האם מדובר בגזירה משמיים וסוג של מחיר כואב שיש לשלם בעידן המודרני? האם זהו כתב אשמה למדינה שהתשתיות הכבישים שהיא מספקת לאזרחיה לא סלחניות מספיק? או אולי מדובר באשמתם של עברייני דרך שנוהגים בפראות?
חברים, מבלי להוריד מהחשיבות של כל אחד מהדברים שהוזכרו לעיל ומבלי להיכנס לסיבות הספציפיות שגרמו לכל אחת מהתאונות הקשות שהתרחשו אתמול, מעל לכל אפשר פשוט לציין שנראה ששכחנו שמי שיושב מאחורי ההגה צריך לעסוק בדבר אחד בלבד - נהיגה.
לכאורה מדובר במשהו טריוויאלי, אבל היו לרגע כנים עם עצמכם ונסו לחשוב מתי בפעם האחרונה נהגתם בתשומת לב מלאה.
אמנם נהיגה נתפסת על ידי רובנו כפעולה שגרתית פשוטה שאנשים מכל רבדי העם ורמות ההשכלה יכולים לבצע בקלות, אבל האמת היא שמדובר בפעולה לא פשוטה כלל שמצריכה תשומת לב מוחלטת ולא ניתנת לביצוע יחד עם פעילויות אחרות כמו דיבור בסלולרי, סמסים, התרכזות בנעשה במושב האחורי ועוד הסחות דעת ומבט מהנעשה על הכביש.
בכביש כל שניה חשובה וכל רגע קטנטן של חוסר תשומת לב עלול להביא לתוצאות הרות אסון.
צריכים להבין ולהפנים שאפילו במהירות 80 קמ"ש, החוקית בכל כביש בין עירוני, הרכב שלכם עובר בכל שניה יותר מ-20 מטרים, מרחק עצום שיכול להיות ההבדל בין חיים למוות.
גם במהירות עירונית מתונה של 50 קמ"ש הרכב שלכם מתקדם בכל שניה לא פחות מ-12 מטרים, מרחק של 3 רכבים שלמים!
העניין הוא שכולנו בני אדם ואנו כל הזמן נותנים לעצמנו הנחות כי הרי "חייבים" להרגיע את הילדים מאחור, לכוון את היעד במערכת הניווט, לקרוא ואף לענות להודעת טקסט, כמובן גם לדבר חופשי בסלולרי שבעידן הסמארטפונים לא מגיעים יותר עם דיבורית לרכב ולעשות עוד אלף ואחד דברים שברגע האמת, בו תזדקקו לתשומת לב מלאה, לא יאפשרו לכם להגיב במהירות הנדרשת
אמנם הילדים שלנו כבר רגילים לקבל סיפוקים מיידים וכולנו חיים בעולם בו זמינות 24/7 היא צורך בסיסי, אבל כדי שתוכלו להמשיך להיות כאן אתם האוחזים בהגה צריכים לשנות גישה, להודיע מראש לכל יושבי הרכב וגם לשאר העולם שכשאתם במושב הנהג אתם מתרכזים רק בדבר אחד – בנהיגה.
>> נזכור את 31 אלף הישראלים שהופקרו למות בכבישים
>> ארצות הברית – גורמי אכיפת חוק בוחנים שיטות לחסימת השימוש בנייד בזמן נהיגה