הבעיה היא שבעוד שללא ספק מדובר בפתרון המשפחתי היעיל ביותר, בשנים האחרונות נראה שחלק גדול מקהל הרוכשים הפוטנציאלי מעדיף להצטייד ברכב פנאי סקסי, גבוה ועם הרבה סטייל צעיר ולא במכונית רבועה המשדרת, עייפות מצטברת מחוסר שעות שינה ומעוטרת באריזות ריקות של במבה על הרצפה.
הקארנס החדש של קיה הוא לא רק שונה מהותית מהדורות שקדמו לו אלא גם מנסה לצוק בתבנית המשפחה פלוס ניחוחות רעננים. האם זה מצליח לו? יצאנו לנהוג
מאיפה אתה מוכר לי?
קשה לפספס לאיזו משפחה שייך הקארנס ובמקרה זה מדובר במחמאה - קו הדגמים החדש של קיה תחת מכחולו של פיטר שרייר מציג כמה מהעיצובים היפים והמוצלחים בשוק הרכב בשנים האחרונות ובהתאם לכך ועל רקע העובדה שה- s-maxשל פורד הוכיח בעבר שיש חיה כזו הנקראת "מיניוואן נחשק" הציפיות שלנו לגבי הקארנס היו גבוהות במיוחד.
אך יתכן שדווקא הציפיות גרומות לנו קצת להתאכזב מהמפגש פנים אל פנים – אמנם ביחס למיניוואן בסך הכל מדובר ברכב נאה עם צדודית מחמיאה בזכות פרופיל מרשים ודינמי, אך הפרונט עם סבכת פני הנמר, במיוחד ביחס לשאר יצירות קיה, מעט מוגזם ובולבוסי ומאחור הקארנס גם מתקשה להרשים עם אחוריים בעלי מראה אנונימי ומשעמם למדי.
אך עם כל הכבוד למראה החיצוני, ברכב שאמור לארח אנשים רבים ולאורך זמן, הפנימיות חשובה לא פחות וכאן הקארנס עושה דווקא רושם ראשוני טוב – עם פלסטיקה ואיכות ההרכבה ברמה גבוהה.
גם סביבת הנהג טובה אבל, בשל מספרם של כפתורי התפעול סביב, נוצרת תחושת עומס. עם זאת קל למדי להשתלט על תפעול כל המערכות אך די קשה להתעלם ממונוטוניות הצבע השחור השלטת בכל, בדומה לרוב דגמי המותג המשוועים לשימוש בגוונים נוספים ובהירים יותר.
האבזור העשיר שמגיע, כבר בגרסת ה-EX הבסיסית ב-164 אלף ש', ראוי לציון, תורם לתחושה עשירה ומפנקת ובין היתר כולל: חישוקי סגסוגת, תאורת לד ותאורה עוקבת פניה, מערכת בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים לאחור, מראות צד מתקפלות חשמלית, בקרת שיוט, מסך מגע משולב מצלמת רוורס, מערכת מדיה עם כניסות USB, AUX ותמיכה ב-iPod, כונן קשיח פנימי לאחסון קבצי מוזיקה, מערכת בלוטות' עם זיהוי קולי, כפתורי שליטה (רבים) על ההגה, קירור בתא הכפפות, חיישן גשם ועוד.
תמורת 3,000 שקלים נוספים תשודרגו לגרסת הפרימיום שתוסיף, בין השאר, גם גג זכוכית פנורמי, חישוקי סגסוגת בגודל 17 אינץ' (במקום 16) ותוספות עיצוב ואבזור נוספות.
במבחן המרכזי לרכב זה כמוביל נוסעים ראוי יש לציין שצמד המושבים הקדמיים מתגלים כתומכים אך די קשיחים, השורה האמצעית מציעה מרווח טוב לכל כיוון אך ספסל שבשל פיצולו לשלושה מושבים נפרדים, המאפשרים כוונון ותזוזה עצמאיים, אילץ את המהנדסים להקטין את מימדיו של כל כיסא ודבר זה עלול להפריע לנוסעים מגודלים.
אך הסביבה בשורת המושבים השנייה נעימה לשהייה וכוללת מגשים אישיים בגב המושבים ויציאת מיזוג אחורית. בשורה השלישית והאחרונה תמצאו שני מושבים נפרדים. שלא במפתיע מתגלים כלא ממש מתאימים לישיבת מבוגרים לאורך זמן, אך בהחלט כן יכולים להכיל שני בוסטרים או שני ילדים עד גיל ההתבגרות .
עם זאת, יש לציין שהגישה לספסל האחורי אינה נוחה במיוחד לכל מי שאינו זאטוט אתלטי. רוצים לגלות יכולות אקרובטיות וזוויות חדשות למפרקים בגופכם? נסו לחגור שם בוסטר למשל.
