למרות שבהחלט ניתן לציין שכמעט כל מי שלא סובל מפוביות מוגזמות באשר לאפשרות גניבת פרטי האשראי שלו כבר התנסה לפחות פעם אחת בקניות באתרי המכירה ברשת, נראה כי הרוב המוחלט של הרכישות הן של פיצ'יפקס קטנים – כל מני גאדג'טים, אביזרי עזר ופרטי לבוש בדולרים בודדים ולא של דברים גדולים באמת ובוודאי לא רכישות של מכוניות אמיתיות.
גם אם שמים בצד את המנהלות, הבירוקרטיה, המסמכים, הקשיים שבייבוא, המסים והמכס נראה שאפילו רובם המכריע של קנייני הרשת הכבדים עדיין חוששים לשים את כספם על מכונית משומשת מבלי לראות אותה במציאות.
עם זאת, זה בדיוק מה שעשו בני זוג בריטים בשנות החמישים לחייהם שרכשו מכונית בת 45 שנה במכירה ב-eBay בעבור פחות מ-3,000 שקלים ומה שמעניין באמת הוא שהם החליטו לצאת מיד עם הוותיקה הממונעת לטיול אתגרי בעולם במשך 127 ימים, על פני 16 מדינות וכמעט 28,000 קילומטרים.
מסתבר שאחרי שהיו בנופשונים בתאילנד, אוסטרליה, גואה שבהודו ומקומות אחרים מסביב לגלובוס, קלייב וג'יליאן רייבן חיפשו דרך מקורית לחגוג 33 שנות נישואין.
לאחר בחינת כמה אופציות בני הזוג החליטו ללכת על מסע דרכים בן כמה חודשים אך החליטו לתבל את החוויה בניחוחות מימי נעוריהם ולעשות אותה בעזרת מכונית מתוצרת בריטניה מהסוג שהצמד יכול היה להרשות לעצמו ממש מזמן, בתקופה בה כל אחד מהם קיבל רישיון.
אחרי שמיקדו את החיפוש לרכבים שיוצרו בין סוף שנות ה-60 לתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים, בני הזוג התחילו לחרוש את הרשת ולבסוף מצאו ב-eBay טריומף 1,300 שמיד כבשה את ליבם.
אמנם לא מדובר בפיסה טכנולוגית, הנדסית או עיצובית מתקדמת במיוחד גם במושגים של הסיקסטיז אבל האקזמפלר נראה במצב חיצוני מצוין בתמונות, כלל מנוע שעבר שיפוץ לפני לא יותר מדי זמן והכי חשוב הציג מחיר "קנה עכשיו" של 500 לירות שטרלינג בלבד.
לאחר שארגנו את איסוף המכונית וכמה טיפולי תחזוקה שוטפים כדי "לישר קו" בחודש יוני הם יצאו מביתם בשפילד למסע של חייהם שלקח אותם, על סיפונה של הגרוטאה המזדקנת, לצרפת, גרמניה, פולין, צ'כיה, אסטוניה, ליטא, לטביה, רוסיה, מונגוליה, סין, לאוס, תאילנד, קמבודיה, מלזיה, סינגפור והודו.
עם גיר ידני, מנוע 1,300 סמ"ק עם 61 כ"ס וללא מזגן, מערכת מולטימדיה חדשנית, בידוד מתקדם מהסביבה או כל אביזר נוחות טריוויאלי הקיים בכל רכב מודרני אין ספק שהמסע אליו יצאו בני הזוג לא היה צפוי להיות "סיבוב בפארק" אבל בהחלט אפשר להם לחוות כל מקום בו ביקרו ממקור ראשון ללא כל פילטרים.
בני הזוג חילקו ביניהם את מלאכת הנהיגה והקפידו לבלות יום רגוע אחד בלי נסיעות אחרי כל ארבעה ימים על הכביש.את הלילות העבירו השניים באתרי קמפינג או במוטלים זולים.
קלייב סיפר, לאחר שחזרו לממלכה המאוחדת מן המסע עמוסי חוויות לפני מספר שבועות, כי לפני שיצאו להרפתקה רוב החברים שלהם היו בטוחים שהם השתגעו: "הם היו משוכנעים שהרכב הישן לא יעמוד בזה וחששו גם מרמת הבטיחות שלו שלא עומדת כמובן בסטנדרטים של היום".
אבל בני הזוג החליטו שלא להתרגש ממסע ההפחדות של החברים ולמרות שהמכוניות הבריטיות של שנות השישים והשבעים לא זכו לרקורד אמינות מרשים במיוחד, בלשון המעטה, הם היו נחושים בדעתם לעשות את הטיול הגדול שחלמו עליו כשהיו צעירים ומעולם לא יצא אל הפועל.
"קניתי את המכונית הזאת ב-500 לירות שטרלינג, כך שגם אם הייתה מתפרקת לחלוטין ומתקלקלת ללא תקנה מתישהו באמצע הדרך, לא היה מדובר באובדן כספי גדול במיוחד", מסביר קלייב שעובד כמהנדס מנועי דיזל עצמאי ובשל כך מצויד ביכולת טכנית גבוהה. "בזכות העובדה שהמכונית קלת משקל ובעלת הנעה קדמית, יש לה יכולת עבירות טובה בשבילים ובדרכי עפר כמוהם חווינו לא מעט במהלך הטיול. התקלה היחידה שעיכבה אותנו הייתה במדבר גובי בדרום מונגוליה - היה שם כל כך חם שהדלק היה מתאדה מהקרבורטור עוד לפני שהוא הספיק לשמש להצתה.
כמו כן ביצעתי כמה תיקונים לאורך הדרך, אבל דברים קטנים בלבד. לקחתי איתי מספר חלקי חילוף ליתר ביטחון וברוב הגדול לא השתמשתי. אם הייתי צריך למצוא חלק אחר או להעזר בכלים שלא היו לי תמיד היה קל למצוא מכונאים מקומיים שהתלהבו מעל ומעבר ושמחו לעזור לנו", מסכם קלייב את פרק התחזוקה. בני הזוג צברו במהלך הטיול אין סוף חוויות משמחות ובלתי נשכחות אך "זכו" גם לחוויה מפחידה מאוד אחת: "לקראת סוף המסע כשהיינו בהודו התחלנו לנהוג בלילה. מאחר שלא נשאר לנו הרבה זמן ורצינו להספיק לראות עוד כל כך הרבה דברים", נזכר קלייב באותו אירוע מצמרר, "לילה אחד, מצאנו את עצמנו נודדים לאורך כביש מסוים. מקומיים שפגשנו בדרך אמרו לנו שזה אזור מסוכן במיוחד ושכדאי לנו לעצור לחניית לילה, אבל אנחנו בחרנו להמשיך. היינו היחידים על הכביש ופתאום ראיתי לפנינו מחסום בדמות ערימת צמיגים בדרך כשהתקרבנו והאטנו ראיתי שלידו מחכה קבוצה של גברים עם מקלות, לפני שהספקנו להבין מה קורה הם הקיפו את הרכב במבטים מאיימים. אני החלטתי לא להתמהמה הצמדתי את דוושת הגז לרצפה ולא לעצור לא משנה מה יקרה, הם דפקו על הרכב עם המקלות ואחד מהם ניסה לחסום לי את הדרך אבל בסוף בזכות מהירות התגובה שלי הצלחתי להתחמק מהם".
החוויה המפחידה הזו בישורת האחרונה של הטיול לא הותירה בהם טעם רע ולמעשה הם כבר התחילו לחלום ולתכנן מסע דומה גם בשנה הבאה.
