היום לכמעט לכל ילד יש אוסף לא מבוטל של מכונית צעצוע בכל הצבעים ובכל הגדלים, אבל פעם, בעידן לפני שהכל היה מיוצר בסין ונמכר "על המשקל", הילדים הרבה יותר העריכו את מכוניות הצעצוע שלהם והיו נקשרים לכל אחת ואחת מהן.
באותם ימים הבנים אספו את המכוניות הקטנות של מצ'בוקס או הוט ווילס שהיו מבוססות על עיצובים של דגמי רכב אמיתיים בקנה מידה של 1:43 או 1:72 ואותם ניתן היה להסיע במהירות על הרצפה או במסלולים ייעודים. במקביל היו כאלה שאספו את דגמי המשאיות מבית טונקה (Tonka) שהיו גדולים בהרבה והציגו עיצובים די רבועים הדומים בעיקר לציורי ילדים ולא לדגמים שבאמת קיימים על הכביש.
היתרון של משאיות הצעצוע של טונקה, שהיו עשויות מפלדה, היה החוזק המבני שלהן הבלתי ניתן לשבירה בשום דרך שהיא על ידי ילדים היפר אקטיביים, וכדי להמחיש את חוזקן בזמנו היו פרסומות בהן מכוניות אמיתיות דרסו דגמי טונקה ואלו שרדו את ההתעללות ללא פגע.
אבל כשהפך לנער כמו רבים אחרים, בשלב מסוים אוסף משאיות הטונקה של דואן החל לצבור אבק עד שלבסוף נזרק לפח.
דואן המשיך את חייו כרגיל, בלי יותר מדי מחשבות על משאיות הצעצוע שאהב, עד שיום אחד לפני מספר שנים אמו של דואן קנתה ביריד צדקה משאית גרר טונקה מבציר 1969 כדי לקשט את משרד חברת הגרירה של המשפחה, אשר הוקם על ידי סבו של דואן בשנת 1947.
לאחר זמן מה, בעודו חולף ליד הקישוט שאמו הביאה למשרד, דואן נתקף בפרץ געגועים למשאיות הצעצוע שאהב וברגע של השראה החליט לבנות משאית גרר זהה למשאית הצעצוע שבמשרד - אבל בגודל מלא.
בשלב ראשון דואן קנה ב-$700 טנדר שברולט סילברדו מודל 1984 ולאחר שהסיר ממנו את כל חלקי המרכב ונשאר רק עם שלדה, גלגלים ומנוע וי 8 גדול החל בתהליך הבניה מאפס.
הוא השתמש במשאית הצעצוע שבמשרד לכל המדידות והקפיד לשמור על הגדלה בקנה מידה מדויק.
לאחר שסיים את המדידות החל בעבודת ריתוך וכיפוף חלקי הפח שהייתה באופן מפתיע קלה יחסית מאחר שמשאית הצעצוע הציגה מבנה מאוד רבוע.
דואן צבע את המרכב בלבן ואת הפגושים באדום ממש כמו במשאית הקטנה והזמין גם סט מדבקות זהות לאלו שהיו בצעצוע משנת 1969.
אך דואן לא הסתפק בכך והקפיד לשחזר גם את תא הנוסעים בצורה מושלמת כולל המיקום המשונה של ההגה מימין למושב הנהג ולא מולו, ואת גודלו הזעיר.
גם במנוף הגרירה הקפיד על נאמנות מלאה למקור ולא התקין וינץ' חשמלי מקובל אלא גלגלת ידנית שבהחלט מקשה מאוד על האפשרות האמיתית של רפליקת הגרר של טוניקה באמת לשמש כגרר פעיל, זאת על אף שמבחינה טכנית בהחלט יש לה יכולת לגרור מכונית נוסעים בגודל סביר.
דואן השקיע במשך שנה לא מעט שעות פנויות בפרויקט אך זה עלה לו, בזכות הרבה עבודה עצמית, רק 5,000 דולרים. הוא מספר שהתגובות מהסביבה נלהבות מאוד ושמשאית הטונקה מושכת הרבה תשומת לב בכל מקום שהוא מגיע אליו איתה, כמו כן הוא מדווח שקיבל הצעות רבות לרכישה של הרכב כולל כאלו שנקבו בסכומים יותר מכפולים מזה שדואן השקיע בפרויקט, אך דואן מצהיר שאין לו שום כוונה למכור שכן שום סכום לא שווה הגשמה של חלום ילדות.
>> צפו: סיטרואן וטויוטה משחקות במכוניות צעצוע