"בודפשט? מה בדיוק איבדת שם?” שאל חבר כשסיפרתי לו בהתרגשות שבתוך מספר ימים אני ממריא לבירת הונגריה.
"אהה, אני נוסע לעשות שם קורס דריפטינג", התקשתי להסתיר את החיוך הרחב שנמרח לי על כל הפנים.
"קורס מה? דריפטינג? מה זה בדיוק הדבר הזה?”
"קורס דריפטינג. אתה יודע, סחיפות צד עם הרכב, החלקות ארוכות של החלק האחורי של המכונית, איך אני אסביר לך, נו, חארקות".
"ובשביל לעשות חראקות צריך לנסוע עד הונגריה?”
מסתבר שכן, כי גם אחרי אלפיים שנות גלות ו-63 שנות תקומה ועל אף שכבר מאז שנות השמונים של המאה העשרים מדברים כאן על הסדרת החוקיות של הספורט המוטורי וקורסי נהיגת מרוצים כמו בכל מדינה על הגלובוס, אפילו די פרימיבית, ולמרות שחוק הספורט המוטורי עבר בכנסת מזמן, תמיד רגע לפני ההגעה ל"ארץ המובטחת" נמצא עוד איזה מכשול שמונע ומעכב את העניינים בעוד אי אלו שנים.
ככה זה נראה: קורס דריפטינג בהונגריה. צילומים: נעם וינד ואפרת הופמן, עריכה: אודליה כהן
וכך מצאתי את עצמי, עם עוד כמה חובבי נהיגה, על מטוס בדרך להכשרה מקצועית מעבר לים מתוך תקווה ששילוב של מעט כישרון, הרבה תשוקה, הדרכה צמודה והשמדה של כמה סטים של צמיגים תהפוך אותנו לדריפטרים מדופלמים.
היו שם צמד אחים העוסקים ביבוא מותגי אלקטרוניקה גדולים, סטודנט חובב דריפטינג נלהב, בחורה סינית המתגוררת בקליפורניה ואפילו איש היי-טק ממולדת הדריפטינג, יפן, המתגורר מזה שנים בישראל.
דריפטינג: על שום מה ולמה
ספורט הדריפטינג נולד אי שם בשנות השבעים ונשאר במשך שנים בגדר תופעה מחתרתית. בסוף שנות השמונים נרשמו מרוצים רשמיים ראשונים ביפן ורק באמצע שנות התשעים הדריפטינג יצא את גבולות המדינה והחל לצבור תאוצה ופופולריות בארצות הברית, באוסטרליה וגם באירופה.
הדריפטינג הציע לצופים חוויה ויזואלית שנעלמה ממסלולי המרוצים במקביל לכך שהמכוניות והנהגים הפכו לטכנוקרטיים וממוחשבים ושכחו בדרך שבראש ובראשונה הם אמורים לספק שואו לקהל.
אל מול היובש בענפי הספורט המוטורי המרכזיים סצנת הדריפטינג הצעירה הציעה אווירה משוחררת והרבה פאן למשתתפים ולצופים. דחיפה משמעותית אל עבר התודעה הציבורית נרשמה בשנת 2006 בעקבות החלק השלישי של סדרת הסרטים "מהיר ועצבני" שעלילתו מתרחשת על רקע סצנת הדריפטים בטוקיו.
גם מהפכת היו-טיוב והתפוצה הויראלית תרמה ודריפטים הפכו לסרטוני המכוניות הנצפים ביותר ברשת. נהגים כמו קן בלוק העלו לרשת סרטוני דריפטים מושקעים ביותר והפכו לכוכבי רשת עם עשרות מיליוני צפיות.
החלקה מעבר לים
אדם פרנק ואפרת הופמן נפגשו כמדריכי נהיגה בבית ספר מסלולים לנהיגה מתקדמת בישראל, התאהבו אחד בשני ובספורט הדריפטינג ובעקבות האהבה המשותפת העתיקו את מגוריהם להונגריה שם קיימת סצנת דריפטים שוקקת.
