זה היה שבוע חורפי והגשם שירד לסירוגין דאג ללכלך כל העת את המכוניות. הגעתי לסוכנות סאנגיונג בתל אביב וקיבלתי לידי את המפתחות לקורנדו, רכב פנאי שטח שמסמן יציאה לדרך חדשה בעבור החברה הקוריאנית הקטנה.
בחניה הוא חיכה, לבן בניחוח בוצי. "הממ,” חשבתי לעצמי, "כנראה שבסוכנות כאן עוד לא התרגלו לעובדה שיש להם כעת בהיצע הדגמים גם רכב שלא צריכים להשתמש באמצעי הסוואה ויזואליים כדי למכור אותו”.
קשה להאשים אותם. במשך לא מעט שנים נאלצו אנשי המכירות להתמודד עם היצע דגמים שסבל ממראה מאוד לא סטנדרטי ולא במובן הטוב של המילה, קו עיצובי שלא ברור מדוע החברה הקוריאנית התעקשה לדבוק בו, שהיה תמוה במקרה הטוב וממש מכוער במקרה הרע - מהרקסטון הגמלוני דרך האקטיון המשונה ועד הרודיוס שכיכב בכמעט כל דירוג "המכוניות המכוערות בעולם" שנערך מסביב לגלובוס בשנים האחרונות. המכוניות של סאנגיונג הגיעו לקרב על ליבו של הצרכן עם חסרון שאי אפשר היה להתעלם ממנו למרות שמתחת למראה הברווזון המכוער התחבאו לא פעם רכבי שטח ומיניוואנים סבירים ביותר.
הקורנדו החדש הוא למעשה הדור רביעי לשושלת רכבי השטח הקטנים של החברה, אך לבד מהשם מדובר בדגם שפונה לכיוון אחר לגמרי מקודמיו, נוטש את מבנה השטח החסון ומכוון אל לב נישת הג'יפונים הרכים האופנתית. הקורנדו הוא גם הרכב הראשון שסאנגיונג מציגה לאחר שחברת רכבי השטח ההודית מהינדרה תפסה את הפיקוד על החברה הקוריאנית הקטנה שכמעט ופשטה את הרגל.
כבר לא ברווזון מכוער
אין ספק, בסאנגיונג בחרו להתרחק ככל הניתן מעיצוב ביזארי שיכאב לאנשים בעין, אך נראה שמרוב פחד בחברה השתדלו טיפה יותר מדי והתוצאה הסופית היא של רכב פנאי קצת אנמי שלא בולט במיוחד בשטח. אמנם כשמתמקדים בפרטים ובקימורים בהחלט מתקבלת תמונה נאה אבל אין ספק שלקורנדו חסר את אפקט ההגעה שקיים לחלק מהמתחרים כמו יונדאי ix35 וקיה ספורטאז'. יתרה מזאת, הוא קצת נראה מיושן ומזכיר בצדודית שלו את היונדאי טוסון היוצא ואת הקשקאי המזדקן. מזוויות מסוימות, כשאין לידו משהו שישמש קנה מידה לגודלו, הקורנדו מזכיר קצת בעיצובו שילוב בין כמה מכוניות סופר מיני.
בסיכום פרק העיצוב החיצוני יש לציין שאם פעם אי אפשר היה לעבור ליד סאנגיונג בלי לקבל כאב ראש היום רוב הסיכויים שפשוט לא תבחינו בקורנדו שלידכם ועיצוב שקוף זה אמנם יותר טוב ממכוער אבל לא ממש מספיק, בטח בסגמנט הזה.
אבזור וגוונים כהים
מצד שני, מבחינת אבזור אין ספק בסאנגיונג לא התקמצנו עלינו והמכונית מצוידת כסטנדרט במערכת שמע לא רעה עם שליטה מההגה, חיבור לנגנים חיצוניים, דיבורית מובנית לסלולרי ואפשרות השמעת קבצי מוזיקה דרך הבלוטות'. כמו כן יש גם מחשב דרך, בקרת שיוט, חיישני רוורס מקוריים, מראה מרכזית מתכהה אוטומטית, מסילות גגון, גלגל הגה בציפוי עור הניתן לכיוונון לכל הכיוונים, שלל תאי אחסון ומתקני כוסות, בקרת אקלים דיגיטלית, מושבים עם חימום, גג נפתח (בגרסת ההנעה הכפולה הנבחנת כאן), פנסי ערפל וחישוקים קלים.
