בעוד שבמשך למעלה מחודש בישראל התושבים שיננו את מפת האזורים, קפצו לכל הכרזת "נחש צפע" ושיוועו ל"שרב כבד", תוך כדי שארזו עצמם בשכבות ניילון ומסקינגטייפ, בבגדד ניקרה דאגה נוספת בראשו של המנהיג העיראקי המשופם, מעבר למטר הארטילריה שניתך עליו מכל הכיוונים: איך יגן על אוסף המכוניות האהוב שלו?
מסתבר שבזמן שאזרחי עיראק סבלו מהמשטר הטוטאליטרי, שליט המדינה נהנה לא רק משליטה במאגרי הנפט, מארמונות מפוארים ומחיים נהנתניים. לסדאם, כמו גם לבניו, עודאי וקוסאי, היו לא מעט יצירות מוטוריות מפוארות שנאספו במשך שנים.
למרות ההרס הכבד שספגה עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, ממש כמו שהצליח להציל את שלטונו ברגע האחרון, להגיע להפסקת אש ולחמוק מידי ג'ורג בוש האב, סדאם גם הצליח להסתיר את אוסף המכוניות שלו, שכלל לא פחות מ-60 מכוניות יוקרה אירופאיות ואמריקאיות, ולשמור עליהן שלמות ללא פגע במרתפיו.
חשבון לא סגור
חלפו כמה שנים ונשיא אמריקאי אחר, ג'ורג' בוש הבן, החליט לנצל את הטראומה מפיגועי ה11 בספטמבר כדי ליצור חזית שתביא לסגירת החשבון המשפחתי הפתוח עם העריץ העיראקי ולשים קץ לשלטון חוסיין בעיראק.
ב2003, זמן מה אחרי שבעלות הברית הצליחו להשיג שליטה קרקעית על חלקים נרחבים של המדינה ולאחר שסדאם פצח במנוסה וירד למחתרת, התגלו שלל ארמונותיו המפוארים ומימדי האוסף המוטורי המרהיב שלו.
מסתבר שחלק גדול מהמכוניות נהרסו כליל בלחימה. חלקן נפגע מההתקפות על ארמונותיו הרבים של סדאם. אחרות נהרסו לאחר שבאקט של חוסר אונים סדאם הורה להציב אותן בשערי הארמונות, בנסיון לחסום את כוחות בעלות הברית.
מכוניות אחרות נבזזו על ידי המון עיראקי זועם, מיד כאשר נודע כי סדאם הופל מכסאו ומעט מכוניות שרדו. מסתבר שרוב המכוניות באוסף היו כמעט חדשות, עם פחות מ-1,600 ק"מ על המד, וחוץ מאבק ולכלוך בחוץ, פנים המכוניות היה כמעט חדש לחלוטין, נקי ומבהיק.
לא היה דלק במיכלים
באופן מפתיע המפתחות למכוניות היו בתוך הסוויץ', וכולן היו מוכנות לתזוזה, אבל, באופן פרדוקסלי, מסתבר שגם אם היה סדאם מצליח להניע שיירת מכוניות, הוא לא היה מגיע רחוק משום שלמרות מאגרי הנפט של עיראק, מיכלי הדלק במכוניות היו כמעט ריקים.
בין הבחירות המוטוריות של סדאם אפשר היה למצוא כמה אירופאיות כמו מרצדס מודל 1917, רולס רויס משנות ה-60 ואפילו מונית לונדונית אותנטית.
חיבה לשליטים אמריקאיים כמו בוש האב ובוש ג'וניור כנראה לא היתה לסדאם, אבל את המכוניות האמריקאיות הוא בהחלט אהב. בין היתר, היו לו שברולט בל אייר מודל 1955 בצבע הלא לא מתאים לאופיו של חוסיין - ורוד, קאדילק פליטווד משנות ה-70, וגם סטיישן "וודי" מתוצרת פקארד.
האוסף של עודאי
עודאי, בנו הבכור של סדאם, ירש מאביו לא רק את האכזריות אלא גם את האהבה לאיסוף מכוניות ובעיקר מכוניות ספורט אירופאיות. הוא לא הסתפק באוסף "צנוע" של כמה עשרות, והיו לו, כך מספרים, כמה מאות מכוניות, אותן שמר בחניונים תת קרקעיים ברחבי בגדד.
לעודאי היה איש צוות מיוחד שטיפל ברכישת מכוניות חדשות. העוזר היה אמון על גלישה באינטרנט, איתור מכוניות חדשות שזה עתה הוצגו ותרגום המפרטים שלהן לערבית.
אוסף המכוניות של עודאי מעולם לא נתפס ועל פי השמועות כשבגדד עמדה ליפול לידי כוחות בעלות הברית, הורה עודאי לשרוף את כל מכוניותיו, במחשבה שעדיף שישרפו, מאשר שיגיעו לידי האויב.
בשנת 2008 הגיעה אחת ממכוניותיו של חוסיין האב למכירה באתר המכירות הפומביות eBay.
המכונית, רולס רויס קורניש בצבע ארגמן עם מושבי עור חומים, מחליף דיסקים ומערכת לבקרת אקלים, הוצעה למכירה ב185 אלף פאונד.
אגב, סדאם סיים את חייו הרחק הרחק מהעושר אליו הורגל בשנות שלטונו: הוא נתפס במרתף מתפורר כשהוא מוזנח, מבוהל ומפוחד. הוא הועמד למשפט והורשע בביצוע פשעים נגד האנושות.
בשנת 2006 הוא הוצא להורג לפני שהספיק לנהוג ברכש האחרון לאוסף המכוניות שלו, מייבאך מעוטרת בזהב 24 קראט אותה קיבל שבועות ספורים לפני תחילת הלחימה.
>> למכירה: פיג'ו 504 מודל 1977 יד ראשונה מאחמדינג'אד