עברו יותר משבועיים מאז שנפתחה המערכה בדרום שזכתה לכינוי "צוק איתן". צה"ל פועל במלוא העוצמה ברצועת עזה ויותר מבכל המערכות בשנים האחרונות זוכה לתמיכה אדירה מכל רבדיו של הציבור הישראלי.
עוד ב-mako רכב
הכל על היחידה שמבטיחה שפשוף קל לכלי רכב בצבא
עשרה רכבי שטח ב-40 אלף שקלים
הליסינג של צה"ל: הקצינים יעברו לרכבים קטנים
החיילים הנחושים בסדיר ובמילואים שמוכנים להקריב את עצמם כדי לחסל את היכולת ההרסנית של מי שמתעקשים לירות טילים ולפגוע באוכלוסיה האזרחית הם כמובן הגיבורים הגדולים של המבצע, אך כחובבי רכב רצינו להפנות לרגע מעט מתשומת הלב שלכם גם לכלי הרכב הפועלים ללא הפסקה ונוטלים חלק מרכזי בלחימה בעת שהם מניידים את המפקדים בין הגזרות השונות, מחלצים פצועים אל המסוקים שנוחתים בשטח ישראל וכמובן דואגים לאספקה השוטפת ללוחמים.
לפניכם שישה רכבים שנוטלים חלק בלחימה אותם (או דומים להם) תוכלו להשיג גם בסקטור האזרחי.
האח הגדול
רכבים מסדרת F של פורד משרתים בצה"ל כבר יותר מעשור ובגרסאותיהם השונות הם משמשים בעיקר לצרכים לוגיסטיים; F150 חד קבינה (היחיד בסדרה שלא מחייב רישיון 03), F350 בגרסת טנדר ואמבולנס ו-F550 בגרסת משאית קטנה.
הגרסה הקרבית מכונה "זאב" ולמעשה מדובר ברכב ממוגן המתבסס של השלדה ומכלולי ההנעה של ה-F550 בשילוב קפסולת מיגון מלאה המיוצרת על ידי חברת "התכוף" ומסוגלת לשנע תשעה לוחמים ולספק להם הגנה מפני נשק קל ורימונים.
עם אורך של כמעט 6 מטרים ומשקל עצמי של 7.3 טון הזאב על גרסאותיו השונות (הובלת לוחמים, משגר מזל"ט ואמבולנס) הוא הרכב הקרבי "הקל" הגדול והכבד ביותר של כוחות היבשה ועם עיצוב שלא ממש מתחשב באווירודינמיקה הוא ככל הנראה הדבר האחרון שתרצו לראות מחלון ביתכם אם אתם מתגוררים בצדה השני של הגדר.
באזרחות הדבר הקרוב ביותר לזאב שתוכלו לקנות הוא טנדר F350 שמוצע בסוכנות פורד הקרובה לביתכם, בגרסה "מעט" יותר מאובזרת מהצבאית ובעלת אפקט הגעה מרשים אבל שונה.
דודג' ראם עולה על מדים
האח הקטן
הגרסה הצבאית, MVRS, מצוידת במנוע בנפח 700 סמ"ק ובעלת הנעה כפולה עם הילוך כוח המאפשר יכולת תנועה גם בשטחים קשים למעבר. השלדה ומערכת המתלים המחוזקים יכולים לשאת כ-700 ק"ג – כמעט פי שניים ממשקלו העצמי. את הגרסה הצבאית לא תוכלו לרכוש, אבל הגרסה האזרחית נמכרת על ידי ד.ל.ב מוטוספורט ופופולרית בקרב חקלאים וחברות טיולי שטח בצפון הארץ.
פולריס: הכלי שיחסל סופית את טרקטרוני האוכף
הציוני
הדור הראשון של הסופה הוצע בגרסה קלה ששימשה את מפקדי הפלוגות הלוחמות ושירת בצה"ל גם בגרסה ממוגנת שאמנם סיפקה הגנה טובה מפני ירי אך לדעת רבים הייתה אחת מכלי הרכב הצבאיים המסוכנים ביותר לנהיגה עם יציבות כיוונית של עלה נידף ברוח ויכולת בלימה של פיל על קרח.
כיום הסופה 3 הוא רכב מפקדי השטח של צה"ל והוא מצויד במנוע טורבו דיזל מודרני של VM האיטלקית ולוקסוס (במונחים צבאיים) בדמות תיבת הילוכים אוטומטית.
מי שמעוניין בגרסה האזרחית יוכל לרכוש באלומות התצוגה של ג'יפ את הרנגלר, או את הדור הראשון של הסופה הפופולרי בשוק המשומשות למי שרוצה את החוויה הצבאית האולטימטיבית גם בתחבורה האזרחית.
