כעת, אחרי שהרשים במבחן שערכנו לגרסת ההנעה הקדמית, הגיע הזמן לבחון את גרסת ההנעה הכפולה שיקרה בכ-24 אלף שקלים ואמורה לתת מענה לאלה הרוצים לעיתים אף להרחיק מעבר לאספלט. בדיקה מול המתחרים העלתה שם אחד, סובארו פורסטר, שגם הוא כמו המאזדה יצא מנצח במבחן ההשוואתי שערכנו לו מול טויוטה ראב4 וג'יפ קומפאס, תוך הצגת יכולות כביש ושטח גבוהות.
יבואני סובארו טענו שההשוואה מול הפורסטר אינה נכונה וסירבו להעמיד לרשותנו רכב הדגמה. אנחנו סבורים שההשוואה נכונה בריבוע, ולכן אחרי כמה טלפונים קצרים ארגנו אקזמפלר פרטי במצב כמו חדש שאפשר לנו לצאת לדרך.
על הנייר
ה-CX-5 היא מכונית חדשה ומודרנית הרבה יותר מהפורסטר, שהושק בדורו הנוכחי ב-2008. זה בא לידי ביטוי בעיצוב החיצוני המושקע של מאזדה המכונה KUDO (שפת התנועה) וכולל גריל גדול בצורת פה, יחידות תאורה משוכות לאחור מזכירות עיניים אסייתיות, שמשה קדמית משתפלת לאחור וצמיגים גדולים על חישוקי 19 אינץ' (אופציה בגרסת ההנעה הקדמית וסטנדרט בגרסת ה-4X4) משלימים חזות דינאמית– אבל לא לגמרי הרמונית. משהו בפרופורציות לא שלם וחסר את הנוכחות החזקה של מתחריו הקוריאנים, למשל.
הפורסטר הרבה פחות ייחודי בהופעתו. באופן אישי אני יותר מתחבר למראה שלו, אבל ברור לגמרי שאני בדעת מיעוט ושהרוב יראו בו רכב שקורץ לשוק האמריקאי, כזה שמוכר ממדים ולא תחכום.
אמנם, אין ספק שבהשוואה לפורסטר הקודם הצנוע, הדור החדש הפך מוחצן הרבה יותר, אך כיום (ובוודאי שליד המאזדה) הוא נחבא קצת אל הכלים.
תא הנוסעים ממחיש טוב יותר את פערי הגילאים בין המכוניות. הקוקפיט של ה-CX-5 בנוי מחומרים מצוינים בחלקים הגלויים לעין (וקצת פחות אם ממששים את הפלסטיקה התחתונה),לדלתות יש משקל "גרמני", תפעול המערכות השונות ומסך המגע פשוט ואינטואיטיבי, המושבים תומכים היטב בגוף וקל להשיג תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת–כמו שהלקוחות של הג'יפונים כל כך אוהבים. הטרוניה היחידה היא לגבי שעון הזמן,הממוקם נמוך מדי ומחייב הורדת מבט מהכביש.
מאחור המושבים פחות נוחים ובעלי מסעד קצר מאלה שבפורסטר, אך המרווח לנוסעים עדיף הן לאורך והן לרוחב, בין היתר בזכות בסיס הגלגלים הארוך יותר. תא המטען קטן ב-47 ליטרים מזה של הסובארו, וסף ההטענה הגבוה יותר יקשה על עקרות הבית מאותגרות הגובה להכניס את שקיות הקניות.
בניגוד למאזדה, היושבים בשורה השנייה בפורסטר ייהנו מנקודת תצפית מעולה, שטח חלונות גדול יותר, וכתוצאה מכך – תחושה יותר אוורירית. זה גם הרכב היחיד שאני מכיר שהמושב האחורי בו טוב יותר מהקדמי– צמד המושבים הקדמיים פשוט חסר תמיכה, ומושב הנוסע נמוך מדי ונטול כוונון גובה. איכות החומרים אינה עומדת אף היא בסטנדרט של המאזדה, מזכירה מכוניות מהעשור הקודם. הפלסטיקים נוקשים והעיצוב הפנימי הרבה פחות מודרני. לחיוב יש לציין את כמות תאי האחסון המרשימה, ובעיקר את התא המרכזי הענק.
