאן GT-R, אבל כמו לגודזילה, גם לג'וק יש עכשיו מנוע מוגדש טורבו והנעה כפולה – ביחד עם תג מחיר חדש וגבוה משמעותית מזה של הגרסה שכולם קונים.

בשלב זה נשאלה השאלה: האם יש הצדקה לתוספת המחיר המשמעותית? האם תוספת הכוח, האבזור וההנעה הכפולה הופכים את הג'וק למעולה או שמדובר במנת סטרואידים יקרה מדי שבה הנוסחה המנצחת של הג'וק הולכת לאיבוד?

כיוון שאנחנו לא יודעים כיצד לתת תשובות לסוגיות הללו מבלי לצאת לנסיעת מבחן, לא נותרה לנו ברירה ויצאנו למסע בין מאות קילומטרים לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
הג'וק זכה להצלחה חסרת תקדים בשוק הרכב המקומי |צילום: נעם וינד

לחשוב מחוץ לקופסה

הג'וק מציע עיצוב יוצא דופן ומוחצן שקשה מאוד להתעלם ממנו. מאפייני העיצוב זוויתיים ומעוגלים כאחד, הפנסים האחוריים שואבים השראה מסדרת ה-Z והמימדים החיצוניים מכובדים. חזית הרכב מאוד ייחודית, ומציעה שלושה זוגות פנסים: על מכסה המנוע, בקדמת הגריל ובתחתית הפגוש פנסי ערפל.

קו החלונות של הרכב גבוה, דבר שמשווה מימד של גובה לרכב כולו, ובתי הגלגלים התפוחים מוסיפים טאץ' של רוחב ונוכחות לרכב. ידיות הדלתות האחוריות ממוקמות כחלק ממסגרות החלון ובכך העיצוב הזורם של הרכב לא נפגם במאומה ונוצרת אשליה של מרכב בעל שתי דלתות.

קשה מאוד לזהות הבדלים חיצוניים בין גרסת הטורבו לגרסה הרגילה, ולאחר בחינה מדוקדקת מסתבר שהם מסתכמים בחישוקים בעיצוב שונה אך בקוטר זהה ("17), דבר הגורם לטורבו להיטמע בנוף של שאר הג'וקים אשר הפכו למחזה נפוץ למדי בכבישי ארצנו.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
המראה כולל שילוב של שלל אלמנטים משונים היוצרים ביחד מראה שאי אפשר להתעלם ממנו |צילום: נעם וינד

לחשוב בתוך הקופסה

העיצוב המיוחד של הג'וק נכנס גם לחלקו הפנימי של הרכב, וניכר כי המהנדסים השקיעו מחשבה מרובה בכל פרט ופרט בחלל הרכב.

מד המהירות ומד הסל"ד שקועים בחללים נפרדים, מעליהם ישנה חופה אשר מבטיחה ראות מרבית גם בתנאי סנוור בנהיגה, ופתחי המיזוג וכפתורי השליטה מעוצבים בצורה אשר מצליחה להקנות מימד של שובבות לרכב מבפנים.

איכות החומרים מתאימה יותר לרמות המחירים של הגרסה הבסיסית ולא של הגרסה הבכירה, שכן נוכחותו המרובה של פלסטיק קשיח ברחבי תא הנוסעים מורגשת. הקונסולה המרכזית מתהדרת במחשב דרך מקורי, אשר מציג נתונים לגבי מערכת בקרת האקלים או לחלופין לגבי מערכת ההנעה: כאשר מחליפים בין המצבים, כל הכפתורים מתחלפים כולל צבע התאורה שלהם, וניתן לבחור בין שליטה במצבי המיזוג, טמפרטורה וכו', לעומת שליטה במצבי הנהיגה אשר מציגה מד גדישה של הטורבו או מד כוחות ג'י. אמנם מדובר בגימיק בלי יכולות של ממש אבל בכל זאת אהבנו אותו.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
עיצוב הפנים מעניין אך איכות החומרים מאכזבת|צילום: נעם וינד

גלגל ההגה עבה במידה הנכונה ומכיל כפתורים לשליטה על מערכת השמע ובקרת השיוט. בניגוד לגרסה האטמוספרית הזולה, גרסת הטורבו מגיעה עם מושבים בגימור עור שמעניקים לתא הנוסעים מראה משודרג, לפחות בחלקו הקדמי.

