יגואר (צילום: נעם וינד)
התאהבות ממבט ראשון |צילום: נעם וינד
יגואר ולנה דל ריי
לנה דל ריי מסתירה חתול בריטי אצילי
זו הייתה התאהבות כמעט ילדותית ממבט ראשון ועוד בטרם פגשתי אותה פנים אל פנים ידעתי שאני רוצה אותה ונועדנו להיות ביחד. אמנם גם הפרזנטורית שלה, הזמרת לנה דל ריי החושנית, שטרחה איכשהו להדחף לכל פריים בו היא צולמה וניסתה לפתות אותי עם קולה המלטף בהחלט עשתה לי את זה, אבל היה לי ברור שכשרוצים אצילה בריטית אסור להתפתות בדרך לאמריקאית עם לוק כאילו מתחכם, פן מרשים ושמלת ערב עם מחשוף גדול.

אהבה מעבר לים
המפגש הראשון בינינו התרחש בנשף חגיגי בתערוכת הרכב בפריז לפני קצת יותר משנה. למזלי דל ריי לא הייתה בסביבה כדי להפריע והבריטית האצילית הייתה שם במחלצות אדומות שהבליטו את חיטוביה. מיד כשנכנסתי לאולם מבטינו הצטלבו והיא קרצה לי עם תאורת הלד שלה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.

התקרבתי אליה וליטפתי בעדינות את חיטוביה. אפילו במחלצות האדומות שלה ניתן היה לראות מיד שהיא מסמיקה קצת. "לא כאן" היא לחשה לעברי בכל מאנפף שכנראה למדה מדל ריי, "זה אירוע קוקטייל פלצני, אני חייבת לשחק אותה הארד טו גט, אבל עוד כמה חודשים אני מגיעה אליכם ללבנט ונקבע דייט אחד על אחד. תאמין לי, יהיה לוהט".

תערוכת פריז 2012 (צילום: נעם וינד)
מפגש רומנטי בעיר האורות|צילום: נעם וינד

נפרדנו, אני שלחתי אליה עוד מבט אחד ארוך ונשיקה קטנה באוויר והיא חייכה אלי עם הפרונט המהמם שלה. הסתיו עבר, גשמי החורף מילאו את השמיים, אביב הגיע, הפריחה בשדות עשתה חשק לחוויית טופלס והבריטית החושנית עדיין לא נראתה באופק.

התחלתי לחשוש שאולי בסוף היא החליטה לוותר ולדבוק ביבשת הישנה ובצפון אמריקה, אבל אז, עם בוא החמסינים הגדולים, היא החתימה דרכון בנמל ונחתה כאן בשמלה שחורה-אפורה קטנה.

אז גם הסתבר שעם כל הכבוד לדייט שקבענו בשקט על כוס שמפניה בקוקטייל ההוא בפריז, קודם היה עליה לעמוד בכל מיני התחייבות ולצאת לדייטים עם כל מיני ידוענים, לקוחות פוטנציאלים וגם כמה עיתונאים. היא, בסגנונה המיוחד, הותירה חותם על כולם ואפילו גרמה לכמה מהם לאבד את הראש ואת הרישיון.

יגואר (צילום: נעם וינד)
סוף סוף מחתימה דרכון בארץ|צילום: נעם וינד

קוויקי לפני הכל
ואז סוף סוף זה הגיע ובבוקר לוהט אחד של סוף הקיץ הגעתי לאסוף אותה מביתה המעוצב שלה בדרום העיר.

"תהיה זהיר איתה, היא תגרום לך ....נו אתה יודע", הפטיר לעברי האחראי עליה.
"כן בטח, אני הכי רגוע בעולם", ניסיתי להישמע משכנע. "מבחינתי זה דייט רומנטי לכל דבר כיאה למעמדה האצילי, אבל," הוספתי, "במקרה שבכל זאת העניינים יתחממו הבאתי גם שלל אמצעי מניעה" והצבעתי על מערך לוחמה אלקטרונית מלא הכולל גלאי פספורט 9500, סמאררטפון חדיש עם WAZE ועוד ולנטיין ותיק וטוב על כל צרה שלא תהיה.

"טוב, תבלה, אבל אל תשכח להחזיר אותה בחתיכה אחת לפני החושך. עם מה שקורה היום בחוץ אנחנו לא מרשים לה להסתובב ככה לבד ברחבי גוש דאנס אחרי רדת החשכה", ציין האחראי. 

"סגור, אני נוסע. אתה רואה - לגמרי ברוגע", סיימתי והפלגתי לדרכי.
אלא שה"לגמרי ברוגע" הזה נגמר בדיוק שנייה אחרי שהפעלתי על דוושת התאוצה קצת לחץ ובתגובה קיבלתי ממנה מיד בעיטה בגב שלוותה בצליל גרגור עמוק ומחרמן שפשוט אי אפשר לעמוד בו.

