יונדאי i10 החדשה במבחן אוטומטי: חוויה זחלנית או הפתעה זריזה?

הפיקנטו של קיה אמנם לא המציאה את קטגורית המיני בישראל אבל מאז שנחתה כאן באמצע 2011 היא כבשה את סגמנט הקטנטנות בסערה, הפכה ללהיט מכירות והשאירה את כל מתחרותיה הרחק מאחור בדרך להפוך למכונית הנמכרת ביותר בישראל.

האמת היא שבפעם הזאת בהחלט אפשר להבין את העם בציון, מאחר שהפיקנטו הציעה דיל מאוד משתלם המשלב תמורה גבוהה למחיר ומראה שובה לב שגרם לה שלא להתפס כבחירה בגלל תג המחיר הנמוך. למרות חיבתי לרכב הקטן של קיה כבר זמן רב אני מחכה שמישהו מהמתחרים ילמד את הנוסחה וישלח מתחרה ראויה שתיתן קרב מעניין במשקל זעיר, והנה זה קורה סוף סוף עם מתחרה שמגיעה, במפתיע או שלא במפתיע, דווקא מצד חברת האם של קיה – יונדאי.

ה-i10 החדשה מחתימה דרכוןבתקופה בה הקטגוריה כולה ובמיוחד הפיקנטו מצויות בשיא הצלחתן בתזמון מצוין לשלוף את התותחים הכבדים ולהפציץ במכירות, אבל זה לא הולך להיות מאוד פשוט וחשוב להזכיר שה-i10 הקודמת לא ממש הצליחה בשוק הישראלי וזה בלשון המעטה, ועל אף שהיא הגיעה עם לוגו של מותג הרכב הפופולרי בישראל ולמרות שלכאורה היו לה את כל מה שנדרש להצליח בסגמנט, בשנה החולפת בקיה מכרו קרוב ל-6 רכבי פיקנטו על כל i10 אחת שעלתה על כבישי מע"צ (רק 1770 יחידות לעומת כ-9700 רכבים).

כשמנסים להבין מה גרם לשתי מכוניות שמבוססות על מכלולים דומים מאוד להציג נתוני מכירות כה שונים אפשר לציין כמה סיבות, וכך למשל ה-i10 בדורה הראשון סבלה מעיצוב חיצוני מבוגר ומשעמם למדי שהזכיר מיניוואן דחוס, עיצוב פנים שהיה משמים וכלל פלסטיקה באיכות גבולית, אבזור לוקה בחסר (בעיקר ביחס לפיקנטו שהציבה רף גבוה בתחילת דרכה) ותנוחת נהיגה בעייתית בשילוב דינמיות ברמה נמוכה.

המפגש הראשון שלנו עם ה-i10 החדשה בהשקה בסרדיניה הותיר עלינו רושם חיובי מאוד אבל החלטנו להמתין להגעת הגרסאות במפרט הישראלי כדי להחליט האם מדובר במתחרה שמרימה את רף הקטגוריה או בכזו שסך הכל מיישרת קו עם קרובת משפחתה.

בסוף השבוע הקרוב יתפרסם כאן ב-mako רכב מבחן השוואתי בין ה-i10 החדשה לבין הפיקנטו ועוד כמה מתמודדות מקטגורית הקטנטנות בגרסאותיהן הידניות, אבל לא יכולנו להתאפק והחלטנו כבר עכשיו לקחת לנסיעה את גרסת ה-1,000 סמ"ק האוטומטית שעם תג מחיר של 65 אלף שקלים ויחד עם האלטו המתבגרת של סוזוקי (שתוחלף בקרוב) מאכלסת את עמדת המכונית האוטומטית הזולה בישראל כדי לבחון האם, מעבר לתג המחיר, השילוב המאתגר של מנוע בנפח 1 ליטר, משולש צילינדר וגיר אוטומטי באמת עובד והאם מדובר בחוויה זחלנית או בהפתעה זריזה. כצפוי, התשובה מורכבת מהשאלה.