שניהם משתתפים באליפות הונגריה ובאליפות אירופה בדריפטים ולפני כשלוש שנים הם ייסדו על אדמת הונגריה את MyWay, בית הספר העברי הראשון לדריפטר הציוני המתחיל.
הליווי של הופמן ופרנק מתחיל עם הנחיתה בנמל התעופה ונמשך באופן צמוד במשך כל סוף השבוע של הקורס. "בניגוד לכל מיני קורסים ברחבי העולם מי שבא אלינו לא רק מקבל קורס נטו של כמה שעות על המסלול", מסבירה הופמן, "אלא סוף שבוע חווייתי מלא הכולל הרבה כיף, יציאות ובילויים. אנחנו אוהבים לארח ולבלות והאהבה למכוניות היא נקודת חיבור בין האנשים שבחלק גדול מהמקרים חוזרים מהקורס לא רק עם ידע בסחיפות צד וחוויה מוטורית אלא גם עם חברים חדשים".
בודפשט היא לא ניו יורק וגם לא תל אביב אבל כשמסתובבים עם פרנק והופמן בהחלט לומדים להכיר עיר שוקקת עם מקומות אופנתיים שלא נגלים לתייר המזדמן.
ועדיין, לא טסנו לבודפשט כדי לגלות את מקומות הבילוי האופנתיים או לאכול גולאש וקיורטוש, אלא כדי להעלות הרבה עשן תוך כדי נהיגה על הצד. את המנה העיקרית אנו מקבלים למחרת בשדה תעופה סובייטי ישן בפאתי בודפשט. שם מחכה לנו שורה של מכוניות ב.מ.וו מסדרה 3 משנות השמונים וראשית שנות התשעים בהן הושתלו מנועי וי.8 חדישים בעלי הספק ידידותי של כ-325 כ"ס והמון מומנט בכל מצב.
אדם מסביר שהבחירה בדגמים הישנים נובעת ממשקלן הקל של המכוניות העומד על פחות מטון ובשל העובדה שדגמים חדשים יותר כוללים שלל מערכות בקרה אלקטרוניות שלא מתאימות לדריפטים. מעבר להתקנים בטיחותיים המתבקשים בכל מכונית מרוץ מקצועית כמו כלוב התהפכות, כסא באקט, חגורות עם 4 נקודות עיגון ועוד המכוניות מצוידות גם באבזור ייחודי למי שרוצה לנסוע בעיקר על הצד כמו בלם יד הידראולי, דיפרנציאל מרותך, יחסי העברה מקוצרים בגיר והגה עם זוויות הטיה גדולות בהרבה מהסטנדרט.
מעבר למכוניות המרוץ, המתחם של MyWay כולל גם מוסך נייד עם צוות בן שלושה מכונאים מיומנים שעסוק בהרבה החלפות הצמיגים הנשרפים במהלך אימוני המסלול אך גם מסוגל לפתור כמעט כל בעיה מכנית כדי להחזיר כל רכב למסלול בזמן קצר ביותר, שני חובשים ואמבולנס לכל צרה שלא תהיה וקרוואן נאה הכולל חדר עם ריהוט סלוני למנוחה ופינת אוכל עם שפע של כיבוד חופשי כמו סנדביצ'ים טריים, חטיפים, שוקולדים, פירות ועוד. אגף השתייה מציע מאספרסו דרך משקאות קלים ועד לפחיות משקאות אנרגיה צוננים.
למרות האופי הבלתי מעונב, הסחבקי והישראלי בו מתנהלים העניינים על פני השטח מדובר בהפקה מתוקתקת, מוקפדת ומקצועית ביותר ונראה שפרנק והופמן הצליחו לרקוח מתכון המשלב את הטוב משני העולמות.
כולם כבר מחכים לאחוז בהגה ולאחר הסבר תיאורטי קצר והדגמה חיה ממושב הנוסע זה מגיע.