יגואר (צילום: שמוליק מזור)
גרגור עמוק מהמנוע|צילום: שמוליק מזור

בחום של תל אביב ההורמונים עובדים מהר ואני מבין שעם כל הדיבורים על איפוק וסבלנות אני ו-F האנגליה יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים ואפשר לוותר על המשחק המקדים ופשוט ללכת על זה כאן ועכשיו ובלי מעצורים מכל סוג שהוא.
אחרי עוד כמה דקות ארוכות מדי בתנועה כבדה אני מזהה פניה לדרך צידית מוכרת ונטושה הכוללת כמה עיקולים והכי חשוב - כיכר רחבת ידיים.

"בייבי, את מוכנה?" אני לוחש לעברה. "כן", היא מגרגרת לעברי, "רק אל תשכח לשחרר אותי מחגורת הצניעות שהלבישו עליי בהתאם לתקינות הפוליטית של המילניום השלישי ותן לי להראות את מה שיש לי להציע".
את הדקותיים הבאות אני מתקשה ממש לתאר אבל אין ספק שהן היו מהירות, חזקות, עם הרבה משחקי ישבן, נהמות מחרמנות וגניחות. ואז לפתע 7 הדקות בגן עדן נגדעו באחת ואת הפסקול מהסרט למבוגרים החליף צליל מטריד מהאחוריים והכרה שכנראה הגזמנו והגומי נקרע.

יגואר (צילום: שמוליק מזור)
מראה מה היא יודעת|צילום: שמוליק מזור

 הגומי האיכותי של פירלי באחוריים של המחוטבת החליט להגיד פשוט די אחרי שבשיא הקיץ שימש מגן ביותר מדי סשנים חזקים בינה לבין גברברים מסוקסים.

סוליית הגומי פשוט התקלפה לה והפכה לחלקה, אך בניגוד למקרים דומים במפגשים אנושיים שעלולים לספק הפתעה בתוך תשעה חודשים, כאן לצערנו אפשרות ההיריון נשללה מראש ושנינו היינו צריכים לדדות עכשיו מבוישים לאט לאט בחזרה למרכז, לספר להורים שלה מה בדיוק קרה ולקוות שנצליח להפגש שוב לדייט קצת יותר ממצה אחרי שהיא תתארגן על גומי חדש ואני אחזור מביקור בהודו אותו אנצל גם כדי להשתדל לסגור את הפרטים הסופיים של החתונה עם מי שחותם כעת על הצ'קים של ההורים הבריטיים שלה – מר ראטן טאטא.

יגואר (צילום: שמוליק מזור)
מסובבת ראשים|צילום: שמוליק מזור

משחק מקדים 
על אף שביגואר טוענים שה-F טייפ החדשה לא תוכננה ולא מתיימרת להיות יורשת ל-E טייפ האגדית, אין ספק שבחירת השם לא הייתה מקרית כלל ועל אף שאין בחיטוביה של הבריטית הצעירה אף קימור שמזכיר או לוקח השראה מקוויה המעוגלים של מכונית הספורט הבריטית שהיממה את העולם כשהוצגה לפני קצת יותר מיובל שנים, אין ספק שה-F טייפ נולדה מתוך אותה שאיפה בסיסית לייצר מכונת נהיגה מרגשת וחושנית שתשרה מאופיה הספורטיבי על כל דגמי המותג, ממש כמו ה-E טייפ בזמנו.

עם מרכב המפוסל בצורה מושלמת הנע על קו התפר של בין חושניות לכוחניות, עיצובה של ה-F טייפ החדשה לא יזכה אולי למקום של כבוד בדברי הימים המוטוריים כמו זה של סבתא שלה, אבל אין ספק שמדובר ברכב שכבר עם הגעתו לכבישים עיצובו הפך לקלאסיקה מודרנית.

צבע האפור גרפיט הכהה של רכב המבחן אולי מזכיר את גוון הפרווה של חתול בריטי כחול אצילי, אך  לדעתנו לא ממש הולם ל-F טייפ וכמעט מעלים את קימוריה הנחשקים המתפרצים כשהיא במחלצות אדומות. גם החישוקים העצומים בקוטר 19' בצבע שחור מט לא ממש במקום ולדעתנו מתאימים יותר למכוניות ביצועים מהמזרח ולא לאצילה בריטית.