מבחינת אבזור, ה-CX-5 ממשיך להוביל:כבר ברמה הבסיסית מקבלים מערכת שמע עם מסך מגע ושליטה מההגה, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, התנעה ללא מפתח, חישוקים קלים וגג שמש. רמת הגימור Luxury הנבחנת מוסיפה כאמור חישוקים בקוטר "19(לעומת "17 בבסיס), מצלמת רוורס,וחיישני גשם ותאורה..רמת הגימור הגבוהה ביותר (209 אלף שקלים) כוללת גם מושבי עור מחוממים, מושב נהג מתכוון חשמלית ופנסי קסנון עוקבי פניה.
הפורסטר ברמת הגימור הבסיסית (B) כולל בקרת שיוט ושליטה על מערכת השמע מההגה, בקרת אקלים מכאנית וצלחות פלסטיק על חישוקי ברזל. רמת הגימור XS של הפורסטר הנבחן (215 אלף שקלים) כללה מערכת שמע משודרגת, מושבי עור, מושב נהג מתכוון חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת, פנסי קסנון, חלון שמש גדול, וכמתבקש כל כך – גם חישוקים קלים.
בכביש
בחזית ה-CX-5 נמצא את מנוע ה'סקייאקטיב' החדש והמדובר של החברה בנפח 2.0 ל', אשר עושה שימוש ביחס דחיסה גבוה מאוד ובהזרקה ישירה כדי להבטיח פעולה יעילה וחסכונית במיוחד. התוצאה נשמעת שגרתית על הנייר –154 כ"ס ו-20.4 קג"מ, אך יחד עם תיבת 6 הילוכים אוטומטית אמורה להתקבל צריכת דלק נמוכה מהמתחרות.
בפורסטר שוכן מנוע ה-FB החדש של סובארו, גם הוא בנפח 2.0 ל', וגם לו הספק קונבנציונלי למדי: 150 כ"ס ו-20.2 קג"מ. בתיאוריה התפוקה זהה לזו של המנוע הקודם, אך סובארו מבטיחים שיפור בכוח הזמין, בצריכת הדלק ובפליטת המזהמים.
בניגוד למאזדה, הפורסטר לא זכה לתיבת הילוכים חדשה והוא עושה שימוש בתמסורת אוטומטית ארכאית עם 4 הילוכים בלבד. אלא, שבאופן מפתיע,בנהיגה יומיומית דווקא הפורסטר מרגיש קליל (הבדל משקל של יותר ממאה ק"ג לטובתו)ונמרץ יותר מה-CX-5, שסובל מתגובת מצערת עצלה ומתיבה הממהרת להעלות הילוכים (לטובת חיסכון בדלק). זאת על אף שבהשוואה ראש בראש עם דוושה נעוצה לרצפה המאזדה היה מהיר מהסובארו, גם בתאוצה מהמקום וגם בהאצות ביניים,אך, כאמור, הוא בפירוש לא מרגיש ככה אם לא תוקעים דורבנות בצלעותיו ומושכים את המנוע לסל"ד גבוה.
בנהיגה עירונית מתלי הפורסטר הרכים מסננים טוב יותר את המפגעים הסביבתיים של הכרך הגדול. המאזדה מוצק יותר כך שנוחות הנסיעה משתפרת ככל שעולה המהירות, ובכביש מהיר המתלים מעניקים תחושה מאוד מרוסנת. באותם כבישים ה-CX-5 גם מציע סביבה שקטה הרבה יותר, עם בידוד מעולה של רעשי רוח, מנוע וצמיגים. הפורסטר מבודד פחות משאון העולם החיצון, ומכיוון שהפערים בין ארבעת יחסי ההעברה גדולים יותר, יש צורך בקיק דאון רועש בכל דרישה להאצה.