"אנחנו משתדלים לצמצם את החלק התיאורטי למינימום ולהתמקד באימון מעשי, אנחנו יודעים שהחבר'ה חרמנים על ההגה ואנחנו משתדלים לתת להם מקסימום זמן מסלול", אומרת הופמן.
למרות ניסיון של שנים במכוניות הנעה אחורית די חזקות, הנהיגה ברכבים הללו שהוכנו במיוחד כדי להיות מכונות דריפטים היא חוויה אחרת לגמרי ובכל פניה כמעט בכל מהירות זנב המכונית רוצה לצאת החוצה. עיקר המשימה היא לפתח את הרגישות והמיומנות בשילוב שבין היגוי נגדי מדויק למינון הנכון בלחיצה על דוושת התאוצה כדי לשמור את המכונית בהחלקה מתמדת.
כשאפרת ואדם מדגימים המכונית נענית להם וזה נראה פשוט למדי אבל לנהגים קצת פחות מיומנים מדובר במשימה לא קלה כלל.
עם כיול מתלים חד ועוצמת מנוע כה חזקה אין הנחות והמעבר בין החלקה מרשימה לספין הוא מיידי. דרושות לא מעט הקפות כדי להצליח לסיים את סדרת הפניות בצורה לא מביכה.
בעידן בו כל יצרניות הרכב מייצרות מכוניות מנותקות בשם הבטיחות האפרורית נחמד להזכר ולהרגיש חיבור כל כך מוחשי בין נהג למכונית המושפע מכיול מתלים ומזוויות היגוי.
למרות שעל פי לוח השנה הקיץ בהונגריה היה עוד רחוק מלהתחיל נפלנו על סוף שבוע קיצי במיוחד עם שמש שהכתה באספלט ללא רחמים. לא חוויה פשוטה בכלל בתוך מכונית ללא מזגן במושב מרוץ מחבק ועם קסדה על הראש. יתרה מזאת, אחת המשימות החשובות של בוני מכוניות לתחרויות דריפטים היא שמירה על חום נמוך במנוע, לא עניין של מה בכך כשרוב הנסיעה נעשית על הצד וזרימת האוויר לתא המנוע לא במיטבה. אחד הפתרונות האוהבים על זולטי המכונאי האומן שבנה את מרבית הרכבים של MyWay ואחראי על תחזוקתם השוטפת היא מנגנון מיוחד לשאיבת החום מתא המנוע לתא הנהג. זה אולי נחמד במזג אוויר אירופאי עם טמפרטורות באזור האפס מעלות אבל במזג האוויר הלוהט באותו סופשבוע זה בהחלט לא היה פשוט. עם זאת, למרות הבישול העמוק, חיוך של הנאה שנמרח בין שני קצוות הפנים במקביל לשיפור ביצועי הנהיגה סירב לעזוב את הנוכחים שלא רצו לוותר אפילו על דקה מאחורי ההגה לטובת החלפת כוחות בקראוון הממוזג.
קשה להאמין כמה אקשן מוטורי מתרחש בפינה הקטנה הזאת בנמל תעופה ישן בפאתי בודפשט. מימין למתחם של MyWay מתקיימת תחרות ג'ימקאנה, משמאל השתלמות נהיגה מתקדמת ומעל טייס הצוות האירובטי של רד-בול, שמחזיק האנגר בסמוך, עסוק בשלל ביצועים מסמרי שיער.
המשימה: לא לנסוע ישר אפילו מטר אחד
לאחר לילה עם הרבה חלומות על סחיפות זנב מושלמות אנו מתייצבים שוב במסלול ומולנו מתגלה מבוך הכולל שלל פניות לימין ולשמאל בזוויות שונות המסומנות בעזרת פילונים ומאות חצאים של כדורי טניס ירקרקים.
אדם מסביר לנו שמדובר בהעתק של תוואי מסלול דריפטים ידוע ביפן ואפרת מציינת באדישות שהמשימה שלנו היא להיכנס להחלקה בפניה הראשונה ופשוט לנסוע על הצד לאורכו של כל המסלול, כלומר לעבור בהתאם לתוואי מסחיפת זנב לצד אחד לסחיפת זנב לצד השני מבלי לנסוע אפילו מטר אחד ישר.