גם המרווח הפינמי בהחלט מצוין עם שלל מקום ליושבים מקדימה כמו גם ליושבי שורת המושבים השנייה הנהנים ממרווח רגליים וראש טוב ומאפשרות לכוון את זווית משענת המושב.
תא המטען בהחלט נוח להטענה ונהנה מרצפה שטוחה ומרווח סביר אבל לא יוצא דופן בגודלו עם נפח של 403 ליטרים.
נוסעים
בניגוד לנהוג ברכבי פנאי בגודל הזה, בשלב זה הקורנדו מוצע בארץ כשהוא מצויד במנוע טורבו דיזל בלבד. גרסת בנזין זולה יותר שתעמוד בתקנות יורו 5 צפויה להגיע בהמשך השנה.
בסאנגיונג כנראה מאמינים בקיבוץ גלויות ולצד מיזוג בין מותג קוריאני לבעל בית הודי ועיצוב איטלקי, בתא המנוע אנו פוגשים מנוע גרמני, כנהוג בסאנגיונג, מתוצרת מרצדס, בנפח 2 ליטרים עם מגדש טורבו בעל גיאומטריה משתנה המביאים אותו להציג נתון הספק נאה של 175 כ"ס ומומנט מרשים של 36.6 קג"מ ותיבת הילוכים אוטומטית מתוצרת אוסטרלית עם 6 יחסי העברה ואפשרות לתפעול ידני.
בשתי הגרסאות (הנעה כפולה וקדמית) בנסיעה רגילה הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים ובגרסת ההנעה הכפולה, כשהמערכת מזהה תנאי דרך קשים או החלקה, היא מעבירה בהתאם לצורך גם כוח נקודתי לגלגלים האחוריים.
סיבוב של מפתח ההתנעה מעיר את המנוע שמשמיע צליל המזכיר… מונית מרצדס מפעם. הטרטור הזה חייבים לציין לא ממש מורגש בנסיעה רציפה אבל בהתנהלות פקוקה בעיר עם חלונות פתוחים בהחלט נראה לפעמים שעוד רגע מישהו יקרא בקשר למי שפנוי בארלוזרוב.
אמנם עם חלונות סגורים הבידוד הטוב מצליח לנטרל את רוב רעשי הדיזל אבל אין ספק שפגשנו בשנים האחרונות לא מעט מנועים לוגמי סולר שקטים יותר.
חיית כביש?
הזינוק הראשוני מרגיש מעט מושהה אבל לאחריו הקורנדו בהחלט מצליח להציג קצב תנועה לא רע בכלל. מי שמצפה שמומנט של כמעט 37 קג"מ בסיבובי מנוע נמוכים יפורר את האספלט תחתיו צפוי להתאכזב. אמנם הקורנדו בהחלט מציג יכולות טובות בהאצות ביניים ויש לו יכולת שמירה על קצב תנועה אך כדי לנפק ביצועים הוא מאלץ את הנהג לסחוט את דוושת התאוצה.
על אף שיחסי ההעברה של הגיר האוטומטי לא מושלמים במרבית המצבים הוא מתפקד לא רע במצב אוטומטי. ניסיון לשימוש במצב הידני בעזרת הפקד החשמלי הלא נוח שעל ידית ההילוכים או באמצעות הכפתורים שעל ההגה יתגלה כבעייתי ביותר ועוברות שניות ארוכות (אם בכלל) עד שהמוח האלקטרוני של הגיר משלב את ההילוך המבוקש.
