טורף בארגז החול – פורד F150 ראפטור במבחן

יתרה מזאת, הוא תמיד נהג לצחוק עליי ועל חיבתי לבהמות מגודלות ולא ממש הבין איך אחרי כל הרכבים שיצא לי לנהוג עליהם עדיין אותם טנדרים אמריקאים מרגשים אותי יותר מכל.

אבל כשהעורך קיבל יום אחד שיחת טלפון מאנשי "איילון מוטורס" שכללה הזמנה לנהוג בפורד F150 ראפטור הוא מיהר לעשות גוגל וכשהבין במה בדיוק מדובר החליט לתת עוד צ'אנס לטנדרים.

לפי מה שהבנתי, העורך התכוון להסתיר ממני את קיום המבחן ולספר לי בדיעבד, רק כדי ליהנות מהבעה על הפרצוף שלי, אבל גם לי יש את המקורות שלי וכשהתברר לי שהציעו ל-mako לנהוג בראפטור הראשון שזה עתה נחת בארץ מיהרתי להרים טלפון לעורך והסברתי לו שכדאי לו לחשוב שוב פעם על הבחירה שלו. אחרי שהוא הבין שאם המבחן הזה לא עובר אלי רצוי שהוא יתחיל לחפש מישהו אחר שיארגן מבחנים השוואתיים למכוניות ליסינג משמימות הוא נאלץ לוותר.

אני, בניגוד לעורך, מכיר בעל פה כל פרט במפרט של הראפטור ומאז שהוצג לראשונה בתערוכת SEMA בשנת 2008 ומאז שצפיתי ברבבות סרטוני יוטיוב בהם הוא מככב אני מייחל ליום שאנהג בו.

5 שנים אחר כך

בשונה מההצהרות הגרנדיוזיות של שר התחבורה, באיילון מוטורס מבינים שהשינוי לא נעשה ביום ושלושה חודשים אחרי הפתיחה הרשמית היא לא מצליחה וגם לא מנסה להוות תחרות לכמויות המסחריות של יבואנית פורד המרכזית, "דלק מוטורס", אך בניגוד לדלק מוטורס שבנויה להתמודד עם כמויות גדולות ולא עם דגמי נישה באיילון מוטורס ישמחו לייבא כל דגם שתחפצו בו הנושא את האליפסה הכחולה ובין היתר בסוכנות ניתן לרכוש מוסטנג חדשה, את ה-F150 ראפטור ובקרוב גם את דגמי ST הספורטיביים.

למי שלא מבין, במבט ראשון הראפטור נראה כמו עוד טנדר עבודה של קבלנים, גננים או חקלאים, אך מתחת לחזות הלכאורה מסורבלת ולצבע הלבן "תמים" של רכב המבחן, מסתתרת לא פחות ממכונת מרוצי שטח עם רישוי חוקי לכביש.

ה-F150 הוא כבר שנים רבות כלי הרכב הנמכר בארצות הברית ולמרות שהוא למעשה אגדה המוכרת את עצמה בפורד הבינו די מזמן שרצוי להוסיף להיצע גרסת קצה נחשקת. המשימה הוטלה על אנשי חטיבת הספורט של היצרן באמריקה, SVT (ר"ת Special Vehicle Team) שבשנות התשעים הציגו גרסה הזויה לטנדר שכונתה Lightning וניסתה להפוך אותו (ללא הצלחה) למכונית ספורטיבית מטורפת לכביש. ב-2008, עם השקת הדור ה-12 של ה-F150, ב-SVT החליטו לפנות לכיוון אחר ולא לנסות לעשות מטנדר משהו שהוא לא (מכונית ספורט), אלא להעצים את ה-DNA המקורי ולשפר את היכולת מעבר לאספלט. התוצאה הייתה מוצלחת בהרבה ממה שהיה ניתן לצפות והראפטור, שהוצג ב-2008 בשיא המשבר הכלכלי בארצות הברית, הפך בן לילה ללהיט מכירות היסטרי, נטול מתחרים של ממש.

לטעמי הוא נראה מושלם, אבל אני לא ממש אוטוריטה בנושא עיצוב ובארץ הרוב המכריע לא הצליח להבין על מה ההתרגשות. לבד מעובר אורח אחד יודע דבר שנופף לנו בהתרגשות באגודל מורם, הבוהמיה התל אביבית התייחסה באדישות לחיית הטרף.

