המכונית היא ללא כל ספק אחת ההמצאות ששינו יותר מכל את החיים על פני הכדור הזה בעידן המודרני.
עם כל הכבוד לסמארט-פון ולמחשב האישי המכונית הייתה זו שפתחה בפני אנשים אופקים חדשים ואפשרה ניידות אישית ששינתה את הדרך שבה אנו חיים. הרוב הגדול עושים שימוש במכונית כאמצעי להגעה ממקום למקום, יש כאלה שרואים בה יותר מסתם כלי פונקציונלי ומשיקעים ומטפחים אותה, אחרים חושקים בעצם בנהיגה מהירה ויש גם כאלה שכל היום עסוקים בלשדרג אותה.
אבל, יש גם אנשים שהחיבור שלהם לגלגלים מביא אותם לשלל שימושים, שיפורים או פיתוחים הזויים לחלוטין שכל פעם מדהימים אותנו מחדש.
קבלו עשרה מקרים של ביזאר מוטורי קשה שפגשנו בשנה האחרונה.
הנעה אלטרנטיבית - קולה ומנטוס במקום דלק
כולם מדברים על מציאת מקורות אנרגיה תחליפיים במקום הדלק ולצד פתרונות פופולריים כמו מעבר להנעה חשמלית ואף שימוש במימן להפקת חשמל שיניע את גלגלי המכוניות יש מי שחושב על פתרונות הרבה יותר מקוריים כמו כלי מוטורי שנע באמצעות קולה! באמת!
יש להניח שרבים מכם חזו באפקט המדהים שמתרחש ברגע שזורקים סוכריית מנטוס לתוך בקבוק קולה (לא לנסות בבית -זה מלכלך). מעבר לאפקט הגייזר המרהיב שנוצר אין ספק שלא מעט אנרגיית דחף שמטיסה את המשקה כלפי מעלה משתחררת ברגע שנוצרת הריאקציה הכימית.
כמה חבר'ה שכנראה שתו יותר מדי קפאין והיה להם המון זמן מיותר החליטו לרתום את האנרגיה הזאת לצורך הנעת כלי מוטורי. אמנם הפיתוח בשלבים די ראשוניים אבל ללא ספק רואים את הפוטנציאל.
חינוך מגיל צעיר – חוג לילדים: כך תגנבו מכונית
פעם זה היה פשוט: הבנים היו הולכים לחוג ג'ודו והבנות למחול וכולם היו מבסוטים עד מעל לראש. אלא שהילדים של היום מחפשים חוגים קצת יותר מיוחדים. אם אתם הורים לילדים בוודאי כבר שמעתם על חוגי "הישרדות", סטיילינג, טיפוס על קירות, תקלוט ועוד אבל מסתבר שיש חוגים שאפילו יכולים להפתיע את המוח היהודי.
בלוס אנג'לס, בארגון קהילתי ללא מטרות רווח שנקרא "Machine Project", המחבר בין ילדים לטכנולוגיה שימושית, נפתח לאחרונה חוג תחת השם המשונה "המדריך לילדים טובים שרוצים להפוך לילדים טיפה רעים". במסגרת החוג הוקדש פרק נרחב ללימוד שיטות ודרכים לגניבת מכוניות.
בין יתר הנושאים שצוות המדריכים העבירו לילדים היו דרכי פריצה לכלי רכב, התנעת רכב על ידי קיצור החוטים בסוויץ' ההתנעה וכבונוס גם איך להימלט אם כלאו אתכם בתא מטען של מכונית.
הקורס הציג למשתתפים, ילדים בטווח הגילאים שבין 7-12, שלל הסברים בליווי איורים אבל גם הדגמה מעשית על הונדה אקורד משנות התשעים (שהיא אגב המכונית החביבה ביותר על גנבי הרכב בארצות הברית).
