בעבור רוב האנשים תא מטען שכזה הוא די והותר כמעט תמיד ורק במקרים נדירים, כשצריך להעמיס קצת יותר, קיים צורך להתקמבן על גגון, צ'ימידן ענק לגג או חבר שיגיע עם הרכב המסחרי של העבודה...
אבל מסתבר שעם קצת רצון ויכולת אלתור גם משפחומטית סדאן ואפילו מכונית סופר מיני צנועה יכולות להכיל כמות אדירה של מטען – כפי שניתן לראות בתמונות ובסרטון שלפניכם שצולמו בקוריאה. מסתבר שהישראלים הם לא גדולי הקומבינטורים.
לא, לא מדובר בניסוי העמסה קיצוני כחלק מהתהליך המפרך שיצרניות הרכב עושות על מנת לבחון את התוצרת שלהן בתנאי קיצון וגם לא באתגר הזוי מתוכנית ריאליטי, אלא בעוד אספקט של המתיחות ביחסים בין צפון לדרום קוריאה.
מסתבר שבשנים האחרונות, כחלק מרצון להגיע לנורמליזציה ביחסים בין צמד המדינות היריבות, הוקם איזור תעשיה באזור המפורז בין החלק הדרומי לצפוני (בדומה לאזיור התעשייה ארז בין רצועת עזה לישראל) שאפשר לחברות ולאנשי עסקים מהדרום העשיר להעסיק פועלים מצפון קוריאה הענייה.
למרות שהמתיחות בין הקוריאות ירדה מראש מהדורות החדשות בימים האחרונים, בשטח המתיחות נמצאת בשיאה ולנוכח האיומים הנמשכים מצידו של קים ג'ונג און, בסיאול החליטו שלא לקחת צ'אנס ולהורות ל-175 מאזרחיה העובדים במתחם לעזוב את המקום בדחיפות ולחזור הביתה מתוך ידיעה כי יתכן ועולם לא יוכלו לשוב עוד למקום עבודתם.
מאחר, כפי שדיווחנו לכם כאן לא מכבר, שבניגוד מוחלט לשכנתה מדרום, קוריאה הצפונית היא מדינה נחשלת מאוד מבחינה מוטורית וכמות המכוניות בה היא מהנמוכות בעולם, אנשי העסקים הדרום קוריאנים שניסו להציל כמה שיותר מהסחורה והציוד שנותרו בעסקים שלהם במתחם האזור המפורז לא יכלו להתארגן על הובלה מסודרת החליטו לאלתר ולהפוך את רכביהם הפרטיים למובילי סחורה עם כושר העמסה שלא מבייש משאית קטנה.
בעזרת הרבה סבלנות, חבלים וסרטי הדבקה הם הוכיחו שהצהרות היצרנים על נפח העמסה של כ-500 ליטרים במשפחתית סדאן ממוצעת הן מאוד שמרניות וממש לא לוקחות בחשבון אזורים ברכב המציגים פוטנציאל העמסה לא מבוטל.
מיותר לציין שאנו כאן ב-mako רכב מתקשים להמליץ על נסיעה ברכב שהמשקל שהועמס עליו גורם למרכב שלו כמעט לגרד את האספלט או בכזה שבמקום לראות את הכביש, הנהג רואה מבעד לחלון הקדמי בעיקר ערימות על ערימות של ג'ינסים, אבל אין ספק שמדובר בתמונות מרהיבות המציגות את המשבר הקשה שעלול להשפיע על כל העולם מזווית מעט משעשעת.
