יש להניח שאתם בוודאי תוהים מדוע אנחנו מספרים לכם על מאורע שעל פניו נראה כמו שום דבר שצריך לספר עליו בבית. ובכן אמנם הכלים של חמשת הרוכבים הם הכי סטנדרטיים שיש בשוק, קטנועים עם מנועים צנועים בנפח 125 סמ"ק ממש כמו אלה שממלאים את רחובות הערים, וגם חמשת הרוכבים הם אנשים רגילים מהישוב ולא סלבריטאים מפורסמים או רוכבי אופנועי מרוצים מפורסמים מהעולם, אבל בכל זאת משהו יהיה מיוחד באותו מפגש בתחנת הדלק. זאת תהיה נקודת ההתחלה לטיול קטן שהחבר'ה יצאו אליו הלילה: מסע של 1630 קילומטרים ב-24 שעות.
חתיכת טיול
כן, כן, זאת אינה טעות. 1000 מייל ביממה אחת על קטנועים שמיועדים לנסיעות עירוניות קצרות.
אופנוענים הם בדרך כלל חבר'ה חובבי אתגרים וריגושים ובדרך, בין שיא מהירות אחד לקפיצה גבוהה אחרת, נוצר בשנת 1984 בארצות הברית סוג של אתגר דו גלגלי חדש: "איירון באט" - ישבן הפלדה, או במילים אחרות מסע למרחק של לפחות 1000 מייל (מעט יותר מ-1600 ק"מ) על כלי תחבורה דו גלגלי בלא יותר מ-24 שעות.
ברחבי העולם מתקיימים מדי פעם מסעות איירון באט גדולים במקומות שונים בעולם אבל במהלך השנים האתגר הזה מושך אליו עוד ועוד קבוצות קטנות ורוכבים בודדים שיוצאים למסע שובר הישבנים הזה באופן עצמאי ומצטרפים לאיגוד ה Iron Butt העולמי.
1600 קילומטרים רצוף, על קטנוע
לפני זמן מה שלומי מילבאום, חוקר פרטי ורוכב אופנוע ותיק, נדלק על הרעיון והחליט לצאת למסע כזה כאן בארצנו הקטנטונת. מילבאום, שביום יום רוכב על אופנוע ב.מ.וו יוקרתי עם מנוע בנפח 1200 סמ"ק, החליט שזן לא חוכמה לבצע את אתגר ישבני הפלדה על האופנוע הגדול והמפנק שלו והחליט שקטנוע עירוני פשוט בנפח של 125 סמ"ק יהיה הכלי הנכון למשימה.
מילבאום לא חשב שיהיו עוד חבר'ה שירצו לצאת למסע שובר ישבנים שכזה על גבי קטנוע אבל לאחר שיטוט בפורום 125 סמ"ק של מועדון האופנועים הישראלי נמצאו עוד ארבעה "משוגעים" שהחליטו ללכת על זה.
נציגי חברת עופר אבניר, יבואנית קטנועים ואופנועים גדולה, שמעו על הקבוצה שמתארגנת והחליטו להשאיל לחבר'ה שלושה קטנועים מתוצרת קימקו ופיאג'ו וכרטיס תדלוק.
האופנועים כוללים 2 קטנועי 125 מפסגת ההיצע בנפח הזה (פיאג'ו X EVO וקימקו דאון טאון) המציעים נוחות וביצועים משופרים יחסית לקטגוריה, אבל גם קטנוע קימקו מובי 125 שהוא קטנוע עירוני, זול ובסיסי עם גלגלים קטנים שללא כל ספק לא נועד לשמש לנסיעות בין עירוניות ובוודאי לא כאלו של 1600 קילומטרים.
במדינה קטנה כמו שלנו 1600 קילומטרים הם לא עניין של מה בכך ולכן החבורה הכוללת את היוזם שלומי מילבאום ואת המצטרפים הנלהבים: משה שפירא, סרגיי קפלן, מוטי אלפייה ושי כץ תחצה את המדינה לאורכה ולרוחבה. המסע יצא כאמור ממחלף גלילות לעבר התחנה הראשונה בחרמון, מהחרמון ירכבו החבר'ה לראש הנקרה ומשם לאורך קו החוף לקיבוץ יד מרדכי שעל גבול רצועת עזה. משם ימשיכו דרומה למצפה רמון ומשם לאילת.
חברים, זה לא נגמר. כל המסע הזה מתל אביב לאילת דרך החרמון יעמיד את מדי המרחק באופנועים על קצת פחות מ-1200 קילומטרים לכן לאחר מנוחה של דקות ספורות ליד שפת הים האדום החבורה תמשיך בדרכה בחזרה צפונה על כביש הערבה, כביש ים המלח ומשם לירושלים ובחזרה לנקודת ההתחלה שהיא גם נקודת הסיום במחלף גלילות.
אתגר לאדם ולמכונה
מעבר לאתגר האנושי לשמור על עירנות במשך שעות ארוכות של רכיבה ולשרוד שעות ארוכות על מושב קטנוע עירוני מדובר גם באתגר לא פשוט בכלל לאופנועים צנועי הנפח המיועדים לתנועה עירונית שכדי לעמוד במסגרת הזמן יצטרכו לעבוד ברציפות שעות ארוכות במצערת מלאה בפול גז וטווח סיבובי מנוע גבוה מאוד.
יש ביניכם בוודאי החושבים שמדובר באתגר משולל הגיון ומיותר אבל זה בדיוק מה שיפה לדעתנו ואחרי שהחבר'ה יתאוששו נפרסם את חוויות המסע שלהם גם כאן.