עלייתה ונפילתה של תעשיית הרכב הישראלית
הבריטי
הדיפנדר של לנד-רובר משרת ביחידות המיוחדות של צה"ל כבר שנים רבות ובין היתר הוא השתתף אפילו במבצע אנטבה כרכב הליווי של המרצדס השחורה המפורסמת, אבל בקרב שאר הירוקים הוא הפך לנפוץ לאחר כניסתו לשירות של "דוד" – גרסה ממוגנת לסדרת 110 שמיוצרת על ידי חברת מ.ד.ת. והחליפה את הסופה הממוגנת שסבלה, כאמור, מרמת בטיחות שנויה במחלוקת והייתה מעורבת בלא מעט תאונות דרכים.
דוד שוקל כ-3.2 טון והוא יכול לשאת 4 לוחמים על ציודם. הוא מיועד בעיקר למפקדים או לחוליות קטנות כשיתרנו הגדול, כמי שמתבסס על מכלולים מכניים חסונים ובעלי מוניטין של לנד-רובר, הוא יכולת שטח טובה בהרבה מאשר של מרבית הרכבים הממוגנים.
מלבד דוד לצה"ל גויסו גם דיפנדרים בגרסת 130 דאבל קבינה כרכב שירות טכני ודיפנדר 110 עליו מותקנת מערכת תצפית ייחודית המאפשרת לבצע תצפית בעומק השטח. דיפנדר ניתן לרכוש בארץ רק כמשומש מאחר שהיבוא לשוק האזרחי הופסק לפני כשנתיים בשל היעדרה של מערכת בקרת יציבות.
מבחן: ריינג' רובר מול יגואר XJ ודיפנדר |
האמריקאי
ההאמר H1 הוא אחד הרכבים הקרביים הפופולריים ביותר בצה"ל ומוצע באינסוף גרסאות לשימושים שונים: סיור, הובלת לוחמים, טנדר מנהלה, אמבולנס, מדמה טנקים ונגמ"שים באימונים, קרון תצפית וכמובן הגרסה הממוגנת שמסיירת ללא הפסק לאורך גבולותיה של ישראל.
מאז שהגיע לצה"ל באמצע שנות התשעים כמתנה מהאמריקאים שלא ידעו מה לעשות עם הרכבים שנשלחו למלחמת המפרץ הראשונה, ההאמר הפגין יכולת שטח מהגבוהות ביותר לרכב ביצור סדרתי ויכולת שרידות תוך הפגנת אמינות מעוררת הערצה, במיוחד לנוכח תנאי שימוש לא סלחניים של הנהגים הצבאיים.
החיסרון היחידי הוא הצימאון לדלק, בדיוק כמו זה שאפיין את הגרסאות האזרחיות שספגו את כל החיצים של הפעילים למען איכות הסביבה והביאו בסופו של דבר לקץ המותג בקונצרן ג'נרל מוטורס.
הגרסאות האזרחיות, H2 ו-H3, לא חולקות דבר עם זו הצבאית פרט למאפייני העיצוב, אבל אם אתם מעוניינים להפגין בימים אלה את הרוח הקרבית בצורה הטובה ביותר דגמי ה-H3 שנמכרו בארץ בצורה סדורה ומוצעים במחירים אטרקטיביים למדי בשוק המשומשים הם ככל הנראה הדרך הטובה ביותר לעשות כן.
איך הפך ההאמר מאייקון פטריוטי לסמל לחזירות
תנאי שירות?
עם שוך הקרבות, המפקדים יחזרו לשגרה ואת הדרך לבתיהם הם יעשו במכונית שזכתה לאחרונה במכרז הליסינג הצבאי – מיצובישי אטראז'.
בניגוד לפינוקים להם זכו וזוכים חיילי צה"ל מהציבור האזרחי בזמן הלחימה, רכב תנאי השירות שצה"ל מספק לקצינים לא ממש מפנק ולמעשה מדובר במכונית הסדאן הזולה בישראל המבוססת על רכב סופר מיני פשוט ביותר.
הצורך הברור לקצץ בהוצאות תקציב מערכת הביטחון במיוחד בכל מה שאינו קשור באופן ישיר ללחימה מובן והוא זה שהביא לבחירה באטראז', אבל למרות שאין ספק שיש צורך לחסוך, לדעתנו הבחירה באטראז' מוטעה.
האטראז' אמנם בהחלט חסכוני בדלק עם מנוע 1.2 פשוט וגיר אוטומטי רציף, אך עם עיצוב ארכאי, פשטות מכלולים מביכה ובהתחשב בתנאי השימוש הקשים הצפויים לו, הקילומטראז' הגבוה שמרבית הקצינים עושים מדי שנה, המרווח הפנימי המוגבל ורמת הבטיחות האקטיבית ופסיבית הלא מצטיינת שהוא מציע, נראה, ולו כדי להוקיר להם מעט תודה על העבודה הקשה שהם עושים המאפשרת לנו לישון בשקט בלילה, שמן הראוי היה כדאי לרכוש עבורם משהו קצת יותר נוח, מרווח ואולי אפילו חסכוני יותר בדלק - בין אם מדובר במשפחתית של ממש או במשפחתית קטנה דוגמת פיג'ו 301 או סקודה ראפיד המוצעות גם בגרסאות דיזל חסכוניות במיוחד.
מבחן דרכים: מיצובישי אטראז'
