מרוצי הדריפטינג שהומצאו בסוף שנות השמונים ביפן החזירו למסלולי המרוצים משהו שאבד במהלך השנים, ככל שמרוצי המכוניות הפכו לספורט מקצועני יותר, כשחדוות נהיגה נעלמה לטובת דייקנות מחושבת.
בדריפטינג לא המיקום בסופו של המירוץ הוא החשוב אלא הדרך לשם.
הספורט המרהיב הזה, שיש המשווים אותו לגרסה מוטורית לשחייה צורנית או החלקה על הקרח, תופס תאוצה בכל רחבי העולם וגם לנו יש ייצוג מרשים בדמות צמד הדריפטרים אפרת הופמן ואדם פרנק המתחרים בסבב של אליפות אירופה בדריפטינג ומלמדים את אומנות ההחלקה בבית ספר שזכה להכרה בינלאומית בהונגריה.
באחת משכונות העוני בפאתי קייפטאון שבדרום אפריקה גדל נער צעיר שחלם על הכרה כדריפטר מוביל. בשל התקציב המוגבל שהיה ברשותו הוא לא היה יכול לרכוש או לבנות רכב דריפטינג מטורף המבוסס על מכונית איכותית ומנוע מאוד חזק ונאלץ להסתפק בפורד קורטינה חבוטה משנות השבעים. הבחור שזכה לכינוי אדי ראסטה בשל רעמת שיערו המרשימה הבין שיהיה לו קשה להתחרות מול המקצוענים והחליט לפתח סגנון דריפטינג ייחודי.
יש האומרים שמדובר באמן אמיץ, אחרים טוענים שהוא כנראה סובל מפגיעת מוח קשה כתוצאה משאיפת יותר מדי עשן צמיגים שרופים. בכל מקרה, חם חם, כמו צמיג אחרי מקצה דריפטינג, קבלו את המטורף התורן של עולם הדריפטינג שלא מסתפק בפעלולי החלקה מסביב לאובייקטים שונים אלא נעמד על מכסה המנוע, קופץ על הדלתות ואפילו נוטש את הרכב ואף חוזר אליו, הכל תוך כדי החלקה.
לא להאמין, אדי ראסטה עושה דריפטינג סביב עצמו
אדי ראסטה עושה שמח בשכונה ומגייס תרומות לילדים
>> עוד אחד שאוהב להחליק על הצד – קן בלוק כובש את אירופה
>> אפרת הופמן מעלה עשן
