כשהחיפושית תוכננה באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת ביצועים ספורטיביים כלל לא היו ברשימת הדרישות ממכונית העם, אולם עם השנים היא הפכה לפופולרית במרוצי ראלי קרוס בשל מחירה הנמוך ושרידותה הגבוהה, כיכבה בסדרת סרטי "החיפושית השובבה", שימשה בסיס לאחת ממכוניות הספורט המפורסמות ביותר, ה-911 של פורשה וגם, עם תצורת מנוע והנעה אחוריות, הציגה מקור טוב לשיפור עבור מרוצי דראג.
הדור השני שהוצג בסוף שנות התשעים (והיה למעשה גולף עם גוף של חיפושית) היה שונה בתכלית אך גם הוא לא היה ספורטיבי במיוחד, למעט גרסה במהדורה מוגבלת של 250 יחידות בשם RSI עם יחידת הנעה מהגולףR32 שכללה מנוע V6 3.2 ליטר 225 כ"ס והנעה כפולה קבועה שהקנו לה ביצועים מאוד לא צפויים למכונית העגלגלה עם 6.4 שניות במאוץ ל-100 קמ"ש ו-225 קמ"ש מרביים.
הדור השלישי של החיפושית הוצג לפני כשנתיים וכעת, על מנת לקדם את המכירות של דגם הרטרו באמריקה, החליטו בפולקסווגן לנוכח ההצלחה הגדולה והמפתיעה בסבב אליפות העולם בראלי, ה-WRC, אותו ניצחה כבר בשנה הראשונה בה השתתפה עם הפולו, להצטרף לאליפות ארה"ב בראלי קרוס שזוכה לפופולריות רבה באמריקה - עם החיפושית החדשה.
החיפושית שנשלחה למשימה מתבססת על השלדה והמכלולים של הפולו WRC, אך בשונה מרכבים באליפות העולם בראלי עם הגבלות רבות על תפוקת המנועים, בראלי קרוס האמריקאי אין שום הגבלות ויחידת הכוח מפיקה 600 כ"ס ממנוע 2.0 ליטר העוברים לכל ארבעת הגלגלים ומקנים למכונית העגלגלה ביצועים קיצוניים העומדים בניגוד גמור לחזות התמימה.
מאחורי ההגה יישבו טאנר פאוסט (אלוף עונת 2011 ו-2012) וסקוט ספיד (התחרה בפורמולה 1 בקבוצת "טורו רוסו" ומרוצי נסקאר) שידרשו להפגין כישורים יוצאי דופן כדי להתמודד מול רשימת הנהגים המפוארת בסבב האמריקאי שכוללת שמות כמו קרלוס סיינז (פעמיים אלוף העולם בראלי), קן בלוק, טראוויס פסטרנה, הנניג סולברג (אחיו של פטר סולברג שבעבר התחרה ב-WRC), מאטיאס אקסטרום (פעמים אלוף גרמניה במכוניות סאלון), רייס מילן (אלוף 2005 בתחרות הדריפטים פורמולה D בארה"ב ומתחרה במרוץ הפייקס פיק), נאני רומה (אלוף דקאר 2014) ועוד רבים וטובים.
>> האם התכנון של החיפושית המקורית נגנב מיהודי?