המעבר למרכב אחוד כמקובל ברכבי פנאי-שטח רכים מביא עימו בשורה בהתנהלות של הקורנדו בשטח בו הוא נמצא מרבית הזמן, על האספלט ובשילוב מערך מתלים מודרני הרכב מציג אחיזה טובה באספלט שלא נופלת מזו של מכונית משפחתית ממוצעת.
ההגה החשמלי, כצפוי, מנותק מאוד ובמקרה זה גם סובל מערפול ומחוסר דיוק מסוים אך בגדול למרות שיש מי שיבהלו מזווית גלגול שלעיתים עשויה להיות מוחשית למדי הקורנדו מפתיע לטובה בכביש המפותל ושומר רוב הזמן על נטרליות יחסית עם נטייה קלה לתת היגוי ואפשרות לפסיעה קלה של הזנב לפני שמערכת בקרת האחיזה קוראת אותך לסדר בצורה די ברוטלית.
הקורנדו מציע תנוחת ישיבה גבוהה יחסית לג'יפונים עירוניים ואין ספק שחלק מהרוכשים יאהב את תחושת השליטה המשופרת במרחב, שריד לעידן הקשוח יותר בשושלת של הדגם. המושבים אמנם לא מפנקים אבל בהחלט נוחים ובסך הכל מתקבלת מכונית המאפשרת לגמוא מרחקים בנוחות טובה למדי.
חיית שטח?
ליכולת העבירות מפריעה גם מערכת ההנעה הכפולה המחליטה בעצמה מתי להעביר כוח לגלגלים האחוריים. אמנם קיימת אפשרות לנעול באופן אלקטרוני את הדיפרציאל המרכזי למצב של חלוקת כוח שווה בין הסרנים אך הנעילה מתבטלת באופן אוטומטי וללא התרעה ברגע שהמהירות עולה על 30 קמ"ש.
מנוע הדיזל של הקורנדו מציג נתון פליטת מזהמים מרשים למדי ביחס לסגמנט, 199 גק"מ, אך בשל שיטת חישוב המדד הירוק המשונה הנהוגה בישראל המפלה לרעה מנועי דיזל הוא זוכה רק למקום 14 בדירוג הירוק.
בסאנגיונג טוענים לצריכת דלק ממוצעת של כ-13.3 קילומטרים לליטר וגם במציאות בתנאי מבחן דורשניים למדי רכב הפנאי הצליח להפגין נתון לא רע של כ10.2 קילומטרים לליטר.
בדרך למרכז הסגמנט?
הקורנדו מציע אבזור רב, מערכת הנעה טובה, נוחות ואחיזה, יכולת סבירה בשטח ובראש ובראשונה הוא גם מאפשר להביט בו מבלי שיכאב בעיניים.
אבל האם זה מספיק להפוך אותו ללהיט בסגמנט הלוהט או אחת הבעיות המרכזיות שלו? הקורנדו אמנם בהחלט נאה אבל אין מנוס מלציין שהוא אפרורי מדי ואין לו את הנוכחות, הסגנון ואת מראה ה"שופוני" שיש לחלק ממתחריו הבולטים, דבר כל כך חשוב בסגמנט הזה של רכבים.
זאת בצירוף יכולות וביצועים אמנם טובים אך שלא מצליחים להתעלות על מתחרים עם מוניטין ומראה טובים משמעותית וכאשר בחזית יש סמל של מותג לא פופולרי במיוחד, באוויר מרחפת סוגיית שמירת ערך לא ברורה בשוק המשומשות והיד נדרשת לרשום צ'ק שמן למדי עם תג מחיר של 170 אלף שקל לגרסת ההנעה הקדמית ו-180 לגרסת ההנעה הכפולה - קשה למצוא סיבה מספיק משמעותית שתגרום לרוכשים הפוטנציאלים להעדיף את הקורנדו.
אין ספק מדובר בצעד גדול עבור סאנגיונג אבל קטן בעבור עולם הרכב ועל מנת לפרוץ קדימה מתחתית הסגמנט נדרש תמריץ כמו למשל תג מחיר זול משמעותית.
