אבל ביננו, בואו נהיה כנים עם עצמנו. מעבר לחולמות הנוסטלגיים אף פעם אי אפשר היה להתפרנס כאן, רמת החיים שלנו בעבר הייתה הרבה יותר נמוכה והטירונות בגולני הייתה זוועה.
גם בהקשר של מכוניות אנשים נוטים לעשות אידיאליזציה של הגלגלים שהיו להם או שהם חשקו בהם בעבר וגם כאן אנשים נוטים לשכוח שהמכונית מלפני כמה עשורים היו לא מאובזרות, התקלקלו כל שני וחמישי וגם סבלו מאחיזת כביש מסוכנת ומביצועים די עלובים.
אפילו אנחנו, עיתונאי הרכב, נוטים מדי פעם להתרפק יותר מדי על העבר, על המכוניות המתקשרות של פעם עם המשב החוזר מההגה וחדוות הנהיגה אבל עם יד על הלב כמעט כל משפחתית הכי אפרורית שמעלה בנו פיהוק עושה היום בית ספר למכוניות הלוהטות מלפני כמה עשורים.
בתוכנית הרכב האמריקאית The Car Show החליטו לבחון את זכרונות העבר בסטנדרטים של 2011 וזימנו שני חלומות מוטוריים מדהימים ומתוחזקים במצב חדש מהאייטיז כדי להתחרות עם כמה מכוניות ממודל 2011 .
ראשונה להתייצב הייתה הפרארי 308 GTS שגם היום אפשר להגיד עליה שהיא אחת המכוניות היפות ביותר שיוצרו אי פעם. ה-308 שעוצבה על ידי סדנת פינינפארינה והייתה מצוידת במנוע מרכזי נחשבה בזמנו למכונית על יוקרתית. היא גם כיכבה בסרטים רבים.
מי לוקח? אקזוטיקה מהעבר מול אפרוריות מההווה
שנייה להופיע היישר מהעבר היא הדלוריאן היחודית על גוף הנירוסטה ודלתות כנפי השחף שלה שמוכרת לרובנו כמכונת הזמן בסדרת סרטי "בחזרה לעתיד".
אל מול הפרארי האדומה והלוהטת התייצבה המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית, הטיוטה קאמרי.
במונחים ישראליים הקאמרי נחשבת למכונית מנהלים אך בסדרי הגודל של השוק האמריקאי מדובר במשפחומטית הכי אפרורית ומעלת פיהוק שיש.
אל מול הדלוריאן שבאייטיז כולנו היינו משוכנעים שהיא כל כך מהירה עד שהיא מסוגלת לקחת אותנו במרחבי הזמן הועמדה טיוטה נוספת ושוב לא היה מדובר בדגם ספורטיבי של החברה היפנית אלא בסיינה – לא יותר ממיני-וואן משפחתי שבדרך כלל משמש להובלת שלל ילדים בדרך לקניון או לחוגים.
ומה היו התוצאות? טוב, לא נהרוס לכם את המתח אבל איך נגיד את זה בעדינות? אם אתם מסוג האנשים האוהבים להתרפק על העבר ולציין כל הזמן כמה הכל היה פעם מדהים ומרגש אולי כדאי שתוותרו על הצפיה בו.