"לעניין ילדים בגיל צעיר להבין איך דברים עובדים זאת משימה נהדרת וכשזה קשור למכוניות זה מעניין במיוחד בשל הקשר המיוחד שיש לנו עם מכוניות בעידן המודרני", הסביר ג'ייסון טורצ'נסקי, אחד המדריכים בחוג. "בגיל הזה אפשר כבר להסביר לילדים איך הדברים עובדים ולחבר אותם לצד הטכני: לברגים, מברגים וכיוצא בזה".
לא לאחר לבית הספר – אוטובוס צהוב עם מנוע של ג'מבו
זה היה ברור שמתישהו מישהו יחליט שאין דבר יותר הגיוני מלהשתיל מנוע סילון מאיזה מטוס קטן במכונית משפחתית.
לכאורה, יש בזה הגיון כי מה שטוב לחיל האוויר בוודאי יכול להיות גם לא רע למשפחומטית שלך אבל בעצם למה להסתפק במכונית פרטית ומנוע סילון קטן של פוגה אם אפשר ללכת על משהו גדול ומגניב כמו אוטובוס בית ספר צהוב עם מנוע של ג'מבו שלעולם לא יפספס את הצלצול.
זה מטוס? זה ציפור? לא, זאת מרוטי מעופפת
המקום הזה ממנו הגיע הד"ר, למי שלא ממש זוכר, היה העתיד ובשנת 1985 (השנה בה צולם הסרט) שנת 2015 נראתה כמו עתיד ממש רחוק. בעוד אנו מקטרים על כך שהחזון העתידי של מכוניות מעופפות מתעכב, יש אנשים כמו איי.קיי וישוואנאת מהודו, שהחליטו לעשות משהו בנדון.
וישוואנאת הקים את חברת וישוואנאת ב'לוריאן המשלבת את שמו, שם עיר הטכנולוגיה ההודית בנגלור ושמה של הדלוריאן – המכונית האייקונית ששימשה כמכונת הזמן ב"בחזרה לעתיד".
וישוואנאת הקדיש את 16 השנים האחרונות כדי לפתח את ההמצאה שתאפשר למכוניות להתרומם מהאספלט ולרחף בשמיים. לטענתו הוא שאב השראה ממקורות רבים, צפה בלא פחות מ 2.5 מיליון צורות ומבנים, עקב אחר הטבע, למד הרבה מכושר הריחוף של הדבורים ורשם לא פחות מ-40 פטנטים עולמיים חדשים. אתם וודאי חושבים שכדי להתרומם באוויר צריך רכב עם עיצוב אווירודינאמי כמו של פאגאני ומנוע אימתני של פרארי. אז זהו, שאתם טועים. המכונית המעופפת של וישוואנאת מבוססת על דגם סדרתי לא יוקרתי במיוחד ומאוד נפוץ בהודו – מרוטי 800.
המרוטי 800, שאולי זכורה לחלקכם כסוזוקי אלטו משנות השמונים, הייתה עד לאחרונה המכונית הפופולרית ביותר בהודו. בשונה ממרוטי רגילה זו של וישוואנאת מצוידת ב-4 פינות הגג בלהבים קטנים המופעלים בעזרת מנוע חשמלי שמעניק למכונית את העילוי הראשוני. מסביב לבתי הגלגלים הותקן חיפוי מיוחד המסוגל לצור וואקום שמאפשר, בעזרת כוח המנוע הקטן בן ה-800 סמ"ק, את ריחוף המכונית, ריחוף שאמור לאפשר לה לדלג מעל לכל פקק תנועה או מכשול בדרך ממש כאילו הייתה צ'יטי צ'יטי בנג בנג.
נשמע מבטיח או הזוי? קשה לדעת, אבל לפחות בינתיים מדובר רק באב טיפוס רעיוני שמעולם לא טס בפועל או אפילו המריא.