הראפטור מוצע בשתי גרסאות מרכב, קבינה כפולה עם 4 דלתות או קבינה וחצי סקסית (כמו רכב המבחן) הכוללת דלתות "התאבדות" אחוריות הנפתחות בכיוון מנוגד לאלו הקדמיות. הארגז גדול יותר מזה של טנדר יפני ממוצע ועם 170 ס"מ אורך ו-127 ס"מ רוחב הוא יאכלס בקלות טרקטורון או מסע שופינג מפוצץ, אך סף ההטענה הגבוה יקשה מעט על ההעמסה. מלפנים יש הרבה מרווח גם לבעלי מידות XXL אמריקאיות, אך הספסל האחורי הוא סביבת מחיה פחות נעימה שכלל הנראה מיועדת בעיקר לפועלים המקסיקניים של החוואי.

תא הנוסעים אינו המילה האחרונה בעיצוב קבינות והוא כולל המון כפתורים לא אינטואיטיביים (כמו בדגמי פורד אחרים, גם כאן תפעול ידני של ההילוכים מסורבל באמצעות הכפתורים על הבורר) ולמרות ריפודי עור חלקי במושבים, מסך מגע בקונסולה המרכזית (עם מצלמות אחורית וקדמית המצוידות במתז לשטיפה מאבק או בוץ בעת שימוש בשטח) וצג דיגיטלי בלוח השעונים, הפלסטיקה מזכירה את מוצאו של הראפטור כמבוסס על רכב עבודה. מזל שבחלק העליון של ההגה יש פס אדום כמו במכונית מרוץ המאפשר לדעת מתי גלגל ההגה מיושר ומכניס לאווירה ספורטיבית.

ליחידת הכוח הזו פוטנציאל להפיק הרבה יותר סוסים. למי שהביצועים הללו לא מספקים, סדנת השיפורים האמריקאית המפורסמת Hennessey מציעה ערכה עם צמד מגדשי טורבו שמכפילה את מניין הסוסים.

אם אתם נהנים להשפיל בעלי מכוניות ספורטיביות ברמזור ובעלי רגל כבדה באופן כללי, תרוקנו את 98.5 הליטרים של אוקטן 95 שבמיכל די מהר, אך גם בשיוט נינוח, מתחת למהירות החוקית, המנוע מתון בחיבה שלו לדלק בערך כמו היחס של אוהד כדורגל בריטי לבירה, ויהיה זה בלתי אפשרי בתנאי אמת להשיג פחות מ-6 ק"מ לליטר.

אך לבד מהעובדה שמדובר באלכוהוליסט רציני שידרוש ביקורים תכופים בתחנת הדלק, הראפטור הוא בריה נעימה להתנהלות יומיומית. הוא שקט למדי בשיוט, ב-100 קמ"ש סובב המנוע על 1,800 סל"ד ולמרות גודלו גם רדיוס הסיבוב בין מדרכות לא גדול בהרבה משל פוקוס. המתלים שמיועדים לספוג שטח מצולק במהירות תלת ספרתית מספקים נוחות נסיעה בינונית על אספלט ישראלי במהירות עירונית.

אנחנו ממשיכים לאתגר שטח אחר ומגלים שלמרות מוצאו האמריקאי, גם כשהשביל הופך מפותל יותר הוא שומר על רמת דיוק טובה, מאפשר קצב נסיעה גבוה שיתאגר גם רכבי שטח ייעודיים למרוצים. אם רוצים להשתעשע ניתן להישאר בהנעה אחורית, לנתק לחלוטין את בקרת היציבות בלחיצה ארוכה ולסחרר את הגלגלים האחוריים עד שסוליות הצמיגים יתפוררו, ועם כמות הכוח שיש למנוע זה כנראה יקרה די מהר. הדריפטרים המכורים יוכלו לנעול את הדיפרנציאל האחורי גם בהנעה אחורית (ברוב רכבי השטח בהם מותקנת נעילה אחורית מתאפשר שילוב רק בשילוב הנעה כפולה והילוך כוח) ולבצע סחיפות ארוכות ונשלטות במגוון זוויות, כאילו הם בצילומי הסרט הבא של קן בלוק.
הראפטור לועס מבלי למצמץ גם שטח טכני. מרווח הגחון נדיב וממוגן על ידי פלטת אלומיניום מקורית, הפגושים רחוקים מאמא אדמה ומהלכי המתלה הארוכים דואגים לשמור את צמיגי ה-35" במגע רציף עם הקרקע, כמעט מנעו מאיתנו לצלם הצלבת צירים קלאסית. אם תתעקשו לנסות ולאתגר את הראפטור יעמדו לצדכם בנוסף הילוך כוח קצר, דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה מסוג טורסן ונעילה מלאה לדיפרנציאל האחורי, כפתור שטח המשנה את רגישות דוושת הגז ובקרת המשיכה ובקרת ירידה במורד מהאפקטיביות שיצא לנו לחוות. בקיצור, קשה עד בלתי אפשרי למצוא מכשול שיאתגר את הטורף.

בחזרה למציאות

>> טירוף במימדים קטנים: פולריס Rzr 900 מול ארטיקאט ווילדקאט 1000