המשתתפים מסתכלים אחד על השני ומחייכים במבוכה ואפרת יוצאת להדגמה שממלאת את התקוות שלנו להצלחה בענן סמיך של עשן צמיגים נשרפים.
אדם ממהר להרגיע ומציין שההלם הזה הוא תגובה רגילה בקרב משתתפי הקורס אבל מניסיון העבר דווקא במנוחה בין היום הראשון לשני לרבים מהתלמידים משהו מסתדר בראש שמשפר את הביצועים שלהם בצורה דרמטית בן ליל.
ואכן יש משהו בדבריו והחבר'ה המקיפים את המסלול מפגינים סחיפות מרשימות וזוויות ההחלקה מטורפות של ממש אה-לה קן בלוק ודי קשה להאמין שחלק מהאוחזים בהגה לא ממש התנסו אף פעם באופן ממשי בדריפטים, עד לפני יום.
שלב התחרות
גם בענף לא מעונב כמו דריפטינג הסוד להצלחה הוא התמדה ואימונים ואחרי עשרות הקפות נראה שכולם, פחות או יותר, מצליחים לצלוח בכבוד את תוואי המסלול.
ואז מגיע תורו של החלק השני של היום המדמה תחרות דריפטים אמיתית. פרנק מסביר שבתחרות דריפטים, מעבר לצורך כמובן לסיים את כל המסלול בלי לעשות אף ספין, גם מי שלא מחליק את כל המסלול נפסל.
בניגוד לרוב סוגי הספורט המוטורי בהם המנצח הוא זה שהשיג את הזמן הטוב ביותר בדריפטינג נשפט הביצוע האומנותי לפי סחיפות הזנב, משך הזמן שלהן, זווית ההחלקה ועוד פרמטרים המזכירים יותר שיפוט בבלט על הקרח.
התחרות מציבה כל פעם צמד משתתפים לדו קרב כשהמנצח עולה לשלב הבא. למרות המתח בשלבים מסוימים של התחרות האווירה הקלילה והחברית נשמרה ובסיום כולנו נהנים מטקס הכולל שמפניות וגביעים.
מחיר החוויה
ניתן לסכם שסוף השבוע ההונגרי הוא חוויה משמעותית שאף אחד לא ישכח במהרה.
מחיר החוויה בהחלט לא זול ועומד על 1800 יורו למשתתף. חוץ מאת הטיסה להונגריה, המחיר כולל הכל: 3 לילות במלון ברמה גבוהה, העברות, ביטוחים, צ'ופרים קטנים וכמובן את הקורס. פרנק מסביר בנוסף שבניגוד למרבית הקורסים לנהיגת מרוצים בעולם, כאן אין הפתעות והוצאות שיכולות לנחות על המשתתפים וגם במקרה של הרס מוחלט של מכונית המשתתף לא יאלץ להוציא ולו יורו נוסף מכיסו.
קורסים בהיקף דומה באירופה מציגים טווחי מחירים די קרובים ולכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.
יש לציין שבניגוד להונגריה, במרבית מדינות אירופה, בשל בעיות עם ארגוני סביבה, הקורסים מתקיימים על מסלול מורטב כדי לא לזהם את הסביבה. פרט מבאס למדי שללא ספק פוגם בחוויה של החלקות מעלות עשן.
מעבר לחוויה הסוחפת והמרגשת, אמנם כישורי דריפטינג לא ישימים לנהיגה יום יומית בכבישים ציבוריים עמוסים אך התרגול הרב של שליטה ברכב במצב גבולות האחיזה ללא כל ספק תורם להפיכתם של בוגרי הקורס לנהגים טובים יותר.
אליפות ישראל בדריפטים אפריל 2011, מתחם MyWay הונגריה
>> אליפות ישראל בדריפטים התקיימה בהונגריה
>> 10 מקומות בחו"ל שחולי הגה חייבים לבקר בהם
* הכותב היה אורח MyWay