מראש אני מתנצל בפני כל הוירטואוזים המומחים, אך נראה גם שהרוב הגדול של האנשים אפילו לא מחזיקים באיזו טכניקת משחק מתוחכמת ופשוט לוחצים במהירות, ללא הגיון מיוחד, על הכפתורים בג'ויסטיק. מתוחכם או לא, על דבר אחד נראה שכולם מסכימים - אין ספק שמדובר במשחקים משחררים מאוד.
כיום נראה שטקן הוא משחק הקרבות הפופולרי ביותר אך חשוב לדעת ש"סטרייט פייטר" הקדים אותו בשנים לא מעטות והיה למעשה משחק הקרבות הראשון שהציע, כבר ב-1987, בחירה בין מספר רב של לוחמים שלכל אחד יש סגנון לחימה היחודי לו.
בשנת 1991, עדיין מספר שנים לפני "טקן", יצאה הגרסה השנייה של לוחם הרחובות אשר כללה שלבי בונוס שהופיעו לאחר מספר ניצחונות בקרבות מול לוחמים אחרים.
כך למשל בשלב מסוים קיבל השחקן אופציה לכלות את זעמו על מכונית חונה ולהרוס אותה כליל.
אמנם היום הגרפיקה הדו מימדית הזו נראית לא משכנעת ואפילו מעט מטופשת אבל אז זה נראה לא פחות מפורץ דרך והכי ריאליסטי שאפשר לדמיין.
מקור ההשראה
מעריץ נלהב אף החליט להפיק לאחרונה גרסה ריאליסטית יותר לשלב הבונוס של המשחק בו מרסקים מכונית, אך במקום לשבת עם מחשב מודרני ולקרוע את התחת כדי לתכנת את ההתרחשות בצירוף עטיפה גרפית מעודכנת בחר המעריץ להתעטף בתלבושת ג'ודו - ממש כמו הלוחם החביב עליו RYU - לקרוע ולהרוס במציאות מכונית קיה אמיתית בידיים חשופות, ממש כמו במשחק.
גרסת המציאות
