למרות כל ההערכות והציפיות ששוק הרכב הישראלי יצטמצם ב-2013 ויחזור למימדים הגיוניים התואמים את המיתון במשק, השנה החולפת שוב הוכיחה לנו שתאוותו של הציבור הישראלי לקרוע את הניילונים מהמושבים של מכונית חדשה חזקה יותר מכל מינוס בבנק או אופק כלכלי לא ברור.
לא מעט מכוניות חדשות, בהן גם מחליפות של כמה שחקניות מפתח בשוק, החתימו השנה דרכון והפכו את אפשרויות הבחירה של הלקוח הישראלי למגוונות יותר.
את מקצתן וגם כמה ותיקות יותר אתם יכולים לפגוש כאן בסיכום השנתי שלנו המציג את המכוניות שהשפיעו יותר מכל על שוק הרכב המקומי בשנה החולפת.
רנו פלואנס ZE
אין ספק שלא יפה לרקוד על הקבר ולחבוט בגופה ובאמת ובתמים רצינו כאן, בערוץ הרכב של mako, לאכול את הכובע ולחזות, בניגוד להסברינו המלומדים, בהצלחה מסחררת של שיטת בטר פלייס שתשמש אור לגויים, אבל לפני מספר חודשים המיזם חווה קריסת מערכות סופית שגם שלל ניסיונות החייאה מלאכותיים לא הצליחו להציל.
אפשר להאשים את הניהול הראוותני והבזבזני של שי אגסי, את פיטוריו בנקודת זמן קריטית לפני קצת יותר משנה, את החיבור ל"החברה לישראל" שיצר תדמית מונופוליסטית בציבור ואת העובדה שהמדינה בחרה שלא להעניק למשתמשי רכבים חשמליים הטבה בשווי השימוש, אבל מעל לכל מיזם בטר פלייס נכשל מאחר שההבדל בין ההצהרות על טכנולוגיה מהפכנית שתשנה את העולם למציאות בשטח היה גדול מדי ועם טווח נסיעה מוגבל ביותר שנע בין 120 קילומטרים בתנאים אידיאלים ונהיגה סופר חסכונית להרבה הרבה פחות בתנאי נהיגה רגילים, תחנות החלפה מעטות שלא מוקמו על צירי התנועה המרכזיים ותמחור שלא באמת העניק לציבור רוכשי המכוניות תמריץ לוותר על הנוחות ולרכוש את הרכב של בטר פלייס, זה היה כישלון ידוע מראש שכל בר דעת היה יכול לחזות מבלי לשרוף כמעט מיליארד דולרים וכזה ששום שינוי באופי הניהול בדרך לא באמת היה יכול לשנות.
כמו הסוסיתא בזמנו, גם מיזם בטר פלייס יזכר בדברי הימים כחוצפה ישראלית יומרנית שחוותה מפגש כואב עם המציאות.
כ-900 רכבים חשמליים של בטר פלייס הספיקו לעלות על הכבישים לפני שהשאלטר הורד באופן סופי.
הקריסה, ובהמשך הפסקת פעולתן של תחנות ההחלפה, למעשה הפכו בעבור רוב הלקוחות את השימוש ברכב לבלתי אפשרי מעבר לתחבורה מקומית ברדיוס מאוד מוגבל סביב לשקע הטעינה, אך באופן מפתיע מרבית לקוחות העבר של בטר פלייס עדיין מאמינים במהפכה החשמלית, מצהירים על אהבתם לפלואנס החשמלית, לא ממהרים לוותר על החזון ובעזרת רשת קשר פנימית בין המשתמשים מצליחים להרחיב את גבולות מעטפת השימוש המוגבלת.
יהיו מי שיטענו שמדובר בסוג של שכנוע עצמי מחוסר ברירה אבל קשה שלא להתרשם מהעובדה שכמה מאות אנשים שנכנסים כל בוקר לרכב של בטר פלייס מוכנים להשבע שאחרי שהם חוו נסיעה במכונית חשמלית הם פשוט לא יכולים לחשוב על האופציה לחזור למכונית מרעישה ומזהמת עם מנוע בעירה פנימית.