רף חדש
את ה-i10 פגשנו בהשקה העולמית עם אבזור מקיר לקיר שכלל בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת שמע עם בלוטות', בקרת שיוט, התנעה בכפתור, חישוקים קלים, חימום למושבים ותאורת לד מהודרת. אבל בתוספת מסי קניה, מע"מ והובלה בדרך לתג מחיר אטרקטיבי באולם התצוגה ברחוב יגאל אלון חלק מהאבזור, במיוחד בגרסה האוטומטית הבסיסית, נשר.

עם זאת ולמרות שבמציאות היא קצת פחות מרשימה מבתמונות, בהחלט מדובר ברכב עם נוכחות נאה ובעל עיצוב חיצוני מוצלח. אמנם מקוריות של ממש אין פה, אך כן יש אלמנטים עיצוביים רבים ומוצלחים השאולים מאחרות כמו למשל פסי המגן בדלתות שנלקחו מהרנו קליאו החדשה, קו החלונות צד-אחור שמזכיר את מרצדס A מהדור הקודם (ההוא המינוואני) וכמובן גם קצת השראה מהפיקנטו המצליחה. התוצאה הסופית אולי לא שובה לב אבל ללא ספק עדכנית ונעימה.

אך האס האמיתי של ה-i10 מתגלה עם משיכת ידית הדלת - פתיחת הדלת וצליל סגירתה קובעים סטנדרט חדש של איכות שלא פגשנו בקטגוריה עד כה.
רושם זה נמשך עם הכניסה פנימה. איכות הפלסטיקה, עיצוב הפנים, שילוב הצבעים והחומרים, הכל שודרג לרמה שיכולה להתחרות גם במכוניות סופר מיני מודרניות – קטגוריה אחת למעלה.
המושב עצמו מספיק גדול ותומך, מעט קשה בבסיסו אך אוחז את הגוף היטב. הוא מתכוונן גם לגובה ואפשר להגיע איתו לתנוחת נהיגה נוחה וטובה בהרבה מזו שבדור הקודם. אמנם הישיבה גבוהה באופן קצת מוזר ובשילוב עם הגה מעט אופקי ומוט בורר ההילוכים שניצב גבוה נוצרת תחושה של ישיבה מעל ולא בתוך – משהו בסגנון מיניוואן - ויש שיאהבו ויש שישנאו זאת.
המושב האחורי גם הוא מפתיע לטובה במרווח. עדיין לא ברמה של שלושה נוסעים, אך שני נוסעים בריאי מימדים בהחלט ירגישו כאן בנוח גם לאורך זמן.
מפתיע לטובה במיוחד הוא תא המטען בנפח 252 ליטרים (50 יותר מהפיקנטו) שבניגוד לשאר המתחרות מסוגל לבלוע לתוכו בקלות יחסית עגלת תינוק קומפקטית או המון קניות מהסופר.

בתמורה ל-64,900 שקלים תקבלו את האוטומטית הקטנה ברמת הגימור אינסייט הכוללת נעילה מרכזית, אימובילייזר מקורי, מערכת שמע מקורית MP3 עם כניסת AUX/USB ואייפוד, שליטה על מערכת השמע מגלגל ההגה, שקע כוח 12V בתא מטען ושני חלונות חשמל ואילו רמת האבזור פרימיום ב-70,900 שקלים תכלול בנוסף חלונות חשמליים גם מאחור, מראות חשמליות עם פנסי איתות מובנים וחישוקים קלים.

בעיקר עירונית
מתניעים. משלבים ל-D. משייטים. זו התחושה. העידון והאיכות מורגשים מיד. למעט אוושת הגלגלים, השקט מורגש בתא הנוסעים ומפנה את המוח להרהר בזו הקודמת ובכל המתחרות שעכשיו נשארו מאחור. בכל מה שקשור לאיכות, עידון ורמת ביצוע ה-i10 בהחלט קובעת סטנדרט חדש בקטגוריה.