יגואר (צילום: נעם וינד)
מחירה בארץ - לגמרי בליגת העל|צילום: נעם וינד

על אף שמדובר במכונית לא ממש קטנה (אורך 4.47 מ' ורוחב 1.92 מ') חלל המחיה לצמד הנוסעים אינו גדול במיוחד. כמי שמגיע ל-F טייפ ממאזדה מיאטה זו לא ממש בעיה אבל בעבור הרוב, אפילו כאלה הרגילים לרכבי ספורט, יתכן שתא הנוסעים של ה-F טייפ ירגיש טיפה הדוק מדי כמו בגד צמוד שאמנם מחמיא לחיטובים אבל לא הכי נוח.

העיצוב, בכל מקרה, מרשים. גם בקבינה הקו הוא מודרני ולא קלאסי ואין כאן עץ או ציפויי כרום אלא דשבורד מצופה עור המציג פריסה מודרנית עם לא יותר מדי כפתורים, מסך גדול בקונסולה המרכזית השולט על מערכת הסאונד המצוינת של מרידאן ועל לא מעט ממערכות הרכב השונות, פתחי מיזוג נסתרים הנחשפים רק כשמערכת בקרת האקלים עובדת, פאנל אלומיניום מושחר, מושבים ספורטיביים עם שלל אפשרויות כיוונון חשמלי ובציפוי עור בהיר, צמד קשתות התהפכות בגוון אלומיניום מאחורי המושבים ועוד. הסך הכל בהחלט מוצלח ומכניס לאווירה אבל כשנזכרים בתג המחיר המבהיל נראה כי היה ניתן לצפות לקצת יותר יוקרה מתפרצת בקבינה.

יגואר (צילום: נעם וינד)
מעוררת חשק|צילום: נעם וינד

תא המטען הוא בדיחה עצובה ומזערי אפילו ביחס לזה של מכוניות מיני או רודסטרים אחרים ועל אף שאין ספק שלא מדובר ברכב הובלות, עם תא שאת רובו ככולו תופס גלגל רזרבי (במידה קטנה) האופציה אפילו לצאת עם מזוודת טרולי קטנטנה לסוף שבוע רומנטי היא לא ממש אפשרית וגם הובלה של קניה שבועית של רווק בסופר הופכת למשימה די בעייתית. 

תא המנוע מרווח יותר ויכול לאכלס מנועי וי 6 או וי 8 עם מגדשי על ולא מעט סוסים. רכב המבחן הוא מגרסת הביניים, S, הכוללת מנוע וי 6 בנפח 3 ליטרים שמפיק בעזרת מגדש על 380 סוסים, המועברים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 מהירויות ודיפרנציאל מוגבל מכני לגלגלים האחוריים. הנתונים הרשמיים מדווחים על מהירות תלת ספרתית בתוך 4.9 שניות ומהירות מרבית של 275 קמ"ש.

לפני שהוצגה באופן רשמי, בעולם הרכב היו משוכנעים שיגואר תמצב את ה- F מבחינת מחיר אל מול רכבים כמו הפורשה בוקסטר, אך כשהאנגליה הגיעה אל השווקים התברר שביגואר החליטו שהיפהפיה שלהם שווה יותר והצמידו לה תג מחיר גבוה יותר המקרב אותה מאוד למחירה של ה-911 האגדית, מקום בו האנגליה המחוטבת תאלץ להזיע הרבה כדי להתבלט. גם בארץ, בסופו של דבר, עם טווח מחירים של בין 800 אלף ל-1.1 מיליון שקלים היא לגמרי בליגת העל.

יגואר (צילום: נעם וינד)
העיצוב מרשים אך ניתן לצפות לקצת יותר יוקרה מתפרצת |צילום: נעם וינד

אקט סוער בצהרי היום
אחרי הסיום המהיר והמפתיע של המפגש הקודם שלנו עם הבריטית הלוהטת, הפעם החלטנו יחד לשמור על איפוק מרבי, לפחות עד שנגיע לכבישי הנהיגה של הצפון. וכך התחלנו את היום טופלס על כביש החוף בבוקרו של יום סתווי בלי חלק עליון ועם הרבה רוח מתנפנפת בשיער. בדרך אנחנו מסמנים למסחטות הכספים בדמות מצלמות המהירות הפרוסות לאורך הכביש בקטעים שכל סבתא בת 80 נוסעת במהירות גבוהה מהמותר, בדיוק מה שאנו חושבים עליהן ומוותרים על תמונה בדואר על חשבון המדינה.

עם זאת, אל תטעו, נסיעה ברכב הזה ממש לא מתאימה למי שאינו אוהב את אור הזרקורים ויש להניח שבכל רגע נתון תזכו לשלל תיעודים ממצלמות סלולרי מכל עבר.

לנסיעה מנהלית בכבישים זרועי המצלמות וניידות משטרת התנועה אפשר למצוא פרטנריות מוצלחות יותר ומעבר לעובדה שאפילו במהירות חוקית לחלוטין ואף למטה מכך המכונית הזו, עם הרעש והנוכחות שלה, גורמת לכל לובש מדים לשים עלינו עין, גם נוחות הנסיעה לא ממש מפנקת, המתלים נוקשים והמושבים שאולי די טובים כדי להתמודד עם כוחות ג'י בסיבובים מעייפים בשיוט נינוח.