השראה ממשחק מחשב – עלילותיהם של הסטריט פייטר וסופר מריו בעולם האמיתי
ממש כמו שגיבורי הקומיקס מהמחצית הראשונה של המאה העשרים היו מושא לחיקוי ולהערצה, כך בעידן משחקי המחשב הכוכבים הממוחשבים מקונסולות המשחקים הופכים לעתים למודלים לחיקוי ואפילו לכוכבי סרטים הוליוודיים.
האחים מריו היו מהכוכבים הראשונים של העידן בו קונסולות המשחק החלו להציג גרפיקה שלא הצריכה דמיון רב כדי לנחש באיזה דמות בדיוק מדובר.
צמד השרברבים של נינטנדו כבשו את העולם בחריצותם התזזיתית והפכו בשלושים השנים האחרונות לכוכבים הגדולים של כ-200 משחקים, בין שלל עלילותיהם קיים גם המשחק מריו-קארט, מעין סימולטור נהיגה עם טוויסט.
בשנת 2008 החליט קומיקאי צרפתי בשם רמי גייארד להוציא את המשחק האהוב מהמסך אל המציאות ויצר סרטון הורס בו הוא נוסע ברחובות העיר על גבי קארט כשהוא לבוש בבגדי מריו ותוך שימוש בכל האלמנטים מהמשחק כמו השלכת בננות על המכוניות בדרך, עצירות תדלוק ועוד.
אחרי 35 מיליון צפיות ב"יו טיוב" הגיע סרטון המשך שצבר גם הוא כבר מעל ל-12 מיליון צפיות.
משחק המחשב "סטריט פייטר" היה למעשה משחק הקרבות הראשון שהציע, כבר ב-1987, בחירה בין מספר רב של לוחמים שלכל אחד יש סגנון לחימה היחודי לו. באחד משלבי הבונוס של הגרסה מ-1991 קיבל השחקן אופציה לכלות את זעמו על מכונית חונה ולהרוס אותה כליל.
מסתבר שבעבור אנשים מסוימים גם עשרים שנה אחרי, "סטריט פייטר II" הוא נקודת ציון בלתי נשכחת שמלווה אותם בחיים.
מעריץ נלהב אף החליט להפיק לאחרונה גרסה ריאליסטית יותר לשלב הבונוס של המשחק בו מרסקים מכונית, אך במקום לשבת עם מחשב מודרני ולקרוע את התחת כדי לתכנת את ההתרחשות בצירוף עטיפה גרפית מעודכנת בחר המעריץ להתעטף בתלבושת ג'ודו - ממש כמו הלוחם החביב עליו RYU - לקרוע ולהרוס במציאות מכונית קיה אמיתית בידיים חשופות, ממש כמו במשחק.
קידום מכירות הזוי: קנה טנדר קבל קלצ'ניקוב
כל מי שניסה למכור מכונית משומשת בזמן האחרון יודע שלא קל בימים אלה להפטר מהאוטו. השוק מוצף בהיצע ללא סוף, מגרשי הטרייד אין מלאים וקשה לקבל מחיר סביר. במגרשי מכוניות רבים הבינו שכדי לסגור עסקה צריך לתת איזשהו תמריץ כמו פריסת תשלומים נוחה, אחריות או איזה צ'ופר כמו רדיו דיסק או חיישני רוורס במתנה. גם באמריקה הגדולה, ידע לספר לכם כל מתווך יבוא אישי, שוק המשומשות מוצף ומגרשי המשומשות מלאים.
ב Nations Trucks, סוכנות גדולה בפלורידה למכירת טנדרים משומשים, חשבו והחליטו שכל מי שסוגר עסקה זוכה במתנה מפתיעה ושימושית מאוד – רובה.
לא מדובר בסתם רובה צייד אלא משהו רציני באמת: נשק אוטומטי, או אם נהיה מדויקים לגמרי - קלצ'ניקוב. אתם חייבים להודות שזו מתנה שווה באמת ופריט חובה בבית לכל אזרח מהשורה.