>> למה זה לא הצליח? – כל הסיבות לכישלון בטר פלייס
פיג'ו 208GTi
לכאורה זה לא צריך להיות מסובך מדי: לוקחים מרכב סופר מיני נאה, מחליפים את יחידת ההנעה באחת חזקה יותר שיש על המדף במחסן החלפים, מתקינים בלמים גדולים יותר ומתלים מוקשחים עם קפיצים מונמכים, מוספים חישוקים קלים, כסאות ספורט ועוד כמה תוספות ויזואליות ושולחים את החבר'ה ממחלקת הניסוי ליהנות קצת ולעשות כיולים במסלול המרוצים והרי לנו, עם תקציב פיתוח אפסי, הוט האצ' לוהטת שתשרה מרוחה השובבה על המותג ותתרום להגדלת המכירות של כל ליין הדגמים.
אבל איכשהו בשני העשורים האחרונים כמעט כל יצרני הרכב הצליחו לפשל עם המרכיבים של המתכון: היו כאלה ששכחו את השימושיות היומיומית ויצרו מכוניות הארד-קוריות מדי שמתאימות בעיקר לימי מסלול ואחרים הסתפקו בכמה שינויים ויזואליים ועוד סוסים מתחת למכסה, אבל לא הצליחו ליצוק תוכן אמיתי שיחבר את הקצוות ויעניק למכונית אופי ספורטיבי של ממש.
חוסר ההצלחה נראה תמוה במיוחד לנוכח היכולת הלא מבוטלת בעבר של אותם יצרנים בדיוק להנפיק רכבים בלתי נשכחים שהפכו למיתולוגיים בקרב חובבי הרכב. עם השקת ה-208 החדשה, פיג'ו הבטיחה שהיא חוזרת למקורות והבטיחה גם גרסת GTI מרגשת כמו פעם.
השנה היא הושקה ועם ציפיות בגובה המון בלאן יצאנו לפגוש אותה בצרפת. היא אמנם לא הפילה אותנו שדודים ברגע הראשון אבל ככל שנהגנו בה יותר התאהבנו בה וגילנו גרסה מודרנית מוצלחת למתכון הבלתי נשכח של ה- 205GTI .
היא אמנם פחות מתקשרת מה-GTI המיתולוגית אבל עדיין שומרת על הנהג בתמונה, לא גובה תשלום כבד ובמזומן כמו סבתה על טעויות ומציעה ביצועים מספקים ביותר בכל קנה מידה.
כשכל זה מגיע עם תג מחיר סביר יחסית של 160 אלף שקלים הכולל אבזור מצוין, שימושיות יומיומית טובה ובידול מתבקש מגרסאות הבסיס, בהחלט אפשר להבין למה ה-GTI הקטנה נמצאת כאן ברשימת סיכום השנה.
>> לוהט: 208GTi מול קליאו RS, 500 אברת' ומיני קופר S
רנו קליאו
לאחר שבמשך שנים רבות רכבי הסופר מיני נתפסו במחוזותינו כרכבים לצעירים או כרכב שני במשפחה, בשנים האחרונות, במקביל לתפיחתם של רכבי הקטגוריה, יותר ויותר אנשים והחלו לראות בקטנות פתרון אידיאלי למשפחות של עד 4 נפשות, להתנהלות במציאות התחבורתית של המילניום השלישי עם כבישים עמוסים, מחירי דלק משתוללים וחוסר יכולת למצוא חניה.
מרבית רכבי הסופר מיני המודרניים כבר לא מרגישים כמו עלה נידף ברוח וכוללים מבנה בטיחותי מתקדם המאפשר להם לספק הגנה טובה לנוסעים לא פחות ממכוניות גדולות בהרבה.
עם זאת, רבים מהם עדיין מרגישים, במיוחד בתאי הנוסעים וביחידות ההנעה, מעט מאחור עם אבזור בסיסי מדי, פלסטיקה מהסוג שרצינו להאמין שנעלמה מהעולם ומנועים פשוטים עם תיבות הילוכים (בגרסאות האוטומטיות) מיושנות, וכאן בדיוק נכנסת הקליאו בדורה הרביעי לתמונה.