בכביש המפותל ממשיך ה-CX-5 להוביל: אחיזת הכביש טובה הרבה יותר (גם בזכות הגומי האיכותי), להגה משקל נכון ודיוק רב, ונהג המאזדה יחוש ביטחון לקבוע קצב מהיר יותר מאשר נהג הסובארו. הפורסטר, המכוון כאמור בראש ובראשונה לשוק האמריקאי, סובל מכיול תואם –ההגה קל וחסר כל תחושה, זוויות הגלגול מוחשיות והזנב ממהר לאבד אחיזה. זה יכול היה להיות נחמד אם היה מדובר במכונית ספורטיבית יותר באופייה, עם בלמים, הגה ומתלים התואמים את התנהגות השלדה, אך כאן אנו רוצים ומצפים למשהו יותר סולידי. מערכת בקרת היציבות נקראה לדגל פעמים רבות ועושה זאת בברוטאליות, וגם הבלמים התחממו ואיבדו מיכולתם מוקדם מהצפוי.
בשטח
השטח הוא סביבת המחיה הטבעית של הפורסטר; זוויות המרכב ומרווח הגחון טובים יחסית לסגמנט וההנעה היא כפולה-קבועה אמתית (ולא כזו השולחת כוח לציר האחורי רק כשהוא מאבד אחיזה). כך שכצפוי, הפורסטר טוב מה-CX-5 בשטח –הוא נוח יותר על שבילים משובשים ומגהץ ביעילות בורות וחריצים, מבלי לחשוש מהשארת מזכרות פלסטיק תוצרת יפן. גם רמת העבירות שלו טובה יותר,בזכות מערכת בקרת משיכה יעילה וצמיגים קרביים יותר.
אולם מי שמפתיע כאן הוא דווקא ה-CX-5. אף שהוא לא ברמה של הפורסטר מבחינת יכולת, הוא לא כל כך רחוק ממנו. הפגושים הנמוכים והצמיגים העדינים אומנם דורשים יותר דיוק וריכוז בנהיגה בשטח,אך אין מקומות אותם הסובארו יעבור והמאזדה לא. מערכת ההנעה לא מהססת לשלוח הכוח לציר האחורי ובקרת המשיכה יעילה מאוד. היתרון הגדול בהשוואה לסובארו הוא הילוך ראשון ויחס העברה סופי קצרים יחסית, המקלים את הזחילה בשטח טכני.
סיכום
סובארו פורסטר היה רכב הפנאי המועדף עלינו מזה זמן וזה שהציג את השילוב המוצלח ביותר בין יכולות כביש ושטח בקטגוריה עד כה. אלא שכעת יש רכב שעושה זאת קצת יותר טוב. עבור קהל הלקוחות הממוצע המאזדה נותן את כל מה שצריך– הוא מאובזר,שקט ואיכותי, מהיר ומהנה יותר בכביש ואף צורך פחות דלק– 7.1 ק"מ לליטר לעומת 6 בפורסטר, בתנאי המבחן התובעניים. המקום היחיד בו המאזדה נופל מהסובארו הוא בשטח, אולם גם אז הפער קטן יחסית.
המכורים לסובארו (ויש הרבה כאלה), ימשיכו כנראה לרכוש את הפורסטר,אשר למרות שאינו מנצח בהשוואה זו, נשאר הבחירה האישית שלי בזכות יכולתו העדיפה כשהכביש נגמר. מאזדה CX-5 אולי לא "משנה את כללי המשחק" ככתוב בסלוגן הפרסומת, אבל זוכה בניצחון מפתיע מול יריב חזק ובסביבת מחיה פחות טבעית.
הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של מגזין הרכב "הגה"
לקבלת גליון של מגזין הגה במתנה לחץ כאן
הפורסטר המצולם במבחן מוצע כעת למכירה. לפרטים: mcohenx@walla.com