זעם מוטורי: להרוס למבורגיני עם פטישים ולירות על פורשה
כן, אתם רואים טוב, זאת למבורגיני גייארדו כמעט חדשה לגמרי, וכן, אלה פועלים במדים כחולים שהולמים בה עם פטישי 5 ק"ג, ומה שמטורף במיוחד היא העובדה שאת ההרס הזה יזם לא אחר מבעליה של הלמבו, שאפילו משתתף בהשמדת יצירת הפאר האיטלקית.
הכל החל בתקלה קטנה: המכונית סירבה להתניע בבוקר אחד של נובמבר. המכונית נגררה על ידי סוכן למבורגיני המקומי לתיקון במוסך המורשה אך שם לא הצליחו לפתור את התקלה ויתרה מזאת – בדרך נגרמו למכונית נזקים בפגוש ובשילדה.
בעליה של המכונית התלונן אך אף אחד מנותני השירותים לא הסכים לשאת באחריות או לפתור את הבעיה.
הלקוח החליט לעורר את תשומת לב הציבור וקברניטי החברה להבדל הגדול, לדעתו, בין השירות לו זוכים לקוחות של מותגי יוקרה באירופה לעומת המצב בסין ולכבוד יום הצרכנות הבינלאומי, החליט להחנות את מכוניתו מחוץ לקניון במיקום מרכזי בעיר ולכלות בה את זעמו.
גם לאמריקאי אחד נמאס משלל הבעיות החוזרות של הפורשה 911 קאררה החדישה שלו, ובמקום להשקיע 20,000 דולר בתיקון שיחזיר לחיים את המנוע שהפיק בימים טובים 325 כ"ס, החליט להשקיע לא פחות עוצמה כדי לחסל את הפורשה באופן סופי.
הבחור גייס את חברי Comm2A, ארגון אמריקאי התומך בזכות האזרחים לשאת נשק חם, והציב את הפורשה במטווח. כיתת יורים של לא פחות מ-140 איש, ביניהם נשים וקטינים, כיוונה את כלי הנשק אל הפורשה הכסופה הבוהקת.
הכבוד לירות את יריית הבכורה ניתן לבעל המכונית ולאחר שזו נורתה נורו לעבר מכונית הספורט הגרמניה המסכנה כ-10,000 כדורים, ביניהם קליעים מאקדחים, רובי ציד ועוד.
להרוס פרארי בשם האומנות
יש אנשים שמוכנים להתפשט בשם האמנות, אחרים מוכנים לעבור על החוק. גם האמן אנתוני ג'יימס מלוס אנג'לס מוכן לעשות לא מעט דברים כדי לרצות את התשוקה ואת החזון האומנותי שלו.
בהתאם לכך ג'יימס, המעיד על עצמו כחובב רכב מושבע, רכש פרארי מדגם 355 ספיידר משנות התשעים ובמקום ליהנות מיופיה ומיכולות הניהוג המרשימות שלה הוא החליט להפוך אותה ליצירת אמנות.
יום אחד הוא עצר בצד הדרך, הדליק לפיד והצית את המכונית תוך שהוא מאפשר לה להשרף עד היסוד.
את השלד המפויח, בדיוק כמו שהוא נראה לאחר השריפה, הוא הפך לפסל ענק המוצג בגלריות יוקרתיות תחת הכותרת "מוות טוב".
"זה מסמל הקרבה", מסביר ג'יימס. "היוונים הקדמונים נהגו להקריב דברים שיקרים להם לאלה ונוס, והפרארי הזאת הייתה בעבורי משהו יקר שתמיד רציתי וחלמתי עליו ולכן החלטתי להקריב אותה."