הקליאו החדשה - מעבר לעיצוב חיצוני מרהיב ושונה בתכלית מזה של קודמתה - מציעה גם אבזור נדיב כולל מערכת מולטימדיה עם ניווט כבר בגרסאות הבסיס, תחושה איכותית, תא נוסעים מרווח שעושה נעים ויחידות הנעה מתקדמות עם מנועי טורבו קטני נפח ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים.
יחד עם תמחור הגיוני כבר מיום ההשקה אין ספק שהקליאו החדשה מעלה את הרף בסגמנט האחראי היום על רבע מכלל המכירות בשוק הישראלי ומאלצת את המתחרות להשתדל קצת יותר (במחיר ובאבזור) כדי להישאר בתמונה.
>> רנו קליאו מול המובילות בסגמנט הסופר מיני
שברולוט טראקס
לא באמת צריכים להיות גאונים או מקוריים במיוחד כדי לנחש שבדיוק כמו שרכבי הפנאי בניחוח שטח כבשו בשנים האחרונות את הקטגוריות הבכירות ודחקו הצידה דגמים מסורתיים בתצורת סדאן בקטגוריות המנהלים והפרימיום, ממש בקרוב תהליך דומה יתרחש גם בסגמנטים הבסיסיים ויגרום לרבים לנטוש את המשפחומטית לטובת ג'יפון מסוגנן.
ניסאן הייתה הראשונה שהעזה להמר על מהלך שכזה לפני מספר שנים וזכתה להצלחה אדירה שתורגמה למאות אלפי ג'וקים שעלו על כבישי העולם, על אף שהתיקן המסוגנן התקשה להרשים במרבית הסעיפים.
לקראת סוף 2013 נחתו כאן הנציגים הראשונים של דור ההמשך של רכבי הפנאי במימדי סמול עם תכנון יעיל בהרבה מזה של הג'וק המשלב בין שימושיות משפחתית נדרשת וישיבה נחשקת על הגובה.
שני המצטרפים הבולטים לסגמנט - הרנו קפצ'ור והשברולט טראקס מספקים כל אחד בדרכו את האפקט המתבקש ומציעים תחליף ראוי למוביל המשפחתי הסדאני מעלה הפיהוק.
קשה להחליט מי מהשניים יהפוך לשחקן הדומיננטי בסגמנט – הקפצ'ור המסוגנן והסקסי המציע עיצוב שובה לב, תא נוסעים מקורי עם שילובי צבעים מרעננים ויחידת הנעה מוגדשת עם גיר אוטומטי כפול מצמדים, או הטראקס שמגיע עם איפור פחות כבד אך כולל לוק חסון, יציבה איתנה, כנפיים תפוחות עם חיפויים שחורים, מרווח גחון שמעניק אפקט של רכב שטח ועמדת ישיבה גבוהה ושלטת כיאה לרכב המגיע מקונצרן ג'נרל מוטורס המבין דבר או שניים באיך SUV צריך לראות.
בכל מקרה, אין ספק שהסגמנט המתהווה נמצא רק בחיתוליו ועם מחירים במחוזות המשפחתיים ושימושיות מספקת, לא יהיה מופרך לקבוע שרכבי הפנאי הקטנים יהפכו ללהיט הבא של שוק הרכב המקומי.
>> מבחן דרכים: שברולט טראקס
>> מבחן דרכים: רנו קפצ'ור
>> מבחן דרכים: פיג'ו 2008
טויוטה קורולה
הירידה המתמשכת בדומיננטיות של מכוניות מסגמנט C סדאן, או "משפחומטיות" כמו שנהוג לכנות אותן במחוזותינו, גרמה לרבים למהר להספיד את הסגמנט הלא סקסי הזה שמגיע בדרך כלל עם מדבקה של מקום העבודה על הכנף האחורית ודלקן חופשי.
אבל למרות הזליגה של לקוחות לפתרונות זולים יותר (מקטגורית המשפחתיות הקטנות) או מסוגננים יותר (מקטגורית הג'יפונים הקטנים) עדיין, ממש כמו דירת ארבעה חדרים באחד מהפרברים, משפחתיות הסדאן מספקות פתרון מוצלח למדי לתחבורה משפחתית וכנראה תמיד יזכו כאן לנתח שוק רציני.
