אלכס קוברצ'ב, המארגן של ראלי בלקן, כבר הכין אפילו הקלטה עם "התקווה" לקראת טקס הסיום וחלוקת הגביעים. הוא, כמו רבים מבין משתתפי המרוץ מכל רחבי אירופה, חשבו שרז הימן והלל סגל מצוות "פוינטר" הישראלי, יעמדו בסוף התחרות המפרכת, כמו במרוץ הקודם בסבב שנערך ביוון, על המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום.
רז והלל הם ככל הנראה הספורטאים המצליחים והמנוסים ביותר בתחום המוטורי שיצאו אי פעם מארץ הקודש. הם התחרו בנפרד בשני העשורים האחרונים בכל העולם ובשמונה השנים האחרונות הם משתפים פעולה והגיעו להישגים שכאן, בביצה הקטנה, נראו כחלום רחוק.
לבולגריה רז והלל הגיעו עם הרבה בטחון עצמי אחרי הנצחון בראלי יוון וההופעה המכובדת בדקאר בשנה שעברה, לא התבלבלו לרגע והצהירו שהכוונה שלהם גם הפעם היא לקטוף את המקום הראשון.
בימי המרוץ הראשונים זה אכן נראה כאילו רז והלל הולכים להגשים את החזון. למרות שהוזנקו אחרונים בעקבות היעדרות מהפרולוג (קטע דירוג הקובע את סדר ההזנקה) שנערך במהלך יום כיפור, הם עקפו את כל המתחרים וקבעו קצב שהיה מהיר בהרבה מכל השאר. אבל 4.5 ק"מ לפני קו הסיום של היום הרביעי מתוך שמונה של המרוץ המפרך בין 1800 הקילומטרים, הצוללת הצהובה התהפכה ותיבת ההילוכים שלה נשברה והשאירה את השניים ללא יכולת תנועה. ככל שהזמן עבר החלו השניים להפנים שהניצחון חומק מידיהם.
בסופו של דבר, בעזרתם של מתחרים מגרמניה בלנד-רובר רעוע הצליחו השניים לדדות עם רכבם לקו הסיום של אותו היום.
להבדיל מצוותים עם תקציב נכבד המצוידים בצוותי סיוע גדולים הכוללים מכונאים מיומנים, הימן וסגל פשטו את סרבלי המירוצים, לבשו סרבלי מכונאים ועבדו במהלך כל הלילה בכדי להחליף את תיבת ההילוכים ולהישאר בתמונת המרוץ.
את הרוח הגבית קיבלו ממותג "קוקה קולה זירו" שפרס עליהם את חסותו. עבורם, ראלי הבלקן שימש מבחן חשוב לרכב, לעבודת הצוות וליכולת להיות תחרותיים מספיק כדי להשתתף במרוצים בינלאומיים לנוכח השיממון המקומי בתחום.
גל ונמרוד התקשו להתבלט בימי המרוץ הראשונים, חוסר ההיכרות עם תנאי השטח וחוסר ההיכרות האחד עם השני לא אפשרו להם למצות את מלוא יכולתם. ביום המרוץ השלישי הם גם שברו מתלה באמצע קטע הדירוג אך במקום לפרוש, בתושייה רבה, הם דידו לאחד הכפרים הסמוכים ומצאו מסגר שריתך את המתלה ביד אומן ואפשר להם לחזור למרוץ.
עם זאת, אובדן הזמן שנגרם גרם להם להדרדר אחורה בדירוג הכללי ולמעשה הוציא אותם מתמונת התחרות. למרות זאת צוות קוקה קולה זירו לא התייאש ובשני ימי המרוץ האחרונים הם היו מהירים למדי (ואת היום הלפני אחרון הם אפילו ניצחו), מוכיחים לכולם את הפוטנציאל שלהם ויכולותיהם האמיתיות.
עומר שושני ודורון וינטר החליטו לצאת לבלקן על גבי אופנועים. למרות שלשניים ניסיון מועט במרוצים בינלאומיים הם פתחו את היום הראשון בצורה מרשימה, שלא לומר מפתיעה, והתמקמו בחמישיה המובילה.
ביום המחרת הסתיים המרוץ עבור שושני, שהתנגש בעץ, איבד את ההכרה ונפצע בצורה שחייבה פינוי רפואי מהיר לבית החולים ומן הסתם הפסקת השתתפותו בראלי.