נושא הביצועים הוא יותר מורכב ומשמעותי במיוחד בגרסה זאת שלפחות על הנייר עם מנוע זעיר, 66 סוסים וגיר אוטומטי בעל ארבעה הילוכים לא נשמעים כמו משהו שיכול להתקבל בעשור השני של המילניום השלישי, בפועל התוצאה טובה ממה שניתן היה לצפות ובשימוש עירוני, בזכות שני הילוכים ראשונים קצרים יחסית, נוצרת תחושת תאוצה סבירה לגמרי.
בכביש הבין עירוני השילוב הזה קצת פחות מזהיר ולמרות שהמנוע מרגיש נמרץ ופעולתו נעימה כמעט לכל אורך הסל"ד, עדר הסוסים הצנום והגיר מתקשים לספק מספיק דחף לעקיפות ספונטניות ונראה שצריך לתכנן כל מהלך הרבה זמן מראש. לעתים אף המחסור בכוח חושף חלקים פחות נעימים בפעולתו של הגיר שמדי פעם ממאן להיענות לבקשת הנהג להוריד הילוך.

תנוחת הנהיגה עדיין קצת מוזרה ולא תהיה אהודה על חובבי הגה אך כן תתאים יותר אולי לאנשים קטני מידות, למשל, או לכאלה שאוהבים להרגיש בשליטה בגלל תנוחת הנהיגה הגבוהה.
מבט במראה האמצעית מגלה באג בשדה הראיה לאחור שחלקו העליון נחסם בגלל הדלת האחורית, כך שהאופק המרוחק נעלם מהעין.
רמת הספיגה גם היא שופרה. זה לא מושלם, ובורות אכזריים יגרמו לתחושת התרסקות מסוימת. כך גם מחוץ לעיר, כל עוד הכביש סביר, נוחות הנסיעה תהיה טובה, אך בור או באמפ פחות סלחני יורגשו בצורה לא נעימה.
בפן הדינמי ניתן לציין זוויות גלגול סבירות אך הגה לא מתקשר עם תחושה מאוד מלאכותית ומנותקת וזאת למרות משקלו הנכון.

אני 10?

ה- i10 החדשה משווקת בארץ ב-3 גרסאות מרכזיות 1 ליטר ידנית ו-1.25 אוטומטית (מקבילות לגרסאות המוכרות של הפיקנטו) וגרסת המבחן – 1 ליטר עם גיר אוטומטי ותג מחיר של 65 אלף ש' ברמת אבזור אינסייט הבסיסית (נמוכה גם משל הגרסה הידנית) ורמת אבזור פרימיום תמורת 71,000 שקלים.

ברמת האבזור הנמוכה היא (יחד עם האלטו של סוזוקי) האוטומטית הזולה בישראל, אך למרות התואר לא מורגש שמדובר במכונית זולה ובסיסית, להיפך. מדובר באחת שמתברגת בקלות לטופ של הקטגוריה ואפילו יכולה להוות אלטרנטיבה לכמה מכוניות סופר-מיני. אמנם יחידת ההנעה די חלשה ובשימוש בין עירוני מהווה מגבלה של ממש, אך אם מגיעים לרכב שכזה עם רמת ציפיות הגיונית ומתרכזים בעיקר בנסיעה בעיר בהחלט אפשר להסתדר איתו, ומי שמחפש רכב עירוני, אוטומטי, זול, חסכוני ומפנק (יחסית) ללא ספק יקבל פה תמורה מצוינת למחיר ששילם.

בסוף השבוע הקרוב תוכלו לקרוא כאן ב-mako רכב מבחן השוואתי בין יונדאי i10 החדשה לקיה פיקנטו, סקודה סיטיגו ושברולט ספארק

>> כל מכוניות המיני בישראל במבחן השוואתי ענק