לעומת זאת, הספסל האחורי צנום במידותיו - ניתן להכניס פנימה שני מבוגרים שישבו בנוחות סבירה, אך שלושה מבוגרים יצטופפו בדוחק רב, ולמרות כי הג'וק מציג חזות של ג'יפון מרווח מבחוץ, מימדיו הפנימיים הינם לא יותר משל מכונית סופר מיני - זה טוב לנסיעות בשטח העירוני אך פחות מתאים למסעות ארוכים מחוץ לכרך.
תא המטען צנום במידותיו, ולא באמת יכול להוות תחליף לתא המטען של מכונית משפחתית בגודל מלא. תא המטען של גרסת הטורבו, ככל הנראה בשל מכלולי ההנעה הכפולה, אף צנוע מהתא של גרסת ההנעה הקדמית ויכול להכיל רק 207 ליטר כאשר המושבים האחוריים במקומם לעומת 251 ליטר בגרסה הבסיסית.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
המרווח מאחור מוגבל ותא המטען קטן מאוד|צילום: נעם וינד

לנהוג מחוץ לקופסה

אחרי התנעת הרכב באמצעות כפתור התנעה סקסי אני מצליח לכוון תנוחת נהיגה שקרובה לאופטימלית מבחינת מרחק מן הדוושות וההגה, אך לכל חובבי הג'יפים - מבט קצר החוצה יאושש את התחושה שהישיבה אמנם מעט יותר גבוהה משל הרכבים מסביב אך למרות הפרופורציות החיצוניות, אתם לא באמת יושבים "על הגובה".
מעבר לכך יש לציין כי המושבים חסרים מעט תמיכה בשל הרוחב שלהם, ואילו הראות לאחור לקויה בשל עיצובה של השמשה האחורית. בעיה זו נפתרת בחניות צפופות באמצעות מצלמה אשר יודעת גם להכווין את הנהג לחניה עצמה באמצעות קווים של המשך הנסיעה.

דגם זה של הג'וק שוקל 1,425 ק"ג ומגיע עם מנוע מוגדש טורבו בעל הזרקה אלקטרונית, בנפח 1,618 סמ"ק, אשר מוציא הספק מכובד של 190 כ"ס ומומנט נדיב של 24 קג"מ כבר מסל"ד נמוך. נתוני הביצועים הרשמיים מדווחים על מהירות תלת ספרתית בתוך 8.4 שניות ומהירות מרבית של 200 קמ"ש. המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה מסוג CVT המאפשרת גם תפעול ידני בין 6 יחסי העברה שנקבעו מראש.

בניגוד לג'וק המוכר לכולנו עד היום, אשר מרגיש קצת חנוק כאשר דורשים ממנו קצב תנועה מהיר, הגרסה המוגדשת מרגישה זריזה מאוד - במיוחד בהאצות ביניים - וזאת למרות שישנה השהיית טורבו קטנה בעת לחיצה על הדוושה.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
תנוחת הישיבה מוגבהת רק במעט מזו שבכלי רכב פרטיים |צילום: נעם וינד

בדרך כלל אנחנו לא מתלהבים מתיבות העברה רציפות אבל גרסה זו בשילוב המנוע החזק מצליחה לנפק אופי פעולה נעים והחלטי. עם זאת, בנהיגה דינמית יש לתפעל אותה באופן ידני אם רוצים ליצר קצב נהיגה של ממש, כלומר - להוריד הילוך עצמאית בסוף תהליך הבלימה, התיבה כבר יודעת להעלות הילוך בעצמה ברגע הנכון.

הג'וק מצויד בשלל אבזור בטיחות ומעבר ל-6 כריות אוויר יש כאן גם מערכות ABS+EBD+BAS וכמובן גם מערכת ESP שלשמחתנו התגלתה כניתנת לניתוק מלא, למרות שממש אין צורך בכך.

בכבישים מפותלים רכב הפנאי הגבוה הפתיע באופי נמרץ שנראה כלקוח מעולם מכוניות הסופר מיני הספורטיביות: הג'וק הפגין אחיזה גבוהה, לא רק ביחס לג'יפון אלא באופן אבסולוטי, ומסתבר שניתן לנהוג אותו מהר יותר ממה שכל נהג ממוצע יכול לשער לעצמו.

האחיזה הגבוהה היא תוצר ישיר של השלדה המאוזנת בשילוב עם המתלים אשר מכוילים באופן קשיח יחסית. בהקשר זה יש לרשום סייג שעומד לרועץ לגבי ההגה, אשר משקלו מעט קל מדי – מצד אחד יש לו תגובה טובה להפניה ראשונית, ומצד שני תגבורו החשמלי המעניק משקל מדומה, מקשה לדעת באמת היכן עובר הגבול של אחיזת הגלגלים הקדמיים באספלט.

מערכת הבלימה של הג'וק סבירה בעוצמתה אך חסרה את אותה נשיכה ראשונית ונטתה לדעוך תחת עומס. אמנם היה מדובר בעומס שלא סביר שרכב כזה יגיע אליו אצל מרבית הנהגים אך עדיין, רכב שמאיץ בנחישות צריך גם להאט באותה עוצמה לפחות, ולטעמנו נדרש שיפור בתחום זה.

לשבחים שהג'וק קוצר בנוגע להתנהגות הכביש יש מחיר בסעיף הנוחות ואיכות הנסיעה סבירה, אך לא מעבר לכך. יש לציין כי שיכוך המהמורות לא מושלם ונשמעו קרקושים וצקצוקים קלים מהפלסטיקה בחלל תא הנוסעים - כאשר מדובר בג'יפון במחיר מקביל למשפחתית זה הגיוני לחלוטין, אך כאשר מדובר בג'יפון קטן מימדים הנושק למחירה של מכונית מנהלים או ג'יפון בגודל בינוני, יש לעלות רמה בהיבט זה.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
הג'וק מפתיע ביכולות דינמיות גבוהות |צילום: נעם וינד

האם ניתן לנהוג מחוץ לקופסה - בשטח?

