מכמונת מהירות (צילום: משטרת ישראל)
הדבורה נועלת על הרכב גם ללא קשר עין |צילום: משטרת ישראל
הרבה הררי מילים נכתבו על מצלמות המהירות האוטומטיות החדשות שהמשטרה מפעילה בשנה וחצי האחרונה ונראה כי אין כמעט משתמש דרך בארץ שאינו מכיר (לפחות בשלב זה) את מיקומי המצלמות ברחבי הארץ. עם זאת, במקביל להערכות הציבור להתמודדות עם האכיפה על ידי מערך המצלמות הדיגיטלי, גם משטרת התנועה שינתה את תמהיל הפעלת מכמונות המהירות שלה וכעת נראה כי שוטרי התנועה מתמקדים יותר בכבישים משניים וצדדים. 

במקומות הללו מככב מכשיר אכיפה לא הכי מוכר שנכנס לשרות בשנים האחרונות ונקרא דבורה.

בניגוד לאמינותם הכמעט בלתי ניתנת לערעור של מצלמות המהירות החדשות לדבורה יש מגבלות רבות שלמעשה עשויות להביא לטעות בזיהוי הנהג שביצע את העבירה, ועל ידי כך לעוול לנהגים רבים בישראל.

כדי להבין בעצם למה לא כדאי למהר להודות בעבירת מהירות אם נתפסתם על ידי שוטר באמצעות מכמונת דבורה פנינו לעורך הדין גל מוטאי שהיה בעבר מדריך בבית הספר הארצי לשוטרים ולעורכת הדין בלהה מצגר כדי שיסבירו לנו על מגבלות הדבורה ועל האופן בו נפגעות זכויות האדם בישראל.

זקוקים לייעוץ משפטי בנושאי תעבורה? היכנסו עכשיו והתייעצו עם עורך דין

באלו שיטות פועלת הדבורה?

לכאורה מדובר באמצעי אכיפה משוכלל למדי היכול לזהות כלי רכב גם כשהניידת עומדת (מצב סטטי) וגם כשהיא בנסיעה (מצב נייד).

יתרה מזאת, המכשיר יכול בנוסף לקלוט תוך כדי נסיעה דרך אנטנה אחורית כלי רכב שנוסעים מאחוריו וגם, דרך אנטנה קדמית, כלי רכב שנוסעים לפני הניידת, הן בכיוון נסיעת הניידת והן כאלה המגיעים מהכיוון הנגדי .

בכל אחד מהמצבים המתוארים לעיל ישנן מגבלות רבות, שהשוטר המפעיל חייב להקפיד עליהן ואפילו טעות קטנה יכולה להביא לשגיאה בזיהוי הרכב שביצע את העבירה או במהירות שנקלטה. כאן המקום להבהיר כי מכשיר הדבורה הוא המכשיר בעל מספר הגבוה ביותר של זיכויים בבתי המשפט.

מכמונת מהירות (צילום: משטרת ישראל)
יש שוטרים המשתמשים בדבורה בלילה ובחושך מוחלט במצב שבאופן ודאי אין שום יכולת להבחין בנעשה סביב |צילום: משטרת ישראל

אלו טעויות עשויות לקרות בהפעלת המכשיר

המכשיר לא מצלם את הרכב שביצע את העבירה - המגבלה הראשונה של הדבורה נעוצה בעובדה שהיא לא מצלמת את הרכב שמבצע את העבירה ולמעשה אין תיעוד של הרכב שביצע את העבירה. בכל פעם שאין תמונה של רכב שביצע את העבירה, בית המשפט מתבסס על עדותו של שוטר שרשם את הדוח על מנת להרשיע את הנהג שמואשם בעבירה. אך כאן, בניגוד לעברות תנועה רבות בהן ההרשעה מתבססת על עדותו של השוטר, המצב שונה ומכיוון שתנאי ההפעלה של הדבורה שונים בתכלית מאכיפה של עברות אחרות בהחלט קיים סיכוי יותר מסביר לטעות בזיהוי הרכב שביצע את העבירה.

טווח קליטת המכשיר - הדבורה מסוגלת לקלוט מהירותו של עצם נע (כל עצם) בטווח של כ-1200 מטר מרחק מהניידת. הבעיה היא שבמרבית המקרים טווח זה אינו בשדה הראיה של מפעיל הדבורה וכאן יתכנו טעויות בזיהוי רכב שביצע את העבירה.

הרכב חייב להיות בודד בטווח הקליטה - על מנת להיות בטוח מעל לכל ספק כי הרכב שנקלט ברדאר הוא זה שבוודאות ביצע את עבירה, המפעיל חייב לוודא כי בטווח שדה הראיה של המפעיל (בטווח קליטת המכשיר כולו), רכב המטרה יהיה בודד לחלוטין ולא היה מסביבו כל עצם נע, לא רכבת, לא מטוסים שטסים נמוך, לא כלי רכב חונים גם בטווח של 50 מטרים מסביבו וגם לא רכב בנתיב הנגדי.

