בדרך כלל אנו כאן בערוץ הרכב של mako לא מוותרים על אף חוויה מוטורית, וכמה שיותר אקסטרימית הרי זה משובח. וכך, ממש כמו שבשיא הסופה הגדולה אשתקד בילינו על גבי טרקטורוני פולריס RZR ברמת הגולן, כך גם הפעם התכוונו לוותר על הפוך החם והתה המהביל לטובת קבינה פתוחה ושלג בפנים, הפעם באזור הרי ירושלים על גבי טרקטורוני ה-SBS החדשים של מותג CF הסיני.
אלא שבלילה שבין חמישי לשישי שילוב בין סקרנות יתר של עם ישראל וסופה עם נימוסים סיביריים הפך את הדרכים המובילות לבירה למגרש חניה אחד גדול ולמרות שהיינו יכולים לנסות להשיג בקומבינה איזה 4-על-4 אימתני שיפלס את דרכו לאיזו נקודת כניסה לשטח, ברגע של שפיות החלטנו לשמוע לעצה הראשונה שאנחנו עצמנו כתבנו במדריך לנהיגה חורפית שפרסמנו כאן בשבוע שעבר לפיה יותר ממומלץ לוותר על נסיעות לא הכרחיות ולהישאר בבית.
בבית החמים, מול המרקע, המראות של השלג הכבד רק הגדילו את החשק לצאת לשטח ובהזדמנות הראשונה שהמצור על הבירה הוסר ותנועת כלי רכב הותרה ללא הגבלה מיהרנו להתארגן כדי לנסות עוד לתפוס כמה שיותר מהלבן הזה שמהפנט אותנו תושבי הלבנט.
ביציאה מגוש דן נראה כי הסופה כבר מזמן מאחורינו ועל אף שבהחלט קר, השמיים בהירים וכחולים לחלוטין. "נותר רק לקוות שאנחנו לא עושים את כל המאמץ הזה בשביל כמה מילימטרים של שלג ששרדו וקיבלו גוון בוץ", אני מהרהר לעצמי תוך כדי שיוט על כביש אחד ברכב המחומם. תחושת הפספוס ממלאת אותי לאחר שגם בקילומטרים הראשונים המתפתלים במעלה ההר בכביש אשתאול אין זכר לשלג ואני מתחיל להפנים שעם כל הכבוד ישראל היא לא ממש שוויץ ובשביל שלג של ממש כנראה נאלץ לחכות לביקור הבא באירופה. אבל אז במעבר חד, עם ההגעה לישוב רמת רזיאל, התפאורה משתנה ומסביב הכל הופך לבן.
אני מגיע לנקודת המפגש באזור הר הטייסים ופוגש שם את איש השטח הקשוח עופר אוגש עם חיוך מרוח מצד לצד. אוגש ממהר לעדכן שהכל בשטח שמעבר לכביש לבן להפליא ושהשלג עמוק ובתולי.
הטרה-קרוס של CF MOTO הפתיע אותנו בהשקה שלו לפני מספר שבועות. אמנם, למרות הדמיון העיצובי המדהים הוא לא באמת תואם ל-RZR של פולריס, אך בקצת יותר מחצי מחיר הוא מציע מראה מרשים, את היתרונות הבסיסיים של תצורת ה-Side By Side, אבזור רב כסטנדרט כולל מיגון וכננת חשמלית, נוחות נסיעה מפתיעה וגם איכות הרכבה וחומרים שלפחות למראית עין נראים בסטנדרט מערבי.
האם הוא יצליח להרשים אותנו גם היום בשלג?
אל תטעו, למרות המראה הצחור והאחיד נסיעה בשלג בעומק שלעיתים הגיע לכמה עשרות סנטימטרים ובתנאי שטח משתנים היא משימה לא פשוטה בעבור אף כלי מוטורי ובהחלט חוויה מאתגרת של ממש לכמעט כל המכלולים המכניים.
אנחנו יוצאים לדרך. את תחילת הטיול המושלג אני עושה על סיפונו של הקאן-אם קומנדר החזק. עם מנוע 1,000 סמ"ק ושורשים קנדיים, הקומנדר אוכל את השלג הארץ ישראלי בלי מלח על פי המתכון הבלתי מנוצח – אין דבר שכוח לא יכול לפתור. הקבינה מרווחת, ההגה מתוגבר, משוכך וחוסך מהאוחזים בו מהמורות רבות וכל המערכות המכניות, ובמיוחד מערכת העברת הכוח לגלגלים, עובדות בסנכרון מושלם.
הטרה קרוס הנע לצידי נראה קצת פחות מרשים ועם יחידת הנעה חלשה משמעותית עם מנוע בנפח 600 סמ"ק המפיק 38 כ"ס הוא צריך כל העת להתאמץ ולעבוד קשה בהרבה כדי לחצות חלק מהשיפועים החדים או המכשולים שעל הקרקע. עם זאת, עם מעט נחישות, בעזרת ההנעה הכפולה ונעילת הדיפרנציאל החשמלית, הוא לא נתקע וממשיך בדרך.
אנחנו מתחלפים ואני עולה על הכלי הסיני עם קצת חשש ואכן בדקות הראשונות אחרי המעבר קשה שלא להתבאס מהכוח המוגבל ומההיגוי הקשה, אבל ככל שאני נמצא יותר מאחורי ההגה של הטרה קרוס אני לומד לחבב אותו יותר. נוחות הנסיעה באמת מצוינת ויכולת שיכוך המהמורות היא בהחלט ברמה גבוהה בכל סטנדרט. לא מדובר בבהמה כוחנית אבל הסיני זורח בשבילים מהירים ובזכות שלדה קצרה והיגוי די מדויק נוצרת תחושה של כלי נשלט שאפשר גם לשחק איתו. כמו כן ניתן לכוון את גובה ההגה, לוח המחוונים עשיר, המושבים די נוחים ועל אף שחגורת הבטיחות עם 4 נקודות כמו ברכבי מרוץ עלולה לעצבן בטיול מתון ללא ספק היא עדיפה מבחינה בטיחותית על החגורה "כמו במכונית" שבקומנדר.
למרות שמדובר בכלי הדגמות שעבר חיים קשים מאוד, למעט רעשים מדי פעם בעת העברה בין המצבים (יחס העברה נמוך/גבוה, ניוטרל והילוך אחורי) בתיבת ההעברה, כל המערכות עדיין מתפקדות היטב. התחושה בעת נהיגה היא של כלי מהודק בלי חופשים מיותרים וגם אף פלסטיק או דיפון לא זז ממקומו או צנח עלינו בזמן נסיעה.
השאיפה הייתה להגיע מאזור רמת רזיאל לכיוון נס הרים דרך השטח, אך במציאות, כמי שהיו הראשונים לחצות את השטח אחרי הסופה, נאלצנו שוב ושוב לשנות מסלול ולחפש מעקפים בגלל עצים שצנחו וחסמו את המעבר, עמודי טלפון שעברו למצב מאוזן ושאר מכשולים בלתי עבירים. לבסוף החלטנו להישאר באזור הפסגות המושלגות ופשוט לנצל עד תום, כמעט עד רדת החשכה, את הכלים המהנים הללו שמצליחים לספק לגוף מנות גדושות של אדרנלין ממריץ גם במהירות של פחות מ-30 קמ"ש_.
>> אטרף אמיתי: RZR900 מול ארקטיק-קאט ווילד-קאט 1000