במהלך 2013 הסגמנט זכה לרענון משמעותי ומרבית הרכבים הבולטים בו התחדשו - המאזדה 3 החדשה הביאה לסגמנט ניחוחות פרימיום עם תא נוסעים המזכיר מכוניות של מותגי יוקרה, אבזור ללא תחרות ועיצוב חיצוני מרהיב, הסקודה אוקטביה החדשה אמנם לא הציגה עיצוב כובש אבל השתפרה בכל תחום והביאה איכויות גבוהות ופרשנות מצוינת לשימושיות משפחתית והטויוטה קורולה החדשה, למרות שלא הביאה עימה שום פריצת דרך או סטנדרטים שטרם נראו בסגמנט, הטיבה להציג מכלול מוצלח שכבש במהירות את הישראלים והביא לעלייתן של לא פחות מ-7,500 קורולות חדשות על כבישי מע"צ בתוך 3 חודשים.
אמנם לא מדובר במכונית מרגשת שתותיר אתכם פעורי פה, אך אחרי כמה דורות מאכזבים הקורולה החדשה בדורה ה-11 לא נכשלת בשום סעיף ומציגה עיצוב גנרי נעים לעין, תא נוסעים מרווח מאוד ואוורירי, אבזור נדיב כסטנדרט כבר בגרסת הליסינג ויחידת הנעה מוצלחת המותאמת היטב לרכב ולא מסתבכת עם טכנולוגיות מתקדמות בעלות אמינות מוטלת בספק. כשכל זה מגיע עם לוגו של טויוטה מלפנים ומאחור ממש לא יהיה מוגזם להעריך שאחרי 20 שנה בארץ, בהן המכונית הנמכרת בעולם לא הצליחה להשיג במחוזותינו את הבכורה, כי בשנה הבאה ניישר קו עם העולם והקורולה תהפוך למכונית הנמכרת בישראל ואתם יודעים מה? אנחנו אפילו לא נצעק 'אבוי'.
קיה פיקנטו
מי היה מאמין לפני כמה שנים שהמכונית הנמכרת ביותר בארץ תהיה מסגמנט המיני? הסגמנט הזניח הפך לאחד השוקקים והתחרותיים בשוק המקומי עם שלל מתחרות בכל הצבעים והגוונים אשר ניסו לגרום לנו לשינוי בתרבות הצריכה.
בהחלט לא היה מדובר במשימה פשוטה והיה צורך לשכנע את הלקוח הישראלי, שבמשך שנים בחר את הרכבים שלו לפי מטראז'' הפח, שהגודל לא תמיד קובע ולפעמים דברים טובים באים באריזות קטנות.
אמנם כמעט כל הקטנטנות החדשות זכו להצלחה מעל ומעבר למה שניתן היה לדמיין בעבר, אבל קיה היא זה שהצליחה לפרוץ הרבה מעבר לגבולות סגמנט רכבי התקציב ולגרום ללא פחות מ-9,659 ישראלים לפצוח השנה במערכת יחסים עם קוריאנית נאה ופיקנטית.
היא אמנם לא מצוידת במערכות בטיחות מתקדמות כמו הסיאט מי והסקודה סיטיגו, במרחב פנימי כמו של הפנדה וה-i10 או בהתנהגות כביש שובבה כמו של הסיטרואןC1 והטויוטה אייגו, אבל עם מכלול שלם ללא חסרונות בולטים באף תחום, עיצוב שובה לב, נימוסי כביש מוצלחים, תא נוסעים נעים ואבזור שלא גורם לה להרגיש זולה, הפיקנטו הצליחה לסחוף את עם ישראל ולהשלים את המהפכה הקטנטנה שהאלטו של סוזוקי החלה לפני ארבע שנים.
אמנם לא בטוח שגם בשנה הבאה מכונית מקטגורית המיני תהיה בצמרת טבלת המכירות הכללית, אבל אין ספק שהמהפכה של הקטנטנות בראשותה של הפיקנטו שינתה, יותר מכל דבר אחר בשנים האחרונות, את שוק המכוניות החדשות והמשומשות בישראל.
>> קיה פיקנטו מול כל מכוניות המיני של ישראל
>> המכוניות שעשו לנו את 2013