ניסיון להכנס לשטח טכני יהיה כואב מאוד בניסאן ג'וק, שכן מרווח הגחון המצומצם וריבוי הפלסטיקים בתחתית המרכב יגרמו לרכב נזק לא מבוטל. אם כך, נשארנו עם שבילים קופצניים, אלא שבשבילים אלה המתלים לא מסוגלים לשכך את המהמורות במהירות המתאימה ולכן נסיעה במקומות אלה מחייבת הורדה של הקצב. בכך למעשה אין לג'וק יתרונות משמעותיים לעומת רכב משפחתי רגיל שגם הוא יכול לעבור במקומות כאלה בקצב התקדמות איטי.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
קשה להבחין בהבדלים חיצוניים בין גרסת הטורבו לגרסה הרגילה |צילום: נעם וינד

גדולתו של הרכב התגלתה בשבילים מהודקים, שם ניתן היה לנצל את ההנעה הכפולה וכוח המנוע על מנת לספק קצת הנאה - הרכב אף מסוגל לספק סחיפות זנב ראויות לציון, כל עוד מערכת בקרת היציבות מנותקת. יחד עם זאת, אני בספק אם מי מאלה שירכשו את הרכב ירצו לקחת את הסיכון שבכל זאת איזשהו בור או אבן גדולה יפתיעו אותם. הג'וק מציע אפשרות חשמלית לנעילת דיפרנציאלים, אך ניסיון להיכנס לחול ממשי כמו בדיונות בסמוך לחוף הים נגמר בתוך מטרים ספורים, כשצמיגי הכביש בהם מצויד הרכב לא אפשרו לו להתקדם מאומה בתנאים אלו.

אם כך - האם מדובר ברכב שטח? לא ממש. אמנם ניתן ליהנות עימו מעט בשטח קליל, אך בגלל שרחמינו נכמרו על הג'וק החביב, בסעיף השטח הג'וק מקבל מאיתנו "פטור" אוטומטי.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
למרות ההנעה הכפולה לג'וק אין באמת יכולות שטח |צילום: נעם וינד

אז... האם כדאי לבצע קנייה מחוץ לקופסה?

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

ההצלחה ההיסטרית של הג'וק בארץ ובעולם מוכיחה שכאשר יצרן רכב מצליח לחדש ולהציג מתכון מעניין, מקורי ושימושי מספיק הלקוחות מצביעים ברגליים, אפילו בשווקים שמרניים כמו השוק הישראלי. דגם הטורבו כפול ההנעה הצליח לקחת את הג'וק המוכר ולהעלות אותו רמה – מבחינת ביצועים, התנהגות וגימור פנים, אך בו זמנית הוא מחק את היתרון הגדול ביותר שלו - בדמות השילוב של הייחודיות בשוק ביחס למחיר האטרקטיבי.

הגרסה הבכירה של הג'וק עולה 49 אלף שקלים יותר מהגרסה האוטומטית הפופולרית ו-62 אלף יותר מהגרסה הידנית, ולכן למרות שהוא טוב יותר בכל היבט שנבחן, קשה למצוא צידוק של ממש להפרש הכספי: למרות השיפור בתוך תא הנוסעים מבחינת האבזור וגימור הריפודים, הפלסטיקה נשארה פשוטה כשהייתה, תוספת ההנעה הכפולה אינה הופכת את הג'וק לחיית שטח, כמו גם העובדה כי מבחינה חיצונית אין הבדל ממשי בין הגרסאות.

בעבור מי שהשיקול הכספי אינו מהותי עבורו, קל לקבוע כי הג'וק טורבו כפול ההנעה טוב יותר מהג'וק הרגיל בכל היבט, ולכן קל לנו להמליץ לאנשים אלה לבחור בו. ייתכן שהם אף יראו בצורתו ה"רגילה" יחסית - יתרון.
אך בעבור מרבית האנשים שהוספה של עשרות אלפי שקלים על "אותו אוטו" נתפסת בעינם כמעשה שאינו רציונאלי, קל לנו יותר להמליץ לרכוש את הג'וק הרגיל אשר נותן תמורה מרשימה במיוחד של נראות ו"שיק" ביחס למחיר ועדיין נותן את אותה התחושה שאליה כיוונו המהנדסים - לחשוב מחוץ לקופסה.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
גרסת הטורבו מוצלחת יותר מהגרסה הרגילה אך התמחור שלה הופך אותה ללא כדאית |צילום: נעם וינד

>> הכירו את כל מתחרי של הג'וק שיגיעו בקרוב לכבישי העולם 

>> מבחן ניסאן ג'וק עם הנעה קדמית 

הכותב הינו מדריך לנהיגה מתקדמת.

ניסאן ג'וק (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד