רוכבים עם אלופים

לסאמולי ארו הפיני כנראה לא הייתה הרבה ברירה עם אבא שכל חייו נעו סביב אופנועים, אשר בסופי שבוע היה מתחרה להנאתו בתחרויות חובבים ובשאר ימי השבוע היה מתקן אופנועים לפרנסתו. היה זה טבעי וצפוי שגם את בנו הוא ינסה להדביק בחיידק. הוא הצליח, כנראה לא בקלות, להתאפק עד שהעולל הגיע לגיל שלוש. בגיל שלוש הוא קנה אופנוע, לא צעצוע חשמלי מפלסטיק אלא אופנוע אמיתי עם מנוע קפיצים והכל, כמתנה לבנו וסאמולי רכב לראשונה על האופנוע הקטן. מאז, כבר יותר משלושים שנה זה בעיקר מה שהוא עושה.

הפיני החביב מחזיק בלא פחות מ-5 אליפויות עולם באנדורו ועדיין בשיחה איתנו מתלהב לדבר על אופנועים, מנועים ורכיבה כאילו היה אחרון הנערים המתלהבים שזה עתה קיבלו רישיון לאופנוע.

מכירים את המשפט "החיים קורים בזמן שמתכננים תוכניות אחרות"? גם ההחלטה החשובה ביותר בקריירה של ארו התרחשה במקרה: במשך שנים ארו התחרה בעיקר בתחרויות מוטורקרוס. הוא בהחלט הצליח בצורה יפה אך לא הצליח לפרוץ מחוץ לגבולות פינלנד. ב1999 הוא החליט לנסות את מזלו גם ברכיבת אנדורו. הוא התקדם יפה במהלך העונה ולקראת המרוץ האחרון של העונה ניצב בפני דילמה. באותו סופשבוע התקיימו שני המרוצים המסכמים של העונה באנדורו ובמוטוקרוס בסבב הפיני. באנדורו הוא היה ממוקם במקום השני ובאליפות המוטורקרוס – ראשון. ארו התלבט באיזה מרוץ להשתתף ולסוף הוא החליט להשתתף ביום הראשון של מרוץ האנדורו ולפי התוצאה להחליט אם בשני להשתתף במרוץ האנדורו או המוטוקרוס. ארו ניצח ביום הראשון של מרוץ האנדורו והחליט לוותר על מרוץ (ולמעשה תואר האליפות) המוטוקרוס. כך זכה ארו באליפות האנדורו הארצית שסללה את דרכו במהירות לתארים העולמיים.

פרש מרכיבה אבל רוכב ללא הפסקה

בשנה שעברה, לאחר לא מעט שנים באליפויות העולם, החליט להוריד הילוך, לפרוש מהסבב העולמי ולנוח מעט. לנוח זה כנראה מושג יחסי ומסתבר שגם אחרי שפרש הוא רשם השנה יותר מ200 ימים ולילות מחוץ לבית בדרכים: כך למשל הוא עדיין מתחרה בסבב האליפות הגרמני, משתתף בצוות רוכבי המבחן והבוחנים של ק.ט.מ ומשמש גם כפרזנטור ומדריך מטעם החברה בכל מיני מקומות ברחבי העולם.

לישראל הוא הגיע בהזמנת חברת חברת מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ והוסאברג כדי לתת לרוכבים המקומיים הזדמנות לפגוש, להתרשם ובמיוחד ללמוד לרכב כמו אלופים.

בגדול ארו מציין שהוא הופתע לטובה מהרוכבים הישראלים, מהידע ומרמת הרכיבה הגבוהה שלהם, מה שלא הפריע לו, אגב, להגיע לשיאי מסלול מקומיים חדשים שהציגו זמנים שהשאירו את הרוכבים המקומיים פעורי פה.

למרות שלל התארים והרמה המקצועית אליה הגיע, ארו נותר בן אדם חביב ולבבי, סחבק פיני ששמח לחלוק עם הרוכבים החובבים (לפחות ביחס אליו) המקומיים שלל חוויות ולתת להם טיפים לרכיבה תחרותית ממקור ראשון.

ארו העביר כאן קורס מצומצם, אחד על אחד, ל-16 רוכבים שהיו מהירים להירשם וכמו כן השתתף בשני ימי רכיבה חופשיים במסלולי אנדורו מאולתרים בצפון ובדרום הארץ.

"ברכיבת שטח, חוץ מטכניקה, יש משמעות גדולה גם לנחישות. צריך לזנק בפול גז ואחרי זה לתת עוד גז – כמו להגיע לווליום 11 כדי להיות באמת ראשון".

ארו, כך מסתבר, הוא מאמין גדול של המושג "קשה באימונים, קל בקרב" ולכן דווקא באימונים, בניגוד למרבית הרוכבים, הוא נותן את כל כולו. "אמנם באימון אני לא בתחרות עם אף אחד אבל מצד שני באימון אני יכול להרשות לעצמי להתקע, להתעכב או אפילו להתרסק. במרוץ אסור לעשות טעויות כאלו, כל איבוד זמן הוא קריטי ולכן חשוב לדעת בדיוק מתי אתה עובר את המגבלות שלך ושל האופנוע כדי שבמרוץ עצמו תוכל לרכב קצת יותר לאט מתחת להן, בטווח הבטוח".

סאמולי ארו מדווח שהוא התלהב מהמדינה השוקקת ושהוא מתכננן להגיע לכאן שוב גדי לברוח קצת מהקור הפיני בחורף לחופשה. חופשה? "כן, עם המשפחה", מציין ארו, "אהה כן זו גם תהיה הזדמנות מצוינת לרכב, כי באירופה התנאים קשים בשיא החורף". מכור אמיתי כבר אמרנו?

>> קן בלוק מאתגר את חוקי הפיזיקה