בשנים האחרונות יצרני מכוניות ספורט נכנסו לאובססיה בכל הקשור לזמני ההקפה של מסלול המרוצים נורבורגרינג שבגרמניה. ההקפה של המסלול באורך 22.8 קילומטרים עם 73 פניות ושלל שינויי גובה הפכה לסוג של אמת מידה באשר ליכולות של הרכב ולמקדמת מכירות משמעותית.
אך הרינג הוא לא רק מסלול ניסוי סגור של יצרניות הרכב ומשמש בעיקר כמסלול פתוח, מעין כביש אגרה, לציבור הרחב שיכול להגיע עם רכב מכל סוג שהוא ובתמורה לסכום נמוך להקיף את המסלול האייקוני.
יש כאלה שבאים בשביל החוויה, אחרים מגיעים עם מכוניות הספורט שלהם בתקווה לנסות למשוך אותן לקצה איפה שמותר ויש כאלה שמתמכרים ומגיעים פעם אחר פעם לנורדשלייפה כדי להקיף שוב ושוב את המסלול במטרה להגיע להקפה האולטימטיבית.
ברוב המקרים מדובר בנהגים עם מכוניות ספורט רציניות או מכונית משופרת מאוד שמקפידים, בהתאם לתקציב, להצטייד בכלי האידיאלי כדי להשיג את זמן ההקפה הטוב ביותר האפשרי, אבל מסתבר שיש גם אנשים אחרים ובעקבות פרק מהעונה החמישית (2004) של "טופ גיר" בו ג'רמי קלארקסון שם לעצמו ליעד להקיף את הנורבורגרינג בפחות מעשר דקות עם מכונית דיזל (במקרה של קלארקסון יגואר S טייפ עם 207 כ"ס), נהג אלמוני מבורדו שבצרפת החליט לסמן לעצמו יעד זהה ובחר למשימה את הרכב המאוד צנוע שלו בדמות סיטרואן AX.
חשוב להבהיר כבר עכשיו - לא מדובר ברכב שעבר מסכת שיפורים מקיפה ואפילו לא בגרסת ה"ספורט" המקורית של ה-AX עם מנוע 1.3, צמד קרבורטורים כפולים ו-95 כ"ס (עם משקל עצמי של 715 ק"ג מדובר ביחס הספק משקל סביר), אלא בגרסת הדיזל הכי רחוקה מכל ניחוחות ספורטיביים עם מנוע בנפח 1.5 ליטר ללא טורבו המפיק 52 כ"ס וביצועים לא מאוד מרשימים בלשון המעטה: כמעט 15 שניות חולפות מרגע שחרור המצמד ועד מעבר למהירות תלת ספרתית ומהירות מרבית של פחות מ-160 קמ"ש.
מסתבר שהעקביות משתלמת ולאחרונה, אחרי 118 הקפות של הרינג, האיש הצליח סוף סוף להשיג את היעד ולעצור את השעון כעבור 9 דקות ו-55 שניות, הישג כמעט בלתי נתפס לגרוטאה שכזו.