יגואר (צילום: שמוליק מזור)
צילום: שמוליק מזור

ואז, עם הפניה לכיוון תפן, סוף סוף קטע הקישור המיותר הזה בין תל אביב לכבישים מהסוג שנותן משמעות למושג "נהיגה" מסתיים ואפשר אחרי משחק מקדים ארוך להעביר את בקרת היציבות למצב "טראק" ולתת סוף סוף לחתולה הלוהטת להתחיל לגרגר ולהתפתל בין העיקולים.

וואו, איך שהיא יודעת לעשות את זה יפה תוך פעולה משולבת על כל החושים. יש לה כוח וברוטליות של מכונית שרירים אמריקאית, אבל שלדה של מכונית ספורט אמיתית שיודעת לשלב בין אחיזה דביקה באספלט לבין היכולת לאבד אותה ברגע הנכון ועדיין להישאר נשלטת ומהנה. המתלים האדפטיביים שלא הרשימו במיוחד בחלק של הנוחות מלהיבים כאן ושומרים על זוויות גלגול כמעט לא קיימות. השלדה משדרת הכל לישבן של הנהג ואין בעיה לכשכש על פי הזמנה בצורה נשלטת באחוריים, אבל צריך להיזהר שלא להיסחף יתר על המידה כי עם כל הכבוד לכל האלקטרוניקה, 380 כ"ס במצב מתירני בבקרה עלולים לפעמים להפתיע. ההגה מהיר מאוד ומאפשר לשלוח את החרטום הגדול בנחישות לתוך הפניה והוא גם חד מאוד אבל מעט פחות מתקשר ממה שהיינו שמחים לקבל.

יגואר (צילום: שמוליק מזור)
נסיעה ברכב הזה ממש לא מתאימה למי שאינו אוהב את אור הזרקורים|צילום: שמוליק מזור

 כביש כרמיאל-תפן, אלקוש-בירנית, כביש הצפון הישן, 899, העליה לרמת הגולן, מבוא חמה-חמת גדר, פוריה ועוד ועוד. על סיפון המכונית הזאת קשה להגיע לשובע ורק מפלס הדלק שיורד כשלוחצים אותה במהירות מבהילה וההבטחה שלנו להחזיר אותה לפני החשיכה משכנעים אותנו בסוף להוריד קצב, להחזיר את הדופק לקצב סדיר, לכוון את החרטום של החתולה המטורפת הזו לכיוון גוש דן ולהתחיל לסדר את המחשבות בהיגיון.

יגואר (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

מזמינים אולם?

יגואר (צילום: נעם וינד)
פשרות בסעיפי השימושיות|צילום: נעם וינד

ה-F טייפ היא מסוג היצירות המוטוריות שאי אפשר להישאר אדישים אליהן: היא יפהפיה, חושנית, שובבה, מרגשת, מסעירה, ברוטלית, לעיתים גם חצופה ויש לה את הפסקול הכי מחרמן שכל מי שאוהב ונושם מכוניות יכול לחשוב עליו.

עם זאת, בצירוף תג מחיר של לא פחות ממיליון שקלים לגרסת ה-S הנבחנת, זו גם מכונית שקשה מאוד למצוא סיבה הגיונית לרכוש אותה. יתרה מכך, גם אם האופציה שלכם להשכיב על הכביש סכום שכזה היא באמת ריאלית, אפילו כאן בלבנט תוכלו למצוא כמה דגמים שיהיו על הנייר וגם במציאות מהירים ומדויקים ממנה בכל כביש ואפילו לא יחייבו אתכם לפשרות כאלה בסעיפי השימושיות.

יגואר (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

אבל בינינו למי באמת איכפת? שהרי כל ניסיון לשפוט מכונית שכזו בפרמטרים קרים כמו אלה שאנו בוחנים על פיהם משפחומטית ליסינג הוא פשוט מוטעה מיסודו וחוטא לשיקולים האמיתיים שמביאים אנשים לשים סכום של דירה נחמדה בפריפריה על הכביש, ובמקומות האלה שאי אפשר לחשב בטבלת אקסל  ולקמץ לערכים מוחלטים, ל- Fטייפ יש כמה קלפים מרטיטים להציע שגורמים לנו לרצות להפוך למיליונרים – ויפה שעה אחת קודם.

 

יגואר (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

>> יגואר XKR-S - יצאנו לבחון איך מרגיש חתול על סטרואידים 

יגואר (צילום: נעם וינד)
גורמת לנו לרצות להפוך למיליונרים|צילום: נעם וינד