בנוסף השוטר חייב להיות מרוכז בנתונים שמתקבלים באמצעות המכשיר בעת קליטת רכב המטרה ולנעול את מהירות הרכב לאחר 3 שניות שהיא יציבה ולא משתנה.

דו
אלפי נהגים מאבדים את רישיונם בהסתמך על מכשיר שהסיכוי להפעילו ללא הפרעה נמוך |צילום: ftwitty, Istock

לאור האמור לעיל ניתן לראות כי מאד קשה לשוטר המפעיל לוודא במקביל כי כל הפרטים המצוינים לעיל אכן מתקיימים אפילו בעת שהוא מפעיל את המכשיר באמצעות אנטנה קדמית שזו ההפעלה הקלה ביותר.
לא נעים לומר כי ישנם מפעילים רבים שמפעילים את המכשיר באמצעות האנטנה האחורית לא רק ביום אלא גם בלילה ובחושך מוחלט בעת שבאופן ודאי אין שום יכולת להבחין בנעשה מאחוריהם בטווח קליטה כה ארוך ורחב (כ-1200 מטרים אורך, כאמור, וכ-50 מטרים רוחב) של מכשיר הדבורה.

בעיה נוספת היא שמכשיר הדבורה אינו מסוגל לזהות את המרחק שבין הניידת לבין רכב המטרה. לאור זאת לעולם לא ניתן לדעת אם השוטר היה יכול לזהות בוודאות את רכב המטרה או אם לאו, בייחוד בעת שמבוצעת אכיפה באמצעות אנטנה אחורית.

התייחסות בית המשפט למכשיר ה"דבורה"

בשנת 2009 קבע בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, באופן תקדימי כי הדרך שבה מפעילה משטרת ישראל את מכשיר הדבורה, המשמש למדידת מהירות של כלי רכב, עשויה להוביל לזיכויים של נהגים רבים מחמת הספק מעבירה של מהירות מופרזת.
מתוך דברי כב' השופט אלון אופיר בפסק דין ציטרון צבי: ..."ברור לי לחלוטין כי נטל זה המוטל על המשטרה עת אוכפת היא עם מכשיר ה"דבורה" יוביל בהכרח לקושי באכיפה בשעת לילה ביחס לאזורים שאינם מוארים בצידי הכביש. כמו כן תאלץ המשטרה לבחור אזורי אכיפה בהם שדה הראייה לצדדים פתוח למרחק של 50 מטר לפחות או לבחור אזורים בהם שולי הכביש (למרחק של 50 מטר) אינם מאפשרים תנועה מקבילה לציר האכיפה בשל שטח הררי. בכך עלולה המשטרה לאבד את יכולת האכיפה באזורים מסוימים".
כלומר גם בימ"ש קובע כי מכשיר הדבורה, עלול להוביל במקרים בהם משטרת ישראל לא עומדת בתנאי הפעלה המבטיחים מדידה תקינה, לזיכויי נאשמים מחמת הספק.

כיצד משטרת ישראל "מטפלת" במגבלות אלו?

לנוכח המגבלות הרבות הקיימות שהמפעיל אמור להקפיד עליהן (חלקן צוינו לעיל), והעובדה כי מאד קשה להקפיד על מגבלות אלו, משטרת ישראל הכינה טפסים מוכנים מראש עם ציון המגבלות, שהמפעיל רק אמור לסמן "וי" על הפעולות, ובכך הוא מקים חזקה שמקובלת על בתי המשפט שהוא עמד במגבלות אלו. בטפסים מוכנים מראש אלה יש משום סכנה של ממש להרשעת חפים מפשע .

מכמונת מהירות (צילום: משטרת ישראל)
הסיכוי לזיכוי בבית המשפט גבוה |צילום: משטרת ישראל

אמצעי אכיפה לגיטימי? 

עו
עו"ד מוטאי ועו"ד מצגר. אמצעי אכיפה בעייתי מאוד
קשה שלא להעלות את השאלה האם לנוכח שלל המגבלות הכמעט לא הגיוניות שהוצגו כאן האם בכלל נכון להפעיל מכשיר לאכיפת חוק שעשוי לפגוע בזכויות הבסיס של הנהגים וטומן בחובו כל כך הרבה אפשרויות לטעויות שיובילו להרשעת חפים מפשע?

במשטרה כנראה חושבים אחרת ולמרות העובדה כי בתיקי עבירות מהירות שנקלטו על ידי הדבורה מספר הזיכויים בבתי המשפט הוא הרב ביותר, עדיין היא מתעקשת להפעיל את מכמונות המהירות ומבצעת באמצעותה אכיפת מסיבית שלא פעם פוגעת בנהגים על לא עוול בכפם.

עו"ד לתעבורה גל מוטאי, ממשרד מוטאי מצגר, מייעץ במתחם פרקליטי IL

 

>> כל הדרכים להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות ולהישאר עם הרישיון בכיס

>> עקיצת כואבת: הנהגים שנתפסו במהירויות הגבוהות ביותר על ידי מכמונת הדבורה 

>> כדאי לדעת: המיקומים המדויקים של כל מצלמות המהירות החדשות