גם המעצב האופנתי צ'רלי מולינלי החליט לעשות יצירת אומנות בהשראת פרארי הרוסה אך במקום לרכוש אחת תקינה הוא רכש ערימת מתכת מרוסקת שהייתה פעם פרארי אדומה שהייתה מעורבת בתאונה במהירות גבוהה. מולינלי דאג להשאיר את המספר וכמובן את הסמל של פרארי שלמים יחסית ובנה סביב גוש המתכת שולחן קפה מסוגנן. אנחנו חייבים לציין שלדעתנו זה די משונה להכניס מכונית אחרי תאונה קשה לסלון בתוך שולחן קפה שמזכיר ארון מתים אבל כנראה שיש אנשים שמתלהבים מהדקדנס הזה וממש כמו שיצירתו של אנתוני ג'יימס, האמריקאי ששרף את הפרארי שלו בשם האמנות והפך אותה לפסל, זוכה להצלחה בתערוכות מסביב לעולם גם בשולחן הקפה המוזר הזה כבר הביעו עניין כמה לקוחות פוטנציאלים.
לשתות דלק כסגולה לחיים ארוכים
צ'ן ז'ג'ון בן ה-71 מסין צורך, במשך 42 השנים האחרונות, דלק על בסיס קבוע ולטענתו זה רק עושה לו טוב.
כשאנו אומרים שז'ג'ון צורך דלק אנחנו מתכוונים למנהג שלו לשתות בנזין כחלק משגרת חייו.
ז'ג'ון מעריך שהוא שותה בסביבות 3-3.5 ליטרים בנזין בכל חודש מאז שנת 1969, או לטובת חובבי הטריוויה ובחישוב מהיר כ-1500 ליטרים של הנוזל הצהבהב שהסיני החביב הזה לגם בשקיקה במהלך השנים.
ז'ג'ון נזכר שלאחר שתיית הכוס הראשונה הוא חש בחילה והחליט ללכת לישון אך כעבור שעה הוא התעורר והחל להרגיש הרבה יותר טוב וכך מאז אותו יום הוא ממשיך לשתות בנזין כדי להקל על הכאב בכל פעם שהוא חש ברע.
לקחת את האהבה המוטורית לעולם הבא
יש אנשים שגם את הדרך לעולם הבא רוצים לעשות כמו שצריך מבחינה מוטורית.
ריי בידיס, כומר בריטי ואופנוען מגיל 15, מציע טקס קבורה לאופנוענים ולחובבי אופנועים, ב"אופנוע קבורה" – טריומף רוקט 3 ששודך למנשא לארון בעל חלונות גדולים ושקופים ויכול להגיע למהירות תלת ספרתית בדרך מבית הלוויות עד בית הקברות.
הכומר בידיס מסביר שטקסי ההלוויה שהוא עורך "חוגגים את החיים" ולכן "אם חיית כאופנוען, גם דרכך האחרונה בעולם צריכה להיות כזאת".
אופנוע הקבורה שמצויד במנוע בנפח 2340 סמ"ק נכנס לספר השיאים של גינס כשהגיע למהירות של 183 קמ"ש והוכתר כ"אופנוע הקבורה המהיר בעולם".
עוד דרך ללכת מהעולם הזה עם הרבה סגנון מוטורי היא לבחור בארון קבורה מעוצב בצורת מכונית. עד כמה שזה ישמע משונה, בחלק לא מבוטל מהמקרים מי שבוחר הארון הוא לא אחר מהבר מינן לעתיד בעצמו שמתכונן מראש, על כל צרה שלא תבוא. בעבור אותם אנשים מסודרים מציעים ב-Cruisin' Caskets, הבונים ארונות בצורת מכוניות, מבצע מנצח לרכושי ארונות מבעוד מועד: קנו היום ארון בצורת מכונית וקבלו ערכה שתהפוך את הארון, בינתיים, לקוּלר לבירות ולפחיות - שימושי להפליא. בבוא היום, כל שיהיה על קרוביכם לעשות הוא לרוקן את הארון/מקרר מפחיות הבירה ולהתקין בארון את הריפוד המפואר ששמרתם בצד ליום הזה.