וינטר, שהגיע למקום התאונה שניות לאחר מכן, העניק לעומר עזרה ראשונה ונשאר איתו עד הפינוי הרפואי. למרות הטראומה שחווה דורון המשיך לדהור לבד אל האופק, ובכל לילה טיפל באופנוע והכין אותו ליום המחרת. הנחישות השתלמה לבסוף, עם הגביע הישראלי היחיד במרוץ – מקום שני בקטגורית האופנוענים.
בשונה מהאחווה, הפרגון והעזרה ללא גבולות בין צוותים "כחול לבן" שאפיינה עד כה השתתפות במרוצים בחו"ל, משהו ברעות הישראלית נסדק הפעם ובקרב המשלחת הישראלית, חלק המשתתפים האחרים במרוץ ועוד לא מעט אנשים המקורבים לספורט המוטורי בארץ העלו תהיות בהקשר להתנהגות של גל שחם ונמרוד אופיר בשתי סיטואציות במהלך המרוץ.
במקרה הראשון, ביום המרוץ השני, הרוכב הישראלי עומר שושני נפצע, כאמור.
הרוכב הישראלי דורון וינטר ומתחרה נוספת בקטגוריית האופנועים, טינה מאייר, נשארו לטפל בשושני. לאחר שהוברר שמסוק חילוץ או אמבולנס לא יכולים להגיע למקום התאונה, המארגנים של המרוץ הורו לרוכבים שטיפלו בשושני לעצור את רכב המרוץ הראשון שיגיע ולפנות בעזרתו את הרוכב הפצוע לעבר הנקודה בה נמצא האמבולנס, מרחק קילומטרים ספורים. באופן מקרי לחלוטין דווקא צוות "קוקה קולה זירו" של גל שחם ונמרוד אופיר היה הראשון להגיע לזירה לאחר קבלת ההחלטה, אך הם סירבו לסייע בפינוי בטענה שרכבם לא מתאים לפינוי פצוע.
המקרה השני שעורר שאלות בקשר להתנהלותם קשור לתקיעה של רז והלל מצוות "פוינטר" עם תיבת הילוכים שבורה, כ-4.5 ק"מ מקו הסיום של היום הרביעי. גם במקרה זה שחם ואופיר הגיעו למקום האירוע ועל אף שכבר היה ברור כי צוות "קוקה קולה זירו" נמצא מחוץ לתמונת ההובלה (בניגוד לצוות "פוינטר") ולמרות ששני הצוותים יצאו יחדיו למרוץ כחלק מהמשלחת הישראלית, קיימו מסיבת עיתונאים משותפת, חלקו את הוצאות ההובלה הימית לבולגריה, משאית הסיוע ואפילו את החדרים במלונות, לאחר כמה ניסיונות לחלץ את הרכב התקוע של הימן וסגל צוות "קוקה קולה זירו" החליט שאין ביכולתו לחלץ את הרכב והמשיך בדרכו, משאיר מאחור לעוד זמן רב את הצוללת הצהובה שלבסוף, כאמור, נגררה על ידי צוות גרמני.
שחם ואופיר טענו להגנתם שעשו ככל שיכלו על מנת לסייע להלל ולרז, אך רכב המרוץ שלהם פשוט אינו מתאים לגרירה וכדי להוכיח את צדקתם ולהוריד מעט את התלונות שהופנו נגדם אף פרסמו סרטון המתעד את ניסיונות החילוץ של הצוללת הצהובה של פוינטר.
עם זאת, למרות הסדקים שנוצרו במשלחת הישראלית, היה זה מרוץ מהנה עבור כולם. למרות התחרותיות המאפיינת כל ענף ספורטיבי, ההווי החברתי והעזרה ההדדית בין המתחרים באירועים מסוג זה עדיין ראויים להערצה. כך למשל, בלילה בו הוחלפה תיבת ההילוכים ב"צוללת הצהובה" סיפקו צוותי הסיוע האירופאים חשמל, תאורה וכלי עבודה שנעדרו ממשאית הסיוע הישראלית.
עד קו הסיום, כאמור, לא הצליחו רז והלל לסגור את הפער שנפתח וסיימו את המרוץ במקום החמישי הטוב שלעמו אך המאכזב מבכינתם. בכל מקרה כמו ספורטאים אמיתיים הם גאים על ההתמודדות בהתחשב בסיטואציות שנכפו עליהם, לא מסתכלים לאחור וכבר מתכננים את האתגר הבא, במרוץ 24 השעות של אתונה שיערך בסוף נובמבר.
>> ראלי בלקן, הסיקור המלא