המושבים המתקפלים מאפשרים גמישות אחסון בתא המטען. אנחנו למשל העמסנו שישה נוסעים כשאחד משני המושבים בספסל האחורי מקופל, מה שאפשר להעמיס עגלה בנוסף. אך כשכל המושבים בשימוש, תא המטען לא ממש קיים. ואם כבר במטען עסקינן נציין שבמצב קיפול מלא של השורה האחרונה מתקבל נפח סביר של 492 ליטר ואם תקפלו בנוסף את השורה האמצעית יתקבל נפח מצוין של 1,650 ליטרים. כמו כן, סף ההטענה פרקטי ונוח.
יותר זה פחות
הקארנס מצויד במנוע בנזין בנפח שני ליטרים בעל הזרקה ישירה – GDI (זהה לזה שמניע גם את האופטימה) המשודך לתיבה אוטומטית פלנטרית מסורתית עם שישה יחסי העברה.
עד לא מזמן זה היה הסטנדרט בסגמנט, אבל בעידן של מעבר למנועים צנומים ומונשמי טורבו כמו שמרבית מתחריו עשו – נראה שהקארנס נשאר קצת מאחור.
בכל מקרה בנהיגה יומיומית יחידת ההנעה מתפקדת בצורה טובה - לא מורגש מחסור בכוח והתחושה זריזה למדי וגם האקוסטיקה בתא הנוסעים נעימה. תחת מאמץ לעומת זאת, המנוע כבר לא מבריק וגם די רועש וכשחוצים את קו ה-5,000 סל"ד נוכחותו הווקאלית בתא הנוסעים הופכת ללא נעימה.
תפקוד הגיר מצוין והתגובות מגיעות בהדרגתיות נשלטת ועל פי דרישת הנהג והכל קורה בצורה מעודנת. עם זאת התיבה כפולת המצמדים שנמצאת על מדפי היצרן, אותה פגשנו בסיד החדשה (משפחתית ההאצ'בק של קיה), זכורה לנו כמשובחת אף יותר.
לא ממש הצלחנו לשים לב להבדל ביכולות על הכביש בין נסיעה במצב ה-ECO למצב הרגיל והקארנס הצליח להשיג אצלנו צריכת דלק לא מרשימה במיוחד של 9 ק"מ ליטר. עם זאת סביר להניח שבשימוש יומיומי מתון יותר הממוצע יעלה לכיוון 10 קילומטרים לליטר או קצת יותר, אך זה עדיין לא כל כך קרוב לנתון הרשמי עליו מצהיר היצרן: 12.6 ק"מ לליטר.
אחותך נוחה ממך
הסיד החדשה הוכיחה שקיה מסוגלת לייצר מכוניות נוחות מאוד ואף לספק יכולות דינמיות גבוהות תוך כדי, אבל הקארנס פחות מצטיין בסעיף זה, בעיר אמנם נשמרת רמת נוחות טובה יחסית, אך יציאה לכביש המהיר חושפת את הנוקשות הבסיסית של המתלים ואת חוסר היכולת של הרכב להתמודד ולספוג בורות ושבושים גדולים שמעוברים בשידור ישיר לחלל הנוסעים. כמו כן קיפצוצים קטנים יורגשו בתא הנוסעים בעת נסיעה בכביש גלי וגם רעשי רוח מורגשים מעט יותר מהרצוי.
מבחינה דינמית הקארנס דווקא מפתיע לטובה, מובן שלא מדובר ברכב שנועד לענג את האוחז בהגה אך רמת האחיזה גבוהה, זוויות הגלגול מתונות יחסית והוא משדר לנהג תחושה טובה של שליטה.
ההגה כצפוי לא פטפטן אך כל עוד בחרתם במצב הקשיח שלו במתג הכיוון - הוא מדויק, בעל משקל סביר ומהיר יחסית.
לא מוואן מאליו
עם זאת הוא מתקשה לבלוט במיוחד ודווקא בסעיפים משמעותיים ביותר כמו נוחות הנסיעה ומרווח הפנים הוא לא מושלם. בכל מקרה ב- 164,000 שקלים מדובר בדיל טוב למדי ותמורה ראויה לכסף. השאלה היא האם הדיל הזה גם אטרקטיבי מספיק כדי להתמודד בהצלחה מול מתחריו הישירים בקטגוריית המיניוואנים ובמיוחד מול מתחרים מאתגרים יותר - רכבי פנאי בעלי "התדמית הנכונה",- שגם להם אופציה לשבעה מקומות ונמכרים, במקרה של המיצובישי אאוטלנדר למשל, במחיר של החל מ-170 אלף שקלים.
>> מבחן סיטרואו C4 פיקאסו החדש
